שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'תיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, כא
וי"א שטעם טבילה זו הוא משום קרי "כדי שיהיו נקיים וטהורים ביוהכ"פ", משא"כ בטעם טבילת עזרא שהוא כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים , שרק טעם זה – שהוא טעם השו"ע – העתיק אדה"ז בשולחנו (שם ר"ס פ"ח) ולא טעם הטור (קלות ראש) – וקושית הפרישה מנ"ל טעם זה – כ"ה ברמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ד וכבר ציינוהו לירוש' ברכות פ"ג ה"ד.
10 שלא יהיו . . כתרנגולים ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט - הוא ע"י דבור אותיות התורה , אשר בהם ארז"ל (רמב"ם סוף הל' ק"ש ע"פ ברכות כב, א) אין דברי תורה מקבלין טומאה אלא עומדין בטהרתן לעולם שנאמר הלא כה דברי כאש נאום ד' מה אש אינה מקבלת טומאה אף ד"ת אינם מקבלין טומאה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מ"ש בירושלמי "צריכין לנהוג בה באימה וביראה" קאי בשעת קריאת התורה ותרגומה [וע"ד מה שלמדין בבבלי שלימוד התורה צ"ל באימה — "מה להלן באימה (דכתיב וירא העם וינועו וגו'.
11 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בכלאי הכרם, פעולת הכלאים היא שהמינים השונים, חטה ושעורה וחרצן , מתערבים יחד באופן שנעשית מציאות חדשה (במה שצומח מהם) — "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם"; ואילו כלאים דחרישה, "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו", אינו תערובה, שניהם נשארים כמציאות בפ"ע, אלא שביחד עושים פעולה בעולם , מחוץ להם.
8 רש"י שם, ט (מברכות כב, א. וש"נ). וראה מפרשי רש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן הוא במצות כתיבת ס"ת, שדוקא כאשר כותבו בעצמו, שפועל בעצמו ובמעשה שלו, אזי הוי "כאילו קבלו מהר סיני", ע"ד הראי' דמ"ת ש(גם) הגוף הגשמי של האדם — הי' באימה וביראה וברתת ובזיעה.
52 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המ"ם הפתוח מציין את הגליא דתורה , שלמרות שזה חכמתו ורצונו של הקב"ה, ודברי תורה אינם מקבלים " טומאה , כפירוש הפסוק "הלא כה דברי כאש" :
14 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפי"ז יובן לשון אדה"ז שם: ארז"ל במדרש . דלכאורה הרי מפורש הוא בגמרא ? והענין, דבשם "מדרש" נקראו מחז"ל הדורשים ומפרשים את הפסוקים, גם מחז"ל אלה אשר בש"ס (ראה ברכות כב, א. לקו"ת ויקרא ח, ד). ולכן קורא למרז"ל זה בשם "מדרש" , ומדייק אדה"ז ומוסיף כאן תיבת "במדרש" לתרץ מה שבכ"מ בש"ס צדיק פי' צדיק בדינו – כי כאן הוא לא בחלק הדין וההלכה כ"א "במדרש" – לפרש השם "צדיק" אשר במקרא (שבש"ס חלק הקרוב למקרא הוא חלק האגדות ולא ההלכות (לקו"ת שם. ואין בזה סתירה למ"ש בהל' ת"ת רפ"ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ח, יד
לכללות ענין התורה והתשובה, הוא – חיבור ב' הענינים יחדיו, כן הוא גם
11 שלכן, ב' הענינים – תורה ותשובה – מרומזים ע' 329) וכללות הכתוב ופשט שלו – אני לדודי ודודי לי התיבה והשייכות לאלול ("בשושנים" – ראה לעיל – ה"ז "והרוח תשוב אל האלוקים". וראה לקו"ש ח"ג זכה נעשית: יומא עב, ב. וראה תו"א ו, ג. שדברי תורה נמשלו לאש: ברכות כב, א. שהתורה אין מקבלת: וצ"ע ממש"כ בהל' ת"ת לרבנו כל התורה" שלמד מקודם. ועייג"כ תניא פי"ז. ואולי המובאת (אף כי לענין אחר) דאור השמש המאיר באשפה. והנה לימוד: ראה קונ' עה"ח פ"ה ואילך. בלי יראת שמים : כ"מ בש"ס שם, וכן כתב בהל' ת"ת דלא כמש"כ בהל' ת"ת, אבל עיין בהקדמת הרח"ו ובקונ' הזקן פ"ד, ס"ג. אשר ע"י תשובה "מוציא מהקליפה יש לחלק בין טומאה לירידה לקליפות, וע"ד הדוגמא ואכ"מ. שם. ומש"כ בריטב"א להתגדל ולהתגדר, הוא לכאורה עה"ח פי"ב. שע"י זה יבוא: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב. ובהיותה כנשמה: קונ' עה"ח שם. לחפש: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני). (ממכתב י"ג אלול תשי"א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח פינחס שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מקדושה לא תיתכן מסקנה הנוגדת לאמת, וכיון שהן העובדה שהוא עצמו אינו לומד בהתלהבות, כמאמר חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן ..." (למרות שנדמה לו שאין הוא עדיין בדרגה של לנהוג כך לשמה באמת), בניגוד לפסק התורה "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה...", והן התנהגותו בביטול הזולת, להיפך מההוראה
48 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
התבטלות זו מכשירה אותו ל"קבל" את תורתו של הקב"ה, ולאחר מכן מתקיים "יגעת" – ע"י יגיעתו בכוח שכלו הוא מקבל את תורתו של הקב"ה באמצעות כוחות נפשו הפנימיים – פתח לבי
18 כמרז"ל (ברכות כב, א) "מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם כאשר יורדת התורה למטה ונלמדת על־ידי האדם היא נשארת (כלשון חז"ל) "דברי כאש" (של הקדוש־ברוך־הוא), היא איננה משתנית כאשר היא מתלבשת בשכלו ובדיבורו של האדם; היא נשארת חכמתו של הקדוש־ברוך־
* ירמי' כג, כט. ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"תעבדון" – עבודת עבד, העובד מתוך התבטלות עצמית וקבלת עול.
39 להעיר דבמ"ת "וינועו" – באימה וביראה וברתת ובזיע" (יתרו כ, טו. ברכות כב, א ובפרש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן הוא עושה שלום בין פמליא של מעלה לבין פמליא של מטה, עד אשר גם בנחש שלמטה מתגלה שרשו, הנחש דקדושה.
58 וי"ל דבחיבור ב' חצאי תורה ע"י וי"ו דגחון, נכלל גם חיבור מעלה ומטה שבתורה עצמה, דתורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט. ברכות כב, א), ולאידך ניתנה למטה דוקא, במקום ש"למצרים ירדתם .. יצה"ר יש ביניכם" (שבת פח, סע"ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"אין דברי תורה מקבלין טומאה" – כאשר הם נלמדים על ידי יהודי שאינו טהור – כי "דברי כאש" :
58 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומעשה תפיסא בהן", עדיין אין חושך העולם מאפיל על התורה , כהלכה, "אין דברי תורה מקבלים טומאה" – וזה מביא לפרישה מעניני העולם בעבודה הרוחנית של האדם.
61 ברכות כב, א: ריב"ב אומר כו'. וגם לרבנן דפליגי עלי' – לא פליגי אטעמי' כ"א כדי שלא יהיו ת"ח מצויין כו' (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רספ"ח) או מפני בזיון וכיו"ב (תר"י ברכות שם). ולהעיר מלקו"ת תבוא (מג, סע"ב) מאה שערים מה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תורה מחייהו"), וכאשר הגוף חוזר לתחייה על ידי אור תורה וטל תורה , הרי דברים אלו מטהרים אותו בעת התחייה.
98 ראה זח"ג מט, א. ובלקו"ת האזינו עג, ג. שהטל דתחיית המתים הוא למעלה מ"שיורי טלא דבדולחא" שמטהר טומאת מת דזהר שם. וראה המשך וככה תרל"ז פס"ח. ועוד. ולהעיר גם ממרז"ל (סנהדרין לט, א) עיקר טבילותא בנורא. ועל תורה נאמר (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" , ואינו מקבל טומאה (ברכות כב, א). וראה חגיגה בסופה "ת"ח שכל גופן אש". ובארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 465.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מכך מובן, שאין להתרגש מן המלעיגים על לימוד התורה וקיום המצוות, ובמיוחד בהפצת התורה והיהדות, כי יש ליהודי הוראות ברורות ממי שגילה דבריו על־ידי עבדיו, ויותר מכך – הוא לומד מפיו של הקדוש־ברוך־הוא וברור שהוא נמצא עמו – הקדוש־ברוך־הוא קורא ושונה כנגדו, עד כדי ש"מה להלן (בשעת מתן תורה) באימה וביראה וברתת ובזיע – אך כאן" כך.
53 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
פעולתו של משנה תורה היא, שעל־ידי כך שמשה "החזיר להם כל התורה כולה" כפי שהיא נתפסה בכלי ההשגה שלו – "מפי עצמו" – מקבל כל יהודי הלומד תורה אחר־כך, בכל מצב שהוא (ואפילו כאשר הוא אינו טהור ר"ל) את התורה בעצמה – "דברי כאש" , "דבר ה' ממש".
34 ראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על ידי שני השינויים בפירושו כאן לעומת פירושו בפרשת וישלח – (א) הוספת תחילת הפסוק "הלא כה דברי כאש" , ו(ב) הדיוק "מתחלק לכמה ניצוצות" – מבהיר רש"י את כוונתו, שהמילה "מתחלק" מוסבת לפי פירוש רש"י זה על המילה "אש" שבתחילת
48 ראה פרש"י לעיל (וישלח לב, ט) ש"אש" משמש גם בלשון זכר. ובפרט בלשון חז"ל (ראה לדוגמא – עה"פ "הלא כה דברי כאש" – ברכות כב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
ב) הוא מביא את הפסוק (ובדומה לכך שאר הפסוקים) "השוכן אתם בתוך טומאתם" השייך לגוף ועניניו, לא לנשמה ועניניה – שהרי (אפילו) דברי תורה אין מקבלין טומאה .
76 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– בדוגמת ה"כאורות", שהן בבחינת "אשה יראת ה' היא תתהלל", אך בזה עצמו היא מרגישה כי "לית לה מגרמה כלום", הכל הוא של הקדוש־ברוך־הוא.
68 וי"ל שגם במשנה עצמה נרמזים ב' הסוגים – בב' הענינים: "יום חתונתו זה מ"ת" – דתורה ענינה "דברי כאש" (ראה ברכות כב, א) – הבא מלמעלה (בדוגמת "תן עיניך במשפחה"): ו"יום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק" – בדוגמת ה"כאורות" (כנ"ל בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ניתן ללמוד זאת בקל־וחומר מכך שיש לקרוא קריאת שמע "בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעה", כי קוראים את כתב המלך א) באימה וביראה וברתת ובזיע .
14 לכאורה צ"ל "וברתת" בוא"ו (וכ"ה בשני דפוסי שו"ע אדה"ז – זיטאמיר תרט"ז. שם תרכ"ב), וכמו שהוא בהמשך הסעיף שם בהבאת דברי המדרש*. – וראה ברכות כב, א (ומו"ק טו, שנסמנו בהערה שלפנ"ז (ובשוה"ג). וכ"ה בברכות ובע"י מו"ק ודק"ס שם נוסח הכ"י ודפוסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מה אש אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלים טומאה" .
38 ברכות כב, א. וראה המשך פדה בשלום תש"ד שם פ"כ: וענין ההתלבשות דתורה אי"ז מענין התלבשות של התעסקות .. ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר לומדים מילה בתורה, ו"אפילו אות אחת", הרי הקדוש־ברוך־הוא קורא ושונה כנגדו, והתורה דורשת מהיהודי להיות שרוי בעת הלימוד עצמו "באימה וביראה וברתת ובזיעה", וכיצד ייתכן אפוא, שאדם ילמד על מנת לקנטר, או על מנת להתכבד בקלון חברו, או אפילו להתכבד סתם.
41 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"אין דברי תורה מקבלין טומאה" (אפילו כאשר הם נלמדים על־ידי אדם בלתי טהור), משום שהם "דברי (כאש )", דברי ה'; ולאידך גיסא – "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול, משום ש"תורה דיליה היא" [=התורה שלו היא].
34 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכהקדמה לכך יש להסביר לגבי לימוד התורה באופן כללי, שעל כך נאמר שצריך ללמוד תורה כראוי "מה להלן (בשעת מתן תורה בהר סיני) באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן ...".
98 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
3 ועד שזה מחייבו להיות ,באימה וביראה וברתת ובזיע" (ברכות כב, א) כמו שהי' בעת מ"ת (ראה תו"א יתרו סז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה – שלימוד התורה צריך להיות באופן שניכר שהתורה היא תורת ה' , שלכן מקדימים לברך ברכת התורה, "ברוך אתה ה' נותן התורה", שעי"ז נעשה החיבור עם נותן התורה, ולא עוד אלא שמדייקים " נותן התורה" לשון הוה , כמו במתן-תורה, ועד שאמרו חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", דאף שבמתן-תורה היו בני ישראל בדרגא נעלית עד שהיתה אצלם מעין נבואת משה, משא"כ עתה כו', מ"מ, גם היום ישנו הענין דמתן-תורה, "נותן התורה" לשון הוה, ולכן צ"ל לימוד התורה באימה וביראה כו' כמו בשעת מתן-תורה.
623 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לימוד התורה צ"ל בתכלית הביטול , כמארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" .
82 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועם היות שדברי תורה אין מקבלין טומאה , לפי שהתורה אינה בבחינת התלבשות, וכידוע ההפרש בין תורה לתפלה, שענין התפלה הוא בהתלבשות, שהרי ההתבוננות בתפלה היא בבחי' האלקות השייך לעולמות, וההתבוננות היא באופן שהענין מושג היטב במוחו, משא"כ התורה שאינה באה בהתלבשות ממש, ועד"ז הוא ההפרש בין תורה למצוות, שהמצוות נתלבשו בדברים גשמיים ממש, משא"כ התורה אינה מלובשת בדברים גשמיים, ורק מדברת אודותם, שאין זה בדרך התלבשות אלא בדרך מקיף בלבד, שלכן אין דברי תורה מקבלין טומאה , אך מ"מ, כיון שהתורה נמשכת בעניני העולם בדרך מקיף עכ"פ, לכן לא שייך לומר על זה לשון דביקות, כי אם התקשרות בלבד.
