י'רצב

י'רצב

ב"ה, כ' כסלו, ה'תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

כבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן¹ שליט"א

שלום וברכה!

בבואנו מיום סגולה, יהי רצון שיומשכו בפועל כל הסגולות הקשורות ביום סגולה זה, בענינים הפרטיים והכלליים גם יחד, ובפרט אשר על פי תורת החסידות הם קשורים ודבוקים זב"ז ועד שנעשו כאחדים.

ואם תמצא לומר הרי נרמז כבר הדבר על ידי חכמינו ז"ל במשנתם: לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך כו' המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא (סנה' לז, א). ועל פי הידוע בדיוק ההחלטי בסגנון חכמינו ז"ל רואים במאמר האמור חידוש גדול, אף שכמה וכמה לא שמים לב לזה למרות פשטותו, והוא שמאמר האמור מבטל טעות רווחת המיוסדת על שפלות האדם ובפרט בדורות האחרונים וכו'. שאף שאמת הוא שראשונים² כמלאכים ואנו כו', בכל זה אומרת המשנה שבשביל ללמדנו שנפש אחת בישראל – אפילו בדורות אחרונים – הרי זה עולם מלא, נקבע משום כך אופן בריאת אדם הראשון, וכהביטוי לפיכך נברא האדם יחידי, זאת אומרת שבריאתו היתה צריכה להיות באופן אחר (בדוגמת שאר הברואים שנבראו זוגות זוגות) ונשתנה בריאתו בשביל ההוראה בחשיבות נפש אחת משך כל הדורות.

בתודה הנני מאשר קבלת מכתב מר, ומובן וגם פשוט אשר אתענין לראות ולקרות מהנדפס לאחרונה מכתבי מר, ות"ח מראש על ההוראה לעושי רצונו, ככתבו במכתבו, לשלחם לכאן.

ומיומא טבא ליומא טבא, מי"ט כסלו לימי חנוכה, יהא רעוא שכל הברכות והסגולות כו' יהיו באופן דמוסיף והולך ואור, כהוראת נרות³ חנוכה, ולא עוד אלא שיהי' "על⁴ פתח ביתו מבחוץ" להאיר גם את החשכה⁵ אשר בחוץ, ועד לקיום היעוד אשר יעשה⁶ לעמו ישראל תשועה גדולה, ועד לגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו, אשר כלשון המורה הגדול (שלהי הלכות מלכים) יבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, שאז ידליקו "נרות⁷ בחצרות קדשך כו' להודות ולהלל לשמך הגדול".

בהוקרה ובכבוד ובברכה לחנוכה מאיר,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מובן שקורת רוח רבה גרמה הודעת מר והערה והארה שבה ע"ד ההו"ל⁸ דעוד כתי"ק לאדה"ז. וזה מזמן אשר התחילו לעשות מפתח ממאמריו המפוזרים בכמה ביכלעך, אשר חלק מהם עדיין לא נדפס, או שנדפס בשינויים רבים. במיוחד מהמאמרים⁹ הקצרים (בכמות, אף כי מלאי תוכן רב), ועל פי הרושם הראשון כנראה אוצרות גנוזים בהם שעדין לא ראו אור הדפוס. ובסגנון הידוע, יהי רצון אשר בקרוב גם בדברי דא"ח אלה יקויים יפוצו מעינותיך חוצה.