45
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בתכלית, (לא פחות, אבל גם) לא יותר; שלא יהיה שום פרט וחלק שלא ינוצל עבור מטרתו, לשאת את המשכן: הן המידה בכמות, שש עגלות במידותיהם המדוייקות כאמור – לא יותר עגלות ולא עגלות גדולות יותר; והן שני עשר בקר המושכים את העגלות,
כי למרות שזהו משא כבד ביותר, צריך להיות מנוצל בשלימות כוחם של כל אחד משנים־עשר השוורים שנשאו את העגלות,
ואילו היו העגלות במידה גדולה יותר או היו יותר עגלות... הרי לא זו בלבד שאין הוספה זו הופכת לחלק מ(עשיית) המשכן, אלא אף העגלות עצמם אינם כשיעור הראוי
והרי פסוק מיוחד בא להודיענו: כל55 כסף הכלים... למדך שהיו כלי המקדש מכוונים במשקלן שוקלן אחד אחד ושוקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט...
ולהעיר מהדין56 ש"כלי שרת אין מקדשין אלא מלאין"57.
ז. העגלות לא נועדו לקחת
את מצות נשיאת המשכן מהלויים
ויש להוסיף בזה,
ובפרט שהביאור האמור הוא לפי המדרש שגם לעגלות ושני עשר הבקר היה גדר של קרבן, ולכן אסור שיהיה בהם פרט וחלק אחד שלא ינוצל למטרתו בנשיאת המשכן, וכנ"ל.
אך לדעת הספרי, ובדומה לכך לפי פירוש רש"י, המפרשים שאת העגלות והבקר הביאו כדי לשאת את המשכן ולא מדגישים שהיה להם גדר של קרבן –
יש לבאר את הדיוק והצמצום במספר של העגלות והבקר:
משא המשכן היה אחד מעבודות הלויים58, כנאמר בתחילת הפרשה59 "זאת עבודת משפחות הגרשוני לעבוד ולמשא", ובדומה לכך בני מררי – "וזאת משמרת משאם לכל עבודתם
הערות
- 55. פרשתנו ז, פה. ספרי ופרש"י שם.
- 56. זבחים פח, א במשנה. מנחות ח, א. פח, א. רמב"ם הל' פסולי המוקדשין פ"ג ה"כ. ולהעיר מתוד"ה קרמו (מעילה ח, א) בסופו: והא דכלי שרת מקדש היינו דוקא כשנעשה כל הראוי ליעשות בו והיינו כשנקרם (בנוגע לזה שתנור מקדש). ע"ש ובשטמ"ק שם. ועפ"ז יש להעיר גם בנדו"ד, שצריך שתיעשה כל הפעולה והכח מה שראוי ליעשות בהעגלה.
- 57. וי"ל שזהו גם הכוונה בפי' הב' ברמב"ן עה"ת (ז, ב) "וייתכן שנפרש ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב שש עגלות גדולות נושאות קרבנותיהם ושנים עשר בקר מושכים העגלות והנה הביאו העגלות מלאות והבקר לפני המשכן" (וראה גם אברבנאל כאן) – כי מכיון שבהם הביאו קרבנותיהם, דייקו שיהיו מלאים, מעין הנ"ל בכלי שרת.
- 58. אלא שאי"ז מצוה לדורות לדעת הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ג ה"ח). וראה רמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ שורש ג, ולמ"ע לד (במ"ע לג). לקמן ע' 57 ואילך.
- 59. ד, כד. ועד"ז שם, כז.
רש"י על במדבר ז׳:פ״ה - הטקסט מספריא
שלשים ומאה הקערה האחת וגו'. מַה תַּ"ל? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה" וְלֹא פֵּרֵשׁ בְּאֵיזוֹ שֶׁקֶל, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאָהּ כָּאן, וְכָלַל בְּכֻלָּן — כל כסף הכלים, בשקל הקדש:
כל כסף הכלים וגו'. לִמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כְלֵי הַמִּקְדָּשׁ מְכֻוָּנִים בְּמִשְׁקָלָן — שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד, וְשׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד — לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט (שם):
שלשים ומאה הקערה אחת וגו׳ EACH CHARGER OF SILVER WEIGHING AN HUNDRED AND THIRTY SHEKELS etc. — Why is this stated at all since it has already been staled several times? But because it has only been said “the weight thereof was 130 shekels”, but it does not explain according to which shekel this is reckoned, it (Scripture) therefore repeats it (the number of shekels) here and then makes a general statement with regard to all of them: “all the silver of the vessels was [two thousand and four hundred shekels] after the shekels of the Sanctuary”.
