70
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. ההוכחה – מעצם ראיית האנשים
לכאורה יש לומר, שלפי הרמב"ם ההוכחה מן הפסוק "וירא והנה שלשה אנשים" לכך ש"גדולה הכנסת אורחים...", היא מעצם ראיית שלשה אנשים:
במצב של "וירא אליו ה'", כיצד ייתכן שאברהם יראה באותה עת בתשומת לב "שלשה אנשים", ועד כדי כך שייגרם "וירץ לקראתם"? כאשר עומדים "לפני ה'" יש להמנע מכל תנועה, ובודאי אין לשים לב לאנשים אחרים או לדבר אחר כלשהו!
ניתן ללמוד זאת בקל־וחומר מכך שיש לקרוא קריאת שמע "בכוונה13 באימה וביראה ברתת14 ובזיעה"15, כי קוראים את כתב המלך א) באימה וביראה וברתת ובזיע.
אבל בשו"ע המחבר ריש הסימן כאן "ברתת" בלא וא"ו (וכן הוא בדפוס ראשון דשו"ע אדה"ז כאן**). וכ"ה בכו"כ מקומות***.
ויש לומר בדיוק גירסא זו, כי אימה ויראה – רגש שבנשמה, רתת וזיע – ענין שבגוף**** – סוגים נפרדים*****. ועד"ז ד' אותיות שבשם הוי' (שהם כנגדם****) – הנסתרות, הנגלות.
15) כ"ה גם בהמשך הסעיף בשו"ע אדה"ז שם
הערות
- 13. שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס ס"א.
- 14. לכאורה צ"ל "וברתת" בוא"ו (וכ"ה בשני דפוסי שו"ע אדה"ז – זיטאמיר תרט"ז. שם תרכ"ב), וכמו שהוא בהמשך הסעיף שם בהבאת דברי המדרש*. – וראה ברכות כב, א (ומו"ק טו, שנסמנו בהערה שלפנ"ז (ובשוה"ג). וכ"ה בברכות ובע"י מו"ק ודק"ס שם נוסח הכ"י ודפוסים.
- 15.
- **. וכ"ה בטור דפוס אויגשברג ש – שתי הפעמים. ובב"ח ופרישה שם (בשם הב"י) ב' הפעמים.
- ***. ומהם: במקורו במדרש – ויק"ר פכ"ז, ו (לפנינו. וכן בויק"ר הוצאת מרגליות) – שמשם הובא המשך לשון אדה"ז. כנסמן עה"ג דשו"ע אדה"ז (וכמ"ש בטור וב"י שם): פסיקתא דר"כ פ' שור או כשב (בהוצאת באבער, וכן בנוסח כ"י אוקספרד ועוד – נ.י., תשכ"ב; ע"י מו"ק שם: נוסח הכ"י בדק"ס מו"ק שם. וכן הביא בדק"ס ברכות שם (סוף הערה יו"ד) מכ"י.
- ****. ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל מו"ק שם (ד"ה מה להלן). סה"מ תיש"א ע' 250 ובהערה 2 שם. לקו"ש ח"כ ע' 9־548.
- . וכ"ה בסיום לשון הטור שם (לפנינו. וכן בדפוס וויניציאה שי (דפוס א' דהטור עם הב"י)) בנוגע לק"ש. וכן ל' הב"י שם (לפנינו ובדפוס וויניציאה הנ"ל) בפעם הא'. ובפעם הב' – גם "ביראה" הוא בלי וא"ו, וכ"ה תנחומא אמור (י). טור שם (לפנינו ובדפוס וויניציאה הנ"ל) בהבאת המשל שבמדרש. וראה חילפי נוסחאות בויק"ר (הוצאת מרגליות, ירושלים תשל"ב) פכ"ז, ו כמה שינויי גירסאות: "ביראה" בלא וא"ו, או גם "וברתת" בוא"ו. ד' לשונות הנ"ל "באימה כו'" הובאו גם: ביומא (ד, ריש ע"ב – לגירסת הע"י וכ"י (ראה דק"ס שם). וכן באדר"נ רפ"א) – לענין תורה – ושם "ביראה ברתת" בלא וא"ו; בויק"ר שם לפנ"ז במשל (לענין (וכ"ה גם בדפוס ראשון דשו"ע אדה"ז). וכ"ה בש"ס מו"ק שם (בה"א). אבל בשו"ע המחבר בלי ה"א (ושם: וזיע – בלי ב'). וכ"ה בשני דפוסי שו"ע אדה"ז זיטומיר הנ"ל. וכ"ה בשאר כל המקומות אחר), ושם לפנינו: וביראה וברתת – שניהם בוא"ו, ובויק"ר (מרגליות) שניהם בלא וא"ו; ויק"ר פי"א ז בלשון המשל. וגם שם כמה שינויים – ראה הוצאת מרגליות. ובתו"כ שמיני י, ד (יל"ש שם רמז תקכו), וכן תנחומא שמיני (ט) – רק ג' לשונות "באימה וברתת ובזיע". וכן ביומא שם לפנינו. וקרוב לומר שזוהי השמטת מעתיק. ואכ"מ.
