75
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך מכך שב"ספרי" ובפירוש רש"י מובא ענין זה כחידוש, שמשה היה אז "דומה לנר...", ובמיוחד מכך שבמדרש מופיעה הסברה "שמא חסר..." ויש צורך להוכיח מהפסוקים ש"לא חיסר...", מובן, שגם בהעברת דבר רוחני ייתכן גרעון.
הוכחה נוספת לכך שעל ידי השפעה רוחנית אפשרית פגיעה אצל המשפיע, נלמדת מהפסוק "ונתתה מהודך עליו"9, שהוא הציווי למשה לתת מ"הודו" ליהושע:
מכך שהתורה משתמשת במלה "ונתתה", בדיוק כפי שאדם נותן מתנה לזולתו, והיא כבר אינה ברשות הנותן – למרות שהיתה אפשרות להשתמש בביטוי אחר (בדומה לנאמר כאן, אף זאת לגבי משה – "ואצלת", או כפי שנאמר באותו ענין של משה ויהושע שם, שני פסוקים לפני כן – "וסמכת את ידך עליו") – מודגש10, שהשפעת ההוד ממשה ליהושע אכן היתה באופן של "נתינה". כלומר, על ידי נתינתו מהודו ליהושע, אכן נגרע משהו בחלק11 מההוד של משה12.
כנאמר שם במדרש13: "וסמכת את ידך עליו – כמדליק נר מנר, ונתתה מהודך – כמערה מכלי לכלי". כלומר, רק הענין של "וסמכת..." היה באופן של "מדליק נר מנר", כך שממשה לא נגרע דבר. אך הענין של "ונתתה מהודך" נעשה באופן של "מערה מכלי לכלי", אשר במזיגה מכלי אחד למשנהו, פוחת המשקה בכלי הקודם.
ג. השאלות על דברי המדרש ורש"י
בנוסף לכך שגם בהשפעה רוחנית אפשרית פגיעה והפחתה, כדלעיל בסעיף ב',
(אך אפשרית גם השפעה מסוג של
הערות
- 9. פנחס שם.
- 10. אבל לולא השינוי מהנאמר לפני זה בענין דומה "ואצלתי" "וסמכת" – הי' אפ"ל (בדוחק עכ"פ) ש"ונתתה" הוא שם המושאל. ועפ"ז יומתק המשך דברי המדרש שם (נעתק לקמן בפנים) "וסמכת את ידך עליו – כמדליק מנר לנר, ונתתה מהודך – כמערה מכלי לכלי" – כי (עיקר) הוכחת המדרש לפרש ש"ונתתה" הוא "כמערה מכלי לכלי" היא, לפי שבתחלה נאמר "וסמכת" ואח"כ משנה ואומר "ונתתה".
- 11. ראה ספרי ורש"י שם: מהודך ולא כל הודך. וי"ל, שגם לפי המדרש "כמערה מכלי לכלי" – רק חלק חסר. ובזה יומתק הל' "כמערה" ולא "כמריק" (כבשהש"ר פ"א, ג*) – כי בשעת מ"ת "הורקה" – מל' "ריק" – התורה מן השמים (ראה שבת פט, א: "תורה היכן היא"), משא"כ ב"ונתתה מהודך" – רק חלק מההוד ניתן ליהושע.
- 12. בילקו"ש פנחס שם: "מהודך ולא כל הודך למה משה דומה לאבוקה .. לא חסר כלום". אבל מזה שהספרי ורש"י אינם מפרשים זה שם – אף שא"א ללמוד זה מ"ואצלתי גו'", שהרי שם נאמר ונתתה – מוכח שס"ל שנחסר מהודו של משה, כפשטות ומשמעות הלשון (וכדעת המדרש שם המובא לקמן בפנים).
- 13. פכ"א, טו.
- . ואף דשם קאי אלשון הכתוב "שמן תורק שמך" – באם גם ב"ונתתה מהודך" הי' באופן זה, הי' גם כאן נאמר לשון זה. מאוחר יותר17.
מצוטט ב־8 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כד ‹ ט'רכד לקו"ש ח"ח ע' 75
תורת מנחם 4
- ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג לקו"ש ח"ח ע' 75
- יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו לקו"ש ח"ח ע' 75
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ח ע' 75
- ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ח ע' 75
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ויאמר כו' ראה נתתיך כו' ‹ קלח לקו"ש ח"ח ע' 75
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [אם בחוקותי] ‹ שכח לקו"ש ח"ח ע' 75
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. ‹ שמ לקו"ש ח"ח ע' 75
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.