כל כסף הכלים ALL THE SILVER OF THE VESSELS [WAS TWO THOUSAND AND FOUR HUNDRED SHEKELS etc.] — By giving the sum total of the shekels it teaches you that the vessels of the Sanctuary had their weight exact (thus e.g. a bowl of 70 shekels was exactly 70, neither more nor less) — whether one weighed them each separately or whether one weighed them all together he got neither more nor less than it should have been ( Sifrei Bamidbar 54).
משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳ - הטקסט מספריא
כל כלי השרת אין מקדשין אלא במקדש ואין מקדשין אלא מדעת ואין מקדשין אלא מתוכן ואין מקדשין אלא שלימים ניקבו אם עושין מעין מלאכתן שהיו עושין והם שלימים מקדשין ואם לאו אין מקדשין ואין מקדשין אלא מליאין אבל המדות אין מקדשות חסרות אלא אם דעתו למלאותן ואם אין דעתו למלאותן מקדשות להפסל אבל לא ליקרב:
מעילה ח׳ א - הטקסט מספריא
אֲבָל לַאֲכִילָה הוּא דְּלֹא מְרַצָּה.
הַדְרָן עֲלָךְ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים
חַטַּאת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה, נִמְלְקָה – הוּכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה.
הוּזָּה דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהּ מְעִילָה.
גְּמָ׳ קָתָנֵי הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. לִיפָּסֵל – אִין, אֲבָל לְטַמּוֹיֵי – לָא.
מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם
But as for permitting it for eating, in this regard even Rabbi Akiva concedes that the sprinkling of the blood does not effect acceptance.
MISHNA: One who derives benefit from a bird sin offering is liable for misuse of consecrated property from the moment that it was consecrated. Once the nape of its neck was pinched, it was rendered susceptible to disqualification for sacrifice through contact with one who was ritually impure who immersed in a ritual bath that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed, and through contact with one who has not yet brought an atonement offering to complete his purification process, e.g., a zav and a leper, who are not yet permitted to partake of sacrificial meat; and through its blood being left overnight, i.e., if its blood was not sprinkled before sunset.
Once its blood was sprinkled, one is liable to receive karet for eating it due to violation of the prohibition of piggul, and the prohibition of notar, and the prohibition of partaking of sacrificial meat while ritually impure. But there is no liability for misuse of consecrated property, because after the blood is sprinkled it is permitted for priests to partake of its meat and it is no longer consecrated exclusively to God.
GEMARA: The mishna teaches: From the time the nape of its neck was pinched, the bird sin offering was rendered susceptible to disqualification for sacrifice through contact with one who immersed that day, and through contact with one who has not yet brought an atonement offering, and through its blood being left overnight. It can be inferred from here that yes, it is susceptible to disqualification, but it is not fit to render other items ritually impure.
In light of the above inference, the Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? The Gemara answers: It is the opinion of the Rabbis, as it is taught in a baraita (Tosefta, Teharot 1:4) that Abba Shaul says: With regard to one who immersed that day,
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
זה שנאמר בתורה בלוים ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה אינו אלא בזמן שהיו נושאין המקדש ממקום למקום ואינו מצוה נוהגת לדורות אבל לדורות אין הלוי נפסל בשנים ולא במומין אלא בקול שיתקלקל קולו מרוב הזקנה יפסל לעבודתו במקדש ויראה לי שאינו נפסל אלא לומר שירה אבל יהיה מן השוערים:
ספר המצוות, שורשים ג׳ - הטקסט מספריא
שאין ראוי למנות מצות שאין נוהגות לדורות.
