75

שיחה ב

בהעלותך

א. "ואצלתי מן הרוח אשר

עליך..."

על הפסוק "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם"¹, נאמר ב"ספרי", ורש"י מביא זאת בפירושו על התורה: "למה משה דומה באותה שעה, לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה² ולא חסר אורו כלום, כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום".

בדומה לכך נאמר גם במדרש רבה³ על פסוק זה: "שמא חסר משה מנבואתו כלום, לאו. למה הדבר דומה, לנר שהיה דולק, והדליקו ממנו כמה נרות ואור דליקתו לא חיסר, אף כאן משה משלו לא חיסר כלום, שנאמר⁴ ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".

יש להבין⁵: לצורך הבנת המשל על הנר, שעל ידי שמדליקים ממנו נרות אחרים אין נגרע ממנו דבר, אין, לכאורה, חשיבות למקום שבו נמצא

ב הנר, כפי שאכן רואים, שבמדרש נאמר רק "לנר שהיה דולק", ולא נאמר היכן נמצא הנר. לשם מה, אפוא, נאמר בספרי ובפירוש רש"י "שמונח על גבי מנורה"?

וכן אין מובן בדברי המדרש, מדוע נאמר בסופו "שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה": אף לפי הסברה המוזכרת במדרש, כאפשרות ש"חסר משה מנבואתו", גם אז ייתכן, שמפני מעלתה העצומה של נבואת משה, הרי גם לאחר ש"חסר"⁶, עדיין הוא היה גדול מכל הנביאים האחרים וכן מן הזקנים⁷. מהי אפוא ההוכחה מהפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" לכך ש"לא חיסר כלום"?

ב. גם בנתינה רוחנית ייתכן גרעון

יש מפרשים המסבירים שלא נגרע ממשה דבר על ידי "ואצלתי...", משום שבמסירת דבר רוחני לא ייתכן גרעון או פגם⁸.