שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ג תנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
רייך - וכמאמר רז"ל (תענית ט, א) עשר תעשר בשביל שתתעשר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ס'איז איבעריק צו דערמאנען דעם מאמר חז"ל (תענית ט, א) - עשר תעשר , עשר בשביל שתתעשר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתפב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כיון שהגמרא (תענית ט, א) אומרת עה"פ עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, וכ"כ ברי הדבר עד שהקב"ה אומר בחנוני נא בזאת , מובטחני אשר השתתפותם בצדקה זו תהי' להם צינור להמשכת כל טוב כסיום הפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ידוע מה שאמרו רז"ל "מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא" , ופרש"י "ולא רמזה משה באורייתא , שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים ובכולם יש סמך למצוא מן התורה".
44 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תבא תבא (תנש"א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וי"ל בביאור סברת הפלוגתא, בהקדים תירוץ קושיית המפרשים על דברי ר"י "אמר לך גשמים נמי היינו פרנסה" , דר"י גופי' אמר לקמן "מטר בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים , מטר בשביל יחיד דכתיב יפתח ה' לך את
13 תענית ט, א.
[edn_9_*] ראה מהר"ץ חיות סוף מס' תענית; שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רש"י קרוב לסופו — אם הפירוש לתענית הוא לרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כשם שלמתן תורה יצאו ישראל ממצרים, למדבר, לארץ לא זרועה, מבלי לדעת כיצד יסופקו צרכיהם – המן ניתן להם בזכות משה , עמוד הענן בזכות אהרן ומים בזכות מרים , ועליהם היה לסמוך על זכות שלשת הצדיקים, וכך דוקא, היו מוכנים לקבלת התורה.
39 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כשאהרן ומרים הסתלקו – ניטלו ענני הכבוד והבאר, אלא שהוחזרו " לאחר מכן בזכותו של משה .
1 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
כיון שאברהם אבינו קיים גם מצוות דרבנן, ולפחות מדרבנן חלה חובה מוחלטת לתת מעשר מכל הרווחים, סביר לומר, שהוא נתן "מעשר מכל" כמצות מעשר דרבנן, אם כי לא כמצוה וחובה לזרעו אחריו.
13 מדרשת הספרי (הובא בתוד"ה עשר תענית ט, א – ובספרי שלפנינו ליתא) על הפסוק עשר תעשר , משמע קצת שהוא דאורייתא. אבל צ"ע שלא נזכר זה בפוסקים. ואולי ס"ל שהוא רק אסמכתא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
על מצות מעשר נאמר "עשר בשביל שתתעשר" , הכוונה בנתינת מעשר היא כדי להראות שעל ידי מצוה מתעשרים.
70 שבת קיט, א. תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יב
תכלית ירידת המן לא היתה אכילתו בלבד, אלא כדי להביא לידי זיכוך אוכלי המן, בכל כוחותיהם, עד לכוחות הנמוכים ביותר, הקשורים לאכילת בשר.
* שזהו חילוק מן הקצה אל הקצה, כדמוכח גם מזה שהמן ירד בזכות משה (תענית ט, א) ולחם אבירים (זה המן) אכל איש (זה משה – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 19 ובהנסמן שם) משא"כ בבשר – אמר משה מאין לי גו' – שאינו שייך לזה כלל (אפילו לא להמשיכו לאחרים) – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 109 ובהערה 42.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
2 עשר תעשר . . חז"ל לערנען: ראה יך, כב. תענית ט. א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
2 עשר תעשר . . חז"ל לערנען: ראה יך, כב. תענית ט. א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויליפ חומרת מיתת מרים לגבי מיתת השאר דשלשת הרועים (תענית ט, א) משה ואהרן -- מפני שזה גרם למיתתם (במדבר) -- כמפורש בקרא (חוקת כ, אזיב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
2 ומה שרש"י כותב ע"ז ,ואמרו רבותינו", כי א) בפשש"מ אעו קשה ב"כ ,וכי נחש ממית", שהרי זהו טבע הנחש כמ"ש (בראשית ג, טו) ,ואיבה אשית גו'**"* ואתה תשופנו עקב" -- ,ואף משם תמיתנו" (פרש"י שם). משא"כ ע"פ ,רבותינו" שאין חי" שולטת באדם עד שגדמה לו כבהמה (שבת קנא, ב. וש"נ). [ובפרט שבפשש"מ משמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד (פרש*"י פושתנו כא, א) שהיו הורגים הנחשים (פרש*י בהעלותך י, לד). ואיגו מפורש ע"ע שחורו העננים ****. משא"כ ע"פ הרבותינו" שמפורש שחזרו בזכותו של משה (תענית ט, א. וראה גו"א (מסעי לג, מ) שחזרו לאחר עעשו רושם שבא הכנעני להלחם וכו))]. ב) ע"ד הפשט אינו קשה ,וכי נחש מחי -- כי מצינו בכ"מ שהקב"ה שלח הרפואה וכו" עיי איזה דבר, ,ואין לשאול בזה טעם כי הוא מפעולות הנסים" (גו"א בפרש"י כאן. וראה ראב"ע כאן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בדרך־כלל מוסברים בתורה שבעל־פה בהרחבה ענינים הכתובים בתורה שבכתב בקיצור – "ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא" , אך בעניננו גם ההסבר שבתורה שבעל־פה מסתכם במילה אחת "אשתו", ובמקום המילה "ביתו" יכולה היתה להיכתב בתורה עצמה במילה "אשתו"?
15 ע"פ תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לאחרי שמה"רמיזא באורייתא" – באה התורה שבעל־פה ולימודה המביא לידי מעשה .
63 ראה תו"א פח, רע"ג. המשך תרס"ו ע' שצג. ובכ"מ. וראה אגה"ק סו"ס כט. וראה תענית ט, א שאפילו נ"ך רמיזי באורייתא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הם קבלו את כל צרכיהם מלמעלה ללא עמל, כל אחד זכה בעושר וברווחה
35 והרי המן ירד בזכות משה , ואח"כ "חזרו שניהם (ענני הכבוד והבאר) בזכות משה" (תענית ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
מכך מובן שכיון שמשה רבנו היה רוען של ישראל בהיותם נשמות בגופים (ואשר על כן הגיע אליהם באמצעותו גם שפע גשמי – המן, ובארה של מרים , וענני הכבוד שחזרו בזכותו, ולא רק שפע רוחני – כנתינת התורה), הרי גם לעתיד לבוא הוא יצטרך לשוב עם דור המדבר, דוקא בהיותם נשמות בגופים.
