477

כך היה מספר פעמים, והדבר ארך זמן רב. כשסיים הריי"צ תפלתו שאלהו ר' יעקב ישראל: "הרי אמרת לי שהנך משתדל להתפלל בציבור?", השיב לו הריי"צ נ"ע ששמע מאביו, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נ"ע, בשם אדמו"ר הזקן, שענין התפלה בצבור הוא לצבור את כל כחות הנפש וכל הניצוצות האלקיים, ופעולה זו לוקחת לו זמן רב.

לט. בתפלה יש להעלות אל ה' את כל המחשבות, כל ההרגשות וכל המעשים של היום. זו משמעותה של תפלה בצבור, אין, איפוא, פלא כשהוא בא מבית הכנסת מאוחר, הן עליו לאסוף את כל עניניו, הבית והמסחר, ולהתפלל עם כל זה לשם קשירתם אל הקב"ה. כשהוא עשיר – יש לו הרבה להעלות, ואם הוא, ר"ל, עני, יש לו חובות רבים, ולאיסוף הניצוצות של אחרים דרוש זמן רב יותר.

וכשכל זה מורגש בבית, וההרגשה מקיפה גם את הילד, מתקשרת פנימיות נשמתו עם פנימיות הקב"ה.

זה האל"ף בי"ת הראשון הנלמד ב"שער" התניא, וזו ההקדמה ללימוד ולקליטת תורת החסידות.

(משיחת י"ט כסלו, תשי"ט)

וישב

א. פרשת וישב פותחת בחלום יוסף: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה וגו' והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי.

בחלום זה החלה הירידה למצרים, כשבני ישראל היו צריכים לעבור את גלות מצרים, שמטרתה היתה – "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"¹ ולאחר מכן, "בהוציאך את העם ממצרים – " תעבדון את האלקים על ההר הזה"².

כל זה החל ב"אנחנו מאלמים אלומים גו' ותשתחוינה לאלומתי". כלומר: "מאלמים אלומים" וגו' – היא העבודה והדרך לביצוע מטרת גלות מצרים, שהיא – רכוש גדול ומתן תורה.

ב. כל הגליות נקראות בשם מצרים, וכמאמר רז"ל³. במיוחד – הגלות האחרונה, שכן לגבי הגאולה העתידה (מן הגלות האחרונה) נאמר⁴:

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". מובן, איפוא, שכבגלות מצרים כך גם בגלות הנוכחית דרושה, לשם ביצוע תכלית וכוונת הגלות,