1543 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– "מאימתי" הוא מלשון אימה ויראה , והיינו, שמשנה זו שהיא התחלת תורה שבע"פ, שענינה הבנה והשגה, התחלתה "מאימתי", מלשון אימה ויראה, ללמדנו שהגישה ללימוד התורה (כולל גם תושבע"פ שענינה הבנה והשגה) הו"ע האימה ויראה דוקא, כמארז"ל "מה להלן כו' אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" .
80 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
– שהרי אע"פ שביטלו טבילת עזרא, הרי זה רק לדברי תורה , אבל לתפלה צריך טבילה .
95 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן. טושו"ע ואדה"ז או"ח רספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם הדיוק " מאימתי קורין את שמע בערבין" – כפי שפירש ר' אברהם המלאך (בנו של המגיד ממעזריטש) בלמדו עם רבינו הזקן, ש"מאימתי" הוא מלשון אימה , "באימה וביראה וברתת ובזיע" , היינו, שההתחלה והיסוד דכל תושבע"פ כולה הו"ע הקבלת עול ומסירת נפש, שעי"ז ממשיכים ופועלים את ההלכה פסוקה ש"ה' אלקינו ה' אחד" – "בערבין".
95 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שבהענין דלמטה מטה עד אין תכלית, גם כשהוא נמשך למטה להחיות את הנבראים ואפילו את הקליפות, אין האור משתנה עי"ז, עד"ז הוא בההמשכה דתורה , שגם כמו שנמשכת בשכלו של האדם, ואפילו כשהאדם הוא במצב דהיפך הטהרה, היא דבר ה'.ד) והנה כמו שהענין דלמעלה עד אין קץ הוא גם בעולמות התחתונים, כמו שנתבאר לעיל (סעיף ב) שגם בהנבראים דבי"ע ואפילו בהנבראים שבעוה"ז מאיר בהם הרוממות דאוא"ס, שכל העולמות הם באין ערוך וכלא חשיב לגבי' ית', ועי"ז נעשה בהם רצוא לאלקות, שרוצים לצאת ממציאותם, עד"ז הוא גם בההעלאה דתפלה (שהיא דוגמת הענין דלמעלה עד אין קץ), דגם כשהאדם הוא למטה מטה עד אין תכלית, הנה ע"י התפלה הוא מתעלה (היינו שהוא ברצוא ותשוקה לעלות) למעלה מעלה עד אין קץ.
19 להעיר, דזה שאין דברי תורה מקבלין טומאה למדין מהכתוב (ירמי' כג, כט) הלא כה דברי כאש (ברכות כב, א). ויש לומר הפירוש ב"דברי כאש" , דכיון שהוא "דברי" (דהקב"ה), לכן הוא "כאש" שאינו מקבל טומאה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל בנוגע לדורות – איתא בגמרא "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" , דהיינו, שהענין דמתן-תורה שישנו באופן תמידי – כפי שאנו אומרים " נותן התורה", לשון הוה, כיון שמתן-תורה ישנו בכל יום ויום , ובפרט בחג השבועות, "זמן מתן תורתנו" על כל השנה – צריך להיות מתוך יראה דוקא.
3 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם דיבור התורה הוא מלמעלה למטה, שזהו שאמרו רז"ל שדברי תורה אין מקבלים טומאה , לפי שבהמשכה מלמעלמ"ט לא שייך ענין של מנגד כלל.
60 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואף ש"דברי תורה אינן מקבלין טומאה" – ה"ז רק בנוגע ל"דברי תורה" כשלעצמם, משא"כ בנוגע להאדם הלומד , שאצלו נעשה באופן הפכי, וכדיוק לשון הגמרא "נעשית לו כו'",
43 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
– הן אמת ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה" , היינו, שבנוגע להתורה עצמה לא נעשה שום נזק; אבל בנוגע להאדם הלומד – הרי זה "כזורק אבן כו'", יש הנפרד שלו שזהו ענין של עבודה-זרה, כך, שכאשר מוסיפים עוד אבן, אזי נעשית רח"ל ע"ז גדולה יותר, בעלת חשיבות יותר.
75 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, המ"ם פתוח שמורה על גליא דתורה – מבלי הבט על כך שזהו חכמתו ורצונו של הקב"ה, ודברי תורה אינם מקבלים טומאה , שזהו פירוש הפסוק "הלא כה דברי כאש" , מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה (גם גליא דתורה ) אינם מקבלים טומאה – מ"מ, האדם הלומד, אם לימודו שלא כדבעי, הרי זה יכול להזיק לו.
86 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הטעם שדברי תורה אין מקבלים טומאה , דכיון שגם בהיות התורה למטה הרי היא למעלה מההשתלשלות, הנה כל ענין של כלי, כל ענין של השתלשלות, אינו יכול לפעול בה מאומה.
42 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המדובר לעיל (בהמאמר) ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה" – הרי זה רק בנוגע להתורה עצמה , שאין זה מזיק להתורה, משא"כ בנוגע להאדם הלומד – הרי בענין זה אמרו רז"ל "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו כו'" (ההיפך מזה).
2 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
כך, שאפילו אם עדיין לא רחץ מטומאתו, הרי "דברי תורה אין מקבלים טומאה" , ולכן צריך הוא מיד להתחיל ללמוד תורה .
122 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוד ענין בנוגע לכללות הלימוד – שאע"פ "שאין דברי תורה מקבלין טומאה", צריך התלמיד לשמוע מרבו שעכשיו נגשים ללמוד תורת אלקים חיים, שניתנה למשה מסיני, ובכל יום ויום יהיו בעיניך חדשים, שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'".
91 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
והנה, אע"פ שאלקות מצד עצמו הוא קדושה בלבד, אחדות הפשוטה, ובאופן ש"לא יגורך רע", ובמכ"ש מזה ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה" , ועאכו"כ אלקות עצמו, מ"מ, רצה הקב"ה להיות "השוכן אתם בתוך טומאותם", כך, שיכול להיות מעמד ומצב של "בתוך טומאותם", ואעפ"כ יהי' הקב"ה "שוכן אתם".כלומר:
118 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
וכמו"כ אפילו בלימוד התורה , שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה ודברי תורה אין מקבלין טומאה , הרי ידוע הדיוק שענין זה הוא בנוגע לדברי תורה מצד עצמם, אבל בנוגע להאדם הלומד הרי זה יכול להיות באופן דזכה, ויכול להיות גם באופן ההפכי, לא זכה, שאז נעשית לו ההיפך מסם חיים.
51 ברכות כב, א. זח"ג פ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם ע"י התורה מתבטל המיצר, דבתורה כתיב קול גדול ולא יסף, ותרגם ולא פסיק, והיינו, שבתורה אין הפסק כלל, לפי שאין בה שום העלמות כלל (צו תורה קלעפּן זיך ניט די העלמות והסתרים פון עולם), וכמארז"ל דברי תורה איןמקבלין טומאה .
46 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה – שאמירת תורה אינו ענין ש"מכניס בזו ומוציא בזו", אלא באופן שהדברים חודרים כו', והיינו, לפי שבנוגע לתורה נאמר "הלא כה דברי כאש" , ולכן פועלים הדברים כמו אש שפועלת בירור וזיכוך ועלי', שהרי טבע האש שעולה למעלה , והפעולה היא מיד, אלא שלפעמים מתגלה הדבר לאחרי זמן.
6 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, נגלה דתורה ירדה למטה באופן שנתלבשה בשכל אנושי דוקא (וכידוע שבלימוד תורה שבע"פ בלי הבנה והשגה אין יוצאים ידי חובת לימוד התורה ), שנתלבש ע"י נפש הבהמית בגוף ומוח הגשמי, ועד שיורדת גם לברר טענות של שקר (כדאיתא בתניא), ולכן נקראת בשם אילנא דטוב ורע, דאף שאין דברי תורה מקבלים טומאה , כמ"ש הלא כה דברי כאש נאום ה' , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אין מקבלים טומאה , מ"מ, הרי נתלבשה בעניני טוב ורע, כמבואר בארוכה באגה"ק.
149 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל ענין העשירות בתורה – לא זו בלבד שאינו מביא אותו לידישינה, אלא אדרבה, "איננו מניח לו לישון", כי, התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה (שנקראת "תורת ה'"), וכתיב "הלא כה דברי כאש" , שלא זו בלבד "שאין דברי תורה מקבלין טומאה" כשם ש"אש אינו מקבל טומאה" , אלא אדרבה, כשם שהאש מטהרת אפילו כלי חרס שאין להם טהרה במים, מקוה ומעיין (כי המים מטהרים רק כלי מתכת, משא"כ כלי חרס אין להם טהרה במים, אלא באש), שכאשר "מחזירן לכבשן" אזי נעשים "ברי' חדשה" ועי"ז נטהרים מטומאתן – כמו"כ פועלת התורה על האדם הלומדה, כמארז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב".
293 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
והנה כמו"כ הוא גם בענין התורה , שהיא בקו האמצעי, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, דמשה מלגאו ויעקב מלבר, ששניהם הם בת"ת, אלא שמשה מלגאו ויעקב מלבר, ולכן, גם כפי שהתורה ירדה למטה כו', ועד לטענות של שקר שזה אומר כך וזה אומר כך, הנה גם אז אין דברי תורה מקבלים טומאה , ויתירה מזה, שגם תלמידי חכמים שהם מקבלים מהתורה אין אש של גיהנם שולטת בהם, והיינו לפי שהתורה היא בקו האמצעי, שמגעת בהעצמי, והעצמי הוא בכל המדריגות בשוה.
22 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מ"ש בגמרא "והודעתם לבניך ולבני בניך , וכתיב בתרי' יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב , מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" :
151 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– "בראשית", "ברית אש", דהיינו, כריתת ברית מתוך שמחה וחיות (אש), שפועלת שינוי במציאותו של האדם שנעשה בבחי' פנים חדשות, בדוגמת כלי חרס שכאשר מחזירים אותו לכבשן האש (ענין התורה , "הלא כה דברי כאש" ) נעשה מציאות חדשה –
29 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שברכת התורה צריכה להיות באופן פנימי, לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו' – רצו לחסוך את הזמן, ולכן לא ברכו ברכת התורה , אלא הסתפקו בלימוד התורה עצמה, באמרם, שבכל אופן "אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" .
73 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מ"מ, ישנה ההבטחה שסוכ"ס יפעל הדבר ("עס וועט דערנעמען"), כי, "הלא כה דברי כאש" , אבל, כמו אש דקדושה שאינו שורף את הטוב, אלא רק מכלה את הלעו"ז, דהיינו, הרפש ("בלאָטע") שנתקבץ מבחוץ, ואז מגיע וחודר בפנימיותו ומחי' אותו, כך, שמתהפך מן הקצה אל הקצה, שתמורת תכלית הירידה דלעו"ז בג' קליפות הטמאות לגמרי, "לא ידח ממנו נדח", ויקויים בו "תהי צדיק", "לפי שנדון אחר רובו", ועד לאמיתת שם התואר והמעלה של צדיק, שמואס ברע בתכלית, שזהו"ע ד"פדה בשלום" שמצד העבודה ד"בכל מאדך" .
192 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לכל לראש ישנה התקופה ש"נפשי חשקה בתורה" , שאז נמצא בעולם שכולו אור, עולם התורה , עלי' נאמר "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" ;
224 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועל זה דרשו רז"ל א"ת בניך אלא בוניך, דענין בוניך הוא בחי' המשכת אלקות למטה ע"י עסק התורה דוקא [ולהעיר שכללות ענין התורה שייך לשם ישראל ( ישראל קנין אחד) דוקא, כי, ישראל ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה], שלכן נקראים תלמידי חכמים בנאים, לפי שעוסקים בבנינו של עולם, ונודע כי הבנין הוא מאבנים, שתי אבנים בונות שתי בתים וכו', והו"ע אותיות התורה שעל ידם נמשך אלקות למטה, וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' על הר סיני, וכידוע שבמ"ת בטלה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, וכן עכשיו ע"י לימוד התורה בבחי'ביטול, מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו', ממשיכים אלקות בבחי' עם זו (קנית).
74 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
פעולת התורה היא כמו פעולת האש, כמ"ש "הלא כה דברי כאש" , שסוכ"ס חודרת בכל מקום שמגעת ועד שמשנה את מציאות הדבר, וכמו בכלי חרס, שעי"ז שמחזירו לכבשן נעשה בריאה חדשה וכלי חדשה.
88 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שאמרו רז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", וכמודגש בדרישת הבעש"ט שכל עניני התומ"צ יהיו מתוך חיות והתלהבות – דלכאורה כיצד אפשר שתהי' חיות והתלהבות בדבר שישנו כבר מלפני זמן רב – כיון שתמיד ישנה נתינת התורה מחדש.
9 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לימוד התורה צריך להיות איפוא מתוך הכרה שהתורה היא תורתו של הקב"ה, ולא עוד אלא שעכשיו נותן הקב"ה את התורה, "נותן התורה" לשון הוה, שלכן אמרו חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" - "שלכאורה אינו מובן מה דמיון זה מה להלן אף כאן" , כיצד אפשר לדמות "עסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו" ל"מעמד הר סיני" - "כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה בסיני ..
62 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[האמת היא שגם עכשיו צ"ל לימוד התורה כמו בשעת מ"ת ממש, כמארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימהוביראה וברתת ובזיע" , אבל מצד ההעלם נדמה לאדם שעכשיו אין זה כמו בשעת מ"ת ממש, וממילא חסר אצלו ענין האימה והיראה כו', וזהו ענין הגניבה].