81 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
חז"ל אומרים, שהבאר שסיפקה לבני ישראל במדבר מים , היתה בזכות מרים , ולכן, מיד לאחר פטירת מרים – "ולא היה מים לעדה" ; וענני הכבוד היו בזכות אהרן , וכאשר "מת אהרן נסתלקו ענני כבוד...".
1 תענית ט, א. ספרי דברים פי' שה. מכילתא בשלח טז, לה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכתובים – שבהם נמשכים הענינים שבתורה למטה יותר, אך עדיין זהו חלק של התורה שבכתב – נאמר "יקום אלקים", שהענין של "קומה הוי'" נמשך לשם אלקים, ואז נגרם ענין של "יקום אלקים".
49 כמובן ממחז"ל (תענית ט, א) מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא . ולהעיר שדברי קבלה אין להם כ"כ תוקף כדברי תורה (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' דברי קבלה. וש"נ). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והן לכל צרכיהם הגשמיים, החל במן שירד בזכות משה , ועד אשר אף הצרכים האחרים שניתנו בזכות אהרן ומרים , הרי לאחר פטירתם, כאשר נסתלקה הבאר ונסתלקו ענני הכבוד – הם חזרו בזכות משה .
17 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הם קיבלו הכל מן המוכן, מהקדוש־ברוך־הוא, הן בנוגע לאכילה ושתיה (מן, לחם מן השמים, מים מבארה של מרים), הן בנוגע ללבושיהם – שענני הכבוד היו "שפים בכסותם (=מכבסים בגדיהם) ומגהצים אותם".
22 תענית ט, א. פרש"י חוקת כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
(ב) המעשר של אברהם היה כמעשר כספים, ולמרות שאפשר לומר שחובת מעשר כספים היא מדרבנן בלבד, הרי בנוסף לאמור לעיל, וישמור תורותי – להביא תורה שבעל פה, הרי ענין זה קשור ומהווה תוצאה של מצות מעשר , ומשום כך לומדים בספרי את מעשר כספים מן הפסוק "עשר תעשר" , ולכן מתייחסת מצות מעשר באופן כללי ל"ויתן לו מעשר" של אברהם.
48 הובא בתוד"ה עשר – תענית ט, א (ובספרי שלפנינו ליתא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
1 *) ודוחק גדול לומר שכולם מתו ביום א' בוד שבט (שהרי"ז נס הכי גדול), אלא שבח' שבט הוא סיום התקופה שבה מתו הזקנים בימי יהושע. ונדמה כאלו ביום זה מתו כולם, וע"ד מרז"ל בנוגע מיתת משה אהרן ומרים -- תענית ט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ולכאורה, כדי לסיים בבחינת היחידה מתאים יותר סדר הפכי, מלמטה למעלה, ובפרט שסדר זה מתאים גם להפירוש ד"עשר בשביל שתתעשר" (שבזה מתחיל המאמר), כפי שמבאר בסיום המאמר ש"תתעשר" הוא גילוי בחי' היחידה?
142 תענית ט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ונוסף על כל זה – הבטיחה תורה "עשר בשביל שתתעשר" .
370 תענית ט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
בזמנו של משה – שהוא בעצמו נתן לבנ"י "את לוחות האבן והתורה והמצוה" – ראו בגלוי שדרך התורה והמצוה היא הדרך היחידה שעל ידה זוכים לכל טוב ברוחניות ובגשמיות בכל המצטרך, לחם מן השמים, מים מבארה של מרים , וענני הכבוד שהיו שפים בכסותם ומגהצים אותם (נוסף לכך שהי' גדל לבושן עמהם), ולאידך גיסא, ראו בגלוי את העונש הניתן על זה שלא הולכים בדרך התורה, ולכן לא הי' צורך להוסיף שמירה וזהירות מיוחדת בהליכה בדרך התורה ע"י חומה; משא"כ לאחרי הסתלקות משה , שאז נפסקו המן הבאר וענני הכבוד וכו' – אזי נתחדש הצורך להוסיף שמירה וזהירות מיוחדת בהליכה בדרך התורה ע"י חומה, שזהו"ע החומה מימות יהושע בן נון.
71 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו, שאף שהצליחו השי"ת בעסקו ועשה מגשמיות רוחניות, עי"ז שנתן מממונם מעשר או חומש (או מה שבינתיים) לצדקה, והרי מצות צדקה היא המצוה היחידה שעלי' אומר השי"ת ובחנוני נא בזאת גו', והרי השי"ת בטוח הוא, ומ"מ חושב תחבולות כו', שזהו דבר והיפוכו, כמו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.
1463 מלאכי ג, י. תענית ט, א. וראה טושו"ע יו"ד סו"ס רמז ובנ"כ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– וכפי שהי' בפועל, שהמן ניתן להם בזכות משה , עמוד הענן בזכות אהרן , והמים בזכות מרים , זאת אומרת, שבכדי להשיג צרכיהם היו זקוקים לסמוך על זכותם של שלשה צדיקים –
821 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ג' פ' וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ובשביל זה עורכים את כל ה"דינער'ס" וכל ה"פּלעדזשעס" (התחייבויות)...וכאשר משתתפים בזה באופן שמוסיפים תמיד ומתוך מסירת נפש – הרי זו "דוגמא" ("סעמפּעל") להקב"ה שגם הוא יתנהג באופן זה, ויעניק את האפשריות לכתוב את ההמחאה, לפרוע אותה, ולהוסיף עוד יותר, וכמאחז"ל "עשר בשביל שתתעשר" .
12 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכשנסתלקו אהרן ומרים בטלו גם ענני הכבוד והבאר , וחזרו אח"כ בזכות משה .
17 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וענין זה נוגע גם בגשמיות, כי מכיון שזהו ענין של מתנות כהונה, הרי בענין זה ישנה הוראה – המעשה באחד שנתן פחות מעשר ממה שהי' צריך ליתן, ולשנה הבאה הי' לו רק אותה כמות כפי שהי' צריך ליתן לכהן.
13 תוד"ה עשר תעשר – תענית ט, א. תנחומא ראה יו"ד (באבער – ז). יל"ש ראה רמז תתצב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כל זמן שהי' משה רבינו בחיים – הי' מעמד ומצב הראוי; המן הי' בזכות משה (אף שגם אח"כ "היו מסתפקין ממן שבכליהם"), ואפילו הבאר וענני הכבוד, שהיו בזכות אהרן ומרים , הרי אח"כ "חזרו שניהם בזכות משה" , כיון שעל ידו היו כל ההשפעות בגילוי.
