253
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ויש לומר שקדושתם נשארת רק מדרבנן31].
ה. אופנים דומים ביחס לחשיבות כלי המשכן
מעין כל זה יש לומר בנוגע לכלי המשכן32:
א) בתחילה אין בהם שום חשיבות (קדושה), אך לאחר גמר עשיית כל הכלים, או לאחר הקמת המשכן, והכנסת הכלים בו בפעם הראשונה – מתהווה אז33 המשכן – "נקרא מקדש". אבל אין הם מקבלים שום גדר וחשיבות פרטיים, אלא רק על דרך החלקים מגוף הבנין, קרשי המשכן ויריעות, שאין הם אלא חלקים המרכיבים את המשכן. ועל דרך זה בנוגע לכלים.
בסגנון אחר: גדר המשכן הוא שישנם יריעות קרשים אדנים ושלחן מנורה ומזבחות. אבל הכלים אין להם חשיבות כשלעצמם, כשם שהיריעות והקרשים והאדנים אינם אלא חלק בלבד מכללות הבנין. והציווי "ולא יבואו לראות כבלע..." (וכיוצא בו) – הוא ציווי חדש לגמרי, ואינו תולדה מהציווי על קדושת קדש־הקדשים – מאחר שמפרקים אותו34.
הערות
- 31. ראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"ד־טו. השגת הראב"ד שם ונ"כ שם. ומלשון הרמב"ם משמע דלא רק דכללות המקום נשאר בקדושתו כ"א גם קדושת הנוספת דחלקי המקדש, ק"ק* היכל ועזרה, שהם עיקר הבית (רמב"ם שם פ"א ה"ה), שלכן "מקריבין הקרבנות כולן .. ואוכלין ק"ק בכל העזרה אע"פ שהיא חרבה ואינה מוקפת מחיצה". שלכ"ז צריכין קדושה פרטית דחלקי המקדש. וראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ה (ו, ב). ובהמובא בצפע"נ עבודה בהלכה הנ"ל. וראה אנצילוקפדי' תלמודית ע' ביהמ"ק (ע' רלד). וש"נ. ולהעיר גם מהשקו"ט אם הקדושות תליות זב"ז וכשבטלה קדושת א' (ע"י שבאו פריצים וחללוה) בטלה גם קדושה השני' (ראה מכתבי תורה מכתב ו). – וראה לקו"ש חל"א ע' 151.
- 32. בכל הבא לקמן ראה צפע"נ עה"ת פ' ויקהל לה, יו"ד. ובהערות שם. פקודי מ, ט. וש"נ. – וראה צפע"נ מהד"ת עג, סע"ג ואילך. פא, א. פב, ג־ד. מפענח צפונות פ"ב ס"א (ע' פג). ועוד (ועיי"ש במקומות הנ"ל דמחלק בין המשכן ומקדש). ולהעיר מלשון הרמב"ן במלחמות ע"ז שם: שהרי נביא מתנבא על המקדש שיחרב ואמר שיצא לחולין וגזיה"כ הי' הכל .. והיינו דכתיב נמי נתתיו ביד זרים לבוא כו'
- 33. או רק לאחרי שלימותו במטרתו* (שהקריבו בו קרבנות), או – גם שירדה שכינה (או גם לאחרי סיום כל החינוך (גם דהנשיאים) – ראה צפע"נ מהד"ת י, א). להקרבת הקרבנות צ"ע שאולי די המציאות ו(קדושת) חצר (ובו המזבח) ואפילו קודם שהוקם האהל מועד וק"ק (אפילו בפעם הא'?). וראה מגילהא י, א: א"ר אליעזר שמעתי כו' ובפרש"י שם ד"ה קלעים. וראה תוס' רי"ד מגילה שם: דר"מ סובר .. צריך קלעים לתו"מ הצריכים במה גדולה כו'. – וראה לקו"ש חל"א ע' 218 ואילך.
- 34. וראה בהנסמן לעיל הערה 28. צפע"נ מהד"ת עג, סע"ג.
- . להעיר מחידושים וביאורים להיעב"ץ לרמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ד. ולהעיר ממכות בסופה: ראו שועל יוצא מבית קדשי הקדשים .. אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו כו'. וראה ערוך לנר שם. לקו"ש [המתורגם] חי"ט ס"ע 77 ואילך.