דע כי אמרם (מכות כ"ג:) תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני מורה על היות זה המספר מהמצות הנוהגות לדורות, כי מצות שאין נוהגות לדורות אין קשר להן בסיני הן שנאמרו בסיני או בזולתו. ואמנם כוונו באמרם בסיני לפי שעיקר התורה היה בסיני. והוא אמרו יתעלה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך. ובבאור אמרו מאי קראה תורה צוה לנו משה מורשה, רוצה לומר מספר תורה והוא תרי"א ואנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום ובהם נשלמו תרי"ג מצות, ירצו בזה הסימן שהדבר שצוה לנו משה ולא שמענוהו כי אם ממנו הוא מספר תור"ה וקראה מורשה קהלת יעקב, ומצוה שאינה נוהגת לדורות אינה לנו מורשה שאמנם יקרא לנו מורשה מה שיתמיד לדורות כמו שאמר כימי השמים על הארץ, ומאמרם גם כן כי כל אבר ואבר כאלו הוא יצוה האדם בעשיית מצוה ומצוה, וכל יום ויום כאילו יזהיר אותו מעבירה, ראיה על היות זה המספר לא יחסר לעולם, ואילו היה מכלל המנין מצות שאין נוהגות לדורות, הנה זה הכלל יחסר בזמן שיכלה בו חיוב המצוה ההיא ולא היה המאמר הזה שלם כי אם בזמן מוגבל. וכבר טעה גם כן זולתנו בשרש הזה, ומנה בעבור שדחק הצורך ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומנה ולא יעבוד עוד הכתוב בלוים, ואלו גם כן לא היו נוהגות כי אם במדבר. ואף על פי שאמרו (סנהדרין פ"א:) רמז לגונב את הקסוה מנין שנאמר ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, יש די ספוק באמרם רמז, ופשטיה דקרא אינו כן, ואינו גם כן מכלל מחוייבי מיתה בידי שמים, כמו שיתבאר בתוספתא ובסנהדרין. ואני נפלא מזה שמנה אלו הלאוין למה לא מנה במן איש אל יותר ממנו, ואמרו יתברך אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, וכן האזהרה שבאה בבני עמון אל תצורם ואל תתגר בם, וכן ימנה גם כן בכלל מצות עשה אמרו עשה לך שרף ושים אותו על נס, ואמרו קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן, כמו שמנה תרומת המכס וחנוכת המזבח, וכן ימנה היו נכונים לשלשת ימים, וכן גם הצאן והבקר אל ירעו ופן יהרסו לעלות ורבים כמו אלה, ולא יסופק לבעל שכל כי אלו כולם מצות נאמרו לו למשה בסיני צווי ואזהרה, אך היו כלם לפי שעה ואינן נוהגות לדורות, ולכן לא ימנו, ובעבור השרש הזה אין ראוי למנות ברכות וקללות שנצטוו בגריזים ועיבל, ולא בנין המזבח שנצטוינו לבנות בבואנו בארץ כנען, כי אלו כלם מצות לפי שעה, ולא הצווי שצונו שנקריב כל בהמה שנרצה לאכול ממנה שלמים, כי זה צווי לפי שעה לבד, והוא אמרו והביאום לה' אמרו בספרי והביאום זו מצות עשה, אבל היא במדבר לבד, כמו שבאר במשנה תורה היתר בשר תאוה לדורות, והוא אמרו בכל אות נפשך תאכל בשר, ואילו היה ראוי למנות כל מה שהוא מזה המין היה מה שצווה בו משה מיום שנתנבא עד יום מותו חוץ מהמצות הנוהגות לדורות יותר משלש מאות מצות כשנמנה כל הצווי שבא במצרים וכל מה שבא במלואים וזולתם כולם כתובים בתורה מהם עשה ומהם לא תעשה, ואחר שהוא נמנע למנותם כלם יתחייב בהכרח שלא תמנה גם אחת מהן, ולא כמו שעשה זולתנו שלקח מהם דברים על צד העזר כאשר יגע למצוא המספר, וזה מה שכוננו לבארו בשרש הזה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך יב ג'תתסו מנחות ח, א · זבחים פח, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר מנחות ח, א · זבחים פח, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו' מעילה ח, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך מעילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות ח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג מאותו ספר מנחות ח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לא פ' שקלים פ' שקלים מאותו ספר זבחים פח, א
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א מאותו ספר זבחים פח, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג מאותו ספר זבחים פח, א
- לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה ב מאותו ספר זבחים פח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א מאותו ספר זבחים פח, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב מאותו ספר זבחים פח, ב
- לקוטי שיחות כרך כט דברים שיחה א מאותו ספר זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל זבחים פח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א זבחים פח, א