58 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והיינו, דעם היות שמה שנאצל על הזקנים אינו רוחו של משה ממש, שהרי משה הי' למעלה מהשפעות גשמיים, כמ"ש מאין לי בשר, דההשפעה שהשפיע משה הו"ע התורה, וגם בעולם היתה השפעתו מזון רוחני, כמו המן, שהוא מזונא דחוכמתא, שהי' מזון רוחני, שנבלע באברים ולא הי' בו פסולת, ואילו השפעה גשמית היא למטה ממדריגתו של משה (שלכן אמר מאין לי בשר), אך מ"מ, להיות שמשה הי' נשיא הדור, וכל הענינים של השפעות צריכים להיות ע"י נשיא הדור דוקא, לכן הנה גם השפעות גשמיים שלמטה ממדריגתו של משה הוצרכו להיות על ידו דוקא, אלא להיות שמשה הוא למעלה מזה, לכן האציל מרוחו על הזקנים, שתהי' ההשפעה על ידם , אבל אעפ"כ, הרי כל זה הוא מרוחו של משה דוקא.
13 ראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"ד מארז"ל שאני משה כיון דלרבים בעי לי' [ס"א:
6 תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
באמרו "הנני הולך השמימה", כוונתו להבהיר לצאן מרעיתו ולבאר להם, שגם עלייתו השמימה קשורה עמהם – כיון שגם בהיותו בשמים הרי הוא "עומד ומשמש", כמארז"ל "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד משמש", להמשיך להם כל צרכיהם, היינו, לא רק בנוגע לענינים רוחניים, תורה ומצוותי', אלא גם בנוגע לענינים גשמיים, כפי שמצינו במשה רבינו שבזכותו נמשך לבנ"י ה"מן" (וגם הבאר וענני הכבוד חזרו בשביל משה), ועד כדי כך, שכאשר משה רבינו טען "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה", הראה הקב"ה שגם השפעת הבשר צריכה להיות ע"י משה רבינו דוקא, וכן הוא גם לאחר הסתלקותו.
150 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן הי' כן גם בענינים הגשמיים – כדאיתא בגמרא שה"מן" הי' "בזכות משה" , וגם ה"באר" שהיתה "בזכות מרים" ו"ענני הכבוד" שהיו "בזכות אהרן" , הרי לאחרי שנסתלקו כשמתו מרים ואהרן , "חזרו שניהם בזכות משה" , וכאשר "מת משה , נסתלקו כולן , שנאמר ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד" .
172 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והרי מצות הצדקה היא המצוה היחידה שעלי' אומר הקב"ה "ובחנוני נא בזאת" , היינו, שינסו וירבו בנתינת הצדקה, ואז יחזיר הקב"ה כמה פעמים בכל הענינים דבני חיי ומזוני רויחי.
42 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובטוחני שהקב"ה יעמוד בדיבורו – שאמר "עשר בשביל שתתעשר" , ואמר "ובחנוני נא בזאת .
187 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ ענין שמע"צ, שהרי ליכא מידי מדרבנן דלא רמיזא באורייתא , ובאורייתא הו"ע שמע"צ.
30 ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן זה כמו שהוא בענין התורה, דתושב"כ היא בחי' חכמה, ותושבע"פ היא בחי' בינה, והרי תושב"כ ותושבע"פ מיוחדים זה עם זה ומשלימים זה את זה, כי, כל ענין בתושבע"פ שרשו בתושב"כ דוקא , כמארז"ל מי איכא מידי דלארמיזא באורייתא , וכלשון הידוע מנא הני מילי דאמר קרא, ולאידך גיסא, השלימות דתושב"כ היא ע"י תושבע"פ דוקא , שהרי ענין התורה הוא להורות את רצון העליון, ופרטי רצה"ע אי אפשר לדעת מתושב"כ, כי אם מתושבע"פ דוקא , כמבואר בתניא.
19 ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א ובפרש"י שם. תוס' ישנים יומא לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ואז מתקיימת גם הבטחתו של הקב"ה "עשר בשביל שתתעשר" – שלא זו בלבד שע"י נתינת הצדקה לא יחסר אצל הנותן, אלא אדרבה, שיתוסף אצלו כמה פעמים ככה.
111 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד משנה ברייתא ותוספתא, שכל האריכות שבברייתא ותוספתא ישנה בהעלם בקיצור המשנה, וכמו"כ בענין תושבע"פ ותושב"כ, שבתושב"כ יש בהעלם כל האריכות דתושבע"פ, כמאמר מי איכא מידי דלא רמיזא באורייתא .
51 ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
עשר תעשר את כל תבואת זרעך, ואמרו רז"ל עשר בשביל שתתעשר , כי, בפסוק זה אי אפשר לפרש כפי שמפרשים בכ"מ שהכוונה בכפל הלשון היא אפילו מאה פעמים, שהרי מעשר הוא דבר קצוב, ולכן פירשו שעשר תעשר הם ב' ענינים, עשר ותתעשר , שנתינת המעשר הוא בשביל שתתעשר .
2 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומטעם זה לא רצו המרגלים ליכנס לארץ, כי טענתם היתה שהכניסה לארץ היא ירידה גדולה, ויותר טוב שישארו במדבר, ששם לא הי' להם עסק עם עניני עוה"ז, ובפרט שהיו דור דעה, ורצו לעסוק בתורה שלא ניתנה אלא לאוכלי המן, ועד"ז בנוגע לשאר צרכי האדם שהיו להם מן המוכן, מים מבארה של מרים, ולבושים ע"י ענני הכבוד , היינו, שכל הענינים דמזון ולבוש לא היו בהגשמה, ולכן לא רצו ליכנס לא"י לעסוקבענינים גשמיים כדי לבררם, באמרם שארץ אוכלת יושבי' היא, היינו, שתמורת זה שהם יבררו יזככו ויעלו את הענינים הגשמיים, אפשר להיות להיפך ח"ו, שעי"ז תהי' להם ירידה כו'.
11 תענית ט, א. פרש"י חוקת כ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועז"נ "ובחנוני נא בזאת" , "בחנוני נא" דייקא, "אין נא אלא לשון בקשה", וכמובא להלכה בדברי הרמ"א.וכשם שכל עניני עבודת ה' צריכים להיות בשמחה, כמ"ש "עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב", וכמארז"ל "אין עומדין להתפלל .
155 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וגדולה מצות הצדקה שהיא המצוה היחידה שעלי' אומר הקב"ה "ובחנוני נא בזאת" , והקב"ה אומר ומבטיח "עשר בשביל שתתעשר" .
