436

ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא על ידי הירידה הגדולה -- להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי"ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה אחר ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.

רק כאן בבירא עמיקתא יכולה הנשמה להגיע לרום מעלתה, למעלה אפילו ממעלת המלאכים, וכמרז'ל צדיקים לפנים ממלאכי השרת.

וכאשר יעמיק האדם במחשבתו בגודל מעלת התורה והמצות, ובעולם הזה דוקא, ואשר התורה והמצות הוא הדרך היחידי להגיע לתכלית המקווה -- בוא יבוא לשמחה גדולה בחלקו וגורלו -- למרות רבוי ההעלמות וההסתרים, מבית ומחוץ, אשר בעולמו זה, ואז רק אז יוכל לקיים באמת ובפנימיות את הציווי: עבדו את ה' בשמחה,

דרך עבודה שהוא אבן פינה בשיטת הבעש"ט, וכמבואר בארוכה בתורת חסידות חב"ד, וכמו שהורה אדמו"ר הזקן, בעל השמחה, בספר התניא, פרק כו' ואילך, פרק לא' ואילך, בשורות מועטות המחזיקות את. המרובה.

בברכת חג הגאולה 241

9/5

. . . בהנוגע להערתו שאלתו -- היסוד ומהו פירוש ותוכן התואר של יום הבהיר י"ט כסלו ;חג החגים", וכמ"ש בהקדמת החוברת די"ט כסלו,

הנה הקדמה זו כתובה ע"י כ"ק מו'"יח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זייע, אלא שמפני טעם לא רצה לחתום עלי.

ויש לבאר הענין -- אף שלא שמעתי את זה ממנו -

עפמ"ש בספר מאורי אור אות ח' ס"ק ה' ומיוסד על מה דאיתא בתקוני זהר תקון כ"א (נח ע"ב). אשר חג החגים אין פי' חג בפ"ע דוקא, אלא נקודה האמצעית המתגלה בחגים (עיי"ש בס' באר לחי רואי ובביאור הגר"א).

והנה ענין החגים הוא שמחה (יעוין חגיגה דף י' ע"ב: אלא אתיא כו) המקשרת הלכם ולה', וכפסק רז"ל אין שמחה אלא בבשר ודוקא שלמי חגיגה -- שלכן בזמן הזה אין שמחה אלא ביין (יעוין דיוק לשון רבנו הזקן -- בעל התניא -- בשו"ע שלו סי' תקכ"ט סעיף ז).

וזהו אחד היסודות של תורת החסידות. וכמודגש בכ"מ מהבעש"ט ותלמידיו אחריו ורבנו הזקן ותלמידיו אחריו, הענין דעבדו את ה' בשמחה.