68

8 לקוטי

הנ*ל (הכרעתו של רבה בר נחמני *6 עַם מ"ש בתחלת פרשתנו ,אשה כי תזריע וילדה זכר", שממנו למדו רז"ליי: ,אשה מזרעת תחלה יולדת זכר (איש מזריע תחלה יולדת נקבה)".

והביאור בזה:

כל הענינים הגשמיים משתלשלים הם מענינם (ושרשם) ברוחניות. ובנוגע לענין זה: זה שבאיש ואשה (כפשוטו) יש יתרון ומעלה ב,אשה מזרעת תח-ד לה" (על ,איש מזריע תחלה?) אשר דוקא אז -- ,יולדת זכר", הרי זה לפי שכן הוא ב,איש" ו/אשה" הרוחניים, כביכול -- הקב"ה וכנס"י. זיא שיש יתרון ומעלה בעבודה דכנס"י (,אשה מזרעת תחלהי). על המשכת אלקות שנמשכת באתערותא דלעילא (,איש מזריע תחלה" **). וכמרז"ל י3: גדולים מעשה צדיקים (עבודה דכנס"י) יותר ממעשה שמים וארץ (מעשה הקב"ה).

וזהו הקישור שבין תחלת הסדרה (המעלה שב,אשה מזרעת") וסופה (הכרעתו של רבה בר נחמני):

ע'ד ההלכה שאין משגיחין בבת קול ותורה לא בשמים -- אין לפסוק הדין שטהור מפני שקוב"ה אומר

תזריע א

טהור, ולכן פוסק הרמב"ם :: שטמא, וזהו שאמרו דנוכח רבה כו' שהוא יחיד בנגעים כו' -- וכי הוא יחיד יותר מקוב"ה,

אלא -- שתורה ניתנה למטה דוקא והקב"ה חייך ואמר נצחוני בני יי ולכן רבה דלמטה *3 נוכח ואמר ** שטהור.

ועד"ז בפנימיות הענינים: תורתו של רבה ואמירתו ,טהור טהור" (,מעשה צדיקים" -- ,אשה מזרעת") גדו" לה יותר כביכול ממה שהקב"ה אמר

טהור (,איש מזריע") ואמירתו של רבה (המשיכה מבחי' ,יחיד") - היא שהכריעה את דעת המתיבתא דרקיעא.

וכמו שהיתרון בענין ,אשה מזרעת תחלה" (כפשוטו) הוא -- ,יולדת זכר", שמעלת הזכר היא שיש לו דעת חזקה שאינה משתנית, משא"כ נשים דעתן

אבל שם הוא בא בנוגע להכרעה בפלוג" תת התנאים ושעדיין לא הי'. בזה פס"ד (ולכן לייק מנצחוני בני). כן ייל שבלקויית עיקר ענינו לבאר ע"פ סוד, חכמת האמת.