383 מלאכי ג, יו"ד. תענית ט, א. וראה טושו"ע יו"ד סוסרמ"ז ובאחרונים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא גם בתורה – שכל הריבוי שבתורה, "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" , באופן ד"עלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים" , הרי זה נכלל ב"ששים המה מלכות23, אלו ששים מסכתות" , ועד לכלל גדול יותר – כפי שכללות תושבע"פ נכללת בתורה שבכתב, כמארז"ל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ויתירה מזה – שכללות תושב"כ נכללת בעשרת הדברות, ועשה"ד גופא נכללים
462 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, א. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פרשת חוקת, ו' תמוז ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אלא שלאח"ז עשה הקב"ה נס מיוחד ע"י משה ואהרן , וחזרה נביעת המים מבארה של מרים .
298 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מרים" אזי "לא הי' מים לעדה" , ופירשו חז"ל "שכל מ' שנה הי' להם הבאר בזכות מרים" , ולכן, במיתת
513 פרש"י עה"פ – מתענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וכבר אמרה התורה "מלוה ה' חונן דל" , ו"עשר בשביל שתתעשר" , ומזה מובן, שככל שיגדל ה"מעשר" תגדל יותר ברכתו של הקב"ה שיהי' אצלו ענין העשירות בערך למעמדו ומצבו עתה, והיינו, שגם כאשר חושב שהוא כבר עשיר, אין זה מגיע לעשירות שתהי' אצלו ע"י נתינת הצדקה.
655 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"מאין לי בשר" [משא"כ המן, שעוד לפנ"ז (החל מט"ו באייר) ירד בזכות משה , ולא
1538 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שהקב"ה בודאי אינו נשאר בעל-חוב – יקויים מ"ש "ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות וגו'", כמובא גם בפס"ד השו"ע יו"ד בהתחלת הלכות צדקה .
742 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
"עשר בשביל שתתעשר" , שלא זו בלבד שע"י נתינת הצדקה לא יחסר ח"ו, ולא זו בלבד שיהי' כמקודם, אלא אדרבה – שיתוסף עוד יותר, והוספה שלא בערך, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".
1360 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכיון ש"בזכות (צדקותה של) מרים" הי' לבנ"י באר המים , יש ללמוד מזה מה הי' הענין העיקרי בצדקותה של מרים , ובעבודתה בהנהגת עם ישראל – שלכן מצינו שבין שלשת הרועים שהיו לבנ"י במדבר נמנית מרים (יחד עם אחי' משה ואהרן ) ; כיון שלא מצינו בבירור במה התבטאה עבודתה המיוחדת של מרים בהנהגת בנ"י – יש ללמוד ולהבין זאת מהעובדה שבזכות מרים הי' לבנ"י באר המים .
653 תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וכיון שצדקה היא המצוה היחידה שעלי' אומר הקב"ה "ובחנוני נא בזאת" – בודאי תקויים הבטחתו של הקב"ה "עשר בשביל שתתעשר" , כסף וזהב כפשוטו וכסף וזהב כמשמעו, ומתוך שמחה וטוב לבב.
1719 תענית ט, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז תומשך ברכת ה' בכל הענינים, ובפרט בענין ד"בשביל שתתעשר" , ועד לאופן ד"בחנוני נא בזאת אמר הוי' צבאות" (כפי
1020 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כדרך שנקבעו כל המועדים, לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית כו'" (אף שמיתת מרים היתה ל"ט שנה לאחרי הנס ), דלכאורה, איך יתכן לשנות ולדחות אופן קביעות זכרון הנס מפני
1190 ובודאי אין לומר שבמשך כל ל"ט השנים קבעו זכרון הנס בעשירי בחודש, ורק לאחר מיתת מרים קבעוהו ליום השבת – דלא אשתמיט שום תנא כו', אפילו לא ברמז, לא בנגלה ולא בקבלה, לומר כן.
אך לכאורה הי' אפשר לתרץ, שכיון שהקב"ה יודע עתידות, וידע שמיתת מרים תהי' בעשור לחודש [שהרי "יודע ה' ימי תמימים", כנ"ל מדברי המדרש בנוגע לשרה, ומזה מובן גם בנוגע למרים * שהיתה מ"שלשת הרועים" (תענית ט, א)], לכן נקבע זכרון הנס לכתחילה ביום השבת.
[וע"ד שמצינו בנוגע לחג הפסח גופא – דלכאורה אינו מובן מ"ש (בא יב, לט) "ויאפו את הבצק גו' עוגות מצות גו' כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה גו'", הרי עוד קודם שגורשו ממצרים, ביום ט"ו בניסן, נצטוו כבר על אכילת מצה בליל ט"ו?! וא' התירוצים על זה (שהובא בדרושי חסידות – אוה"ת בא ע' שז), "שמה שנצטוו על המצות קודם לכן הי' ע"ש העתיד , שהשם יודע העתידות ידע שיהי' להם לצאת ממצרים בחפזון, ואפילו היו רוצים לא היו יכולים להחמיץ בצקת, צוה לאכול הפסח על מצות כו'"].
אבל, ביאור זה אינו מספיק, דכיון שהנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" הו"ע של זכות וגאולה, ואילו הענין דמיתת מרים הו"ע הפכי, שהרי "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו" (ר"ה יח, ב), ועד ש"סילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחורבן ביהמ"ק" (איכ"ר פ"א, לז) – הי' צריך זכרון הנס לדחות את הענין דמיתת מרים , שזכרון הנס יקבע לפי ימי החודש, ככל המועדים, ואילו הזכרון דמיתת מרים יקבע לפי ימי השבוע.
*
) אף שבגלוי היתה מיתתה קשורה עם ענין של חטא כו' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עד שיבלו שפתותיכם מלומר די" , ולכן אפשר לומר שבמצוה זו לא איכפת לן אם עושה זאת גם "שלא לשמה" ("בשביל שיחי' בני"); משא"כ שאר מצוות צריך להיות קיומם לשמה דוקא.
331 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
משה רבינו – היתה "תורתו אומנתו", שהרי כל ענינו הוא ש"קיבל תורה מסיני ומסרה" לכל בנ"י, ולכן היו כל דיבוריו ואמירותיו ענין של תורה, שלכן, גם כאשר אמר "מאין לי בשר" , הרי זה נעשה פסוק בתורה , כיון שכל ענינו הו"ע התורה, וכן כל ההשפעות שהשפיע לכל בנ"י גם בענינים גשמיים היו ע"י התורה – ע"ד הענין ד"מלאכתן נעשית ע"י אחרים", שזהו פירוש מארז"ל שלאחרי שנסתלקו הבאר וענני הכבוד במיתת מרים ואהרן , "חזרו שניהם בזכות משה" , היינו, שלא הוצרך לעשות פעולה מיוחדת כדי להמשיך את הבאר וענני הכבוד, אלא המשכתם היתה בדרך ממילא, ע"י התורה.
