415

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הקרבנות שצריך להיות בדוגמת הקרבתו30.

על דרך זה (ויתירה מזו) הוא בנוגע להעסק בצורת הבית... (שבמדרש שם31 הושווה32 להעסק בהלכות הקרבנות), כמובן מלשון המדרש31, שעל טענתו של יחזקאל "עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית... וכי יכולין הן לעשות הניח להם עד שיעלו מן הגולה..." ענה לו הקדוש־ברוך־הוא "ובשביל שבני נותנים בגולה יהא בנין ביתי בטל", ולכן שיעסקו בלימוד צורת הבית... – כלומר, שעל־ידי לימוד זה "בנין ביתי" אינו בטל"33.

ויש לומר הביאור בזה: המצווה ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"34 היא מצות עשה לדורות35: ישנו חיוב על ישראל36 לבנות בית המקדש, ולכן

הערות

  1. 30. ראה שו"ע אדה"ז מהד"ק שם (סי"א ואילך, וש"נ): ולפי שכל קרבן .. טעון נסכים לפיכך כו' (סי"א): יאמר תחלה פ' חטאת ואח"כ פ' עולה מפני שחטאת כו' (סי"ב): צריך לומר פ' הקרבנות מעומד .. דוגמת הקרבתן שהיתה מעומד* (סי"ד): אבל לא יאמר כך אחר פ' חטאת כו' והרי זה כמקריב חולין בעזרה כו' (סט"ו). ועוד**. וראה שם ר"ס מח. ובארוכה של"ה רא, ב ואילך. ושם (רב, סע"א): וגם מאחר שכל העוסק בפ' הקרבנות לשם הקרבת הקרבן הוא במקום הקרבת הקרבן צריך שיהי' דומי' להקרבה בכל חוקותי' וככל משפטי'. ובתנחומא שם בהמשך הענין (ועד"ז בפסיקתא וויק"ר בקיצור לשון) למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא כו' ומפני שהם טהורים כו' שיהו מתחילין תחלה בסדר הקרבנות יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים לפיכך אני מעלה עליהם כאילו הם עומדים ומקריבים לפני הקרבנות. וראה עץ יוסף שם: מפני שהעסק כו' הוא כאילו הקריבם שפיר שייך להתינוקות כו' שאסור להקריב בטומאה. ועד"ז בפי' מהרז"ו בוי"ר.
  2. 31. תנחומא שם.
  3. 32. "ואם ברצונך לידע (האמור לפנ"ז בקרבנות "שאני מעלה עליכם כאילו בקרבנות אתם עוסקים") בא וראה כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית כו'". וגם בפסיקתא ובויק"ר הובאו בהמשך אחד. ובהל' ת"ת שם (הנ"ל הערה 25) שמצד כל העוסק כו' "נכון הדבר אם אפשר לו ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות וכל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו כמבואר באר היטב בחיבור הרמב"ם ז"ל בס' עבודה וס' קרבנות".
  4. 33. והיינו דה"כאילו" הוא לא רק על עוסקים בבנין הבית, על מעשה ה"גברא" דנחשב כאילו האדם עוסק בבנין הבית, כ"א גם על החפצא של (בנין) הבית*. וכמודגש בלשון הפסיקתא, ויק"ר ויל"ש** שם "הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונים אותו (בו)". ובמנחות שם: אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם. וראה שיחת ש"פ ראה תש"מ.
  5. 34. תרומה כח, ח. רמב"ם ריש הל' בית הבחירה.
  6. 35. להעיר מאוה"ח תרומה שם: היא מ"ע כוללת כל הזמנים .. אפילו בגלויות כו'. וראה ספרי דבי רב לספרי (ראה יב, י – פי' יד).
  7. 36. ואף ש"בנין בית הבחירה" הוא מה"מצות שהם חובה על הצבור לא כל איש ואיש" (סהמ"צ להרמב"ם בסוף חלק המ"ע) הרי כתב הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"א הי"ב): "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים".
  8. . במהד"ת שם: אבל אצ"ל מעומד. אבל שם מפורש הטעם: מאחר שהוא איננו כהן העובד כו'.
  9. . וראה אלי' רבה סק"י וי"ג.
  10. . ראה לעיל הערה 28 ובשוה"ג הב' עד"ז לענין שינוי הלשונות בהקרבת הקרבנות.
  11. . וי"ל שזהו החידוש דשמואל לגבי המאמר לפנ"ז ביל"ש שם.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לב ‹ אמור ‹ שיחה א ‹ 129 לקו"ש חי"ח ע' 415

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.