62 ברכות כב, א. וש"נ. וראה תו"א יתרו סז, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והרי קול הוי' הוא מה ש"גלה סודו אל עבדיו הנביאים", וכמ"ש הרמב"ם בהלכות ממרים שכל פסק של בית דין שמתקבל אצל רוב בנ"י הרי זה דבר הוי', וכאמור, ע"י הרדיו הרי זה יכול להגיע בכל שטח הארץ באותו רגע כמימרא.וכשם שהמקום אינו מפסיק, כך גם הזמן אינו מפסיק, ולכן, "מה להלן (בשעת מ"ת) באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן (בכל זמן שיהודי שומע או לומד דבר תורה) באימה וביראה וברתת ובזיע" , כיון שכאן נמצא הקב"ה, נותן התורה.
238 ברכות כב, א. וש"נ. וראה תו"א יתרו סז, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יד
משא"כ ענין זכירת יציאת מצרים (היציאה מהמיצרים וההגבלות) – צריך להיות נרגש גם בשעת העבודה עצמה, כי, אם לא יהי' נרגש אצלו ענין יציאת מצרים בשעת הלימוד והעבודה, יהיו הלימוד והעבודה במיצרים והגבלות [ואף ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה" , הרי זהו רק בנוגע להתורה, אבל בנוגע להאדם הלומד – הרי ישנו מצב ש"נעשית לו" ההיפך דסם חיים כו'].
234 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכידוע מעלת עבודת התפלה (וקרבנות) על העבודה דתורה ומצוות, שתורה ענינה המשכה מלמעלה למטה, כי התורה היא חכמתו של הקב"ה, ולימוד התורה של האדם הנה לאמיתתו הרי זה באופן דתען לשוני אמרתך , שעונה וחוזר על דבריו של הקב"ה.
637 תהלים קיט, קעב. וראה ברכות כב, א, אשר, אפילו כשהאדם כבר אומר הד"ת נאמר עליהם "הלא כה דברי כאש" , ועד – בנוגע להלכה בפועל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, תורה היא באופן של המשכה מלמעלה למטה, כמ"ש כי מן השמים דברתי עמכם, ונקראת לחם מן השמים , וכתיב הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אין מקבלין טומאה .
467 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו א' הטעמים לכך שלאחרי "וידבר אלקים את כל הדברים האלה" כתיב "לאמר" , דהיינו, לדורות הבאים, שמאז חוזר ונשנה הענין דמ"ת בכל הזמנים , ולכן אמרו רז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" –
1178 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התורה מצד עצמה – הנה גם כאשר נלמדת ע"י האדם למטה שנמצא במצב של היפך הטהרה, נאמר עלי' "הלא כה דברי כאש ", "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , כך, שבכל מקום שנמצאת הרי היא – לאמיתו של דבר – ע"ג המזבח .
1344 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומה גם – ממשיך לטעון – שכשם שהגילוי דמ"ת חדר בגשמיות העולם, שזהו שע"י מ"ת נעשה קיום העולם באופן ש"ארץ יראה ושקטה" , כן הוא גם בנוגע להגילוי שנעשה ע"י לימוד התורה, שחודר גם בגוף – כמובן ממארז"ל "מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'", וכפי שמבאר רבינו הזקן "שלכאורה אינו מובן דמיון זה ..
40 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל העבודה דתורה , הרי דברי תורה אין מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש .
288 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון שענין זה הוא לא רק בשעת מתן-תורה, דהיינו בתחלת ירידתה של התורה למטה (כמדובר בהמאמר141 שיש כמה מדריגות בהשתלשלות התורה, כפי שנמשכת מבחי' שעשועים עצמיים עד שבאה בגשמיות, בדיו על הקלף), אלא גם לאחרי כל ירידתה למטה הרי היא בבחי' שעשועים עצמיים כו' (שלכן אמרו רז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ) – הרי גם עכשיו צריך להשתקף הענין שהתורה היא למעלה מהתחלקות.
143 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שכל אנושי הוא לחם מן הארץ, ושכל אלקי – תורה, חכמתו של הקב"ה – הוא לחם מן השמים .
980 וזהו ענין ה"מן" – עליו נאמר בתורה "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" – כפי ששייך גם עכשיו: לא בענינים ארציים, כי אם בתורה ומצוותי', שניתנו מן השמים, ולא רק בשעת מ"ת, אלא גם עכשיו ישנו הענין ד"נותן התורה" לשון הוה (ראה של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. ובכ"מ), שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" (ברכות כב, א. וש"נ), ונמצא, שהתורה היא לחם שניתן מן השמים תמיד, בכל זמן ובכל מקום (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ התורה – היא בחי' שבת, שהרי "אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש כו'" , ואפילו הלומד תורה באופן ד"לא זכה", שעליו ארז"ל ש"נעשית לו" ההיפך דסם חיים – הרי זה
1049 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולאידך גיסא – יכול להיות מצב של לימוד התורה באופן שעז"נ "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי גו'", והיינו, שאע"פ "שאין דברי תורה מקבלין טומאה" , מ"מ אומרים לו "מה לך לספר
422 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר לומדים תורה בפועל, פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – אזי דבר ה' יוצא מפיו, "דברי אשר שמתי בפיך" , ו"הקב"ה קורא ושונה כנגדו" , שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , "והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני" , שלכן אומרים "נותן התורה" לשון הוה , שנעשה הענין דמ"ת מחדש .
1190 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אוריאן תליתאי כו' לעם תליתאי , כן הוא במ"ת בכל שנה ושנה, וגם בכל יום ויום , דנוסף לכך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני , הרי אמרו רז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים , וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו , ולכן אמרו מה להלן באימה ביראה כו' אף כאן כו' , כי גם עסק התורה שבכל אדם ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכאילו קבלה היום מהר סיני , על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים כו' באהבה .
100 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
וזהו הטעם שכל דבר שמצד סדר ההשתלשלות דכלים אינו נוגע באור התורה , וכמו שבתורה אין שום אחיזה כלל לענין בלתי רצוי, כמארז"ל שדברי תורה אינם מקבלים טומאה , וכן אמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח כו', וכדיוק רבינו הזקן , שאפילו תהי' נפשו מטומטמת וקשה כאבן, הנה התורה יכולה שתמחהו, והיינו שמצד העצמות המלובש בחכמה שבתורה, מתבטלים לגמרי כל הענינים הבלתי רצויים, כהמס דונג מפני אש .
153 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר איש ישראל לומד תורה – חודר קול התורה לא רק אותו ,
124 וכמארז"ל (ברכות כב, א) "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" , וכפי שמבאר רבנו הזקן (תו"א יתרו סז, ב. וראה גם ויצא כב, ב) "שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן אף כאן כו', שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות ופב"פ דבר ה', משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו" (ויש להוסיף בזה, שהאימה והיראה כו' לא היתה מצד התורה, אלא מצד הגילוי ד"וירד הוי' על הר סיני" שהי' קודם לנתינת התורה), ומבאר, "כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני", וכמארז"ל (ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד) "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", שזהו ע"ד הענין ד"וירד הוי' על הר סיני", אלא שהוא לא רואה זאת בעיני בשר, אבל תושבע"פ מגלה שכן היא המציאות (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"אם אלף הן כו' אם מאה הם כו' אם שנים הן אני ובני הן" (אבל לא נאמר "ואם אחד הוא"), ב) מדריגת "בני עלי'" שעלי' נאמר "אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר וצדיק יסוד עולם", היינו, שקיום העולם יכול להיות אפילו בשביל צדיק אחד בלבד ; במדריגת "צדיק יסוד עולם" יכול להיות שיהי' רק אחד בדור .
940 ובזה יובן לשון רבינו הזקן בתניא פ"א: "ולכן ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם". דלכאורה אינו מובן למה מביא את הכתוב "וצדיק יסוד עולם", ובפרט שבגמרא שם מובא זה בסיום המימרא שלאחר זה? והענין, כי בתניא שם מובא מארז"ל זה בהמשך לפירושו שכמה מדריגות ב"צדיק" שם המושאל כו' דמקרי צדיק בדינו*, אמיתית שם התואר וכו'. ומפרט עוד יותר שאפילו באמיתת שם התואר דצדיק (ובצדיק גמור ), ישנן מדריגות: צדיקים שהם מועטין (אבל – ל' רבים ) – בחי' בני עלי'** (שעליהם אמרו והן מועטין); כמ"ש וצדיק יסוד עולם – ל' יחיד (וכהפירוש ביומא שם), שלמעלה ממדריגת "והן מועטין".
*
) ועפי"ז יובן לשון אדה"ז שם : " ארז"ל במדרש ". דלכאורה הרי מפורש הוא בגמרא ? והענין , דבשם " מדרש " נקראו מחז"ל הדורשים ומפרשים את הפסוקים , גם מחז"ל אלה אשר בש"ס (ראה ברכות כב , א . לקו"ת ויקרא ה , ד) . ולכן קורא למרז"ל זה בשם " מדרש ", ומדייק אדה"ז ומוסיף כאן תיבת " במדרש " לתרץ מה שבכ"מ בש"ס צדיק פי' צדיק בדינו – כי כאן הוא לא בחלק הדין וההלכה כ"א " במדרש " – לפרש השם " צדיק " אשר במקרא (שבש"ס חלק הקרוב למקרא הוא חלק האגדות ולא ההלכות (לקו"ת שם . ואין בזה סתירה למ"ש בהל' ת"ת רפ"ב)) .
*
*) ומ"ש " מצוקי ארץ וישת עליהם תבל " (שמואל-א ב , ח . יומא שם) , הוא מצד זכותם , כדלהלן . – וראה בפירש"י שם : " להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל ". שדייק רש"י בלשונו " ויסוד לקיים תבל ", ולא " ויסוד תבל ", כלשון הכתוב " וצדיק יסוד עולם " – כי בחי' צדיק יסוד עולם שעבודתו הוא בהעולם ובזיכוכו , הוא יסוד העולם עצמו (דוגמת " יסוד " שקשור ומאוחד עם הבנין) , משא"כ בחינת " מצוקי ארץ" שאין עבודתם בהעולם , אינם " יסוד תבל " ( עצמו ) , כ"א יסוד לקיומו של התבל ע"י זכות שמגין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, כיון שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, ועלי' נאמר "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" – הנה מי שהוא בסוג דלולב, ש"יש בו תורה" , אינו זקוק לכאורה לזהירות נוספת כו' (ובפרט כאשר נמצאים בימים שלאחרי ר"ה, עשי"ת, יוהכ"פ וד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות), דכיון שהוא שקוע ("פאַרטרונקען") בתורה , ועד שהתורה מעידה עליו שהוא בסוג ד"לולב", שיש בו טעם, יש בו תורה , ועד שכל ענינו תורה , "תורתו אומנתו" – הרי זה מספיק.
271 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, אף שבנוגע ללימוד התורה אמרו רז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , מ"מ, בנוגע להאדם הלומד אמרו רז"ל "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו כו'", שלכן יש צורך בזהירות שלא יהי' במעמד ומצב ד"לא זכה" ח"ו.
1161 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
" מאימתי קורין את שמע" – מלשון אימה ויראה , היינו, שלימוד התורה צריך להיות "באימה וביראה וברתת ובזיע" , ובשביל זה צריך ללמוד את הענינים המביאים לאהבת ה' ויראת ה' באופן של הבנה והשגה בחכמה בינה ודעת, כדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה :
1392 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יש חילוק בין ק"ש (ותפלה), שענינה לגלות אחדותו ית' בעולם כפי שנחלק ליום ולילה, לתורה , שאינה נתפסת ומשתנה ע"י העולם, ולכן
1420 ובפרטיות יותר – כמבואר בארוכה במאמר של רבינו הזקן (ד"ה ונשב בגיא תקס"ב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' פח ואילך) – הובא ונתבאר בד"ה קטנתי גו' שנאמר בהתוועדות פ"ב ואילך (לעיל ע' 235 ואילך)) בביאור הטעם שגם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש, ונקודת הענין – שק"ש ענינה מלמטה למעלה (עבודת האדם), ותורה ענינה מלמעלה למטה ("נתן לנו את תורתו"):
הענין דק"ש הוא – " אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים" (ברכות יג, ב), כמרומז בתיבת "אחד" שבסיום וחותם פסוק ראשון דק"ש*, והיינו, שיש מציאות של עולם, אלא שיהודי פועל הענין ד"אמליכתי'", עי"ז שמתעקש ("ער שפּאַרט זיך אַיין") ובוקע ("און ברעכט דורך") את המעלה ומטה (ז' רקיעים וארץ – ח') וד' סטרין, וממשיך בהם את הא', אלופו של עולם – שזוהי כללות עבודת האדם, שהיא מלמטה למעלה , שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
וכללות ענין עבודת האדם נקבע מלכתחילה באופן שיהיו בו שינויים; כאשר האדם נשאר לעמוד במדריגתו כפי שנברא, אפילו אם הוא במדריגת אדה"ר ש"בקומתו נברא" (ראה ר"ה יא, א. וש"נ), אבל הוא עומד על עמדו – ה"ז "עבודה" עבור מלאכים, אבל אי"ז "עבודה" עבור נשמות בגופים, עליהם נאמר (זכרי' ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", כידוע (ראה תו"א פרשתנו (וישב) ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) ש"עומדים" קאי על מלאכים, ו"מהלכים" קאי על בנ"י, צדיקים, שענינם הוא שצריכים לילך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי – "מעלין בקודש ואין מורידין" (ברכות כח, א. וש"נ), והיינו, לילך מ"רשות" ל"מצוה", ומ"מצוה" ל"חובה", ועד לענין של התאחדות ומס"נ (שנעשה "אויס מציאות") – שזהו"ע התפלה.
וענין זה הוא דוקא באופן שמודגש החילוק שבין "ערב" ל"בוקר", וכאשר נמצא ב"ערב", הנה בידעו שישנו "בוקר", נעשית אצלו התשוקה לצאת ("אַרויסקריכן") מהמעמד ומצב ד"ערב", ותשוקה זו נותנת לו את הכח לצאת מה"ערב", ולבוא למעמד ומצב ד"קורין את שמע בשחרית"; ואח"כ מגיע להכרה שמעמד ומצב זה הוא בבחי' "ערבין" לגבי ה"שחרית" שלמחרתו.