481 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ, שמעו שמים, שהי' רחוק מן השמים, והאזיני ארץ, שהי' קרוב לארץ" :
2451 ועפ"ז יש לבאר גם המשך דברי הגמרא בנוגע לשאר השאלות ששאל מנשה את ישעי':
"משה רבך אמר מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, ואת אמרת דרשו ה' בהמצאו", ומשני, "הא ביחיד הא בצבור" – שמשה רבינו, להיותו קרוב לשמים, מתייחס לישראל כפי שהם בבחי' צבור* (וכנ"ל סל"ד, שתחילה גזר על ישראל כפי שהם בתור כלל, ואח"כ גם על היחידים) משא"כ ישעי', שהי' קרוב לארץ, מתייחס אל היחיד **.
*) וגם בנוגע למציאותו בתור יחיד – " שאני משה כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי " (תענית ט , סע"א) – ע"ד המשך דברי הגמרא : " ויחיד אימת .. אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ", שאז היחיד הוא כמו הציבור .
**) חסר קצת ( המו"ל ).
"משה רבך אמר את מספר ימיך אמלא, ואת אמרת והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה", ומשני, "תנאי היא, דתניא, את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות כו', דברי ר' עקיבא, וחכמים אומרים זכה מוסיפים לו כו'" – דלכאורה אינו מובן: (א) וכי משום ש"תנאי היא" יכול ישעי' לומר דלא כמשה רבינו, (ב) כיצד יתכן פלוגתא של תנאים כאשר משה אומר "את מספר ימיך אמלא" – שמשה רבינו, להיותו קרוב לשמים, לא נחית כלל לענין זה שיש בו פלוגתא, להיותו למעלה מענין של מחלוקת, משא"כ ישעי' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בקשר להמדובר שגם בנוגע למציאותו של משה רבינו בתור יחיד , "כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי " , ע"ד "ויחיד אימת ..
2776 תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"ובחנוני נא בזאת" – שענין זה פועל "להניח ברכה אל ביתך" , ובאופן ד"עד בלי די" 259, "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די" .
448 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, א. רמ"א יו"ד סרמ"ז ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל מיד לאחרי כן, הרי היא – האשה – זו שפועלת את הענין שהי' בזכותה של מרים – ענין המים , שענינם הוא [לא ענין המזון, שלכן, "בכל מערבין כו' חוץ מן המים ומן המלח" , כיון שאינם ענין המזון, אלא] להוליך את המזון בכל אברי הגוף , והרי זהו עיקר תפקידן של נשים ובנות – להוליך את ענין הלימוד שנפעל ע"י הבעל והאב, שיבוא לתכליתו – להביא לידי מעשה , שיומשך בכל פרטי הנהגת הבית , ובפרט בנוגע לחינוך הבנים והבנות, שיהי' בכל הפרטים ובכל הדיוקים ע"פ התורה והמצוה, וענין זה נפעל בזכותה של מרים, עי"ז שיש לה את ה"מים חיים" שמוליכים את כל הענינים בכל פרטי ה"עולם
1549 תענית ט, א. פרש"י חוקת כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא – כמדובר כמ"פ שכל ענין שבפנימיות התורה הוא באופן ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ועד להלכה בפועל, ובנדו"ד, הרי ההלכה היא ש"הדלקה כשרה בזר" , והיינו, שלא זו בלבד שאין צורך בכה"ג דוקא , הנה עוד זאת , שאין צורך בכהן בכלל, אלא כל אחד מישראל – אפילו מי שנקרא בשם "זר" – יכול להדליק את המנורה.
2341 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובכלל, כיון שספר התניא הוא תורה שבכתב דתורת החסידות, אין זה פלא שדבר מסויים בא לידי גילוי לאחרי זמן, שהרי כן הוא בכללות הענין דתושב"כ לגבי תושבע"פ, שאע"פ שכל הענינים דתושבע"פ ישנם בתושב"כ, כדברי הגמרא "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , הנה בתושב"כ הרי זה רק ברמז, וגילוי הדבר נעשה ע"י חידושו של "תלמיד ותיק" בזמנו, שכן, "הכל עשה יפה בעתו" , כדאיתא במדרש בנוגע לכללות התורה, דלכאורה היתה צריכה להינתן לאדה"ר, אלא ש"הכל עשה יפה בעתו", וניתנה לאחרי כ"ו דורות, ועד"ז בנוגע לתושבע"פ, שאף שבכללות ניתנה במעמד הר סיני, שהרי "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני"237, וכנ"ל ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , אעפ"כ, נתגלה כל ענין בזמנו ].
2611 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומבאר הצ"צ שזהו כעין מ"ש במשה דכיון דלרבים הוא בעי (שרבים צריכים לו) כרבים דמי , ולכן הענין של עת רצון הוא אצלו בכל הזמנים.
257 תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משה אהרן ומרים" (שהרי מיתת אהרן היתה בר"ח אב שלאח"ז, ומיתת משה בז' אדר שלאח"ז), ו"נסתלק הבאר" – אזי הוצרכו לדחות את זכרון הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" ליום אחר, כיון שהענין דמיתת צדיקים הוא הלעומת זה והמנגד לענין ד"למכה מצרים בבכוריהם", ולכן אין כבר הכח לפעול הבירור דג' קליפות הטמאות באופן ד"מיני' ובי' אבא כו'".
353 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוד מעלה בהעיון שבתורה, שדוקא עי"ז ה"ה בא אל אמיתית נקודת רצון העליון שבכל מצוה, שיודע מה הוא ואיך הוא רצה"ע, וכמ"ש באגה"ק שע"י הלימוד בתושב"כ בלבד אי אפשר לדעת מה הוא רצה"ע, ואף שליכא מידי דלא רמיזא באורייתא , הרי זה רק ברמז, אבל עדיין אי אפשר לדעת איך הוא רצה"ע, כי אם ע"י העיון בתושבע"פ דוקא .
2464 ראה זח"ג רכא, א. וראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל כאשר רואים ש"ויכהן אלעזר בנו תחתיו" – הנה אף שבודאי הי' אלעזר צדיק גדול, מ"מ, לא הי' מעלתו גדולה כ"כ כמו מעלת אהרן , שהרי אהרן הי' אחד מ"שלשת הרועים" (משה אהרן ומרים ) , ואילו אצל אלעזר לא מצינו מעלה זו, ולכן מודגש יותר גודל החסרון שבמיתת אהרן .
