360
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ט
ב לקוטי
משיחת ש"פ וישלח,
1) זח"ב סג, ב. פח, א.
2) לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו -- כ' כסלו תשיג (אגרות קודש שלו ח"ז ע' ל. ונעתק בהקדמה ל,היום יום"). הקדמה לחוברת י"ש כסלו. נת'י בלקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך. לקמן ע' 385 ואילך.
3) מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע -- ט'ז כסלו תרס"ב (נדפס ב,מבוא" לקונט' ומעין עי 17 (פאקסימילי' מגוכתי"ק). ,היום יום" -- בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט).
4) ברכה מלשון המשכה -- תו"א מקץ לז, ג.
5) כפירוש הפשוט ב,מיני' מתברכין כולהו יומין* (בנוגע לברכת המן בשבת) -- ששבת אינו מהוה מציאות הימים, אלא שהוא ממשיך (תוספת) ברכה בכולהו יומין שהיו במציאותם בלאו הבי, ולהעיר ממחז"ל עה"פ (יתרו כ, יא. תשא לא, יז) .ששת ימים עשה ה'", ולא בששת, כל יומא ויומא עביד עבידתי" (זח"ג צד, ריש ע"ב. הוספות לזח"א רסד, ב. ועוד).
66) כי אף שיחודים עליונים שב,קדושת שבת ויו*ט (וכן מובו בנוגע ל,חג התגים" י*ט כסלו) הוא למעלה מגדר המקום והזמן", וא"כ מהו הנפק"מ באיזה יום בשבוע הוא קביעות החג -- הרי יחודים עליונים אלו מתלבשים בגדר ומדידת הזמן, ו,מאיר
ח"י כסלו ה'תשמ"ז
הערות
- 1. למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו* (לשון אדה"ז בשלחנו או"ח מהדו"ת ס"א ס"ח. וראה מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' מג ואילך. תו"ח בשלח שמט, ב ואילך. אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'קסז ואילך). ולכן, יש בו עילוי כשהוא ביום ראשון, שמתברך מיום השבת בלי שום הפסק ימים, כבפנים.
- 7. ראה שיחת י"ט כסלו תש"ד (ע' 48), שלפני י"ט כסלו, ר"ה לחסידות, ישנו הערב ראש השנה.
- 68. שזהו למעלה מקדוש וטוב, קדש מלה בגרמי" (זהר ח'"ג צד, ב. סידור עם דא"ח ר, ג ואילך. וראה תו"א ריפ חיי שרה).
- 9. ומובן שאי"ז סתירה לאין שבת מכינה לחול (משנה שבת ספט"ו. ושינ. מדרש לקח טוב בשלת טז, ה) -- כי המדובר כאן הוא לא בנוגע להכנת שבת לי"ש כסלו, כ"א להשפעת שבת בי"ט כסלו כולל הבאה מסמיכותם. ויתרה מזה -- המן דבר יום ביומו (בחול) הוכן ונעשה (ב,השמים") בשבת דוקא (זהר שבהערה 1. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כרך א ע' רצה ואילך. אוה"ת בשלח ע' תרלח ואילך. ועוד).
- 0. ברכות יב, א.
משנה שבת ט״ו - הטקסט מספריא
אלו קשרים שחייבין עליהן. קשר הגמלין וקשר הספנין. וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן. רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו:
יש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין. קושרת אשה מפתח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדרה של בשר. רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא. קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:
מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים. ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים. ר' עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין בשבת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.