ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה ב

281

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־53 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

וישלח

– י"ט

א. שני הפירושים על "ויותר יעקב לבדו", והשאלה על הקשר

ביניהם

על הפסוק¹ "ויותר יעקב לבדו" ישנם מספר פירושים, ומהם:

א) נאמר בגמרא², ומובא בשינוי

ל לשון בפירוש רש"י על התורה: "נשתייר על פכין קטנים". דבר זה רמוז במילה "לבדו", כפי שאומרים בעלי התוספות³: "אל תקרי לבדו אלא לכדו"⁴.

ב) במדרש⁵ נאמר: "מה הקב"ה כתוב בו⁶ ונשגב ה' לבדו אף יעקב ויותר יעקב לבדו".

כאמור פעמים רבות⁷, יש לכל הפירושים על אותו פסוק, ובמיוחד על אותה מילה, קשר תוכני ביניהם. ויש להבין בעניננו: מהו הקשר בין שני הפירושים הללו, אשר לכאורה הם פירושים מנוגדים:

–

לפי פירוש הגמרא יוצא שהישארותו של יעקב "לבדו" היתה בגלל "קטנים", בגלל דברים בעלי ערך מועט ביותר⁸, וכך מוסברת המילה "לבדו" – "אל תקרי לבדו אלא לכדו". לעומת זאת, לפי פירוש המדרש יוצא ש"ויותר יעקב לבדו" הוא שיא ההתעלות⁹, בדומה

"ונשגב ה' לבדו" של הקב"ה, אחדותו והתגלותו של הקב"ה, באופן שנאמר רק לגבי העתיד לבוא "ביום ההוא" (בהמשך הפסוק).

ב. שני הסברים לגילוי תורת החסידות דוקא בדורות האחרונים

ידועים דברי השל"ה¹⁰, שכל מועדי השנה רמוזים בפרשות התורה הנקראות בתקופה שבה הם חלים.

מכך מובן שתוכנו של המועד¹¹ י"ט

הערות

1. פרשתנו לב, כה.
2. חולין צא, סע"א.
3. וכ"ה בבחיי (בשם "רבותינו ז"ל") ורע"ב עה"פ.
4. וראה עוד טעם בבעה"ת שם: לשון בית הבד כו'. ובהדר זקנים: ממשמעות דלבדו ידענא כו', עיי"ש. וראה מפרשי רש"י כאן. כ
5. ב"ר פע"ז, א.
6. ישעי' ב, יז.
7. ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 35. ועוד.
8. ובפרט עפ"י פי' הכלי יקר כאן. וראה ג"כ או"ת להה"מ (קיא, א): "יעקב לבדו כו' שכח פחים* קטנים כו' בלי מוחין פחים קטנים היינו כלים קטנים והם המוחין כו'".
9. להעיר גם מתורת לוי"צ (ע' יא), ד"ויותר יעקב לבדו" שייך ל"הן עם לבדד ישכון".
10. חלק תושב"כ ר"פ וישב.
11. כ"ה לשון אדה"ז – לקו"ד ח"א יט, ב. ובל' "ק מו"ח אדמו"ר (במכתב שנעתק בהקדמה להיום יום. בהקדמה לחוברת י"ט כסלו) – "חג החגים" (נתבאר בלקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך).
. ג כסלו
. כן הוא בדפוס שלפני ואולי צ"ל "פכים".