1056 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ש"והייתם לי סגולה מכל העמים" , "אתה בחרתנו", שזהו העם הנבחר, שהולך אחרי מנהיגיו – המנהיגים האמיתיים, משה ואהרן [משה שקיבל התורה מסיני ואח"כ למדה עם בנ"י , ואהרן הכהן שהמשיך את ברכותיו של הקב"ה לבנ"י ע"י ברכות כהנים (שזהו ענינו של כהן עד ואפילו בימינו)], שלכן הי' גם המנין ע"י משה ואהרן .
1556 שעי"ז: א) מנהיגם בדרך החיים והטוב, ב) רועה ומפרנסם (בגלוי – בעיקר) בכל צרכיהם הרוחניים (אף שלהיותו רועה נאמן – לכל צרכיהם דואג ונמשכים על ידו. וראה בהעלותך יא, יא. תענית ט, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"וכי בירח אחד מתו , והלא מרים מתה בניסן , ואהרן באב ומשה באדר , אלא מלמד שנתבטלו שלש מתנות טובות שנתנו על ידן ונסתלקו כולן בירח אחד" .
2711 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שמדייק רש"י "שהוקשה לו מה שאמרו ניתנה ראש לפרוש ממנו (אבל עדיין לא פרשו) כיום שעשו בו את העגל" (אבל עדיין לא עבדוהו) .
948 נזכר גם אודות זמן הסתלקות אהרן – ר"ח אב, הסתלקות משה (שהי' השביעי, וכל השביעין חביבין (ויק"ר פכ"ט, יא)) – ז' אדר , והסתלקות מרים – י' ניסן , בשייכות לתיבת "ירח" (ראה תענית ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכאורה, כיון שגם בימי משה היו ישראל במעמד ומצב של טובה וגדולה, שהי' להם "לחם מן השמים", ומים מבארה של מרים, וענני הכבוד שהלכו עמהם וכו' – איך קבלו גרים בימי משה?
288 ראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומבארים בזה, שבתפלת דוד היתה המעלה של תפלת ציבור, כי, "כיון דלרבים הוא בעי , כרבים דמי" .
2077 תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
[ויש לבאר הדיוק במארז"ל הנ"ל שמזכיר רק הענין ד"אוכלי המן", אף שהיו גם מים מבארה של מרים וענני הכבוד – כי, בארה של מרים הו"ע של מים בלבד, שאינו דבר מאכל, כפי שמצינו להלכה שאין מערבין במים, כיון שאינם דבר מאכל .
1555 ראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמובן מהמבואר בענין דלגבי משה מילתא זוטרתא היא, שלכן היא מילתא זוטרתא גם אצל כאו"א מישראל, הנה עד"ז הוא בעניננו דהנני ממטיר לכם לחם מן השמים שהוא בזכות משה, ומשה תקן ברכת הזן, שלכן ישנו זה אצל כאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן ובכל מעמד ומצב שיהי'.
79 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ליכא מידי מדברי רז"ל דלא רמיזא באורייתא , הוא מאמר הכתוב הא לכם זרע וזרעתם וכו' ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהי' לכם כו'.
5255 ליכא מידי . . באורייתא : ראה תענית ט, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
והוא הנק' מטה אהרן כאשר נמשך ויורד למטה להטות כלפי חסד שזהו שרש מדריגת אהרן , כידוע בענין ענני כבוד שהי' בזכות אהרן כו' וכמ"ש כי ענן ה' יומם כו' והוא מ"ש יומם יצוה ה' חסדו כמ"ש בזהר.
271 ענני כבוד שהי' בזכות אהרן : תענית ט, א. ראה סידור שער הסוכות רנז, א. רנח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והי' אצלנו הרב דפה זקן וגבוה קומה, ודרש ממני על מה שנפלא לו על ענני הכבוד שנסתלקו במיתת אהרן , הלא גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם.
2435 ענני הכבוד שנסתלקו : תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נעכטן האָב איך דיר מבטיח געווען אַלעס, נאָר אויב דו וועסט מאַכן אַ כלי צו אלקות וועסטו האָבן אַ טוב עד אין שיעור, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די , נאָר מאַכן אַ כלי צו אלקות.
9 שבת לב, ב. תענית ט, א. כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ח"י אלול תש"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
די מצוה פון מעשר איז אַנדערש פון אַלע מצוות, וואָס מעשר איז דער ענין פון עשירות, עשר בשביל שתתעשר .
1 פ' ראה יד, כב. שבת קיט, א. תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות [ו' אדר תש"ט]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
גוט רייך פרום".
1 הועתק ממכתב ז' אדר תש"ט להר"י כ"ץ — אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' פא ואילך. וממשיך באגרות-קודש שם:
(גרף אין אידיש ברוסלאַנד — איז אַן עהרען טיטול וואָס מיינט לערך אין ענגליש).
ניט זייענדיק זיכער, אַז איר האָט פאַנאַנדערגעקליבען די אויבענדערמאָנטע ווערטער בין איך עס דאָ מעתיק. און בטח וועט איר זיך משתדל זיין צו זיין אַ כלי צו דער ברכה.
.. . אולי אפשר לבאר הסדר בהברכה:
גוט — עבודת הצדקה, וזהו הקדמה והכנה להברכה. . .
רייך — וכמאמר רז"ל (תענית ט, א) עשר תעשר בשביל שתתעשר . והן בגשמיות עשיר כפשוטו והן בפנימיות דאין עשיר אלא בדעת וכמרז"ל (נדרים מא, א) דדא (דעת) בי' כולא בי'. וזהו הקדמה והכנה להברכה. . .
פרום — דעל ידי העשירות בדעת מתבונן כדבעי ובא לאהבה את ה' וליראה אותו, וכמו שמבאר בתניא באריכות, ואז הוא רוצה חפץ לילך בדרכי השי"ת שביארו רז"ל (רמב"ם הלכות דעות פ"א, הלכה הו): והלכת בדרכיו כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה הי' חנון כו'. ועל ידי העשירות כפשוטו, הוא גם יכול לקיים בפועל חפצו ורצונו זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תקס
מקור מפורש
בדף זה
תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'סה
מקור מפורש
בדף זה
תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש לומר, דיו"ט שני של גליות שהוא מדברי סופרים (ומדברים שנתחדשו בגלות) נמשך מהחג (דאורייתא) דשמיני עצרת, שבדאורייתא גופא הוא זה שנתוסף על הרגל (מהג' רגלים) המפורשים בתורה.