ועז"נ "בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" – כפי שמבאר רבינו הזקן (תניא פמ"ז) שהו"ע "יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף .. בק"ש .. ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש, כדאיתא בגמרא ופוסקים, אלא מפני שהן דבר אחד ממש" – שבכל מעמד ומצב שנמצא, יודע שיש מדריגה נעלית יותר שהיא בבחי' "ארץ טובה ורחבה" (שמות ג, ח. ועוד), ולגבי מדריגה זו נחשב מעמדו ומצבו בהוה ל"ארץ מצרים"; "ערבין" לגבי ה"שחרית" שבעתיד, שאז יהי' "הוי' לאור עולם" (ישעי' ס, יט) באופן נעלה יותר מכמו שהי' עד עתה.
ואילו התורה היא תורתו של הקב"ה – למעלה מהעולם, כמארז"ל "אלפים שנה קדמה תורה לעולם", וגם בירידתה לעולם ה"ה נשארת תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" (ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א), שאינו מקבל טומאה , ואדרבה, ע"י האש נעשה ענין הטהרה, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (לט, סע"א) "עיקר טבילותא בנורא הוא, דכתיב (מטות לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", והיינו, שכל ענין הטהרה ע"י הטבילה ב"מים חיים" הוא רק בגלל שאי אפשר לסבול את האש.
*
) שחיובו מן התורה לכל הדעות , כידוע הפלוגתא אם החיוב מן התורה הוא על כל ג' הפרשיות , ב' פרשיות בלבד , או רק הפסוק הראשון (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסנ"ח . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ תורה היא למעלה מהזמן ולמעלה מהעולמות, אלא שמהלכת ("הליכות") מלמעלה למטה בעולם, אבל מה שנמשך בעולם הו"ע שלמעלה מהעולם (שלכן "אין דברי תורה מקבלין טומאה" ), וכיון
1658 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בשבת הוא מצד ענין של חלום – שענינו העלם והסתר (כמבואר בתו"א עה"פ "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", שבימות המשיח יראו שכללות זמן הגלות הו"ע של חלום, שמחבר שני הפכים בנושא אחד כו'), וגם במצב כזה נותנת התורה עצה, כיון שענינה הוא "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" ; אבל בחג השבועות לא שייך ענין של העלם והסתר (חלום), כיון שבו הי' גילוי העצמות שחדר בכל הבריאה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 27 ואילך.
187 כלומר: בנוגע לדברי תורה עצמם כתיב (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלים טומאה" (ברכות כב, א), אבל אעפ"כ, יורדת התורה גם למי שנמצא במצב שיכול לערב טהור וטמא (שני הפכים, שעירובם יחד אין לו מקום לא רק מצד השכל דנה"א, אלא אפילו מצד השכל דנה"ב*), להיותו במצב של שינה וחלום כו', כדי לתקנו כו'.
*
) וענין זה מתבטא (ככל הענינים שבפנימיות התורה ) גם בנגלה דתורה – הלכה מפורשת – שכאשר בהמה הולכת מעצמה לתוך האש , אזי ישנם דינים מיוחדים (ראה שיחת יום ב' דחה"ש תשכ"א סי"א (תו"מ חל"א ע' 38) . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכאמור לעיל שבכל פרט ישנו כל התוקף שבכלל, כיון ש"כל עצם בלתי מתחלק", כך, שגם במתן-תורה שבכל יום ויום ישנו כל התוקף ד"אנכי", "אנא נפשי כתבית יהבית", כפי שהי' במ"ת הכללי, ולכן אמרו רז"ל "מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'".
221 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[המשך הענין בביאור ה"הדרן" הנ"ל – הטעם שהדין ד"מסתתי אבנים אין בהם משום גזל", הובא על הבבא ד"אם הי' עושה אצל בעה"ב" , והשקו"ט אם דין זה הוא גם כאשר עושה אצל בעה"ב ; ב' הסברות בההיתר שאין בעה"ב מקפיד, אם זה כמו הפקר או כמו מתנה ;
1326 ויש לבאר דיוק זה בפנימיות הענינים ע"פ ביאור אדמו"ר מהר"ש ש"מסתתי אבנים" קשור עם הענין ד"פסל לך", תורה :
כיון שבתורה כתיב (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), נמצא, שלימוד התורה הוא לעולם בבחי' "עושה אצל בעה"ב", ואין בזה חילוק בין עיקר התורה (האבנים עצמם) לפלפולא דאורייתא (פסולתן של לוחות).
וזהו ש"מסתתי אבנים אין בהם משום גזל", כיון שגם בשעת לימוד האדם הרי זה "דברי" , של הקב"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענינו ברוחניות – כמארז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה כו'", שלכן, הציווי דלימוד התורה חל על כל אחד מישראל, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בקיום המצוות, וכפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע , שאפילו מי שעליו נאמר "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי", הנה ההגבלה שבזה היא רק בנוגע להרב, ש"אינו צריך להכניס את עצמו לבית הספק ..
1389 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
באופן שבטלים לגמרי), שזהו כללות הענין דנגלה דתורה , שאף שזהו דבר הוי', הלא כה דברי כאש , מ"מ, ה"ה יורדת ומתלבשת בענינים גשמיים, כמו המחליף פרה בחמור וכיו"ב, ומתעסקת בענינים של טוב ורע, ועד לטענות של שקר כו'.
738 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והכח על זה – לפי שמשנה דתורה נלקח מעצמותו ית', למעלה גם משלישי המדבר (שמחבר הוי' ומשה) , ועל ידו יכולה להיות הירידה למטה באופן של התלבשות, ובה בשעה נשארת במהותה – דבר ה' .
1527 ועד שגם כאשר האדם הלומד הוא במצב של טומאה , ועד לטומאה שיוצאת מגופו, שזהו ענין גרוע ביותר, ועד שיכול לקלקל כניסת הכה"ג לקד"ק ביוהכ"פ (יומא בתחלתה) – הרי זה "דבר ה'", שעז"נ (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואין זה בסתירה לכך שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכדאיתא בגמרא ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש ..
333 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר לימוד התורה הוא בתכלית הביטול, כמארז"ל מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו', וכענין מ"ש ויחרד כל העם אשר במחנה, שהחרדה (שהיא ע"ד ענין התשובה) הוא סילוק הדמים , שלא מרגיש חיותו כלל מחמת גודל הפחד, ואז הנה לימוד התורה הוא בבחי' תשובה מלמעלה למטה.
769 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן הוא בנוגע לכל עניני התורה, כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" , "וכתיב בתרי' יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב , מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" , והיינו, שכל יום הוא כמו ה"יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" , כיון שבכל יום ישנו הענין דמ"ת, וכפי שאומרים בברכת התורה בכל יום :
188 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
החילוק שבין משה לפינחס הוא – שענינו של משה הוא מלמעלה למטה, שזהו ענין התורה, עלי' נאמר "דברי אשר שמתי בפיך", "דברי" (דהקב"ה), שלכן אמרו רז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", "כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני" ; ואילו ענינו של פינחס הוא מלמטה למעלה, שזהו ענין התפלה, שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" .
1137 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, בתורה כתיב הלא כה דברי כאש , שהו"ע המשכת ריבוי אור מלמעלה , שעי"ז מתבטל הלעו"ז, כמו אש השורף כו', וכמארז"ל עיקר טבילותא באש היא.
793 ירמי' כג, כט. ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
איך שייך ענין של טומאה אצל הקב"ה, בה בשעה ש"הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה כו'" , ועאכו"כ בנוגע להמקור של הדיבור, הקב"ה בעצמו], וכפי שמבואר בארוכה בזהר שהקב"ה מטמא את עצמו, כביכול, בשביל בנ"י, להיותם בבחי' "אחותו הבתולה הקרובה אליו" ש"לה יטמא" גם כהן, ועד"ז בנוגע לכה"ג, שמטמא ל"מת מצוה" .
218 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, צריך להשתדל בזה ביותר, ולא לחשוב שמוטב ללמוד תורה מפי הגבורה, כמו במ"ת, כמארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" – שהרי למדים מהענין דהקהל, שמעלת הלימוד והשמיעה של האנשים והנשים "כיום שניתנה בו בסיני" "מפי הגבורה", אינה מגעת לעילוי והשכר שבהבאת הטף.
773 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרי גם בנוגע לנגלה דתורה נאמר "הלא כה דברי כאש" , ודרשו חז"ל "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה כו'", ורק נתלבשה בעץ הדעת טוב ורע (כפי שמשמע מאגה"ק הנ"ל), וא"כ, הרי זה ע"ד האמור לעיל בנוגע לפנימיות התורה , שבעצם היא למעלה מענין של גלות, ורק נתלבשה בחוצה, ומהי המעלה של פנימיות התורה ?
1268 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו בנוגע למתן-תורה, שאז ניתנו כללות התומ"צ – הנה גם כאשר יהודי לומד תורה עכשיו , בהיותו אלפי שנה לאחרי היום של מ"ת, ובמקום אחר, שבכל הפרטים הוא להיפך ממדבר סיני, דורשת ממנו תורת-אמת, ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" .
1380 ברכות כב, א. וש"נ. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הוא יודע אמנם מ"ש בגמרא "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", וכן מ"ש בזהר "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא סלקא לעילא", אבל, מי יאמר שהוא מחוייב לקיים גם זאת; די בכך שלומד תורה, ובזה נכללים כבר כל הענינים.
104 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שלימוד התורה צריך להיות באופן ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , יכול יהודי לחשוב שיסתפק בכך שיקפוץ למעלה מעשרה טפחים, ויהי' אצלו הענין ד"פרחה נשמתן", כמו במ"ת .
344 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעיקר – שתהי' ההכנה למתן-תורה באופן המתאים למארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", ועי"ז נזכה – כנוסח הברכה של כ"ק מו"ח אדמו"ר – לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
1894 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
העבודה דתורה והעבודה דתפלה , כידוע שתורה ענינה גילוי מלמעלה , ואמרו חז"ל שדברי תורה אין מקבלים טומאה , לפי שאינם בהתלבשות, משא"כ תפלה היא העבודה שמצד המטה.
209 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– התורה עצמה אינה ניזקת, כמ"ש "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , אבל בנוגע להאדם הלומד, הרי, כאשר "לא זכה, נעשית לו כו'", היפך מ"סם חיים" , כך, שגם לאחרי שלמד תורה , נשאר באותו אופן של גסות והעדר הזיכוך בכל עניניו, כמו קודם שלמד תורה .
542 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובחי' אחור שבתורה היינו בחי' התורה כפי ששייכת לעולמות שנמשכה ונתלבשה בעניני העולם, דאף שבתורה כתיב הלא כה דברי כאש , ודרשו חז"ל מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , מ"מ, הרי התורה מתלבשת בעניני העולם כו'.
1129 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וראי' לדבר, שהרי ענין השופר דמ"ת ישנו גם עתה, וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן מה שאמרו רז"ל מה להלן באימה ביראה ברתת ובזיע אף כאן כו', שלכאורה אינו מובן דמיון זה, שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות כו', משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו, אלא הענין הוא, שגם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני, ומזה מובן, שע"י עסק התורה ישנו גם עתה קול השופר דמ"ת, וזהו מ"ש (גבי קול השופר דמ"ת קול גדול) ולא יסף, שפירושו ולא פסק , כיון שגם בעסק התורה עתה ישנו קול השופר דמ"ת.
1325 ברכות כב, א. מו"ק ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"נותן התורה", לשון הוה , כי, "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו" , כמו במ"ת, ולכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , ואין זו סתם מליצה, אלא כן הוא ע"פ תורת-אמת, כיון שגם עכשיו ישנו הענין דמ"ת , ולכן צריך להיות הלימוד מתוך יראת שמים, כמו בשעת מ"ת.
2717 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונמצא, שדוקא ע"י עבודת התפלה ("עמל שיחה") נשלמת תכלית ירידת הנשמה למטה – לתקן את הגוף ונפש הבהמית, מצד עבודתו הוא; ולאח"ז נותנים לו את הענינים שמצד למעלה , שזהו ענין התורה ("עמל תורה" ), עלי' נאמר "הלא כה דברי כאש" .
309 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובן בנוגע לעניננו, שכאשר יהודי חוזר ולומד את הש"ס פעם נוספת, הנה אע"פ שזוכר מהלימוד הקודם שהמסקנא היא שהאדם נברא בשביל "עמל תורה", עליו ללמוד עוה"פ את הקס"ד בנוגע ל"עמל מלאכה" ו"עמל שיחה", ובאופן ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" .
350 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עד"ז הוא גם בההמשכה דתורה, דע"י שנמשכה תחילה בבחינת כלל ואח"כ נפרטה לפרטים, הנה גם הפרטים הם (לא ענין בפני עצמו, כי אם) פרטים שנובעים מהכלל, ועי"ז ישנו הכח שגם בהפרטים דתורה שבעל פה, ועד לכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, יהי' בגילוי האור דהכלל דתורה שבכתב, ועד להכלל דעשרת הדברות (שלימוד כל פרט שבתורה יהי' באימה וביראה וברתת ובזיע כמו שהי' בעת אמירת עשרת הדברות ), ועד להכלל דדיבור אחד שבו נכללו כל עשרת הדברות.
155 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הוי' אלקיך" שנאמר במ"ת [באופן שמכל ד' רוחות יוצא הקול אנכי , ועד"ז במ"ת שישנו תמיד, כמארז"ל "מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'"], ובמילא, "לא יהי' לך אלהים אחרים", ו"לא תגנוב" עד "לא תחמוד", שזוהי הדרך היחידה להבטיח קיום ציוויים אלו – עי"ז שיהי' אצלו קבוע בנפש הענין ד"על פני" 74, "כל זמן שאני קיים" , היינו, שבכל מקום נמצא הקב"ה עמו, ועל כל פרט ופרט יש השגחה פרטית.
359 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
במאי טביל"], כדברי הגמרא "הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , ועד שנמשך ומתבטא גם בנוגע להלכה ומנהג בפועל (כבכל הענינים) – ש"בטלוה לטבילותא" (דבעלי קריין) לגבי תורה , כיון שהתורה נשארת בטהרתה כמו שהיא.
735 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה , דהנה אמרו רז"ל אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה .
103 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה קשור גם עם ה"דינער" שמתקיים מחר לטובת הישיבה – ישיבה שבה לומדים פנימיות התורה, שפועלת גם על לימוד הנגלה שיהי' באופן ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , כיון ש"הלא כה דברי כאש" .