- . ראה רמב"ם ריש הל' ביהב"ח. סהמ"צ מ"ע כ. וראה לקו"ש חי"א שם.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד - הטקסט מספריא
כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא:
משנה תורה, הלכות תרומות א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה כיון שגלו בטלו קדושתן שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא והניחו אותם המקומות שהחזיקו בהם עולי מצרים ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיו ולא פטרום מן התרומה והמעשרות כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות שלא החזיקו בהם עולי בבל והוא נמנה על אשקלון ופטרה מן המעשרות.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ד׳ - הטקסט מספריא
אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים ליי' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את י"י אלהיכם וגו' ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה וכל אלו לא חזרו בבית שני ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקדש ולא היו נשאלין בהן שנאמר עד עמוד כהן לאורים ותומים ולא היו עושין אותן אלא להשלים שמנה בגדים לכהן גדול כדי שלא יהא מחוסר בגדים:
בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו':
ההיכל שבנו בני גולה היה מאה אמה על מאה אמה על רום מאה וכן היתה מדת רומו בנו גובה שש אמות אטום סתום כמו יסוד לו ורום כותלי הבית ארבעים אמה ורום הכיור שבתקרה אמה ועל גביו גובה שתי אמות פנוי שיכנס בו הדלף והוא הנקרא בית דילפא ועובי התקרה שעל גבי בית דילפא אמה ומעזיבה גובה אמה ועלייה בנויה על גביו גובה כותליה ארבעים אמה ובגגה גובה אמה כיור ואמתים גובה בית דילפא ואמה תקרה ואמה מעזיבה וגובה המעקה שלש אמות וטס של ברזל כמו סייף גובהו אמה על גבי המעקה סביב כדי שלא ינוחו עליו העופות והוא הנקרא כלה עורב הרי הכל מאה אמה:
מן המערב למזרח מאה אמה וזהו חשבונן:ארבעה כתלים זה לפנים מזה וביניהן שלשה מקומות פנויין בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו חמש אמות ובין כותל שני ושלישי שש אמות ובין כותל שלישי ורביעי שש אמות ואלו המדות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני כותלים ואורך קדש הקדשים עשרים אמה ובין שתי הפרוכות המבדילות בינו ובין הקדש אמה ואורך הקדש ארבעים אמה ועובי הכותל המזרחי שבו השער שש אמות והאולם אחת עשרה אמה ועובי כותל האולם חמש אמות נמצא הכל מאה אמה:
מן הצפון לדרום מאה אמה עובי כותל האולם חמש אמות ומכותל אולם עד כותל הקדש עשר אמות וכותלי הקדש ששה כתלים זה לפנים מזה וביניהן חמשה מקומות פנויין בין כותל חיצון ובין השני חמש אמות ובין שני ושלישי שלש אמות וחמש בין שלישי ורביעי ובין רביעי וחמישי שש ובין חמישי וכותל הפנימי שש נמצא הכל ארבעים אמה מצד זה וארבעים אמה מצד שכנגדו ורוחב הבית מבפנים עשרים הרי מאה אמה:
הפשפש והוא שער הקטן ושני פישפשין היו להיכל מצדי השער הגדול שבאמצע אחד בצפון ואחד בדרום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל השער הזה סגור יהיה לא יפתח ושבצפון בו נכנסין ומהלך בין שני הכתלים עד שמגיע למקום פתוח לקדש משמאלו ונכנס לתוך ההיכל ומהלך עד שער הגדול ופותחו:
השער הגדול היה רחבו עשר אמות וגובהו עשרים אמה וארבע דלתות היו לו שתים בפנים ושתים בחוץ החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות:
פתחו של אולם היה גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים ולא היה לו שערים וחמש מלתריות של מילא היו על גבי פתחו מלמעלה התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה וכל אחת מחמשתן עודפת על שלמטה ממנה אמה מזה ואמה מזה נמצאת העליונה שלשים אמה ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:
ההיכל היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי ויציעים היו מקיפין לבית כולו מסביב חוץ לכותל המסיבה ויציע התחתונה חמש ורובד על גבה שש ויציע אמצעית שש ורובד על גבה ז' והעליונה ז' שנאמר היציע התחתונה וגו' וכן היו השלש יציעים מקיפים לבית משלשה רוחותיו וכן סביב לכתלי האולם מלמטה עד למעלה כך היו אמה אחת חלק ורובד שלש אמות ואמה חלק ורובד שלש אמות עד למעלה ונמצאו הרובדין מוקפין לכתלים רוחב כל רובד שלש אמות עד למעלה ובין כל רובד ורובד אמה ורובד העליון היה רוחבו ארבע אמות:
כל אלו המקומות הפנויים שבין הכתלים הם הנקראים תאים נמצאו התאים המוקפין למקדש חמשה מן הצפון וחמשה מן הדרום ושלשה מן המערב ושלש דיוטות היו דיוטא על גבי דיוטא נמצאו ט"ו תאים בדרום חמשה ע"ג חמשה וחמשה על גביהן וכן בצפון חמשה עשר ושמונה תאים היו במערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן בדיוטא אחת הכל ל"ח תאים:
ג' פתחים היו לכל אחד ואחד מן התאים אחד לתא מן הימין ואחד לתא מן השמאל ואחד לתא שעל גביו ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטא האמצעית היו חמשה פתחים אחד לתא מימין ואחד לתא שעל גביו ואחד למסיבה ואחד לתא שיש בו הפשפש ואחד להיכל:
ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולין לגגות התאים היה עולה במסיבה ופניו למערב הלך את כל פני הצפון עד שהוא מגיע למערב הגיע למערב הפך פניו לדרום הלך את כל פני המערב עד שהוא מגיע לדרום הגיע לדרום הפך פניו למזרח והיה מהלך לדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה שפתחה של עלייה היה פתוח לדרום:
ובפתחה של עלייה היו שתי כלונסות של ארז שבהן עולין לגגה של עלייה וראשי פספסין היו מבדילין בעלייה בין גג הקדש לגג קדש הקדשים ולולין היו פתוחין בעלייה לבית קדש הקדשים שבהן משלשלין את האומנין בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים ופעם אחת בשנה מפסח לפסח מלבנין את ההיכל:
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך לא ‹ תרומה ‹ שיחה ג ‹ 151 לקו"ש חכ"א ע' 253
- כרך לא ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 223 לקו"ש חכ"א ע' 253
- כרך יח ‹ קרח ‹ שיחה ג ‹ 206 לקו"ש חכ"א ע' 253
תורת מנחם 2
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חכ"א ע' 253
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"א ע' 253
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.