52 ע"ד מרז"ל כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקנו (פסחים ל, ב. וש"נ), ובמכש"כ ממרז"ל ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (ראה תענית ט, א. זח"ג פרשתנו רכא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל:
11 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
במבט ראשון נראה, שבשאלתו "מנא הא מילתא..." התכוון רבינא מלכתחילה לשאול היכן נרמז כלל זה בתורה, אך "ההוא מרבנן" לא הבין את שאלתו וחשב שהוא שואל מהו המקור לכך בכלל, ולכן השיב "דהא כתיב...".
42 כי ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (תענית ט, א – הובא בתוס' ישנים יומא שם ד"ה מדאורייתא מנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
4 מלאכי ג, י. תענית ט, א. וראה טושו"ע יו"ד סו"ס רמז ובאחרונים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מסעי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכן מציינת התורה את זמן מיתת אהרן – "בחדש החמישי (מנחם אב) באחד לחדש" – ופרטים נוספים חשובים לגבי מיתת אהרן – בפרשת מסעי.
34 ויש להוסיף דמיתת צדיקים ה"ז מסעם ועלייתם ושל רועה ישראל, דאהרן ה"ה אחד משלשת הרועים (תענית ט, סע"א) דבתר רישא גופא אזיל (ערובין מח, א. וראה גם סוטה מה, ב) – ה"ז מסע כל בנ"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הקדוש־ברוך־הוא נתן את התורה־שבכתב ואת ה"הלכות הנגלות לנו ולבנינו" של התורה־שבעל־פה ביחד עם כללי התורה – מידות שהתורה (שבכתב) נדרשת בהם, וכן כללים לגבי התורה־שבעל־פה, כיצד לדרוש ולהסיק מסקנות מן הפסוקים, וכיצד לעסוק ב"עומק טעמי ההלכות והפלפול לטעמיהן...".
18 להעיר מזח"ג (רכא, א) לית לך מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא. וראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
להעיר מתענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כידוע, יציאת מצרים היא לידת עם ישראל, ובמשך כל ארבעים השנים במדבר דומים ישראל לתינוק, או לגדול הסמוך על שולחן אביו, אשר כל צרכיו מסופקים על ידי אמו (או אביו), כך היו ישראל במדבר, שהקדוש־ברוך־הוא סיפק להם את כל צרכיהם – מזון, מים, לבוש וכדומה – "כאשר ישא האומן את היונק".
60 ראה תענית ט, א. פרש"י עקב ח, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה תענית ט, א. זח*ג רכא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 *) י"ל שזהו פי" הפנימי דמחז"ל ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (ראה תענית ט, א. זח"ג רכא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ליל ל"ג בעומר ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ מארז"ל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", מובן, שגם ענינו של ל"ג בעומר מרומז בתורה.
246 ראה תענית ט, א. זח"ג רכא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
272 תענית ט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ויש להוסיף בזה שהלימוד הוא ממלאכת המשכן דוקא – שאף שהמקדש הוא נעלה יותר מהמשכן, כמ"ש "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה", מ"מ, יש גם מעלה במשכן על המקדש – שהמשכן הי' רוחני יותר מאשר המקדש, כמובן מזה שהמקדש נבנה ע"י שלמה המלך מכסף וזהב שהעלו לו מכל הארצות , היינו גם מאומות העולם, משא"כ המשכן נבנה רק ע"י תרומותיהם של בני ישראל , ומה גם שכללות הנהגתם של בני ישראל בזמן המשכן היתה באופן רוחני יותר, שלא עסקו כ"כ בענינים גשמיים, לפי שהי' להם "לחם מן השמים", מים מבארה של מרים, ועד שאפילו הלבושים היו באופן ש"שמלתך לא בלתה מעליך", היינו, שהיו לבושים רוחניים ונצחיים.
13 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שמצינו במשה רבינו שהקב"ה בחר בו להיות רועה ישראל, בראותו "שהוא יודע לרעות הצאן איש כפי כחו", ש"הי' מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך וכו'", וכמו כן הי' בהשפעת המן – בזכותו של משה רבינו – שההשפעה היתה לכל בנ"י, הן לצדיקים והן לרשעים.
55 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן", והיינו, שנוסף לכך שכללות הענין דירידת המן הי' בזכותו של משה רבינו, רוען של ישראל, תיקן להם גם ברכת הזן.
14 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל שירידת המן הי' בזכותו של משה.
33 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואף שהענין ד"נחלה בלי מצרים" נלמד מהפסוק "ופרצת גו'" –הרי כן הוא בכל הלימודים שבתורה שבעל-פה, שאע"פ שבכל ענין נאמר "מנא הני מילי כו' דאמר קרא כו'", אעפ"כ, הענינים כפי שהם בתושבע"פ הם בעומק יותר מכפי שהם בתושב"כ, וכמארז"ל "ערבים עלי דברי סופרים כו'", והיינו, שאף שהענין כפי שהוא בתושב"כ יש בו בהעלם כל העומק שבתושבע"פ, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", מ"מ, הענינים המתגלים בתושבע"פ הם בעומק יותר מהגילוי שבתושב"כ.
33 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
כמו"כ צריך להיות "ופרצת" אצל אלו שעובדים במוסדות הקדושים.
68 מלאכי ג, יו"ד. וראה תענית ט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
והנה, ע"פ מארז"ל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", מובן, שכל מה שנתבאר בתושבע"פ בנוגע להמשכה שע"י המקדש, הרי זה כלול בפסוק זה, ובפסוק זה גופא בהתחלת הפסוק, "באתי לגני" – "לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחלה (קודם החטא), דעיקר שכינה בתחתונים היתה".
4 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, א. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, ישנם כאלה שבנוגע לכל ענין שואלים ורוצים לדעת - אינני יודע לאיזה צורך - היכן הוא מקור הדברים בנגלה דתורה, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא".
50 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
"מנא הני מילי כו' דאמר קרא כו'" (ואפילו "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כו'" ), כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , אלא שזהו באופן של רמז בלבד, וצריך לגלותו כו' –
725 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועכ"פ, גם אם לא מעתיקים מהתחלת הענין, אלא רק מהפסוק, כיון שכוונת הגמרא היא לבאר את המקור בתורה ("ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" ) לתקנת משה "שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום" – יש להתחיל עכ"פ מתיבת "שנאמר", כך, שעכ"פ הראי' היא ענין שלם.
