י'תיח
י'תיח
ב"ה1, ג' תמוז, ה'תשל"ב
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'
מו"ה חנני'2 יו"ט ליפא שליט"א
שלום וברכה!
במענה למכתבו עם המצורף אליו ספר טהרת יום טוב חלק האחרון, בהמשך לחלקים הקודמים,
יישר חילו באורייתא בביאור דברי ראשונים3 כמלאכים, ובמיוחד גדולי ופוסקי עם ישראל, אשר לאורם נלך ומימיהם אנו שותים, אשר בכגון זה נאמר4 הפך בה והפך בה.
ובפרט אשר בכת"ר הרי זה תורה5 שיש עמה מלאכה, מלאכת הקודש, השתדלות עצומה ורבה בטהרת בני ישראל על ידי יסוד מקואות, וזכה אשר מתקיים בו יגעת6 (בהאמור) ומצאת (בכמה וכמה מקומות מושבות בנ"י).
ויהי רצון אשר רבות בשנים ימשיך בהאמור מתוך מנוחת הנפש ובשמחה ובטוב לבב, וזכות הרבים מסייעתו,
ובקרוב ממש נזכה ליקום היעוד, כדברי חכמים במשנתם (סוף פ' יוה"כ) מקוה7 ישראל הוי' גו' וזרקתי8 עליכם מים טהורים וטהרתם גו' ונתתי לכם לב חדש גו' וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם,
בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
בכבוד ובברכת הצלחה בכהנ"ל,
מ. שניאורסאהן
נ.ב. מתאים לבקשת כת"ר במכתבו הנ"ל, מצו"ב מכתבי מענה, אף שמוגבל9 אני במנהג בית הרב כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע למכתבי המלצות וכו'.
ז"ע נתקבל ספרו טהרת יו"ט ח' ט"ז ות"ח ת"ח. ומענינא דיומא במש"כ בתחלת הס' (ע"ב) בהסתירה ממג"א סתר"ו סק"ח דטבילת עיוהכ"פ משום קרי היא גם ברואה מים חלוקים כו' – למג"א רספ"ח דאין לטבילת עזרא ברואה מים חלוקים,
י"ל דמבואר זה בל' רבנו הזקן (בעל התניא והשו"ע) בשולחנו הזהב (סתר"ו סי"א) וז"ל: וי"א שטעם טבילה זו הוא משום קרי "כדי שיהיו נקיים וטהורים ביוהכ"פ", משא"כ בטעם טבילת עזרא שהוא כדי שלא יהיו10 ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים, שרק טעם זה – שהוא טעם השו"ע – העתיק אדה"ז בשולחנו (שם ר"ס פ"ח) ולא טעם הטור (קלות ראש) – וקושית הפרישה מנ"ל טעם זה – כ"ה ברמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ד וכבר ציינוהו לירוש' ברכות פ"ג ה"ד. ובמ"ב על השו"ע (שם) הוסיף גם טעם הטור. ולכאורה הוא היפך השו"ע, ששינה ממש"כ בב"י והשמיטו והביא טעם הרמב"ם. ובפרט דכנ"ל י"ל שנפק"מ לדינא.
לסיום מס' יומא: ארע"ק אשריכם ישראל כו' (ע' יא ואילך): עיין אור התורה לאדמו"ר הצ"צ דרושי יוהכ"פ ד"ה אר"ע אשריכם כו'.
בסוף הס' (ע' שלא) דאף שבטלוה לטבילותי' יזהר כו', עיין לקוטי תורה (לאדמו"ר הזקן – בעל התניא והשו"ע) פ' תבוא (מג, ב) דאף דבטלו כו' לד"ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, וי"ל קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה כו'. עיי"ש.
עתה ראיתי שבספרו (ע' לט, רנט) שקו"ט בירוש' ורמב"ם הנ"ל.
הערות
- 1. חלקה נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 315, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
- 2. מו"ה חנני' יו"ט ליפא דייטש, הרב מהעלמיץ. אגרות נוספות אליו – לעיל ח"כ אגרת ז'תקיח, ובהנסמן בהערות שם.
- 3. ראשונים כמלאכים ראה שבת קיב, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14.
- 4. נאמר אבות פ"ה מכ"א.
- 5. תורה שיש עמה מלאכה ראה אבות פ"ב מ"ב.
- 6. יגעת . . ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
- 7. מקוה ישראל הוי' ירמי' יז, יג.
- 8. וזרקתי . . לאבותיכם יחזקאל לו, כה-כח.
- 9. מוגבל אני במנהג בית הרב ראה גם לעיל אגרת י'תיד, ובהנסמן בהערות שם.
- 10. שלא יהיו . . כתרנגולים ברכות כב, א.
משנה אבות ה׳:כ״א - הטקסט מספריא
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא. בן עשר למשנה. בן שלש עשרה למצות. בן חמש עשרה לתלמוד. בן שמונה עשרה לחופה. בן עשרים לרדוף. בן שלשים לכח. בן ארבעים לבינה. בן חמשים לעצה. בן ששים לזקנה. בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורה. בן תשעים לשוח. בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.
משנה אבות ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה. סופה בטלה. וגוררת עון. וכל העמלים עם הצבור. יהיו עמלים עמהם לשם שמים. שזכות אבותם מסייעתן. וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

