תשע
כשמניח טו"ת ומתפלל הוא ע"צ ההרגל לבד שמורגל בכך, ולכן כשמפסיק ה"ה שוכח וֲו ער ה„לט והוא מפני שאינו חושב מה שהוא אומר נ ר עס ז גט זיך „ליין מצד ההרגל ולכן הוא שוכח כשמפסיק והגם שאינו מפני רוע לבב ואינו פורק עול ולא מפני שאינו מאמין ח"ו אבל מ"מ אינו מעשים טובים, ואפי' מצות צדקה שהוא בהרגש מ"מ אפשר שיהי' בזה רוע לבב ג"כ דכתי' אל ירע לבבך בתתך לו29 מכלל דשייך רוע לבב, וגם כשנותן צדקה מפני שחביריו נמנים לדבר מצוה30 והוא אינו נמנה עמהם עס ‘„סט אים „זוי והגם שהוא עשי' וא"א להכחיש שאינו מצוה כלל אבל מ"מ אינם מעשים טובים, וזהו מ"ש כי פנה אלי עורף31 ולא פנים שאפי' כשפנה אלי הוא רק עורף ולא פנים, לא מבעי כשעוסק במו"מ הרי אינו מקושר, ובאמת א"ז כמו שהעולם סוברים שא"א להיות מקושר לאלקות בעסקו במו"מ דבאמת ה"ז ג"כ עבודה, דהנה אמרז"ל כל הפורק ממנו עול תורה32 נותנין עליו עול ד"א ולכאו' צ"ל והלא אמרז"ל יפה ת"ת עם ד"א33 שיגיעת שניהם משכחת עון, א"כ הרי צריכים ד"א ג"כ, והענין דכאן אמר ד"א וכאן א' עו"ל ד"א שהוא טרוד ומוטרד ומבולבל תמיד ואינו מרויח כלום בל"א ער מ„כט ג רניסט, ובאמת יש עבודה במו"מ ג"כ כשעוסק במו"מ להרויח כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל ולפרנס בו"ב34 שעז"נ עושה צדקות בכ"ע35 ואמרז"ל זה הזן ומפרנס בו"ב36, וזהו דכתי' ואכלת את כל העמים37 ולכאו' והלא אינם בני אכילה וגם אסורים באכילה38, אלא הפי' הוא שמברר בירורים בעסקו במו"מ אף שהוא בירור היותר נמוך אבל שכרו למעלה יותר, אך ע"ז אמרו ראיתי בני עלי' והמה מועטים39, אבל אפי' כשבא לבהכנ"ס להתפלל הוא ממהר ונחפז בל"א ער האיילט און ח„פט ואינו ממתין להתפלל עם מנין ואפי' כשמתפלל במנין ה"ה ממהר את אחרים ג"כ, וכ"ז מפני שצריך לרוץ למסחרו ער ד„רף פ„ר ח„פון און פ„ר לייפון, ובאמת ה"ז שקר ותהו והבל מיא פ„ר ח„פט ג רניסט און מי פ„ר לייפט ג רניסט, הגם שא"ז מצד רוע לבב ומצד פר"ע ח"ו וכמארז"ל במדר' תילים
הערות
- 29. אל ירע לבבך בתתך לו : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך כאן הערה 511.
- 30. שחביריו נמנים לדבר מצוה : ראה ברכות כו, סע"א.
- 31. כי פנה אלי עורף : ירמי' ב, כז [ושם: פנו]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' ובהערה 138.
- 32. כל הפורק ממנו עול תורה : ראה אבות פ"ג, מ"ה. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע תכח ואילך.
- 33. יפה ת"ת עם ד"א : אבות פ"ב, מ"ב. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רכה . וש"נ. תו"ח שמות ח"א ד, ב. סה"מ תרל"ח ע' קסד. וש"נ.
- 34. בו"ב : בניו ובנותיו.
- 35. עושה צדקות בכ"ע : תהלים קו, ג [ושם: צדקה].
- 36. זה הזן ומפרנס בו"ב : ראה כתובות נ, סע"א.
- 37. ואכלת את כל העמים : עקב ז, טז. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' סה. ע' תי. תרל"ב ח"א ע' קנ.
- 38. העמים. . אסורים באכילה : ראה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ב, ה"ג (ובמפרשיו שם). פ"ג, ה"ב.
- 39. ראיתי בני עלי' והמה מועטים : ראה סוכה מה, ב.
- ב. וכן צ"ל בהערה שנדפסה בסה"מ תרל"ח (שהובא בפנים ההערה).
- ג. וכן צ"ל במאמרי אדה"א נ"ך ע' תכט בהערה ד"ה טוב.
משנה אבות ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
משנה אבות ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה. סופה בטלה. וגוררת עון. וכל העמלים עם הצבור. יהיו עמלים עמהם לשם שמים. שזכות אבותם מסייעתן. וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם:
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
האדם אע"פ שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה אינו מכלל מיני חיה בעלת פרסה לפיכך אינו בלא תעשה והאוכל מבשר האדם או מחלבו בין מן החי בין מן המת אינו לוקה אבל אסור הוא בעשה שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן זאת החיה אשר תאכלו הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה.
מצוטט בעמוד אחד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הקבצו ושמעו בנ"י ‹ יא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשע
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

