38

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

להתמסר לחלוטין לתורה, כמאמר חז"ל*: לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

בארץ ישראל כבר נכנסו בני ישראל ל"ארץ נושבת" – לסדר חיים טבעי, אך בכל זאת ההשגחה העליונה היא שם בגלוי, כפי שנאמר27 "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ואפילו בעבודת האדמה ש"זרע וקציר.... לא ישבותו"*, הרי גם אז "למטר השמים תשתה מים"28, רואים בגלוי שה' הוא הזן והמפרנס לכל, ולפיכך יודעים בוודאות שהתעסקות האדם "בכל אשר תעשה"29 איננה אלא הכנת כלי לקבלת "וברכך ה' אלוקיך" הבא מלמעלה30.

לעומת זאת בזמן הגלות "אותותינו לא ראינו..."31, עד כדי כך שיהודי עלול לחשוב ח"ו שהוא מוגבל במגבלות הטבע בדיוק כלא־יהודי, ויש לעמול קשות כדי לשבר ולהאיר את העלם העולם וחושך הגלות.

ח. הבדלי השפעתם של משה, דוד והבעש"ט לישראל בענין "ממלכת

כהנים"

ההתגלות במתן תורה היתה רגעית, לאותה שעה בלבד, רק בקשר לעולם באופן כללי, אך בקשר לעם ישראל – הרי התגלות זאת קבעה בהם לתמיד את הכוונה של "ממלכת כהנים" – שכל יהודי, בכל מצב שיימצא, הוא בעומק נפשו מרומם לחלוטין מסביבותו, ואיננו נתון למגבלות הטבע32.

ובדומה להאמור לעיל הם גם ההבדלים בין ההשפעות של ענין המלוכה (ממלכת כהנים) שהועבר לעם ישראל על־ידי משה, דוד והבעש"ט, כדלהלן:

משה רבינו, שבאמצעותו ניתנה התורה, כך שהיא "נקראת על שמו"33, קבע בבני הדור, (שקבלו את התורה בגופם, כמוסבר לעיל34) את ענין "ממלכת כהנים" באופן גשמי פשוט: הם קבלו את כל צרכיהם מלמעלה35 ללא עמל, כל אחד זכה בעושר וברווחה36

הערות

  1. *. מכילתא ר"פ בשלח. שם טז, ד.
  2. 27. עקב יא, יב. בחיי שם. ועוד (ראה הנסמן בלקו"ש ח"י ע' 2 הערה 10).
  3. *. נח ח, כב.
  4. 28. עקב שם, יא.
  5. 29. ראה טו, יח. ספרי עה"פ.
  6. 30. ראה בארוכה ד"ה וידעת תרנ"ז. ובכ"מ.
  7. 31. תהלים עד, ט.
  8. 32. כידוע (לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ) שע"י מ"ת נעשה "הוי'" – שלמעלה מהטבע – "אלקיך" (כוחך וחיותך) דכאו"א מישראל.
  9. 33. שבת פט, א. מדרש תהלים א, ב. ועוד.
  10. 34. והיו דור דעה – בדרגת משה רבינו (ע"ח שער הכללים פי"א. שם של"ב פ"א. שער הפסוקים ר"פ שמות. ובכ"מ).
  11. 35. והרי המן ירד בזכות משה, ואח"כ "חזרו שניהם (ענני הכבוד והבאר) בזכות משה" (תענית ט, א).
  12. 36. ראה יומא (עה, סע"א) "שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן" – וזהו בהוספה על ביזת מצרים והים שהיתה בהפלגה גדולה ביותר* (ראה בכורות ה, ריש ע"ב. מכילתא בא יב, לו. פרש"י בשלח טו, כב עיי"ש). ולהעיר ממרז"ל (נדרים שם) בנוגע לעשירות דמשה, שהעשיר מפסולתן של לוחות – שי"ל הפירוש הפנימי בזה: עשירות שלו היתה רק תוצאה (ובדרך טפל) מתורה שלו, היינו שניתנה לו הרחבה בגשמיות** כדי שיוכל ללמוד בהרחבה (וראה ליקוטים שבסו"ס מהרי"ל – בנוגע לר"ת). ומזה מובן גם בנוגע לדורו של משה – ראה לעיל הע' 34.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.