473

בכתבי האריז"ל⁶⁷. וגם בימות המשיח – כאשר יקויים "ומל ה' אלקיך את לבבך"⁶⁸, גם את הקליפה הדקה⁶⁹ – תתגלה "נקודת פנימיות הלב"⁶⁹, דרגת משה.

אך לא כן בתקופת המקדש הראשון והשני, אשר אמנם גם אז הארון שלם ולא נפל ביד האוייבים ח"ו, אך זאת בהעלם ובהסתר – "גנזו יאשיהו".

יג. מעלת המשכן – "מקדש המדבר"

לפי האמור לעיל ניתן להסביר, בפנימיות הענינים, את דיוק הרמב"ם⁷⁰ בכינוי המשכן "מקדש המדבר", שהרי, כידוע, רומז הרמב"ם בספרו למספר ענינים בתורת הקבלה⁷¹, וכך גם בעניננו:

בכינוי "מקדש המדבר" נרמזת מעלה זו של המשכן, הימצאות הארון במקומו ובגלוי, כי פנימיות דפנימיות הלב היא בבחינת ה"מדבר" שבנשמה, הנעלה מבחינת "אדם" שבנשמה – "לא ישב אדם שם"⁷² מבחינה חיובית, מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת⁷³.

ולפיכך מוצאים גם אצל המשיח את הדרגה "מאד" שמעל דרגת "אדם": "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד"⁷⁴. ולמרות ש"מאד הוא אותיות אדם"⁷⁵, זהו צירוף המצביע על "בחינת בלי גבול כלל"⁷⁶ – מעל לדרגת אדם – אלא מדבר דקדושה, כי זוהי דרגת הארון, שעל ידי משיח הוא יוחזר למקומו ובגלוי.

יד. כח מסירות הנפש מתבטא דוקא במעשה

ידוע⁷⁷, שהמילה "אדם" רומזת לשלוש הבחינות של מחשבה דיבור ומעשה (א' – מחשבה, ד' – דיבור, מ' – מעשה). ולפי זה יוצא, שבמילה "מאד", שמעל לדרגת אדם, ההתחלה היא האות מ' – מעשה.

ההסבר לכך הוא: מסירות הנפש מתבטאת דוקא במעשה, נעוץ תחילתן בסופן דוקא. בדומה למבואר⁷⁸ בענין של "אין ערוך לך בעולם הזה", שדוקא