1012 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ותודיעני אורח חיים הו"ע עסק התורה (חיים את בעי צפה לתורה), שהוא דוגמת מתן תורה (מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו' ), שבשעת מתן תורה, יום חתונתו זה מתן תורה , נתגלו מהאוצרות שלמעלה, בדוגמת מלך בו"ד שביום חתונתו מגלה מאוצרותיו .
1136 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב. תו"ח יתרו שע, ב ואילך [בהוצאה החדשה – ח"ב רנג, ב ואילך]. וראה גם תו"א ויצא כא, ב. שם כב, ב. תו"ח ויצא כד, סע"ג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם תורה היא בחי' לחם מן השמים , שהרי בתורה כתיב הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , היינו, שגם נשמה בגוף וגם כמו שהוא במצב בלתי טהור, הנה גם לימוד התורה שלו הוא כאש כו', שזהו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט.
1280 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שלא לשמה, והיינו, שבדרגא דעולם הסדר הוא שהתחלת הלימוד הוא שלא לשמה, ומ"מ, גם כאשר לומד שלא לשמה יש בזה מעלת התורה , וכמ"ש הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה אינם מקבלים טומאה , שזהו אפילו כשהאדם הלומד הוא במצב בלתי טהור, והיינו לפי שהתורה לא בשמים היא , וניתנה למטה, בעוה"ז הגשמי, עד שיכולה להתלבש גם במצב בלתי טהור.
2078 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהירות זו צריכה להיות גם בנוגע ללימוד התורה – שהרי אע"פ ש"דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , הנה בנוגע אליו יש מעמד ומצב ש"נעשית לו סם חיים", ולפעמים יכול להיות מעמד ומצב ש"נעשית לו" היפך ד"סם חיים" , כיון שחסר אצלו ענין הביטול.
2630 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תורה ומצוות (כולל גם תפלה), שמצוות קשורות עם עבודת האדם, וכן תפלה, שענינה "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" , ה"ה עבודת המטה; ואילו תורה ענינה המשכה מלמעלה , מבלי להתחשב עם מעמד ומצב המטה, שלכן מותר ללמוד תורה גם במעמד ומצב של היפך הטהרה, כדרשת חז"ל על הפסוק "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" .
2210 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משה ואהרן , שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" ), באופן שבפועל יהי' נתון לה' כל ימי חייו (והיתה בטוחה שיסכים לנדרה ), שזהו ענין שלמעלה מההגבלות וההגדרות שקבע הקב"ה בתורתו בתור עיקר גדול ועמוד, ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , כיון שיש לאדם בחירה –
280 ומובן גודל החידוש שבזה – שהרי משה ואהרן הם הפכיים זמ"ז, כי, ענינו של משה הוא תורה , שהיא באופן של המשכה מלמעלה , כמ"ש (ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א) "הלא כה דברי כאש" [וזהו גם מה שהנהגתו של משה היתה באופן של אמת (שמו"ר פ"ה, יו"ד), ולא כמו אהרן שהי' "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן* לתורה" (אבות פ"א מי"ב), שלכן, במיתת אהרן נאמר (חוקת כ, כט) "ויבכו גו' כל בית ישראל", האנשים והנשים, ולא כמו במיתת משה שנאמר (ברכה לד, ח) "ויבכו בני ישראל", "הזכרים" (פרש"י עה"פ. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ד ע' 253 ואילך)], ואילו ענינו של אהרן הוא עבודה, קרבנות, תפלה, שזהו"ע שתלוי במעשה ועבודת האדם, ובלשון הקבלה (נסמן בלקו"ש שם הערה 34): משה הוא שושבינא דמלכא, ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא; ואעפ"כ הי' שמואל שקול כנגד שניהם, שהיו אצלו שני הענינים של משה ואהרן ביחד.
*) אבל נתינת התורה היתה ע"י משה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואילו תורה – נאמר בה "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , והיינו, שגם כאשר התורה נמשכת למטה, ונלמדת ע"י מי שאינו במעמד ומצב של טהרה, נשארת התורה באותו אופן כמו שהיא למעלה , ללא שינויים – בחי' יחיד.
2597 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד פירוש , שהשמים כסאי (לנטוע שמים) קאי על לימוד התורה , והארץ הדום רגלי (וליסוד ארץ) קאי על קיום המצוות, כי, מעשה המצוות קשור עם עניני הארץ, משא"כ תורה , עלי' נאמר הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה כו' , וגם נקראת לחם מן השמים , והיינו, שגם בהיותה בדרגא כזו שנקראת בשם לחם, הרי זה לחם מן השמים, בדוגמת המן שאין בו פסולת .
2883 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כל זה הוא בנוגע לגאולת בנ"י ממצרים, אבל בנוגע לענין השבירה דפרעה, צ"ל תחילה ההמשכה מלמעלה למטה, שזהו ענינו של משה, שהו"ע התורה , עלי' נאמר הלא כה דברי כאש , שאינו מקבל טומאה כו' , ולכן על ידו דוקא היתה יכולה להיות השבירה
198 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה על התורה נאמר הלא כה דברי כאש , ודרשו רז"ל מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , היינו, שהתורה נמשכת בכל מקום, גם למטה מטה.
396 ברכות כב, א. רמב"ם סוף הל' ק"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל אעפ"כ, "ערום סלקא דעתך", כי הדמיון לס"ת הוא בנוגע לנשמה (ואילו הקבורה שלאח"ז היא בנוגע להגוף ), וא"כ צ"ל העונש בנוגע לנשמה, ולכן, "נקבר ערום בלא מצוות", כי, המצוות הם לבושים , בדוגמת המטפחת של הס"ת , וכיון שאחז הס"ת בלא
902 ובפרטיות יותר: על תורה נאמר (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", "כל חפצים לא ישוו בה", אפילו "חפצי שמים" (מו"ק ט, ריש ע"ב), והיינו, שהחילוק בין תורה למצוות* הוא כמו החילוק בין האדם עצמו לחפציו – עסקיו (כמו "ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעי' נח, יג), שלכן אסור לדבר בעסקיו בשבת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסש"ו. וש"נ)), כי, התורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), כמו הקב"ה , כמ"ש (ואתחנן ד, כד) "ה' אלקיך אש אוכלה הוא"**, ועד שאין לחלק ביניהם; משא"כ מצוות הם רק " חפצי שמים" (ורק לאחרי ההתבוננות כו' רואים שייכותם ל"שמים" – א' מהלשונות של שבועה (ראה ברכות נג, ב. ובכ"מ), כיון שמורה על הקב"ה), וזהו גם מה שהמצוות נמשלו לאברים (מ"ע – רמ"ח אברים, ומל"ת – שס"ה גידים), שביחס להאדם עצמו, ה"ה כמו לבוש, כמ"ש (איוב יו"ד, יא) "עור ובשר תלבישני". וענין זה ישנו גם בתורה – שהרי מצות לימוד התורה היא א' מרמ"ח מ"ע. וזהו גם החילוק בין ס"ת למטפחת: ס"ת – תורה עצמה ("ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א)), ומטפחת – לבוש (שלא יהי' ס"ת ערום), ענין המצוות שבתורה.
*) נוסף על החילוק בתורה גופא בין נגלה דתורה לפנימיות התורה – כמבואר באגה"ק (סכ"ו) בדברי הרע"מ (זח"ג קכד , ב) שפנימיות התורה , " דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת כו' ", היא עץ החיים , ונגלה דתורה , שבה יש קושיות ומחלוקת כו' , ועד לטענות של שקר (כמו " שנים אוחזין בטלית וכו' " (ריש ב"מ) , שברור הדבר שא' מהם אומר היפך האמת) [ובסגנון דהמאמר – לא הצירוף ד " קרש ", אלא " שקר " ] – הרי זה אילנא דטוב ורע , עץ הדעת , ששם שייך גם הענין דהיפך החיים ( " מאן דנפיל מדרגי' כו' " (נסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) , כמ"ש (בראשית ב , יז) " כי ביום אכלך ממנו וגו' ".
**) ולהעיר מסנהדרין לט , סע"א : " אלקיכם כהן הוא .. טבילותא בנורא , דכתיב (ישעי' סו , טו) כי הנה ה' באש יבוא ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תחלה ענין התורה , שזוהי ההמשכה מלמעלה והנתינת כח שיוכל להיות אח"כ ההעלאה ע"י התפלה, והיינו לפי שבתורה כתיב הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה אינן מקבלים טומאה , ולכן הרי זה נתינת כח שגם באדם בלתי טהור כפשוטו , יוכל להיות ענין העלי' בתפלה.
1021 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז נמצא, שמצד פירוש הזהר, הנה בחי' אנכי היא למעלה באין ערוך מבחי' הוי' אלקיך, ואילו מצד פירוש הגמרא שאנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית, הרי זה למטה אפילו מבחי' אלקיך, כי, אלקים הוא רק בגימטריא הטבע, ואפילו כפי שהוא בטבע, הרי זה באופן של כח ויכולת, ואילו הענין דיהבית (חלק מהר"ת דאנכי) קאי על התורה כפי שניתנת למטה באופן שהמקבל הוא בעה"ב על התורה , שנעשית שלו , והיינו, כפי שהתורה היא מצד המקבל , שמקבל ענין שהוא בערכו, בהיותו במעמדו ומצבו קודם קבלת התורה (שהרי רק ע"י ה"יהבית" נעשה מקבל התורה ), שלכן צריך להדגיש שגם בהיותה למטה, הרי זה באופן דהלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלים טומאה .
1238 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, שהענין דוידבר את כל הדברים האלה הוא בשביל לאמר, שזהו מה שהאדם קורא (בתושב"כ) ושונה (בתושבע"פ), שאז הקב"ה קורא ושונה כנגדו , כמו במ"ת, שלכן אמרו רז"ל מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיע (שד' ענינים אלו הם כנגד ד' אותיות של שם הוי', כדאיתא בכתבי האריז"ל ) אף כאן כו', ולכן צ"ל הלימוד באופן שיהיו בעיניך כחדשים , ועד לחדשים ממש.
1483 ברכות כב, א. וראה תו"א ולקו"ת שבהערה 11.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו, דעם היות שישנו הענין דמ"ת בכל יום , כלשון הברכה נותן התורה, לשון הוה, וכמארז"ל מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן , וכפי שמבאר רבינו הזקן שעסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני, ועי"ז תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני, מ"מ, כל זה הוא רק ליחיד, אבל שיהי' מ"ת לכלל ישראל ביחד, הרי זה דוקא לאחרי הקדמת ענין וספרתם לכם, שעי"ז נעשה הענין דמ"ת, שבו הי' ביטול הגזירה דעליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה, ובאופן דאני המתחיל, שנאמר וירד הוי' על הר סיני [ועד"ז בכל שנה, כאשר הימים האלה נזכרים ונעשים , דעם היות שכבר הי' ביטול הגזירה, הרי מ"מ נשארה מחיצה המפסקת כו', וכידוע בענין מחצתי ואני ארפא , דקאי על לעת"ל, כמבואר בדרושי ל"ג בעומר ].
1271 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאופן כזה ירדה גם למטה, והיינו, שגם בהיותה למטה הרי היא במדריגתה כפי שהיא למעלה , וכפי שדרשו רז"ל עה"פ הלא כה דברי כאש גו', מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה .
2323 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובזיע אף כאן כו' , שמעלה זו ישנה בקריאת האותיות שבתורה דוקא (ולא בהעיון שבתורה), שע"י קריאה זו יוצאים גם עתה הדברים האלה מפי הקב"ה כמו במ"ת ממש.
2474 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יש דין ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , והיינו, שגם כפי שהתורה נמצאת בעולם למטה, ובחוץ- לארץ, ונלמדת ע"י אדם בלתי טהור, נשארת היא "דברי" (של הקב"ה).
2675 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יש דין ש"דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , שלכן, גם מי שאינו טהור יכול ללמוד תורה , כיון שהטומאה שלו אינה נדבקת לתורה .
2799 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הביאור בדברי רבינו הזקן בסידורו "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר קאַפּיטל זה (מזמור מז שבתהלים) ז' פעמים" – (א) הדיוק "אחר קריאת התורה", לרמז על השייכות דתק"ש לענין מ"ת , כדברי הרס"ג הנ"ל (ס"ג), (ב) "יכין עצמו כו'", מבלי לפרט
233 ובפרט שקריאת התורה גופא היא ענין של מ"ת, שהרי בשעת קרה"ת מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", וכן אמרו רז"ל (ברכות כב, א. וש"נ) "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'", כיון שבשעת הקריאה והלימוד בתורה נעשה הענין דמ"ת מחדש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, עם היות שבתורה ובפרט תושב"כ האלקות הוא בגלוי, משא"כ במעשה המצוות שנתלבשו בעניני עולם, ועד"ז בתושבע"פ , שיש בה קושיות והעלמות והסתרים, ועד לטענות של שקר כו', מ"מ, מצד תושב"כ הנה הלא כה דברי כאש וגו' , והשוכן אתם בתוך גו' (גם בענין של היפך הטהרה) , ולכן אפשר להיות מזה יניקה ללעו"ז.
1676 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש , דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא ע"י רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה , וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק.
1875 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , כיון שזהו דבר חדש כמו בפעם הראשונה.
1937 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ג"כ ענין התורה , שהיא בקו האמצעי שאין בו שינויים, שגם בשעה שנלמדת ע"י האדם למטה ה"ה כפי שהיא למעלה , וכמארז"ל שאין דברי תורה מקבלין טומאה , שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , והיינו שדברי תורה הם דברי (דבריו של הקב"ה), ולכן אינם משתנים כו'.
379 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו הביאור במארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" – כמ"ש בתורה אור "שלכאורה אינו מובן דמיון זה ..
608 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובדוגמת מארז"ל "כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר כו'" , ו"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" – שזהו בפרטיות בכל פעם שלומדים תורה; ועד"ז הוצרך להיות הענין ד"קרבנו לפני הר סיני" בנוגע לכללות הענין דמ"ת.
