ט'תלד
ט'תלד
ב"ה, ט"ו טבת, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ צמ"ס רב פעלים ובעל מדות וכו'
הרב מוה"ר אברהם1 שי' סופר
שלום וברכה!
ימים אלו קבלתי ס'2 התניא מתורגם איטלקית כבר בכריכתו. ובודאי קבלו גם כת"ר – ממילאן, ומובטחני שהי' לו קורת רוח גדולה לראות כי השתדלותו בזה הביאה פרי טוב, שלא רק יצא לפועל, אלא גם יצא יפה בחיצוניות, אף שלא ידוע לי דרגת החיצוניות באיטלי' בספרים כגון זה. ותקוותי שגם ההעתקה מתאימה לרוח יהודי איטלי'.
וזוהי אחת הסיבות שנתעכב האישור על מכתבו, כי קויתי מיום ליום שאקבל ס' התניא הנ"ל ואוכל להודיעו על דבר זה. ואתו רב הסליחה על האיחור באישור מכתבו. ועוד הפעם אודה לו בעד השתדלותו בהאמור.
היום קבלתי ג"כ ידיעה באריכות ממילאן שהפרופסור קולומבו הבטיח לכתוב "בקורת" בקשר עם הופעת ס' התניא בתרגומו לאיטלקית בכ"ע המתאימים באיטלי'.
בנוגע מה שכתב בענין תשלום לפרופ'. קולומבו3, מסרתי עד"ז במילאַן, כיון שאיני יודע באיזה סכומים הדברים אמורים, ולכן לא נכתב עד"ז מאומה. ואם יש לו הערות או סברות בזה, ת"ח מראש אם יכתוב לי. ואם תמצא לומר גם זה נכלל במאמר חכמינו ז"ל4 המתחיל במצוה אומרים לו גמור.
לפלא שלא שמעתי מכ' שום דבר במה שדברנו בהיותו כאן בנוגע להשתתפות בהוצאות הדפוס של תורתן של ראשונים, אשר כת"ר מתעסק בזה. כרשום בזכרוני הי' המדובר שבחודש תשרי יודיעני עד"ז. ועל כל כיוצא בזה (פרסום תורתם של ראשונים כמלאכים5) הרי יפה שעה אחת קודם, ובפרט בכגון דכת"ר אשר כפי שהראה הנסיון בעבר כשמדפיס ספר בשטח זה הרי מתחיל תיכף בהכנה לדפוס של עוד ספר.
בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור ובכל הכתוב במכתבו מתוך שמחה וטוב לב ובריאות.
הערות
- 1. ט'תלד מוה"ר אברהם שי' סופר [שרייבר] : אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'תכב, ובהנסמן בהערות שם.
- 2. ס' התניא מתורגם איטלקית : ראה גם לקמן אגרת ט'תמח. וראה גם שיחת ש"פ וישב שנה זו ("שיחות קודש" תשכ"ח ח"א ע' 298).
- 3. תשלום לפרופ' . קולומבו : על תרגום והגהת התניא לאיטלקית.
- 4. במאמר חכמינו ז"ל : ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"ה. תנחומא עקב ו. ועוד.
- 5. ראשונים כמלאכים : ראה שבת קיב, ב. וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14. וש"נ.
תלמוד ירושלמי פסחים י׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: עַד אֵיכָן הוּא אוֹמֵר בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם. וְחוֹתֵם בִּגְאוּלָּה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְאֵינוֹ חוֹתֵם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כֵּן ה׳ אֱלֹהֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לִרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירָךְ שָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדָּשָׁךְ. וְשָׁם נֹאכַל מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים אֲשֶׁר הִגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבָּחָךְ לְרָצוֹן וְנוֹדֶה לְךָ עַל גְּאוּלָּתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
הלכה: רַב אָמַר. מִתְּחִילָּה. צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם וגו׳. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וגו׳. וָאַרְבֶּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. וָאַרְבֶּ כְתִיב. כַּמָּה רִיבִים עָשִׂיתִי עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ אֶת יִצְחָק. דָּבָר אַחֵר. נַעֲשֵׂיתִי לוֹ אוֹרֵב. אִין חָטָא מִיתַּן לֵיהּ. וְאִין זָכָה מִיתַּן לֵיהּ.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וְכִי יָצָאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא מַזְכִּיר יִצִיאַת מִצְרַיִם. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל. אִילּוּ מַמְתִּין עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר אַדַּיִין לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי גְאוּלָה. הֵיאַךְ מַזְכִּירִין גְּאוּלָה וְאַדַּיִין לֹא נִגְאֲלוּ. וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַחֲצִי הַיּוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי אַבּוּנְה בַּר סְחוֹרָא. לֹא כְבָר הִזְכִּיר עַל הַכּוֹס.
