416
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כשאין ישראל יכולין לבנות בית־המקדש בפועל ובמעשה, מפני סיבות שאינן תלויות בהם37 חל עליהם החיוב והמצווה38 להתעסק "בקרייתה", שעל־ידי־זה נחשב "כאילו אתם בונים אותו".
כלומר: לא זו בלבד שמאחר שאין אנו יכולים לבנות את בית־המקדש בפועל, לכן אנו לומדים אודות צורתו, בתור זכר ושייכות רוחנית לבנין המקדש, אלא שבעסק זה בלימוד יש מגדר מצות39 בנין בית מקדש40.
ד. "שאלו שלום ירושלים" מדגיש שיש חיוב מיוחד לעסוק בהלכות בית
הבחירה
ויש לומר, שזהו מרומז ברמב"ם בתחילת ספר העבודה לפני הלכות בית הבחירה, שם הוא מביא את הכתוב41 "שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך": בהקדמת פסוק זה לפני הלכות בית הבחירה וספר העבודה, הוא מרמז ומגלה שיש חיוב וציווי של "שאלו שלום" (בדיבור), שזהו הלימוד בהלכות בית הבחירה42 וספר העבודה43.
באם כוונת הרמב"ם היא שצריך ללמוד הלכות אלו (רק) בתור "זכר למקדש", היה לו להביא את הכתוב שממנו זה נלמד בגמרא44 – "מנלן דעבדינן זכר למקדש שנאמר45 ... ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה": מאחר שהוא מביא דווקא את הפסוק "שאלו שלום ירושלים" מדגיש הרמב"ם שיש חיוב מיוחד ללמוד ולעסוק בהפרטים ובפרטי פרטים46 (בדרך של
הערות
- 37. בפועל, אף שהסיבה העיקרית תלוי' בהם דמפני חטאינו כו'.
- 38. להעיר מבחיי ויקהל שם: מצוה גדולה היא. ובשו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"א סט"ז: ומצוה ללמוד ביוה"כ משניות יומא כדי שתעלה האמירה במקום הקרבה.
- 39. להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ד (מכתבי האריז"ל) "שכל נפש מישראל כו' תקיים כל התרי"ג מצות .. ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים כו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו'". וראה לקו"ת ר"פ פינחס. ובבאר שבע שם: שכבר קדמונים אחזו שער שהלמוד והעסק במצות הבלתי נוהגות בזמן הזה יותר הכרחי כו' כי אחר שלשלמותינו צריכים אנו לעיון ומעשה בכל חלקי תורתינו הקדושה ובזה החלק הבלתי נוהג אי אפשר בו המעשה והעיון והלמוד בו יספיק לנו לעיון ומעשה יחד.
- 40. להעיר מפיה"מ להרמב"ם מנחות שם, שלאחרי שמביא "כל העוסק בתורה כאילו הקריב כו' ואמרו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה ביהמ"ק כו' וע"כ ראוי לאדם להתעסק כו'" מסיים "ולא יאמר הרי הן דברים שאין צורך להן בזמן הזה כמו שאומרים רוב בני אדם". וראה הן עשיר ריש מס' מדות.
- 41. תהלים קכב, ו.
- 42. כי כמו ש"מקדש תקרא ירושלים כולה" (פיה"מ להרמב"ם ר"ה רפ"ד), כן מובן לאידך, וכפשוטו של ענין, דבירושלים (נכלל) הכוונה (גם) למקדש. ובפרט ע"פ תוד"ה מאי (זבחים ס, סע"ב) ד"ירושלים לא נתקדשה אלא בשביל הבית ואיך יתגן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימא".
- 43. ראה לעיל הערה 32 מהל' ת"ת.
- 44. ר"ה ל, א. סוכה מא, א.
- 45. ירמי' ל, יז.
- 46. ראה בחיי ס"פ ויקהל. צורת הבית להתוי"ט בהקדמה. פיה"מ ובאר שבע שצויינו לעיל הערה 28.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יח ‹ בהעלותך ‹ שיחה ה ‹ 137 לקו"ש חי"ח ע' 416
תורת מנחם 1
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א לקו"ש חי"ח ע' 416
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) ‹ מהדורא קמא לסדר הכנסת שבת לקוטי שיחות חי"ח ע' 416
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.