969 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובכל זה יש עילוי מיוחד בפעולות שנעשים ע"י לימוד התורה – מצד גודל מעלת התורה שעלי' נאמר "הלא כה דברי כאש" , וכאמור לעיל (ס"ה) בנוגע לרשב"י שפעל ירידת גשמים למטה ע"י אמירת תורה על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", וכמבואר בהערות אאמו"ר על הזהר דפרשתנו , ש"שבת אחים גם יחד" ש"הוא חיבור זו"ן", "הוא הוא ירידת הגשמים מן השמים דז"א על הארץ דמלכות".
1256 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז בלימוד התורה עכשיו, כמארז"ל מה להלן באימה וביראה וכו' אף כאן כו'].
1739 ברכות כב, א. וש"נ. וראה תו"א יתרו סז, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
צריך להבין, איך שייך לומר שישראל הם למעלה מהתורה, הרי התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, ועלי' נאמר ואהי' אצלו אמון וגו', ועוד זאת, שגם לאחרי שנמשכה בעולם ה"ה מופשטת לגמרי מגשמיות העולם כו', כמ"ש הלוא כה דברי כאש נאום ה' , מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה אין מקבלין טומאה , משא"כ בנ"י כו'.
246 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שהתורה היא למעלה מ(התלבשות ב)עולם, אפילו לאחרי שנסעה וירדה בסתר המדריגות כו' ומחשבה דיבור ומעשה תפיסא בהן – במילא לא יכול חושך העולם להעלים על התורה , וכהפס"ד "אין דברי תורה מקבלין טומאה" .
393 ברכות כב, א: "ריב"ב אומר כו'". וגם לרבנן דפליגי עלי' – לא פליגי אטעמי', כ"א כדי שלא יהיו ת"ח מצויין כו' (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רספ"ח) או מפני בזיון וכיו"ב (תר"י ברכות שם). ולהעיר מלקו"ת תבוא (מג, סע"ב). מאה שערים מה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לידבק בשרשו למעלה" , היינו, שגם בהיותו למטה הרי הוא כמו למעלה ] אינו מקבל טומאה , אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , והיינו, שאפילו יהודי שנטמא בטומאה שיוצאת מגופו שהיא חמורה ותחתונה ביותר (שלכן "לא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים" , לפי שהיא טומאה היוצאה מגופו הי' הדבר מגונה ומכוער יותר משאר טומאות), אין זה בסתירה ללימוד התורה , שמגעת גם במקום תחתון כזה ונשארת בטהרתה –
1090 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"יינה של תורה" נתבאר, שמלחמת עמלק היתה קשורה עם (ההתנגדות ל)מתן-תורה , והרי על התורה נאמר "הלא כה דברי
1343 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכללות הענין בזה – כפי שאמרו רז"ל "בכל יום יהיו בעיניך חדשים", ולכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" ,
1605 ברכות כב, א. וש"נ. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גדרי הנותן, הקב"ה כביכול, והיינו שגם לאחרי שניתנה למטה והאדם לומדה ועד שנקראת על שמו – "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (אף שלומדם אדם בלתי טהור), לפי שהם (" דברי (כאש )" –) דברי הקב"ה ;
708 ברכות כב, א. – וראה שם הנפק"מ להלכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הקו דהמשכה מלמעלה – ה"ה התורה עצמה, כי התורה היא למעלה מהעולם, ולכן הסברא הראשונה בנוגע לתורה היא – כטענת המלאכים – "תנה הודך על השמים " , ועד שהוצרך משה להחזיר להן תשובה, וגם לאחרי שניתנה תורה למטה, "אין דברי תורה מקבלין טומאה" , לפי שהם (" דברי כאש" ) דברי הקב"ה .
1777 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על גודל הביטול שהי' אצלם אפילו לאחרי מ"ת, שהתבטא בהתנועה דוינועו, וכביאור המכילתא אין נוע אלא זיע, וכן הוא בלשון הגמרא מה להלן באימה ביראה ברתת ובזיע אף כאן באימה ביראה ברתת ובזיע , שזה מורה שענין התורה מיוסד ומתקבל תמיד ע"י אימה יראה רתת וזיע, והרי כל ד' ענינים אלו הם לכאורה בסתירה לענין העשי'.
2020 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ועי"ז) פתח לבי בתורתך" , כיון ששכל הנברא אינו יכול להכיל תורתו של הקב"ה כפי שניתנה במ"ת (שלכן "בתחלה הי' משה לומד תורה ומשכחה" ), ובהכרח שתחילה יתבטל האדם ממציאותו ;
2411 שזוהי תורה אחרת לגמרי מהתורה שהיתה לפני מ"ת (כשם שהמצוות שלאחרי מ"ת הם מצוות אחרות לגמרי מהמצוות שלפני מ"ת, כמ"ש הרמב"ם (פיהמ"ש חולין ספ"ז) בנוגע למצות מילה וגיד הנשה, שאין אנו מקיימים אותם בגלל שכך עשו אברהם ויעקב, אלא בגלל הציווי במ"ת) – שלימודה אינו מצד העריבות ("געשמאַק") של חכמת התורה (שהרי יש גם גוים, להבדיל, שיש להם "געשמאַק" בלימוד חכמת התורה ), אלא מצד היותה תורת ה' (כפי שיהודי מקדים לברך "אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו"), שגם כאשר נלמדת ע"י מי שאינו טהור רח"ל, הרי היא דבר ה' – "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויה"ר שתהי' פעולת "האי יומא" אצל כל אחד מישראל באופן שלמרות ש"כמה יוסף איכא בשוקא", שיש שם חכמים אחרים, יהי' הוא במעמד ומצב ש"יוסיף דעת" בביהמ"ד, ובאופן ד"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" .
2465 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שאפילו דברי התורה שנאמרים בפיו של אדם בלתי-טהור, נאמר עליהם "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" .
698 ברכות כב, א. רמב"ם הל' ק"ש בסופן. וראה תו"מ חס"ה ע' 45. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע לתורה עצמה – אין זה עושה שינוי בתורה , שהרי "זאת התורה לא תהא מוחלפת" , וכמ"ש "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" ; אבל בנוגע לפועל – הולך בעצמו ומוליך את תלמידיו וכל ההולכים בעקבותיו בדרך שמוליכה להיפך של גן-עדן!
1394 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומכל האמת, דקאי על התורה שנקראת בשם אמת , שגם בהיותה למטה, בעולם שכל ענינו הוא ענין השינויים, הן במקום והן בזמן, הרי היא נשארת כמו שהיא, ללא שינויים, כמ"ש הלא כה דברי כאש , מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , והיינו, שגם כשהתורה נמצאת למטה ונלמדת ע"י אדם שאינו טהור, הנה כשם שאש אינו מקבל טומאה , כך גם דברי תורה , דברי , שנאמרים ע"י אדם שהוא במעמד ומצב של היפך הטהרה, הם באופן של אש , שאינם מקבלים טומאה .
1715 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והרי ענין התורה הוא המשכה מלמעלה למטה, כמ"ש הלא כה דברי כאש , שהוא דבר ה' שלמעלה ממדידה והגבלה, שלכן אמרו רז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, אע"פ שהוא בחוץ לארץ ובלילה ואינו כהן, כיון שהתורה היא למעלה ממדידה והגבלה, ולמעלה מהתחלקות .
1256 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז בעניננו – שמחשבתו של האדם אינה משנה את המציאות שגם עכשיו נמצאים באותו מעמד ומצב שעמדו בנ"י בשעת מ"ת, וכמארז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'".
1988 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיינו, שהגם שעל התורה נאמר הלא כה דברי כאש , הרי נגלה דתורה מתלבשת בעניני טו"ר כדי לבררם (ואפילו פרטי ההלכות שאינם שכיחים, הרי יש להם שרש למעלה , וע"י שמברר אותם מתברר שרשם למעלה כו' ).
578 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע ללימוד התורה – מהו הצורך בענין ד"ברכו בתורה תחילה" , להבטיח שלימוד התורה יהי' בגלל שזוהי תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" – הרי התורה היא ענין של חכמה, כמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", שאפילו גוי רואה שזהו ענין של חכמה, כך, שאין זה ענין ששייך להנאת הגוף, ובמילא לא שייך שענין זה יפעל בו הגשמה, וא"כ, מה נוגע כ"כ להבהיר ולהבטיח שידע בשעת הלימוד שזוהי תורתו של הקב"ה?
1059 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שב' הענינים דהמשכה מלמעלמ"ט והעלאה מלמטלמ"ע ישנם גם בתורה , שהרי התורה מצ"ע נמשכת מלמעלה , ואפילו לאחרי שירדה למטה ה"ה דבר הוי' ממש, כמ"ש הלא כה דברי כאש , ולאח"ז צריך האדם ללמוד התורה , שזוהי עבודה שהיא מלמטה למעלה .
1445 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלא הפירוש דלאמר הוא48, שבכל יום ויום , ועאכו"כ בזמן מתן תורתנו בכל שנה ושנה, כאשר איש ישראל קורא ושונה אזי הקב"ה קורא ושונה כנגדו , והיינו, שפועל הענין דלאמר, שנעשה מחדש (בכל יום כו' חדשים , ועאכו"כ בזמן מתן תורתנו) הענין דוידבר אלקים את כל הדברים האלה, כמו בשעת מ"ת, כהדגשת הגמרא מה להלן כו' אף כאן כו'.
1926 ברכות כב, א. תו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואינו מוכן עדיין להבדיל יהודים מגויים, אלא הוא ידחה זאת לאחרי ר"ה, לאחרי יום הדין וכו' וכו' – הנה כן הוא בכל יום , "בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים" , שבו נותן מלך מלכי המלכים הקב"ה את התורה, שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע , אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ; ואם הוא עומד בשעת מעשה ולא זו בלבד שאינו מזדעזע, אלא עושה דבר להכעיס, רחמנא ליצלן, את מלך מלכי המלכים הקב"ה – הרי זה היפך ממתן-תורה, אפילו אם אומר "אחטא ואשוב", שמחר, מחרתיים או בעוד כמה חדשים ינסה לתקן זאת, ובפרט לאחרי מה שתורת-אמת אומרת על "כל האומר אחטא ואשוב" .
2017 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה הוא באופן ד"לאמר" , שבכל דור ודור כאשר איש ישראל קורא ושונה, ה"ה פועל את הענין דוידבר אלקים, שהקב"ה קורא ושונה כנגדו , ובאותו אופן כמו שהי' בשעת מ"ת, שלכן מה להלן באימה כו' אף כאן כו' .
2093 ברכות כב, א. תו"א שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על התורה נאמר "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , גם כאשר האדם הלומד
2335 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואילו לימוד התורה הוא באופן דהלא כה דברי כאש , והיינו, שאפילו כאשר לומדים תורה למטה במצב בלתי מתאים לגמרי, אזי התורה גם כפי שהיא בפיו של פלוני ה"ה כאש (שאינו מקבל טומאה ), כיון שזהו דבר י (של הקב"ה), שזהו כללות הענין שהתורה היא מלמעלה למטה, כמ"ש אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, היינו, שהתורה שלו נתן הקב"ה לבנ"י כפי שנמצאים למטה בבירא עמיקתא30.
142 ברכות כב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומ"ש ומספר את רובע ישראל, שרובע הוא מלשון רביעה , שקאי על ירידת גשמים, הרי זה ענין התורה , אין מים אלא תורה , שעז"נ הלוא כה דברי כאש , שאפילו כשלומד ע"י שפתיים כשהם באופן של היפך הטהרה, הנה גם אז הלימוד הוא באופן של דבר י .
389 ירמי' כג, כט. ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש , דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא ע"י רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה , וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל בשעה שעלה משה למרום, ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק.
36 ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזה שגם הבירור שע"י גליא דתורה נק' בשם בירור בדרך מנוחההוא מפני שגם ענינים אלו (דברים האסורים וגם טענות של שקר) כמו שהם בתורה , הם תורה , תורת אמת, ומכיון שגם דברים אלה שבתורה הם דבר ה', הלא כה דברי כאש מה אש כו' אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , הרי שהתורה היא תמיד במקומה ומדריגתה (דבר ה'), והבירור הוא בדרך ממילא.
28 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלכן אמרו (בנוגע להלכה בפועל) מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע .
16 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והגם שגם התורה כמו שהיא מצד עצמה היא תורתו של הקב"ה שהוא וחכמתו אחד, וגם כאשר לומדה אדם לא טהור היא דבריו של הקב"ה שלכן אינה מקבלת טומאה כמרז"ל עה"פ הלא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה אףדברי תורה אינן מקבלין טומאה [דהגם שאדם לא טהור הלומד את התורה אינו שייך להעבודה לחבר תורה בהקב"ה, ואינו שייך גם להעבודה דברכו בתורה תחלה להמשיך אוא"ס בתורה , ומ"מ גם התורה שלו היא דבריו של הקב"ה ונמשלה לאש שבטבעו עולה למעלה ], הרי מובן, דזה שהתורה שנלמדת ע"י אדם לא טהור היא דבריו וחכמתו של הקב"ה שהוא וחכמתו אחד, הוא בהעלם, ואין זה בערך להדרגא בתורה שהיא "תורתי" (תורתו של הקב"ה) בגילוי.
25 וי"ל דזהו שהדין דאין ד"ת מקבלין טומאה למדים ממ"ש הלא כה דברי כאש (ברכות כב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה על התורה נאמר הלא כה דברי כאש , ודרשו רז"ל מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה , היינו, שהתורה נמשכת בכל מקום, גם למטה מטה.
72 ברכות כב, א. רמב"ם סוף הל' ק"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ותודיעני אורח חיים הו"ע עסק התורה (חיים את בעי צפה לתורה), שהוא דוגמת מתן תורה (מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'), שבשעת מתן תורה, יום חתונתו זה מתן תורה, נתגלו מהאוצרות שלמעלה, בדוגמת מלך בו"ד שביום חתונתו מגלה מאוצרותיו.
77 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב. תו"ח יתרו שע, ב ואילך [בהוצאה החדשה – ח"ב רנג, ב ואילך]. וראה גם תו"א ויצא כא, ב. שם כב, ב. תו"ח ויצא כד, סע"ג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו', כי בלימודו התורה עכשיו הקב"ה אומר הדברים האלה עכשיו, באותו האופן ממש כבשעת מתן תורה.
