39

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

גשמית, וחייהם נוהלו באופן ניסי, כמצויין לעיל.

בהכנסם לארץ ישראל – ארץ נושבת – פסק המן, לחם מן השמים37, ובלשון הפסוק: "כי תבואו אל הארץ... שש שנים תזרע..."38, היה עליהם לעסוק בעשיית מלאכה וכדומה. ולמרות שבארץ ישראל ההשגחה העליונה היא גלויה, כך רואים בברור שהפרנסה ניתנת מלמעלה –

בכל זאת, עצם העובדה שעוסקים בהכנת כלי טבעי לברכת ה' עלולה לתת לפעמים מקום למחשבה שעבודתו שלו תופסת מקום כל שהוא בקבלת הפרנסה, דבר שעלול להפריעו מקיום תורה ומצוות.

וזוהי פעולת דוד המלך39, שנתן כח לכך, שגם בארץ נושבת יוכל היהודי לגלות את עובדת היותו בן ל"ממלכת כהנים". כלומר: הוא יכיר בכך, שפרנסתו מגיעה מלמעלה, ולפיכך היא בשפע, ושזהו, בעומקם של דברים, ענין ניסי, שאיננו תלוי בדרכי הטבע, ושהתעסקותו בטבע היא רק מפני שכך הוא ברצון הבורא, שיהיה באופן של "בכל אשר תעשה"40.

ולפיכך מובן, שכאשר מדובר בענין של תורה ומצוות, הוא יקיים זאת ללא הפרעות, כמלך.

ט. גילוי "ממלכת כהנים" גם בחשכת הגלות

כאשר התחיל חשך הגלות, ובמיוחד בתקופה שבה גבר החשך והאפיל, ומפני קשיי התקופה שקעו בני ישראל בטרדות41 פרנסה, ולא בעשיית מלאכה באופן רגיל בלבד, הרי אז נדרש כח חדש כדי לעורר אצל בני ישראל את התגלות ענין המלך:

יהודי עלול לחשוב שבתקופה כזאת, כאשר יש העלמות והפרעות רבות כל

הערות

  1. 37. בשלח טז, לה. יהושע ה, יב.
  2. 38. בהר כה, ב־ג.
  3. 39. וכמרז"ל שכשבנ"י היו צריכין פרנסה היו סנהדרין באים לדוד ואומרים כו' (ברכות ג, סע"ב) ובפרט בזקנותו (בשלימותו) שאז ע"י דוד: א) נגמרו המלחמות כו' – שלימות דארץ נושבת, ב) גמר כל ההכנות לבנין המקדש (דה"א כח ואילך) – גילוי אלקות.
  4. 40. ראה בכ"ז לקמן ע' 320 ואילך. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 186 ס"ד ואילך.
  5. 41. הדיוק בזה נת' בד"ה מים רבים תשל"ח סעיף ב (לקו"ש ח"כ ע' 276. סה"מ־מלוקט ח"א ע' רעג).
  6. . וגם עשירות זו שייכת למ"ת – כי מכיון ש"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" (שמות ג, יב). הרי מובן, שגם ביזת מצרים שהו"ע עיקרי ביצי"מ (ראה ברכות ט, סע"א ואילך. נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 77 ואילך. ובכ"מ) שייכת ל"תעבדון את האלקים על ההר הזה".
  7. . ע"ד מש"כ ברמב"ם הל' תשובה רפ"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.