30 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
לדעת המדרש – ע"י תפלה , שמועילה גם לאחרי גזר דין, ולדעת הספרי – אין תפלה מועילה לאחרי גזר דין, ולכן הוצרך לבקש מתנת חנם (ואעפ"כ, כיון שהגזירה על משה נחשבת לגזירת הציבור, שבה מהני תפלה גם לאחר גזר דין, הי' לו לתלות כו' , אלא שמצד ענוותנותו החשיב משה את זכותו וכחו – כשל יחיד ).
631 וכל זה – בתפלה על עצמו, משא"כ בתפלה על הזולת, שבו צריך לראות רק את הטוב והזכות כו' (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכמה שיחות (ראה סה"ש תרצ"א ע' 158. ועוד)). ולכן, על מרים הי' משה יכול להתפלל בלשון של תפלה, ללא צורך בבקשת מתנת חנם. וכל זה – נוסף לכך שזהו ענין של ציבור, שהרי מרים אחת משלשת הרועים (ראה תענית ט, א), וכל בני ישראל הוזקקו לבארה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומקור הדברים – בגמרא :
437 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת – שגם כאשר מדובר אודות יחיד, הנה כאשר "רבים צריכין לו" , הרי זה בבחי' "כי ברבים היו עמדי" .
1223 ביצה כה, ב. מו"ק כא, א. וראה תענית ט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ע"פ האמור שתורת החסידות אינה חלק פרטי ודרך פרטית בתורה, אלא היא למעלה ובמילא ה"ה כוללת את כל הדרכים, ומזה מובן גם בנוגע לספר התניא – תורה שבכתב דתורת החסידות , וכשם ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , כך נכללים בספר התניא כל עניני תורת החסידות – שכולל את כל הענינים, וממנו נמשכים אח"כ כל פרטי הענינים, כדלקמן.
1052 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, א. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שהובאה ראי' לדבר – שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ובנדו"ד, אין זה רמז בלבד, אלא מפורש הדבר בתנ"ך:
15 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דעם היות שנרות חנוכה תקנום חכמים בגלל נרות המקדש, היינו, ששרשם ומקורם הו"ע נרות המקדש (וע"ד ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ), מ"מ, יש בהם מעלה יתירה לגבי נרות המקדש (ע"ד מארז"ל ערבים וחביבים ד"ס יותר מיינה של תורה), שנרות המקדש היו מאירים רק בזמן הבית, ואילו נרות חנוכה מאירים גם בזמן הגלות, היינו, שיש בהם הכח להאיר את חשכת הגלות, שענין זה נמשך מבחי' והוי' יגי' חשכי , הוי' בתוספת וא"ו .
976 ראה תענית ט, א. זח"ג רכא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובכן – כל ענין מתחיל בתורה – "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" :
813 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין דאצילות יובן ממ"ש במשה רבינו (שהי' במדריגת עולם האצילות) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל גו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם , דפירוש ואצלתי הוא הפרשת הארה מרוחו של משה על הזקנים, ועי"ז תוכל להיות השפעת בשר, כי משה רבינו מצד עצמו הוא למעלה מהשפעות גשמיים, שהרי ההשפעה שהיתה ע"י משה הו"ע המן , שלא הי' בו פסולת , להיותו מזון רוחני, מזונא דחוכמתא , ולכן אמר מאין לי בשר , שלא הי' יכול להשפיל עצמו שתהי' על ידו השפעת בשר .
482 ראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הידוע שכל עניני התורה שבחלק הדרוש הרמז והסוד, קבלה וחסידות, ישנם גם בחלק הפשט (דכשם שכל הענינים שבפשט ישנם ברמז דרוש וסוד, כן הוא לאידך גיסא, שכל הענינים שברמז כו' ישנם גם בפשט), שהוא כנגד עולם העשי' ,
1853 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" – מצינו דוגמתו גם בתורה:
350 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , מצינו ענין זה (לא רק ברמז, אלא) בסיפור מפורש בתנ"ך – שנתן הנביא (שדבר ה' הי' בפיו ומלתו על לשונו ) בא בשליחותו של הקב"ה לדוד, וסיפר לו הסיפור ע"ד כבשת הרש, וכאשר דוד פסק את דינו, אמר לו נתן הנביא:
113 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וגם בנוגע לטעם שמברכים על הלולב הואיל ובמינו גבוה מכולן – הנה אע"פ שהברכות הם רק מדרבנן, הרי כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , הי' הכתוב צריך לרמז מעלת הלולב ע"י הקדמתו לשאר המינים.
835 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– ובדוגמת מ"ת בפעם הראשונה, שבנ"י היו אז במדבר, וכל צרכיהם היו בדרך נס ("לחם מן השמים", ורק ליום אחד , ומים מבארה של מרים וכו'), קבלו את התורה באהבה רבה ובהקדמת נעשה לנשמע, בפזיזות וכו'.
1808 תענית ט, א. פרש"י חוקת כ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמובן גם מהכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שלכן, גם כאשר יהודי לומד שאר חלקי התורה, הרי הוא קשור גם עם חלק הפשט שישנו בענין זה, ובלשון הגמרא :
1404 תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע להכנה למתן תורה וקבלת התורה, הנה נוסף על הענין של הקדמת נעשה לנשמע שנאמר בגלוי בתושב"כ , מסופר במדרש – תושבע"פ, שמוסיפה כמה פרטים שבתושב"כ הם רק ברמז ("ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" ), רמז גלוי או רמז נסתר – שהקב"ה אמר לבנ"י:
1950 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בהמשך להמדובר לעיל (סי"ג) שבחג השבועות לא מצינו עבודה הקשורה עם הליכה ברגליים (כמו בחג הפסח וחג הסוכות) – יש להעיר אודות ענין שנתבאר בתושבע"פ באריכות, אלא כיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" , ישנו גם בתושב"כ ברמז מן הרמז:
2183 ראה תענית ט, א ובפרש"י. תוס' ישנים יומא לח, ב. זח"ג רכא, א. זו"ח קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
דבכדי לקיים את רצון העליון אינו מספיק הלימוד בתושב"כ, כי הגם דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ה"ז באופן דרמז בלבד ויכול להיות מזה ב' דעות, דאלו ואלו דברי אלקים חיים, ודוקא ע"י ההלכה פסוקה ופסק דין ברור בתושבע"פ אפשר לדעת ולקיים את הרצון העליון.
20 ראה תענית ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות צדקה
מקור מפורש
בדף זה
אמנם יש דעה שהוא חיוב מן התורה, כמבואר בתוס' (תענית ט, א בשם הספרי):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר