הלכות כלאים

הלכה ב ואחד הזורע או המנכש או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול …

• מועד קטן ב ע"ב · ח איתיביה רב יוסף לרבה: המנכש והמחפה לכלאים לוקה. רבי עקיבא אומר: אף …
• מכות כא ע"ב · ד יש חורש תלם וכו׳. אמר רבי ינאי: בחבורה נמנו וגמרו: החופה בכלאים …
• מכות כא ע"ב · ו מאי רבי עקיבא? דתניא: המנכש והמחפה בכלאים – לוקה. רבי עקיבא אומר: …
• עבודה זרה סד ע"א · ב סברוה: הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר: המקיים בכלאים לוקה. דתניא: המנכש …

הלכה ה כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן …

• סוטה מג ע"ב · יב רב נחמן בר יצחק אמר: במבריך אילן בירק, והאי תנא הוא דתניא: …
• קידושין לט ע"א · ז אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לוקין על הכלאים דבר תורה. אמר …
• חולין ס ע"א · יג בעי רבינא: הרכיב שני דשאים זה על גב זה

הלכה א זרע שנתערב בו זרע אחר אם היו אחד מעשרים וארבעה כגון סאה של חטים …

• מועד קטן ו ע"ב · א רובע זרע ממין אחר — ימעט.
• בבא בתרא צד ע"א · יא מיתיבי: כל סאה שיש בה רובע ממין אחר – ימעט. סברוה דרובע …

הלכה ז הזורע שדהו מין מן המינין וכשיצמח ראה בו כלאים אם היה המין האחד אחד …

• בבא קמא פא ע"א · ו ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא דתלתן מעלו לה עשבים? …
• בבא קמא פא ע"א · ח איבעית אימא: כאן לאדם, כאן לבהמה. דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי …

הלכה ח במה דברים אמורים בזמן שיש מקום לחשד אבל בזמן שהדברים מראין שאין זה מדעתו …

• בבא קמא פא ע"א · ו ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא דתלתן מעלו לה עשבים? …
• בבא קמא פא ע"א · ח איבעית אימא: כאן לאדם, כאן לבהמה. דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי …

הלכה ט כיצד כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס ותלתן שזרעה למאכל אדם שעלו בה מיני …

• בבא קמא פא ע"א · ו ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא דתלתן מעלו לה עשבים? …
• בבא קמא פא ע"א · ח איבעית אימא: כאן לאדם, כאן לבהמה. דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי …

הלכה י ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב וכן …

• בבא קמא פא ע"א · ו ומלקטין עשבים בכל מקום, חוץ משדה תלתן. למימרא דתלתן מעלו לה עשבים? …
• בבא קמא פא ע"א · ח איבעית אימא: כאן לאדם, כאן לבהמה. דכיון דלבהמה הוא דזרעה, עשבים נמי …

הלכה יא אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה וכיוצא בה הטומן אגודת לפת וצנון וכיוצא …

• עירובין עז ע"ב · א שמקצת עלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום מעשר, ולא …

הלכה טו באחד באדר משמיעין על הכלאים וכל אדם יוצא לגינתו ולשדהו ומנקין אותו מן הכלאים …

• מגילה כט ע"ב · א ועל הכלאים.
• מועד קטן ו ע"א · י ואכלאים בחולו של מועד נפקינן? ורמינהו: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל …
• מועד קטן ו ע"א · יב רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, חד אמר: כאן בבכיר, כאן באפיל. …
• מועד קטן ו ע"א · יג אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין ניצן ניכר, …

הלכה טז בראשונה היו עוקרין ומשליכין והיו בעלי בתים שמחים שמנקין להן שדותיהן התקינו שיהיו מפקירין …

• מועד קטן ו ע"א · טז ועד כמה? אמר רב שמואל בר יצחק, כאותה ששנינו: כל סאה שיש …
• מועד קטן ו ע"ב · ג דתניא: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן, והיו בעלי בתים שמחין שתי …

הלכה יז וחוזרין שלוחי בית דין בחולו של מועד הפסח לראות האפיל שיצא וכלאים שהנצו אין …

• מועד קטן ו ע"א · יב רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, חד אמר: כאן בבכיר, כאן באפיל. …
• מועד קטן ו ע"א · יג אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין ניצן ניכר, …

הלכה ג כיצד החזרת עם חזרת גלים והעולשין עם עולשי שדה והכרישין עם כרישי שדה הכסבר …

• פסחים לט ע"א · טו מתיב רבא: חזרת וחזרת גלין, עולשין ועולשי שדה, כרישין וכרישי שדה, כוסבר …

הלכה טו היה בין שני המינים בור או ניר או גפה או דרך או גדר שהוא …

• עירובין צג ע"א · ה שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זעירא: ולא מצינו מחיצה …

הלכה ט מיני ירקות שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט מעט כמו שבארנו מותר …

• שבת פד ע"ב · ד מתני׳ מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה חמשה זרעונין, …
• פסחים לט ע"ב · א ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים — זורעין בתוכה חמשה זרעונין, ארבע …

הלכה י בד"א בערוגה שהיא בחורבה ואין שם זרע חוצה לה אבל ערוגה בין ערוגות אסור …

• שבת פה ע"א · ד אמר רב: ערוגה — בחורבה שנינו. והאיכא מקום קרנות! אמרי בי רב …
• שבת פה ע"ב · ב ושמואל אמר: ערוגה בין הערוגות שנינו. והא קא מיתערבי בהדדי! בנוטה שורה …
• שבת פה ע"ב · ג אמר עולא, בעו במערבא: הפקיע תלם אחד על פני כולה, מהו? אמר …

הלכה יא ואסור לזרוע חוץ לערוגה בלא תלם ובלא נטייה ואפילו כנגד הקרנות של ערוגה שאין …

• שבת פה ע"ב · א גזירה שמא ימלא את הקרנות. ולא יהא אלא ראש תור ירק? מי …

הלכה יג ואסור לזרוע בערוגה מיני זרעים בענין זה מפני שהן נראין כלאים אבל מיני ירקות …

• פסחים לט ע"ב · ב למימרא דירקות אלימא מזרעים? והתנן: כל מיני זרעים אין זורעין בערוגה אחת, …

הלכה טו הרוצה למלאות כל גנתו מיני ירקות רבים ולא ירחיק ביניהם עושה כל הגנה ערוגות …

• שבת פה ע"ב · ד אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: הרוצה למלאות כל גינתו ירק — …
• שבת פה ע"ב · ה והא איכא דביני וביני! אמרי דבי רבי ינאי: במחריב בין הביניים. רב …

הלכה א הזורע שני מיני תבואה או שני מיני ירקות עם זרע הכרם הרי זה לוקה …

• חולין קלו ע"ב · יג וכרבי יאשיה בכלאים, דתניא: רבי יאשיה אומר: לעולם אין חייב עד שיזרע …

הלכה ב ואינו לוקה משום זורע כלאי הכרם עד שיזרע בארץ ישראל חטה ושעורה וחרצן במפולת …

• קידושין לט ע"א · יב ותו, חזיוה לההוא גברא דקא זרע חטי ושערי בי גופני. אמר ליה: …
• עבודה זרה סד ע"א · ב סברוה: הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר: המקיים בכלאים לוקה. דתניא: המנכש …
• חולין פב ע"ב · יג ולאפוקי מדרבי יאשיה, דאמר רבי יאשיה: עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת …
• בכורות נד ע"א · ב ולרבי יאשיה, דאמר: עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, היכי מייתי …

הלכה ה ואין עודרין עם הנכרי בכלאים אבל עוקרין עמו כדי למעט התיפלה.

• עבודה זרה סג ע"ב · יג אמר רב נחמן: ישבור, ותבא עליו ברכה. לימא מסייע ליה: אין עודרין …
• עבודה זרה סד ע"א · א אבל עוקרין עמו, כדי למעוטי את התיפלה.

הלכה ו אין אסור משום כלאי הכרם אלא מיני תבואה ומיני ירקות בלבד אבל שאר מיני …

• קידושין לט ע"א · יג רב יוסף מערב ביזרני וזרע. אמר ליה אביי: והאנן תנן: הכלאים מדברי …

הלכה ח אחד הנוטע ואחד המקיים כיון שראה כלאים צמחו בכרמו והניחם הרי זה קדש ואין …

• יבמות פג ע"ב · א אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.

הלכה יג מאימתי תבואה או ירק מתקדשין משישרישו ענבים משיעשו כפול הלבן שנאמר המלאה הזרע אשר …

• פסחים כה ע"א · ט אמר רבא, תרי קראי כתיבי: כתיב ״הזרע״ וכתיב ״המלאה״, הא כיצד? זרוע …
• חולין קטז ע"א · ו הא כיצד? זרוע מעיקרו – בהשרשה, זרוע ובא, הוסיף – אין, לא …

הלכה טז גפן שיבשו העלין שלה ונפלו כדרך שתיבש הגפן בימי הקור אסור לזרוע בצדה ירק …

• מנחות ע ע"א · יד אמר רב טביומי בר קיסנא, אמר שמואל: הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב …

הלכה יח הרואה בכרם עשב שאין דרך בני אדם לזורעו אף על פי שהוא רוצה בקיומו …

• שבת קמד ע"ב · ה אין, דתנן: המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר: קדש, וחכמים אומרים: אינו …
• בבא בתרא קנו ע"ב · ד אמר להן: בני רוכל תקברם אמן וכו׳. מאי טעמא קא לייט להו? …

הלכה יט הארוס והקיסוס ושושנת המלך ושאר מיני זרעים אינן כלאים בכרם הקנבוס והקנרס וצמר גפן …

• עירובין לד ע"ב · י אמר ליה: התם בעוזרדין. ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין …

הלכה כ זה הכלל כל המוציא עלין מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עלין הרי …

• ברכות לו ע"א · כב רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקאכיל קפריסין. אמר …

הלכה כג אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם ואם הניחו תחת הגפן ונשתהה …

• פסחים כה ע"א · ט אמר רבא, תרי קראי כתיבי: כתיב ״הזרע״ וכתיב ״המלאה״, הא כיצד? זרוע …
• חולין קטז ע"א · ו הא כיצד? זרוע מעיקרו – בהשרשה, זרוע ובא, הוסיף – אין, לא …

הלכה כד בצל שנטעו בכרם ואחר כך נעקר הכרם ואח"כ צמחו בצלים מן העיקר הנטוע אף …

• נדרים נז ע"ב · ה ואמר רבי שמואל בר רבי נחמני אמר רבי יונתן: בצל שנטעו בכרם, …
• מנחות סט ע"ב · ט ואמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן: בצל ששתלו בכרם, ונעקר …

הלכה ד ילדה פחות מטפח אינה מקדשת את הזרעים בד"א בשתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב …

• סוטה מג ע"ב · יח ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה …

הלכה ז המבריך את הגפן בארץ אפילו הבריכה בתוך הדלעת שיבשה ונעשת כסילון או בתוך סילון …

• בבא בתרא יט ע"ב · א לצדדין קא משתרשי?! והא תנן: המבריך את הגפן בארץ, אם אין על …
• בבא בתרא יט ע"ב · ב ותני עלה: אבל זורע את הצדדין אילך ואילך. אמר רבי חגא בשם …

הלכה ט המבריך שלש גפנים ועיקריהם נראין אם יש ביניהן מארבע אמות עד שמונה הרי אלו …

• בבא בתרא פג ע"א · יא אמר ליה רב גביהה מבי כתיל לרב אשי: תא שמע, דתנן: המבריך …

הלכה ב וכמה יהיה בכל שורה שלש גפנים או יותר בד"א בשהיה בין כל גפן וגפן …

• בבא בתרא לז ע"ב · ו אמר רבי זירא: כתנאי – כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות, …

הלכה ג היו שלש שורות אע"פשיש ביניהן פחות מארבע הרי אלו כרם ורואין את האמצעיות כאילו …

• עירובין ג ע"ב · יט והא איכא רצופים בארבע אמות, דלקולא! דתנן: כרם הנטוע על פחות מארבע …

הלכה ד לפיכך הנוטע את כרמו מתחלה והרחיק בין כל שורה ושורה שמונה אמות מותר להביא …

• בבא בתרא פג ע"א · ג וכרב יוסף מי לא תנן?! רבי מאיר ורבי שמעון אומרים: הנוטע את …

הלכה יא כרם שחרב באמצעו ונשאר שלם מכל סביביו אם יש בקרחת שבאמצעו שש עשרה אמה …

• עירובין ג ע"ב · יז איזו היא קרחת הכרם? כרם שחרב אמצעיתו, אין שם שש עשרה אמות …
• עירובין צג ע"א · ח ואיזו היא קרחת הכרם? כרם שחרב אמצעיתו. אם אין שם שש עשרה …

הלכה יב וכן מקום שנשאר פנוי בלא גפנים בין סוף הכרם ובין הגדר שלו והוא הנקרא …

• עירובין ג ע"ב · יח ואיזהו מחול הכרם — בין כרם לגדר. אין שם שתים עשרה אמה, …
• עירובין צג ע"א · ט אי זו היא מחול הכרם? בין הכרם לגדר. שאם אין שם שתים …

הלכה יג היה בו פחות משתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם ואם הביא הואיל והרחיק …

• עירובין צג ע"א · ה שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זעירא: ולא מצינו מחיצה …

הלכה טו גדר שהוא גבוה עשרה טפחים וכן חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבע הרי …

• עירובין טז ע"א · ג תא שמע: נמצאת אתה אומר, שלש מדות במחיצות: כל שהוא פחות משלשה, …
• עירובין טז ע"א · ד כל שהוא שלשה, ומשלשה עד ארבעה, צריך שלא יהא בין זה לזה …

הלכה יז מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור גדרה ונפרצה אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא …

• בבא קמא ק ע"א · ט אלא הא רבי מאיר – דתניא: מחיצת הכרם שנפרצה –
• בבא בתרא ב ע"א · ו גמ׳ סברוה מאי ״מחיצה״ – גודא; כדתניא: מחיצת הכרם שנפרצה, אומר לו: …

הלכה יח בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה וגפנים נטועות בצד זה מותר לזרוע ירקות בצד …

• עירובין צג ע"א · ג אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: ולא מצינו מחיצה לאיסור? והתניא: …

הלכה יט חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה והיו הגפנים בגדולה אסור לזרוע בקטנה ואם זרע הזרעים …

• עירובין צב ע"א · יג כיצד? גפנים בגדולה — אסור לזרוע את הקטנה. ואם זרע — זרעין …

הלכה י גפן שעלה העץ שלה מן הארץ מעט ואח"כ נעקם ונמשך על הארץ וחזר ועלה …

• בבא בתרא פג ע"א · ט בעי רבי ירמיה: כשהוא מודד, ממקום קצר הוא מודד, או ממקום רחב …

הלכה יב כל ההרחקות והשיעורין האמורין בכלאים באמה בת ששה טפחים שוחקות ולא יצמצם במדות הכלאים …

• עירובין ג ע"ב · כא ורבא משמיה דרב נחמן אמר: כל אמות באמה בת ששה, אלא: הללו …

הלכה יג כל השיעורין האלו שמרחיקין בין הגפנים והתבואה או הירק אינן אלא בארץ ישראל או …

• ברכות כב ע"א · יג כרבי יאשיה בכלאים, כדכתיב: ״לא תזרע כרמך כלאים״, רבי יאשיה אומר: לעולם …

הלכה יד ואע"פ שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ הרי אותו הירק הזרוע שם אסור …

• קידושין לח ע"ב · י ואילו גבי כלאים תנן: כרם הנטוע ירק, וירק נמכר חוצה לו, בארץ …

הלכה א המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו בין בבהמה בין בחיה ובעוף ואפילו במיני חיה …

• בבא קמא נד ע"ב · ו מתני׳ אחד שור ואחד כל בהמה – לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, …
• בבא קמא נה ע"א · יב אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש: המרביע שני מינים שבים – לוקה. …
• בבא מציעא צא ע"א · י דאמר שמואל: ובמנאפים – עד שיראו כדרך המנאפים. ובכלאים – עד שיכניס …
• סנהדרין ס ע"א · ג מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה. מה בהמתך בין בארץ בין בחוצה …
• כריתות כא ע"ב · ט כלאים דמאי? אילימא כלאים דהרבעה וכלאים דחרישה, והתנן: חיה ועוף כיוצא בהן!

הלכה ב מותר להכניס שני מינין לסהר אחד ואם ראה אותם רובעים זה את זה אינו …

• בבא מציעא צא ע"א · ט ואידך בעו מינאי: מהו להכניס מין ושאינו מינו לדיר? ופשטי להו לאיסורא …
• בבא מציעא צא ע"ב · ג אמר רב אשי: הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא: …

הלכה ד שני מיני בהמה או חיה שדומין זה לזה אף על פי שמתעברין זה מזה …

• כתובות קיא ע"ב · ב וכן אמרו: יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד: הלכה כרבי יהודה בפרדות. …
• בבא קמא נה ע"א · ח וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו׳. אמר ריש לקיש, כאן שנה רבי: …

הלכה ה מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך עם הסוס מותר …

• בבא קמא נה ע"א · י אמר שמואל: אווז ואווז הבר – כלאים זה בזה. מתקיף לה רבא …
• בבא קמא נה ע"א · יא אלא אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים. רב פפא אמר: …
• בכורות ח ע"א · ג איני? והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה, והוינן בה: מאי …

הלכה ו הילודים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה ואם …

• חולין עט ע"א · ב אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכתא כחנניה, ואזדא שמואל לטעמיה, …
• חולין עט ע"א · יא והא ״אלא מינה״ קתני? הכי קאמר: אין מרביעין עליה לא מין סוס …
• חולין עט ע"א · יב מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הכל …
• חולין עט ע"א · יג אמר ליה רבי אבא לשמעיה: אי מעיילת לי כודנייתא בריספק, עיין להנך …

הלכה ז כל העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כאחד והיה אחד מהן מין טהורה …

• בבא מציעא צ ע"ב · יב תנו רבנן: החוסם את הפרה והמזווג בכלאים – פטור, ואינו לוקה אלא …
• בבא מציעא צ ע"ב · יג איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול? רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: …
• סנהדרין סה ע"ב · ג וקול, לרבי יוחנן, לאו מעשה הוא? והא איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול, …

הלכה ח אחד שור וחמור ואחד כל שני מינין שאחד טמא ואחד טהור בין בהמה עם …

• בבא קמא נה ע"א · טו אמרי: הכי השתא?! התם – ארץ מקום חיובא, חוצה לארץ לא מקום …
• חולין עא ע"א · ה חיה טמאה בכלל בהמה טמאה – להרבעה.

הלכה ט עגלה שהיו מושכין אותה כלאים היושב בעגלה לוקה ואף על פי שלא הנהיג שישיבתו …

• בבא מציעא ח ע"ב · ד אמר רב יוסף, אמר לי רב יהודה: נחזי אנן, דתנן: המנהיג סופג …

הלכה י מותר לעשות מלאכה באדם ובבהמה או חיה כאחד כגון אדם שחורש עם השור או …

• שבת נד ע"א · יז אבל מכניס. אמר רב אשי: לא שנו אלא לענין כלאים. כלאים דמאי? …
• בבא קמא נד ע"ב · כז אי הכי, אפילו אדם ליתסר! אלמה תנן: אדם מותר עם כולן לחרוש …

הלכה יא בהמת פסולי המוקדשין אע"פ שהיא גוף אחד עשאה הכתוב כשני גופין מפני שהיתה קדש …

• מכות כב ע"א · יד אמר רבי הושעיא: המרביע שור פסולי המוקדשים – לוקה שנים. אמר רבי …

הלכה א אין אסור בכלאי בגדים אלא צמר ופשתן בלבד שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים …

• שבת כז ע"א · י רב פפא אמר: אף כל, לאתויי כלאים. כלאים בהדיא כתיבי ביה: ״לא …
• יבמות ד ע"ב · ז ואכתי איצטריך, סלקא דעתך אמינא: העלאה היא דלא נפיש הנאתה, אבל לבישה …

הלכה ב רחל בת עז צמרד אין לוקין עליו משום כלאים אבל אסור הוא מדבריהם מפני …

• יבמות ה ע"ב · ה ואכתי מיבעי ליה, עד שיהא שוע טווי, ונוז! אלא: כולה מ״שעטנז״ נפקא.
• בכורות יז ע"א · טז אמר רבי אחא בר יעקב: הכל מודים דאין לוקין על צמרו משום …

הלכה ג תפר בגד צמר בשל פשתן ואפילו תפרן במשי או שתפר בגד צמר בחוטי פשתן …

• יבמות ה ע"ב · ד ואכתי מיבעי ליה: לתוכף שתי תכיפות — חיבור, ותכיפה אחת — אינו …

הלכה ו צמר רחלים וצמר גמלים וכיוצא בו שטרפן זה בזה וטוה מהן טווי אם היה …

• כריתות כא ע"ב · י אלא אמר אביי: שצימרו אין חייבין עליו משום כלאים.

הלכה יב כלאי בגדים מותר לעשותם ולמוכרם ואין אסור אלא ללובשן בלבד או להתכסות בהן שנאמר …

• יומא סט ע"א · ה וכי תימא: כלאים בלבישה והעלאה — הוא דאסיר, בהצעה שרי, והתניא: ״לא …
• יומא סט ע"א · ו וכי תימא דמפסיק ליה מידי ביני ביני — והאמר רבי שמעון בן …
• ביצה יד ע"ב · יד וכי תימא חזו למימך תותיה, והתניא: ״לא יעלה עליך״, אבל אתה יכול …
• ביצה יד ע"ב · טו וכי תימא דמפסיק מידי ביני ביני, והאמר רבי שמעון בן פזי, אמר …
• יבמות ד ע"ב · ג הני מצרך צריכי, דאי כתב רחמנא ״לא יעלה עליך״, הוה אמינא: כל …
• יבמות ד ע"ב · ד ואי כתב רחמנא ״לא תלבש״, הוה אמינא: דוקא לבישה, דנפיש הנייתה, אבל …
• תמיד כז ע"ב · ב וכי תימא: כלאים בעליה ולבישה הוא דאסור, אבל מימך תותיה שפיר דמי, …
• תמיד כז ע"ב · ג וכי תימא דמפסיק מידי, והאמר רבי שמעון, אמר רבי יהושע בן לוי, …
• תמיד כז ע"ב · ד ואי בעית אימא: באותן שאין בהן כלאים. רב אשי אמר: בגדי כהונה …

הלכה יג בד"א ברכין כגון יריעות ושמלות אבל בקשין שאינן נכרכין כגון כרים וכסתות מותר לישב …

• ביצה טו ע"א · א אלא בקשין, וכי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: האי נמטא …
• תמיד כז ע"ב · ב וכי תימא: כלאים בעליה ולבישה הוא דאסור, אבל מימך תותיה שפיר דמי, …
• תמיד כז ע"ב · ג וכי תימא דמפסיק מידי, והאמר רבי שמעון, אמר רבי יהושע בן לוי, …
• תמיד כז ע"ב · ד ואי בעית אימא: באותן שאין בהן כלאים. רב אשי אמר: בגדי כהונה …

הלכה טז תופרי כסות תופרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין …

• שבת כט ע"ב · יא מתיב רבה: מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה …
• פסחים כו ע"ב · ו תא שמע: מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה, …
• יבמות ד ע"ב · ג הני מצרך צריכי, דאי כתב רחמנא ״לא יעלה עליך״, הוה אמינא: כל …
• יבמות ד ע"ב · ד ואי כתב רחמנא ״לא תלבש״, הוה אמינא: דוקא לבישה, דנפיש הנייתה, אבל …

הלכה יח לא ילבש אדם כלאים עראי ואפילו על גבי עשרה בגדים שאינו מהנהו כלום ואפילו …

• בבא קמא קיג ע"א · טז איכא דמתני לה אהא: לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה …
• מנחות מא ע"א · ב והוינן בה: מאי ״וכן לענין כלאים״? אילימא וכן לענין איסורא דכלאים, והא …

הלכה יט אין אסור משום כלאים אלא בגדים שהן דרך חימום כגון הכתונת והמצנפת והמכנסיים והאבנט …

• ביצה טו ע"א · ב אמר רב פפא: ערדלין — אין בהן משום כלאים. אמר רבא: הני …

הלכה כ ציץ של עור או משי וכיוצא בהן שתלה בהן חוטי צמר וחוטי פשתן מדולדלין …

• שבת נז ע"ב · יז תנו רבנן, שלשה דברים נאמרו באיסטמא: אין בה משום כלאים, ואינה מטמאה …

הלכה כד בגד צמר שחברו עם בגד פשתן בתכיפה אחת אינו חבור ואין זה כלאים קבץ …

• שבת נד ע"א · יח אלא כלאים דחבלים. והתניא: התוכף תכיפה אחת — אינה חיבור?
• מנחות לט ע"א · ב ואמר רבה: שמע מינה, קשר עליון דאורייתא, דאי סלקא דעתך דרבנן, מאי …

הלכה כה מותר לעשות מן הכלאים תכריכין למת שאין על המתים מצוה ולעשות ממנו מרדעת לחמור …

• נדה סא ע"ב · ג תנו רבנן: בגד שאבד בו כלאים — הרי זה לא ימכרנו לגוי, …
• נדה סא ע"ב · ד אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר …

הלכה כז בגד צמר שאבד בו חוט של פשתן או בגד פשתן שאבד בו חוט של …

• פסחים מ ע"ב · ג איתיביה רבה בר ליואי לרבא: בגד שאבד בו כלאים — הרי זה …
• עבודה זרה סה ע"ב · ח איתיביה רבה בר ליואי לרבא: בגד שאבד בו כלאים, הרי זה לא …
• נדה סא ע"ב · ג תנו רבנן: בגד שאבד בו כלאים — הרי זה לא ימכרנו לגוי, …
• נדה סא ע"ב · ו אמר רפרם בר פפא, אמר רב חסדא: בגד שאבד בו כלאים — …

הלכה כט הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו …

• ברכות יט ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו — פושטן אפילו בשוק. …

הלכה ל הלובש כלאים או המתכסה בו לוקה היה לבוש בכלאים כל היום כולו אינו לוקה …

• מכות כא ע"א · טז היה לבוש בכלאים כל היום – אינו חייב אלא אחת, אמרו לו: …
• מכות כא ע"ב · ג גמ׳ אמר רב ביבי אמר רבי יוסי: ״פושט ולובש״ – לובש ממש, …

הלכה לב כהנים שלבשו בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפילו במקדש לוקין מפני האבנט שהוא כלאים …

• מנחות מג ע"א · יח קא משמע לן: נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן עבודה לא אישתרי.
• ערכין ג ע"ב · ט קא משמע לן: נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן עבודה לא אישתרי.