476

מטרת הדבר היא לתת לילד התחלה גם בלימוד החסידות.

כדי שהילד יקלוט מאוחר יותר את לימוד והבנת החסידות יש לתת לו תחלה את הדבר באופן כללי לפחות. פירוש הדבר שאת החיוניות, הלבביות והחמימות של החסידות יש להתחיל לטעת בלב הילד מיד עם היותו בן שמנה ימים, שאז זמן "התחלת כניסת הנפש האלקית"⁵⁰, ואף לפני כן – בילד בן־יומו.

בבית חסידי צריך כל ילד לחוש את החמימות והחיוניות בה הוא גדל, ודבר זה תלוי לא כל־כך בבעל כבאשה, עקרת הבית. בה תלוי הדבר שהבית יהיה בית חסידי ושהילד יחוש בכך. "

לז. ענין החסידות שבבית צריך להיות מורגש בכל שלשת החלקים, בתורה, עבודה וגמילות חסדים.

בתורה: צריכה להיות מורגשת רוח החיים והשלהבת בתורה, שהיא תורתו של הקב"ה, חכמתו של הקב"ה. בשעת לימוד צריכה להיות מורגשת התלהבות ויראה כבשעת מתן תורה (כמאמר רז"ל⁵¹ מה להלן וכו'), וזאת לא רק בשעת השמעת פלפול עמוק, כי אם גם בפסוק פשוט של חומש עם פירש"י, או אף בלי פירוש רש"י, ואפילו בלימוד אלף־בית. כשמלמדים את הילד אלף־בית צריך להיות מורגש שזו חכמתו של הקב"ה.

בגמילות חסדים: הילד צריך להכיר שבבית ניתנת צדקה במדה רחבה, לא מעשר ולא חומש כי אם ללא כל הגבלה. כאשר ידוע שלפלוני דחוקה השעה מאיזו סיבה שהיא – אין ממתינים עד שיבוא לבקש, כי אם מתאמצים ונותנים ללא הגבלה.

בעבודה: כשראש המשפחה נשאר בבית הכנסת לאחר זמן סיום התפלה, הרי למרות שהמנין סיים תפלתו לפני שעות מספר על הבית לדעת שהוא מאחר לפי שהוא מתפלל "בצבור" לפי המושג החסידי של מלה זו: בצבירת כל כחות הנשמה והבירורים.

לח. פירוש זה של תפלה

בצבור" הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על חותנו כ"ק הרה"צ וכו' הריי"צ נ"ע.

הרה"צ הריי"צ נ"ע היה חתנו של כ"ק הרה"צ וכו' ר' יעקב ישראל מטשערקאס. כשר' יעקב ישראל שאל את הריי"צ נ"ע כיצד הוא נוהג בתפלה⁵² – ענה שהוא משתדל להתפלל בציבור, ורבי יעקב ישראל היה מרוצה מתשובה זו.

פעם שלח ר' יעקב ישראל לקרוא את הריי"צ, והשליח מצא אותו בתפלתו. הדבר היה לפלא בעיני ר' יעקב ישראל שכן המנין כבר סיים את תפלתו. כעבור שעה שלח שוב את המשרת, והריי"צ עדיין עמד בתפלתו.