11 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי זה שתורת הוי' נעשית תורתו של האדם [ובאופן שגם לאחרי שנעשית תורתו של האדם היא נשארת במהותה, תורת הוי', ואעפ"כ היא תורתו של האדם], הוא ע"י גילוי אוא"ס (שלמעלה מהוי'), שמחבר ומאחד את האדם עם הוי', ישראל וקוב"ה כולא חד.ד) והנה שני ענינים הנ"ל שבתורה, כמו שהיא תורת הוי' וכמו שהיא תורתו (של האדם הלומדה), הם (בדרך כלל) התורה כמו שהיא באצילות וכמו שהיא בבריאה.
31 להעיר, דזה שאין דברי תורה מקבלים טומאה למדין מהכתוב (ירמי' כג, כט) הלא כה דברי כאש (ברכות כב, א). ויש לומר הפירוש ב"דברי כאש" , דכיון שהוא "דבר י " (דהקב"ה), לכן הוא "כאש" שאינו מקבל טומאה . והרי דין זה (שד"ת אין מקבלין טומאה ) הוא גם בזה שהתורה נקראת על שמו – כי הגם שתורה דילי' היא, היא תורת הוי', "דבר י " דהקב"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שבהענין דלמטה מטה עד אין תכלית, גם כשהוא נמשך למטה להחיות את הנבראים ואפילו את הקליפות, אין האור משתנה עי"ז, עד"ז הוא בההמשכה דתורה , שגם כמו שנמשכת בשכלו של האדם, ואפילו כשהאדם הוא במצב דהיפך הטהרה, היא דבר ה'.
19 להעיר, דזה שאין דברי תורה מקבלין טומאה למדין מהכתוב (ירמי' כג, כט) הלא כה דברי כאש (ברכות כב, א). ויש לומר הפירוש ב"דברי כאש" , דכיון שהוא "דבר י " (דהקב"ה), לכן הוא "כאש" שאינו מקבל טומאה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר, דזהו שהמנין דבנ"י בחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים הי' ע"י משה ואהרן, כי הענין דסור מרע (שבחודש השני) שייך לאהרן שענינו הוא אוהב שלום ורודף שלום כו', דענין השלום הוא לשלול המחלוקת והפירוד, והענין דועשה טוב (שבחודש אייר) שייך למשה שענינו הוא תורה , שמלכתחילה אין שייך בה נתינת מקום לענין הפכי ח"ו, דזהו גם מ"ש ותרא אותו כי טוב הוא שמיד כשנולד נתמלא הבית כולו אורה.
36 דדברי תורה אינן מקבלין טומאה – ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלכן מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'.
21 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ט) והנה עד"ז הוא גם בההמשכה דתורה, דע"י שנמשכה תחילה בבחינת כלל ואח"כ נפרטה לפרטים, הנה גם הפרטים הם (לא ענין בפני עצמו, כי אם) פרטים שנובעים מהכלל, ועי"ז ישנו הכח שגם בהפרטים דתורה שבעל פה, ועד לכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, יהי' בגילוי האור דהכלל דתורה שבכתב, ועד להכלל דעשרת הדברות (שלימוד כל פרט שבתורה יהי' באימה וביראה וברתת ובזיע כמו שהי' בעת אמירת עשרת הדברות), ועד להכלל דדיבור אחד שבו נכללו כל עשרת הדברות.
43 ברכות כב, א. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה התורה גם כמו שירדה למטה, ואפילו בעת שנלמדת ע"י אדם שאינו טהור, היא כמו שהיא למעלה , דבר הקב"ה, וכדרשת רז"ל עה"פ הלא כה דברי כאש .
44 ברכות כב, א. וע"פ מ"ש בפנים – יש לומר הפירוש ב"דברי כאש" , דמכיון שהיא "דברי" (דברי הקב"ה), לכן היא "כאש" שאינו מקבל טומאה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
) דפרישות בכלל קדושה, וטהרה וקדושה – חו"ב.הלא כה דברי כאש גו', שלכן אין דברי תורה מקבלין טומאה , היינו, שגם כאשר נמצאים למטה, ואפילו אצל מי שהוא במעמד ומצב דהיפך הטהרה, גם שם אינם מקבלים טומאה .
67 ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה צו"ד מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ו עד דאמרו על זה חז"ל (ברכות כב, א) " מה להלן – בשעת מתן תורה ד " וידבר אלקים את כל הדברים " – באימה וכו' אף כאן – כשכל אחד, מי שיהי' , לומד תורה – באימה וכו' ", לפי שלימודו של כל אחד הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ו לא עוד שגם כאשר האדם הלומד תורה הוא במצב של היפך הטהרה, אמרו רז"ל (ברכות כב, א) " אין דברי תורה מקבלין טומאה * שנאמר הלא כה דברי כאש .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פח בעל קרי מותר בקריאת שמע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
א כל הטמאים אפילו טומאה יוצא עליהם מגופן כגון זב וזבה וכיוצא בהן קורין קריאת שמע ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מן כלל הטמאין ואסרו בין בדברי תורה בין בקריאת שמע ותפלה כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים ולא פשטה תקנה זו ברוב ישראל ואח"כ בטלה אותה תקנה לגמרי משום ביטול תורה ומשום ביטול פריה ורביה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בדברי תורה ובקריאת שמע ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה בט' קבין וכן פשט המנהג.
ד גמרא ברכות כב, א. רמב"ם הלכות תפלה פ"ד ה"ד. שו"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פח בעל קרי מותר בקריאת שמע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ואף בזמן שנהגו בטבילה לא הצריכוהו אלא לבריא ששמש מטתו אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מכלום (וחולה ששמש מטתו) ובריא לאונסו דיו בט' קבין שישפוך עליו מכלי אחת או אפילו מב' וג' אבל מד' כלים אין מצטרפין והוא שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון וכן השלישי עד שלא פסק השני ותשעה קבין אלו אינן מטהרין אלא כששופכין עליו אבל לא כשטובל בהם בין שהם בכלי בין בקרקע עד שיהיה ארבעים סאה (בקרקע) ואז מועילים לטבול בהם אפילו לבריא ששמש מטתו אפילו הם שאובים:
יד ר' זירא שם (ברכות כב, א). ב"י. ועי' לקמן סי' תר"ו סי"א לענין צירוף ב' או ג' כלים ולענין חציו במקוה וחציו בשפיכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
יט מי שראה קרי ביום הכיפורים בזמן הזה שבטלה תקנת עזרא שתיקן טבילה לבעל קרי אסור לו לטבול או לשפוך עליו תשעה קבין אפילו מי שנוהג כך בכל ימות השנה לא ינהג כן ביום הכיפורים שאין מנהג להתיר את האסור אלא לאסור את המותר אלא אם הקרי עדיין הוא לח מקנחו במפה ודיו ואם נתייבש כבר או שנתלכלך בבשרו רוחץ במקומות המלוכלכין שבו לבד ומתפלל:
קט ברכות כב, א. וכלעיל סי' פח ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אי לזאת הסב לבו אחורנית , כשגגה היוצאת מלפני השליט , והשיב אחור ימינו , להרים ידו לכתוב מכתבי עמל ואון, להתעולל ולהתגולל עלינו בעלילות שוא הנראה בעליל , לשנות את הידוע ומפורסם לכל, הן במילי דשמיא , לעשות פלסתר כל מכתביו לכללות אנ"ש ואלי ביחוד זה כ"ב שנים מדי שנה בשנה , לחזקני ולאמצני פתח פיך ויאירו דבריך כו' וכהנה דברים רבים, נכרים דברי אמת היוצאים מעומקא דלבא, ולא כדי למלאות רצוני, כמו שכתב במכתבו למחותני הגאון החסיד אב"ד דק"ק בארדיטשוב , כי מעולם לא בקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות, להיותם אמרי פה קדוש רבנו הגדול זללה"ה ובנו נ"ע ממעזריטש.
4978 פתח פיך ויאירו דבריך : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מח אומרים פרשת התמיד, ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג נהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת , כמ"ש וירא העם וינועו וגו'.
263 הרב דוד אבודרהם ברכות השחר (נהגו ישראל להתנועע בשעה שקורין, כי כשנתנה התורה נרתעו כלם, שנאמר (יתרו כ, טו) וירא העם וינועו, וכתיב (תהלים לה, י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, להודיע כי הוא וכל עצמותיו עסוקים יחד להלל ולשבח לשם). רמ"א (ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת ). וכדאמרינן ברכות כב, א (מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע (דכתיב וירא העם וינועו וגו', רש"י), אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע ), ובזוהר במדבר ריח, ב ואילך (שאילנא ליה, מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא, אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הזה, ואמנם באמת אמרו מה להלן באימה כו' דדבריו חיים וקיימים, וגם אז הי' בחי' אור עצמות המאציל בגילוי בכל דין ובפרט לנש"י שעמדו וראו כו', רק לא בא זה האור בבחי' כלי ולבוש בהשגה לדורות הבאים עד ימות המשיח מאחר דכתיב ישקני מנשיקות פיהו שהן טעמי תורה הנסתרות להוי' כו' שנשיקות הללו מכל פנימי' ועצמות השעשועים שלפניו ממש כמ"ש משחקת לפניו (ואמנם עכ"ז בחי' אירוסין ע"ש בחי' ההעלם דמקיף כמשי"ת לפי שלא קבלו [רק בבחי' מקיף] מבחוץ כמשי"ת).
9 מה להלן : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ח
בזה מודים ב"ה דודאי א"א לומר שגם רשע גמור שעובר על ל"ת של תורה יוכל לעבוד בגילוי אור המשכות אלקות בתפלה ותו"מ שהרי א' ולרשע מה לך כו' וכן המתועב במדות רעות וחטאים לא יוכל לבא להודות ולהלל, וזהו הנק' יראת חטא בפ"מ שקדם ודאי וליכא מאן דפליג ע"ז, רק כמו תאות היתר שבא מצד חומר הגופני ובמניעת מעשה הטוב כו'* שיזדכך ע"י הארה האלקי' מלמעלה למטה, ודוגמא לדבר במצות ת"ת שהיא המשכת אא"ס בח"ע כו' א' בעל קרי מותר בד"ת שאין ד"ת מקבלים טומאה וכן אמרו מאור שבה מחזירו למוטב שזהו הזדככות הגוף הבא מצד אור העליון דתורה , אבל לא שיוכל לתקן ולזכך מי שעשה עבירה גמורה שע"ז א' ולרשע כו' וכה"ג, וזהו מבחי' החסדים דיכולים הכל לעלות גם שאינו בר לבב בהיתר) (ולפי פשט הענין מורה דגם חיגרת או סומא כלה נאה הרי גם בפגם העון בפ"מ יוכל לעלות ע"י שיעסוק בתו"מ וכו' דלא כדלעיל).
326 בעל קרי מותר בד"ת : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וראי' לזה ממה שד"ת אי[נם] מקבלים טומאה כלל דבע"ק מותר בד"ת ואין אור הגיהנם שולט בת"ח כו' משום דגם בחושך לא יחשיך אור דתורה מצד שרשו במקיף דאור החכ' שלמעלה מן ההשתל' דאו"כ כנ"ל).
137 שד"ת. . דבע"ק מותר בד"ת : ברכות כב, א. לקמן פ' יתרו רנד, א ובהנסמן שם. תצוה שע, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ענין בזבוז האוצרות בשביל ניצוח זה לנצח היצה"ר והוא לבזבז האוצר של י"ש להיות שהי"ש הוא בא בהתבוננו' דסוכ"ע שלמעלה מהשגת [ה]שכל ונק' פלא וסדכ"ס כו', [oldpage_של] ובחי' התגלות הזאת מן ההעלם תלוי בהתגלות היראה הזאת בלב האדם בעומק עפר הגוף המכסה ומסתיר ביותר כמטמון הטמון בעומק הארץ ונק' עו[מ]"ת, והוא ע"י שמשפיל א"ע בשפלות ולב נשבר ביותר ונגלה יותר ההעלם די"ש הצפון וגנוז מאד והוא שמביאו ליראה ופחד בגילוי בלב מן ההעלם כו' כנ"ל (וזהו הכלל דבכל גילוי הנעלם ונפלא ביותר כנ"ל ע"י היראה וביטול היש בתכלית, כמו קולות וברקים שבמ"ת שעשה בכנ"י יראה ופחד אלקי' שמזה הי' גילוי אור הח"ע בסדכ"ס שנק' אנכי כו', וכן [א'] מה להלן באימה וביראה וברתת כו', כן גם עתה קודם גילוי אור החכ' דתורה ממקור הנעלם צ"ל תחלה אימה ורתת כו', כרבא דיתיב באימתא ופתח בשמעתא כו'.
305 מה להלן באימה וביראה וברתת : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובכ"ז יובן מארז"ל ע"פ והודעתם לבניך כו' וסמוך ל[י]' יום אשר עמדת לפני ה' כו' מה להלן באימה ויראה ורתת וזיעה אף כאן באימה ויראה כו', וזהו פלא גדול לכאורה איך יכול להיות עכשיו בזמן הסתר אלקות אימה ויראה ופחד אלקי שהי' בזמן מ"ת שהיו רואים את הקולות ועמדו על הר סיני פב"פ כו' עד שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתן כו', והיו מופשטים מגשמיות חומר גופם לגמרי כו', ואיך יוכל אדם ללמוד עכשיו דבר ה' זו הלכה באימה ויראה שהי' בזמן מ"ת עד שא' מה להלן כו'.
197 מה להלן באימה ויראה : ראה ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וא"כ בדבר [ה'] זה יוכל לבא לבחי' האימה ויראה שהי' במ"ת ממש שהרי הוא כאלו שומע עכשיו אותו דבר ה' ששמעו במ"ת כמ"ש אני הוי' לא שניתי והוא דבר הוי' שאין בו שינוי, ואם השינוי הוא מצד המקבלים אין זה שינוי כלל בעצם דבר ה' שמדבר בפיו (וראי' לזה ממה שבעל קרי ג"כ מותר בדברי תורה שאין ד"ת מקבלים טומאה ו[מ]מה שת"ח אין הגיהנם שולטת בהם כו') (והעיקר הוא משום דגם נשמות דעכשיו היו בזמן מ"ת וכמ"ש ואשר איננו פה כו', ומצד שרש כל הנשמו' באותיות התורה דג' קשרים הן כו' וכידוע).