- . להעיר גם מלשון הב"ח לטור שם: ומדלא קאמר נמי לא באימה וביראה ולא ברתת ובזיע כו'.
ויקרא רבה כ״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַב אַחָא עֲנֵה בִי וְקַבֵּל שָׂכָר וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שֶׁקֶר, וּתְקַבֵּל עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם יִשְׂרָאֵל, וְשָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ כְּלוּם אִינוּן יְכוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשָּׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמְהוּ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה, לָא אֲתָא אֶלָּא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִין הֲפָכָהּ לָהֶן לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, (מיכה ו, ה): עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, תָּמְהוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר (הושע יב, ג): וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב, שָׂמְחוּ וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, מִיָּד הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ד): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּיוָן דְּחָמַת דַּיָּנָא דְּיָתֵיב וְדַיָּן בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אֲמָרָה אִין אֲנָא מוֹדַעְנָא סוּרְחָנָא דְּהָדֵין בְּרִי לְהָדֵין דַּיָּנָא כַּדּוּן הוּא קָטֵל לֵיהּ, דְּרָכַת עַד דַּחֲסֵיל דַּיָּנָא, כֵּיוָן דַּחֲסַל אֲמַר לָהּ הָדֵין בְּרִיךְ מַה סָּרַח עֲלָיךְ, אֲמָרָה לֵיהּ מָרֵי כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט, אֲמַר לָהּ כְּדֵין הוּא עֲבֵד לָךְ כְּלוּם, אָמְרָה לֵיהּ לָא, אֲמַר לָהּ זִיל לִיךְ דְּלֵית בַּהֲדָא מִלְּתָא סוֹרְחָן כְּלוּם, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים, הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, מִיָּד תָּמְהוּ אֻמוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִין שֶׁלוֹ לִמְדִינָה וְעָמְדוּ בְּנֵי הַמְדִינָה וְשִׁמְשׁוּ לִפְנֵיהֶם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שָׁלַחְתִּי לָכֶם שְׁלשָׁה שְׁלוּחִין, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁמָּא אָכְלוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא שָׁתוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא הִטְרִיחוּ עֲלֵיכֶם, כְּלוּם לֹא מִזְכוּתָן אַתֶּם מִתְפַּרְנְסִין, הַמָּן בִּזְכוּת משֶׁה, הַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח פְּרוֹזְדוֹגְמָא שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וּפָרְעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וּקְרָאוּהָ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הֲדָא פְּרוֹזְדוֹגְמָא דִידִי לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם שֶׁתְּהֵא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע לֹא עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיכֶם וְלֹא פּוֹרְעִין אֶת רָאשֵׁיכֶם, אֶלָּא (דברים ו, ז): בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה מִינֵי בְּהֵמוֹת מָסַרְתִּי לְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָּל צְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לְהִתְיַגֵּעַ בֶּהָרִים לְהָבִיא לְפָנַי קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתְךָ מִן הַגָּדֵל עַל אֲבוּסֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כח ‹ י'תקע לקו"ש חכ"ה ע' 70
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.