473
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בכתבי האריז"ל67. וגם בימות המשיח – כאשר יקויים "ומל ה' אלקיך את לבבך"68, גם את הקליפה הדקה69 – תתגלה "נקודת פנימיות הלב"69, דרגת משה.
אך לא כן בתקופת המקדש הראשון והשני, אשר אמנם גם אז הארון שלם ולא נפל ביד האוייבים ח"ו, אך זאת בהעלם ובהסתר – "גנזו יאשיהו".
יג. מעלת המשכן – "מקדש המדבר"
לפי האמור לעיל ניתן להסביר, בפנימיות הענינים, את דיוק הרמב"ם70 בכינוי המשכן "מקדש המדבר", שהרי, כידוע, רומז הרמב"ם בספרו למספר ענינים בתורת הקבלה71, וכך גם בעניננו:
בכינוי "מקדש המדבר" נרמזת מעלה זו של המשכן, הימצאות הארון במקומו ובגלוי, כי פנימיות דפנימיות הלב היא בבחינת ה"מדבר" שבנשמה, הנעלה מבחינת "אדם" שבנשמה – "לא ישב אדם שם"72 מבחינה חיובית, מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת73.
ולפיכך מוצאים גם אצל המשיח את הדרגה "מאד" שמעל דרגת "אדם": "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"74. ולמרות ש"מאד הוא אותיות אדם"75, זהו צירוף המצביע על "בחינת בלי גבול כלל"76 – מעל לדרגת אדם – אלא מדבר דקדושה, כי זוהי דרגת הארון, שעל ידי משיח הוא יוחזר למקומו ובגלוי.
יד. כח מסירות הנפש מתבטא דוקא במעשה
ידוע77, שהמילה "אדם" רומזת לשלוש הבחינות של מחשבה דיבור ומעשה (א' – מחשבה, ד' – דיבור, מ' – מעשה). ולפי זה יוצא, שבמילה "מאד", שמעל לדרגת אדם, ההתחלה היא האות מ' – מעשה.
ההסבר לכך הוא: מסירות הנפש מתבטאת דוקא במעשה, נעוץ תחילתן בסופן דוקא. בדומה למבואר78 בענין של "אין ערוך לך בעולם הזה", שדוקא
הערות
- 67. ע"ח שער הכללים פי"א. של"ב שם. שער הפסוקים ר"פ שמות. ובכ"מ.
- 68. נצבים ל, ו.
- 69. אגה"ק ס"ד – עיי"ש בארוכה.
- 70. הל' ביהב"ח פ"א הי"ב.
- 71. וכבהתחלת ספרו יד החזקה "יסוד היסודות ועמוד החכמות" – ר"ת הוי' (שה"ג להחיד"א מע' רמב"ם – בשם ר' דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם). וראה סה"ש ה'ש"ת ע' 41 ובהערה שם. לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 20 הערה 18.
- 72. ירמי' ב, ו.
- 73. ראה לקו"ת במדבר ד, ג ואילך. שה"ש כב, א. כג, סע"ב ואילך. ועוד. ולהעיר מלקו"ת נשא (כג, רע"ג) דנשיאת הארון הו"ע "העלאת בחי' התורה שנק' אדם .. לעצמות אוא"ס בחי' כי לא אדם הוא כו'".
- 74. ישעי' נב, יג.
- 75. תו"א מו, ד. ע"פ ב"ר פ"ח, ה (ורש"י לב"ר שם).
- 76. המשך וככה תרל"ז פ"כ.
- 77. לקו"ת בהעלותך לא, ג.
- 78. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קנא. א'קנה. סה"מ תשי"א ס"ע 113 ואילך. ס"ע 117 ואילך. ועוד.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:י״ב - הטקסט מספריא
אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין ואין בנין ב"ה דוחה יום טוב.
בראשית רבה ח׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם.
רש"י על בראשית רבה ח׳:ה׳ - הטקסט מספריא
שהוא גומל חסד. עתיד הוא להיות גומל חסד:
דכוליה שקר:
שהוא עושה צדקה. ובחסד ובצדקה העולם מתקיים:
ודכוליה קטטה. שכולו מריבה:
אלטיכסייה. חותמו של הקב"ה אמת הדא הוא דכתיב נפגשו קרבו לריב זה יאמר יברא אדם וזה יאמר אל יברא אדם לכך השליך הקב"ה חותמו לארץ כביכול כעס עליהם הקב"ה על שהיו מדיינין זה עם זה אמר להם על מה אתם מעכבים על אמת נטלו והשליכו אינו חשוב לפני לעכב עליו עולמי וא"ת ישלך שלום לא היה נחשב האמת לעכב כיון שראו כך מיד נשתתקו וכי האי גוונא אמר השליך משמים ארץ תפארת ישראל נטל הקב"ה משם ישראל שחקק בכסא הכבוד זה והשליכו לארץ ס"א ולפי שלא נמצא הפסוק שיעלה שלום מן הארץ לא אמר רבי סימון נטל שלום והשליכו לארץ מפי המורה ע"כ:
מאד אדם. אתוון דדין אינון:
כבר נעשה אדם. הדא הוא דכתיב ויאמר אלהים נעשה אדם ומה אתם מדיינים זה עם זה:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ תרומה ‹ שיחה ב ‹ 147 לקו"ש חט"ז ע' 473
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