204 שאין ד"ת מקבלים טומאה : ברכות כב, א. ראה לקו"ש בין המצרים (כרך ח) ע' 352 הערות 5-6. ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' קנה הערות 46-48.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו קול דממה דק"ה כו' בבחי' ביטול במציאות [ממש] להיות כמו הדומם (וכמ"ש מה להלן באימה כו') ממש ע"כ נק' דממ"ה דקה וגם לשון שתיקה כי אינו רק כלי לדבר ה' כו', וזהו בחי' משה שהי' בבחי' פנימי' דכ"ח [oldpage_1034] מ"ה דחכ' (והוא שנק' קולו של משה שלמעלה מקול צלותא שבלחש כמ"ש השמיעני את קולך דא קלא דאורייתא כו' והוא שנק' אש הוי' כמו קול ה' חוצב כו' שהתו' ניתנה באש [כמ"ש] וההר עשן כו' ונק' אש לבנה ע"ג אש שחורה (וז"ש על ב"ע כשהי' שונה הי' אש מתלהטת סביביו שהוא אש דתורה כו', וכן זהו הטעם שא' ביונתן בן עוזיאל כשהי' לומד כל עוף הפורח עליו נשרף שהוא עוף דמלאך שנק' אש אלקי' שנכלל ונתבטל באש הוי' דתורה כו') (ובאמת בחי' קול דממה דק"ה ה[ו]א בפנימי' הכת"ר
271 מה להלן באימה : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואע"פ שגם בע"ק מותר בד"ת שאין ד"ת מקבלי' טומאה כו', זהו כשהוא לומד באוי"ר לפי שחפצו בתורת ה' להיות כלי לדבר ה' (וע"י טבילה [oldpage_1098] בנה"ד יתעלו עם הנשמה בעלותה לג"ע), וזש"א דאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה פי' שממית כל בחי' עצמו' ואינו בבחי' יש לומר אין ל[י] אלא תורה (שזהו כמו עד"מ החפץ לידבק עצמו בלבוש המלך להתלבש ולהתפאר בעונג רב רק מצד עצם הלבוש ולא מצד שהוא לבוש המלך כלל שזהו כמו שנושק ללבוש המלך ולא מכוין למלך עצמו כלל (וכמבואר במ"א בענין מפני מה נחרב בהמ"ק לפי שלא ברכו בתורה תחלה כו' וד"ל).
387 שגם בע"ק. . טומאה : ברכות כב, א. ראה גם לעיל פ' יתרו רנד, א הערה 204.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כג, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומעתה יש להבין מ"ש בשבועות בשתי הלחם חמץ תאפינה דלכאורה הוא דבר פלא גדול איך יתכן שבחג השבועות שהוא זמן מ"ת הותר החמץ שהוא בשרשו בחי' גבורות בחי' יש ודבר ומסתעף הימנו בחי' גבורות קשות דק"נ שהוא ההתנשאות והגסות כנ"ל שהוא היפך גמור המנגד לחכמה שבתור' כח מ"ה בחי' ביטול בתכלית כידוע דאורייתא מח"ע נפקת ואא"ס אינו שורה כ"א בבחי' אין ומ"ה בתכלית שהוא בחי' חכמה הקדומה דאור תורה ובאור פניו נתן לנו את תורתו וכמאמ' מה להלן באימה וביראה כו' והחמץ הוא ההיפוך הגמור ממש כנ"ל ומלבד שהותר החמץ עוד נוסף ע"ז שנעשה למצוה וחובה כמ"ש חמץ תאפינה חמץ דוקא ולא מצה ושתי הלחם הן תושב"כ ותושבע"פ כידוע ובודאי יש כאן ק"ו גדול מחג הפסח שלא היה אז רק בחי' ההתחלה של ההילוך בדרכי ה' כמ"ש חסד נעורייך כו' לכתך אחרי כו' היינו שקיבלו עליהם רק לצאת מאפילה דנש"ט לאור גדול בהתדבקות במהו"ע באמונה פשוטה לבד כנ"ל שאין זה רק בחי' ההתעוררות לבד לילך אחר ה' כו' נאסר להם החמץ אז בתכלית הזהירות והבדלה באזהרות כמה פעמים כל מחמצת לא תאכלו כו' לפי שהחמץ הוא המנגד לגלוי אור ה' שנגלה עליהם בליל אחד כ"כ עד שאמר כי כל אוכל כו'
8 מה להלן באימה וביראה : ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת עז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
השי"ת יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש , פתח פיך ויאירו דבריך , ואני מבטיח לך מה שאמרתי בעל פה, וכאשר אמרתי לך מה ששמעתי מאאזמו"ר הגאון ז"ל.
858 פתח פיך ויאירו דבריך : ע"פ ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גור ארי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והטעם מפני שכל דבר יש בו פסולת מחמת עה"ד טו"ר, לכן גם מהאהבה מתגלה אח"כ הפסולת והוא הכעס, וכמשל השמרים שביין, וז"ע הארי' שהוא בגימ' גבורה, והיינו בחי' תגבורת החסד שהרי פני ארי' אל הימין, ובעבודה זהו בחי' האהבה לה' בבחי' תגבורת גדול מאד, ועכ"ז למטה הוא מזיק הטורף ודורס ואין מידו מציל כ"א ה' לבדו, ולכן הי' הנס דדניאל גדול מאד, והיינו מפני כי גם בשרשן בבחי' האהבה יש פסולת והוא בחי' הכעס על ההיפך, וכמארז"ל מזיעתן של חיוה"ק נהר דינור יוצא על ראש רשעים יחול בגיהנם וכנ"ל, והיינו להיות כי עמידת היינו בחי' ביטול החיות הוא באימה וביראה וברתת ולכן עי"ז שהם זעים מחיל כסא נמשך הזיעה שהיא בחי' הפסולת כנ"ל, ויש לפרש זה בשני דרכים הא' שע"י תוקף החום מגרש דבר שכנגדו חוצה וזהו סיבת הזיעה שמזיע האדם בהיותו במקום חם כמו במרחץ וכדומה, הב' שהחום בעצם בהיותו חם ויבש אינו מזיע וכמו החולה בתוקף חומו כו', וכשהחולה מתחיל להתרפאות זהו כשהחום נעשה חם ולח ואז עצם החום מתהפך לצאת ע"י הזיעה כו' ומזה מתרפא החולה כו', ועד"ז יובן ענין זיעתם של חיוה"ק, וכמו"כ יובן ענין בחי' הפסולת היוצא מבחי' תוקף תגבורת אהבת הארי' שהוא בחי' הכעס על ההיפך, ולפי ערך תוקף תגבורת האהבה כ"ה בחי' תגבורת הזיעה הוא הכעס כו' להיות למטה בחי' גבורות קשות וטורף ודורס, וקולו מטיל אימה על זולתו וקול הארי' עצמו מפחד זולתו פחדי מות כו', אשר כ"ז הוא לפי שבשרשו הוא גבוה יותר וכנ"ל, וכמו שאנו רואים שיש בעלי חסד למסתופפים בצלם שזהו מחמת גדלות עצמותם בעיני עצמם, ואמנם להמורד בו יהי' באכזריות גדולה וימיתהו מעט כרגע, ושניהם הם סיבה אחת ממש, שמאחר שהחסד הוא מסיבת הגדלות עצמותו, א"כ הרי שכנגדו כלא חשיב אצלו, ולכן ימיתהו כרגע כו', משא"כ מי שאינו יש ודבר כ"כ בעיני עצמו, הגם כי אינו גומל חסד כ"כ למסתופפים בצלו, אבל איננו מהיר כ"כ ג"כ בעונש לשכנגדו, שגם נפש זולתו נחשב אצלו למציאות יקר כו', ועד"ז יובן בבחי' הארי' שהוא בחי' תגבורת האהבה כנ"ל בבחי' הקדושה, לכן מבחי' הפסולת שבו, היינו ממה שנתערב בחי' הטו"ר בשה"כ, וכמ"ש במ"א שמה שנתברר תחילה נעשה בחי' המרכבה דבריאה כו', הנה מזה נמשך הכעס שהוא בחי' דין קשה ביותר על המנגד לדעתו ועבודתו, וזהו על ראש רשעים יחול בגיהנם כו', ובירידת המדרגות בהתלבשותו בגוף גשמי נתהוה מזה ארי' הגשמי המזיק שטורף ודורס בגשמיות לכל העובר עליו כו', משא"כ מבחי' פני שור כו', וזהו שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ועפ"ז
60 באימה וביראה וברתת : ע"פ ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביאור כו' משכן יצה"ר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נבדלים שעובדים את ה' באימה וביראה ברתת ובזיע ולמה יהי' עבודת האופנים לעומת עבודת השרפים, וגם משמע שזה שאומרים ברוך כבוד כו' זהו לעומת בחי' קדוש שאומרים המלאכים, אשר גם זה אינו מובן מהו ולמה כו'.
42 באימה וביראה ברתת ובזיע : ע"פ ברכות כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
י"ל בע"ס טרודי' בעסק וא"א להיות בהתבוננות כל היום ואפי' בעלי תורה טרודי' לקשר מחשבה במחשבה ודבור בדבור התורה וא"א להיות כ"א התבוננות כלליות כמ"ש והודעת לבניך כו' יום אשר עמדת מה להלן באימה כו' אף כאן ואיך אלא שז"ע לאמור שבעשה"ד, להיות תען לשוני, כעונה אחר הקורא כמ"ש בת"א ד"ה בחדש השלישי.
נג מה להלן באימה : ברכות כב, א. ראה גם תו"ח נח מט, סע"ג ואילך ובהערה 25. יתרו ח"ב רנג, ד ואילך. שע"ת מא, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כד מים או ממעיין ואינו בערך לגבי כללות הים או המעין [שהוא הארה] ומשה שרשו מבחי' ח"ס, לכן הוא נתן את התורה, ונק' ע"ש כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, תורה צוה לנו משה, תורת משה, שהוא למעלה מבחי' תורה, אך מ"מ ה"ז נובלות מחכ' שלמעלה, וגם ית"ל בענין ופתחת כו' חותם שהוא בחי' אמת עצם ח"ס לכן ע"י התורה יכולים לדחות את הרע דעמלק אך שיהי' למוד התורה כמו משה בחי' מ"ה, אך א"א לדרוש מכ"א שיהי' במדרי' משה, אבל מ"מ כ"א לפ"ע דמה להלן באימה ויראה אף כאן באימה ויראה והוא ע"י התבוננות כללות ודברי אשר שמתי בפיך תען לשוני אמרתך, וזהו"ע הציץ שע"י תשובה עושין חלונות וחרכים מהחומה, ומשה הוא העושה הציץ זהב טהור, זהב מצד הבינה, וזהו מה שנמשך מעלמא עילאה בחי' עונג העליון בעלמא תתאה.
52 דמה להלן באימה : ברכות כב, א. ראה גם תו"ח נח מט, סע"ג ואילך ובהערה 25. יתרו ח"ב רנג, ד ואילך. שע"ת מא, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש, וצ"ל מהו הסימנים במקום הדיבור ואופנו שהי' בהר ומתוך האש, דמשמע דהמקום והאופן הם ג"כ מעקרי הענינים במ"ת, וידוע דכל עניני מ"ת אינם שהיו רק דבר זמני בשעת מ"ת בלבד, אלא שזהו דבר נצחי וקיימי לעד, וכמו באופן לימוד התורה עכשיו, ארז"ל מה להלן באימה ביראה ברתת ובזיעה אף כאן באימה ביראה ברתת ובזיעה, והיינו כאלו עתה ממש עומד בסיני ושומע דבר הוי' בהלכה זו שלומד עכשיו, דזהו דכתיב (דברים ו ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ודברת בם וגו', ואמרז"ל בד"ת הכתוב מדבר, ולכאו' הרי תורה היא חכמה ושכל, וכל דבר שבשכל הרי עיקר מקום משכנו הוא במוח, וכן הוא בתורה דענינה הוא ידיעת המושכל בכל פרטי סברות ועמקות עניניו, דזה מתיחס אל המוח דשם משכן השכל, וכמו שביאר רבינו נ"ע בפ"ה, הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו, והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו, ומסיים במעלת היחוד נפלא שבידיעת התורה, שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה, הרי דעיקר ענינה של תורה הוא
3 ברכות כב, א. מועד קטן טו, א. וראה תו"א יתרו סז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן בהקדים ענין אשר אנכי מצוך היום בכ"י יהיו בעיניך כחדשים שלכאורה אינו מובן איך יכול להיות בכל המצות כמו הנחת תפילין שמניחין בכל יום וכן לבישת הטלית בכל יום וכן ק"ש קורא בכל יום נוסח אחד ואיך יכול להיות שיהיו כחדשים, וכן יקשה על ד"ת שארז"ל ע"פ והודעתם כו' יום אשר עמדת לפני הוי' אלקיך בחורב כו' מה להלן באימה וביראה כו' איך יוכל להיות זה דבשלמא בשעת מ"ת דיבר ה' פב"פ בעצמו ולכן הי' באימה ויראה, אבל עכשיו שקוראין בספר איך יתכן להיות באימה ויראה כמו אז בשעת מ"ת כו'.
27 מה להלן באימה וביראה : ברכות כב, א. ראה גם לעיל ע' רנג ובהערה 127.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן נאמר בתורה מה להלן באימה וביראה כו', והאיך יכול להיות זה הלא אז שמענו מפי הגבו' בקולות וברקי', אך להיות שהגילוי שהי' בשעת מ"ת הוא ג"כ בשלימות עכשיו רק שהי' למעלה מן הזמן לכן בעת לימודו שנתעלה בלמעלה מן הזמן לכן תחיל עלי' האימה שבשעת מ"ת ממש כו' וד"ל.
127 מה להלן באימה וביראה : ברכות כב, א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 27. תו"ח נח מט, סע"ג ואילך ובהערה 25. יתרו ח"ב רנג, ד ואילך. שע"ת מא, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר