472
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יב. הארון – פנימיות דפנימיות הלב
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את משמעות הארון בעבודת ה':
כל יהודי הוא "משכן" ומקדש לה' יתברך, כדברי חז"ל55 הידועים על הפסוק31 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכשם שבמקדש יש "שלשה דיורין" – "עזרה" "קודש" ו"קודש הקדשים"56, שבו היה הארון – כך ישנם גם שלשה "דיורין" אלו במקדש הפרטי אצל כל יהודי:
ה"עזרה" שבה עמד המזבח החיצון, משמעותה בעבודה הרוחנית היא חיצוניות הלב57. "קודש", שבו היה המזבח הפנימי הוא פנימיות הלב57. ו"קודש הקדשים", שבו היה הארון58 הוא פנימיות דפנימיות הלב59 – דרגת יחידה60 – שביחס אליה נאמר (על הקליפות) "בבואה דבבואה לית להו"*60 (= אין להם, לקליפות השתקפות בבואתם דבבואה נוספת שהיא בחינת יחידה). ואפילו על דרגות הנמוכות ממנה הרבה יותר נאמר "וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו יתברך"61, שהיא תמיד שלימה, נצחית, ולא ייתכן שמשהו – "אוייבים" – ישלוט ויפגע בה62.
ויש לומר, שדרגה זו היא ה"משה" שבכל אחד ואחד63, כשם שהארון – התורה שבו64 – הוא ענינו של משה, "זכרו תורת משה עבדי"65.
בכך מובן מדוע בשתי תקופות אלו, תקופת המשכן והתקופה של לעתיד לבוא, נמצא הארון – פנימיות דפנימיות הלב, דרגת משה – במקומו ובגלוי: דור המדבר היה "דור דעה"66, הדור כולו היה בדרגה של משה רבינו שהיא דרגה של דעת עליון, כמוסבר
הערות
- 55. ר"ח שער האהבה פ"ו ד"ה ושני. של"ה שער האותיות אות ל' (ועוד).
- 31.
- 56. אוה"ת ויקהל ע' ב'קצה. ד"ה והוא עומד תרס"ג פ"ב. ד"ה כי הוא יברך ה'ש"ת בתחילתו. ולהעיר מרמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ה.
- 57. כידוע דמזה"ח ומזה"פ הם חיצונית ופנימית הלב – תו"ח תרומה תמג, א ואילך. אוה"ת שם ע' ב'ריג. דרמ"צ פו, ב ואילך. ועוד.
- 58. ראה לעיל ע' 211 שהוא דרגא רביעית, עיי"ש. וראה לקמן הערה 60.
- 59. ראה לקו"ת תצא (לו, א) דגם בפנימית הלב יש פנימית דפנימית.
- 60. להעיר מהמבואר בכ"מ (תו"ח שם (תמח, א). אוה"ת שם (ע' ב'רט ואילך). דרמ"צ שם) דארון הוא (נגד בד שביריעות) בחי' פנימיות הכתר, יחידה .וראה ג"כ לקו"ת נשא (כג, רע"ג) שנשיאת הארון הו"ע והחמישית לפרעה, התגלות עתיק כו'.
- *. יבמות קכב, א. וש"נ. לקו"ת תצא לז, ג. ובכ"מ.
- 61. תניא ספכ"ד. וראה מקומות שנסמנו בהערה 60 שהארון הו"ע אהבה מסותרת.
- 62. דעלי' נאמר (זח"ב קיד, א) אע"ג דאזיל הכא והכא דיוקנא אשתאר בך לעולם – סד"ה תקעו עת"ר. עשר תעשר תש"א פ"ה.
- 63. תניא רפמ"ב. וראה בהעלותך יא, כא. ע"ח של"ב פ"א ("בזהר בהעלותך" וצ"ע). שם של"ח פ"ו. ובכ"מ. וראה לקו"ת פקודי (ה, סע"ד) דניצוץ משה שבכאו"א הו"ע מסנ"פ דאחד בביטול ממש.
- 64. דאין בארון רק שני (ה)לוחות גו' – מ"א ח, ט. דה"ב ה, י.
- 65. מלאכי ג, כב. שבת פט, א.
- 66. ראה ויק"ר פ"ט, א. במדב"ר פי"ט, ג. ועוד.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש.
ויקרא רבה ט׳:א׳ - הטקסט מספריא
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' (ויקרא ז, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ, כג): זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זוֹבֵחַ חַטָּאת זוֹבֵחַ אָשָׁם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא זֹבֵחַ תּוֹדָה, לָמָּה, חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא, תּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא (ויקרא ז, יב): אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זֶה עָכָן שֶׁזָּבַח אֶת יִצְרוֹ בַּתּוֹדָה (יהושע ז, יט כ): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד, וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ, (תהלים נ, כג): וְשָׂם דֶּרֶךְ, שֶׁהֶרְאָה לַשָּׁבִים אֶת הַדֶּרֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ב, ו): וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל [ודרע] [ודרדע] כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, זִמְרִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה עָכָן, וְלָמָּה קוֹרְאוֹ זִמְרִי, שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁנִּזַּמְּרוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. אֵיתָן זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שֵׁם (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. הֵימָן זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה עָכָן, עַל שֵׁם (יהושע ז, כ): אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי. כַּלְכֹּל זֶה יוֹסֵף, עַל שֵׁם (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף. [ודרע] [ודרדע] זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁכֻּלּוֹ דֵּעָה. כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם חֲמִשָּׁה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאַף עָכָן הָיָה עִמָּהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, כה): יַעֲכֶרְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאֵין אַתָּה עָכוּר לֶעָתִיד לָבוֹא.
מצוטט בעמוד אחד
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז לקו"ש חט"ז ע' 472
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.