120

בלקוטי תורה⁴⁶ על דברי חז"ל⁴⁷ "קא מיפלגי (=נחלקו) במתיבתא דרקיעא .. ספק, הקדוש־ברוך־הוא אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, ואמרי מאן נוכח .. רבה בר נחמני" – שהמחלוקת היתה בעיקר לגבי ענין של רזין דאורייתא, ואף־על־פי־כן "מאן נוכח .. רבה בר נחמני", כי גם ההכרעה בענינים של רזין דאורייתא ניתנה ליהודי כפי שהוא נמצא כאן למטה, נשמה בגוף⁴⁸.

לעומת זאת, אצל בעלי עסק יש להדגיש את הצד השני: כיון שיהודי כזה שקוע בעניני העולם, הרי בודאי יטען – כיצד באפשרותו להתגבר על כל הנסיונות שבעולם הזה?

וכך הוא עלול להגיע למסקנה, שיש צורך בעבודה רוחנית של "רצוא" לגמרי, שעליו להינתק לחלוטין מעיסוק בעניני העולם. ומבהירים לו, שהמטרה היא "שוב", לעשות לו יתברך דירה בתחתונים⁴⁹. וכיון שהקדוש־ברוך־הוא דורש זאת מיהודי, ו"איני מבקש .. אלא לפי כוחן"⁵⁰, הרי בודאי ניתנים לו לפני כן הכחות הדרושים להתגבר על כל הנסיונות.

ו. האזהרה ל"כהנים"

וזהו ההבדל בין שני הציוויים שנאמרו כתוצאה ממות שני בני אהרן:

הציווי הראשון הוא ההוראה הנלמדת ממות שני בני אהרן לגבי יושבי אהל. שזהו הציווי⁵¹ "יין ושכר – יין דרך שכרותו – אל תשת", האמור דוקא לכהנים [ואף הדין "שאסור שיכור בהוראה"⁵² הנלמד מפסוקים אלו, קשור לכהנים, שהרי עליהם נאמר⁵³ "יורו משפטיך ליעקב גו'"] –

כי מהותם של הכהנים היא, שעליהם להתרחק מעניני העולם, "הובדלו מדרכי העולם"⁵⁴, ולהתמסר לחלוטין לעבודת המקדש. ובדומה לכך קיימת דרגה של "כהונה" אצל כל יהודי, גם אצל "ישראל", כפי שפוסק הרמב"ם⁵⁵, שכל אחד אשר