תַּנֵּי. אֵין אוֹמְרִים זְמַן אֶלָּא בִשְׁלֹשָׁה רְגָלִים בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת. תַּנֵּי. כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ מִקְרָא קוֹדֶשׁ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בּוֹ זְמַן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְיֵאוּת. מִי שֶׁרָאָה תְאֵינָה בִּכּוֹרֶת שֶׁמָּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן. הֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.
בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה. וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. עָבַר וְעָשָׂה בִיהוּדָה כְגָלִיל וּבְגָלִיל כִיהוּדָה. יָצָא. הֲרֵי פּוּרִים. אֵילּוּ קוֹרְאִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵילּוּ קוֹרְאִין בָּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.
מדרש תנחומא, עקב ו׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, כָּל הַמִּצְוָה. אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה, הֱוֵי גּוֹמֵר אֶת כֻּלָּהּ. לָמָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה, וְאַחֲרֵי כֵן בָּא אַחֵר וּגְמָרָהּ, נִקְרֵאת עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ. מִמִּי אֶת לָמֵד, מִמּשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מַה כְּתִיב: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (שמות יג, יט). כָּל הָעָם עוֹסְקִין בַּבִּזָּה, וּמֹשֶׁה הָיָה מְטַפֵּל בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף. בָּא וְעָמַד בֵּין הָאֲרוֹנוֹת, צָעַק וְאָמַר, יוֹסֵף יוֹסֵף, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו הַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת, יִשְׂרָאֵל וְעַנְנֵי כָּבוֹד מְעַכְּבִין לָךְ. אִם אַתָּה מְגַלֶּה אֶת עַצְמְךָ, מוּטָב. וְאִם לָאו אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ. מִיָּד נִזְדַּעְזֵעַ אֲרוֹנוֹ, נְטָלוֹ וְהָלַךְ. נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִכְנַס לָאָרֶץ. הִכְנִיסוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹת יוֹסֵף וְקָבְרוּ אוֹתָן, וְתָלָה הַמִּצְוָה בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִּשְׁכֶם (יהושע כד, לב). לְכָךְ אָמַר לָהֶם: כָּל הַמִּצְוָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, כָּל הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גּוֹמְרָהּ, קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָּנָיו. מִמִּי אַתָּה לָמֵד. מִיְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע וְגוֹ' (בראשית לז, כו). יָשְׁבוּ לִפְרֹס עַל הַפַּת, אָמַר לָהֶם: הוֹרְגִים אָנוּ אֶת אָחֵינוּ וּמְבָרְכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה' (תהלים י, ג). לְכָךְ כְּתִיב: מַה בֶּצַע וְגוֹ'. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. וְשָׁמְעוּ לוֹ, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְאִלּוּ אָמַר לָהֶם לְהַחְזִירוֹ אֶל אָבִיו, הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ. אֶלָּא הִתְחִיל בַּמִּצְוָה וְלֹא גְּמָרָהּ. לְפִיכָךְ הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה, יְהֵא גּוֹמֵר אֶת כֻּלָּהּ. כָּל הַמִּצְוָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אוֹתָהּ, נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. אָמַר רַבִּי אֶחָא, כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמְּרָהּ וְעוֹשֶׂה, זוֹכֶה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְגוֹ' (שם פט, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר לִיהוֹשֻׁעַ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְגוֹ' (יהושע א, ח). לְפִיכָךְ, תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.