440

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מצוות, וכן במקדש הכללי, נובע מן ההבדל ביניהם כפי שהם קשורים לאלקות47:

על התורה נאמר48 "אורייתא וקודשא־בריך־הוא כולא חד". כלומר, התורה והאלקות הם מציאות אחת, ולא כשני דברים המחוברים זה לזה.

לעומת זאת המצוות, שהן רצון העליון, נקראות "אברין דמלכא"49, כאיברים למטה, שלמרות שהם בטלים לנפש, הם אינם מאוחדים עמה ממש. המצוות הן הוראות לאדם, ולא כתורה שקיימת גם לפני שהאדם לומד אותה50.

לכן, כאשר יהודי לומד תורה, חכמת ה' המאוחדת עם אלקות, הוא מתדבק ומתאחד עם תורה ואלקות.

אבל כאשר יהודי מקיים מצוה ומבצע את רצון ה' וציוויו, הרי הוא מתבטל כלפי רצון ה', אך אינו מתאחד עם המצוה.

י. "ושכנתי בתוכם" – תורה ומצוות

לפי־זה ניתן להבין טוב יותר שלענין של "ושכנתי בתוכם", עשיית דירה לה' יתברך בתחתונים51, יש צורך הן בענין של תורה והן בענין של מצוות.

כוונת הקדוש־ברוך־הוא בכך שנתאוה להיות לו יתברך דירה בתחתונים היא, שעצמותו יתברך52 תשרה כאן למטה בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו53. ולשם כך יש צורך בשני דברים: א) דבר שיביא את עצמותו של ה' ממש, ב) ענין שיגרום לכך שהשפעה זו תרד לתחתונים.

וזהו ההבדל בין תורה למצוות: על־ידי התורה, שאורייתא וקודשא־בריך־הוא כולא חד, יורד השפע של עצמות האלקות54, אבל אין היא גורמת לכך ששפע זה ירד לתחתונים, כי גם כאשר יורדת התורה למטה היא נעלית מ"התלבשות"55 בדברים תחתונים וגשמיים56.

הערות

  1. 47. וכן משמע מתניא פכ"ג, ובקיצורים והערות לשם (ס"ע קד ואילך). וראה אוה"ת ואתחנן דרושים עה"פ ושננתם בביאור תלמוד גדול או מעשה.
  2. 48. הובא בתניא שם בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. ח"ב ס, א. ת"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א.
  3. 49. תקו"ז (סוף תל"א) הובא בתניא שם.
  4. 50. ראה קצוה"ע שם (ע' קה). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 66.
  5. 51. תנחומא נשא טז. וראה גם במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו. ד"ה יו"ט של ר"ה תרס"ו.
  6. 52. ראה המשך תרס"ו שם (ס"ע ג) ובכ"מ.
  7. 53. תניא שם.
  8. 54. ראה תניא פנ"א־נג. ספל"ז. וראה (לענין המשכן) לעיל הערה 6. ובתנחומא שם בסופו: וכל מקום שהתורה שם השכינה שם עמה. – נמצא פעולת התורה בשתיים: א) ממשיכה העצמות, ב) יחוד, כולא חד. וי"ל דדוקא לפעולה הב' צ"ל באופן ד"ידיעת התורה" (ראה תניא פ"ה). ועפ"ז "אכסניא לעצמי" שקודם "אכסניא לתורה" – היינו לא לעצמות. ויתרה מזה מצינו – לפני מ"ת (שעדיין קיימת הגזירה דעליונים לא ירדו למטה) – נקרא מקום ביהמ"ק בית מלוני (סנה' צה, ב).
  9. 55. ראה ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"כ. וראה ברכות כב, א. ובהנסמן בלקו"ש כרך ח ע' 352.
  10. 56. ועד"ז בנפש האדם, דלהיות שהתורה פועלת יחוד האדם, ה"ז רק בבחי' העליונה שבאדם "שכל", וגם בלבושים רק במחשבה ודיבור ולא כח התחתון שבאדם – מעשה, כבתניא פכ"ג ופל"ז, ולכן צריך למצות דוקא. וע"ד הנ"ל הערה 44 לענין הארון.

מצוטט ב־6 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ל ‹ ויצא ‹ שיחה ב ‹ 138 לקו"ש חט"ז ע' 440
תורת מנחם 3
  1. טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשט"ז לקו"ש חט"ז ע' 440
  2. סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ י"ט כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 440
  3. סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 440
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. ‏תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ ושננתם כו' ‹ תצ לקו"ש חט"ז ע' 440
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
  1. תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא. ‹ קלד לקו"ש חט"ז ע' 440

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.