414

הערות

1. 27.
2. 28. ואולי זהו החילוק בין "קוראין לפני" שבתענית ומגילה שם*, שאז "מעלה אני עליהן
3. 29. שו"ע אדה"ז מהד"ק שם סי"ג. ועד"ז במהד"ת שם (משו"ע שם ס"ו. וט"ז שם סק"ו). ולהעיר דמשנה מלשון הטור שם "טוב יותר לאומרם ביום". ושם ר"ס מח: כאילו הקריבו קרבן תמיד במועדו. וראה הלשון בסדר פסח (סידור האריז"ל. של"ה קמב, א. סידור אדה"ז) לפניו ולאחריו (וראה בארוכה חלק לב הנ"ל). אבל ראה אוה"ת במדבר (שבועות) ע' קנט ואילך. בגדר הקרבת קרבן ממש. ואכ"מ. – וראה לקו"ש חל"ב ע' 9־38.
4. . ועד"ז הענין דתפלות במקום קרבן. אבל ראה טושו"ע ודאדה"ז (הנ"ל הערה 23): ולכן צריך ליזהר וכו'. ויש לומר, דכל תנאים אלו שבהם צריכה התפלה להיות דומה להקרבת קרבנות הם רק משום שהפעולה והתוצאה דתפלה דומה לקרבנות, או דמעשה התפלה היא במקום מעשה הקרבנות, משא"כ בתורה הוא משום שלימוד תורת הקרבנות הוא בגדר הקרבת קרבן ממש. ולהעיר מלקו"ת ר"פ פינחס: וכן בקרבנות מחשבה זו תפלה עבודה שבלב שכנגד הקרבנות ודבור הוא ת"ת דקרבנות כל העוסק בתורה עולה כו' ועבודת הקרבנות עצמן כו' מעשה. אבל הלשונות ופרטי התנאים שבשו"ע שם "שהתפלה היא במקום קרבן" ולכן צריך שתהי' דוגמת הקרבן בכוונה ומעומד וקביעת מקום ובלי חציצה וכו' – הם לכאורה כמו הפרטים לגבי עסק בתורת הקרבנות (המבואים בפנים ובהערה 30), ויתר על כן, ומזה משמע, שגם החפצא דתפלה היא כו': נכון הדבר .. ללמוד הלכות כל הקרבנות בשלימות כו' כמבואר היטב בחיבור הרמב"ם כו'. וראה פיה"מ להרמב"ם סוף מנחות: ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן (בתרגום קאפח: ולהתבונן בהם). באר שבע בהקדמה בסופה. וראה בחיי צו שם. בב"י ס' א' הביא ב' המאמרי רז"ל (דתענית מגילה ודמס' מנחות) ביחד. ואולי – כי שם מדובר רק באמירת פרשת הקרבנות. ובטור או"ח ר"ס מח "כדאי' במדרש כו' כ"ז שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני". ובב"י שם ציין לתענית ומגילה שם. וראה לקו"ש ח"ה ע' 438 ובהערה שם. וראה לקו"ש חל"ב ע' 9־38.
5. . בתנחומא שם: לא תשכחו עצמכם לסדר הקרבנות אלא הזהרו לקרות בהן לשנות בהן ואם תעסקו בהן אני מעלה עליכם כאלו בקרבנות אתם עוסקים. וראה (ע"ד החסידות) תו"ח שם, ע"ב ואילך.