19

הערות

1. 32. ד"ה ומקנה רב דשנת תרכ"ט (בתחלתו), תש"כ ותשכ"ט. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 193 ואילך.
2. 33. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 75 הערה 59.
3. 34. מטות לב, ח. שם, יד.
4. 35. ראה לקו"ת ר"פ שלח. ובארוכה – לקו"ש ח"ד פ' שלח.
5. 36. להעיר מלקו"ת ד"ה וילך ראובן (סוף ס' ויקרא).
6. *. שזהו חילוק מן הקצה אל הקצה, כדמוכח גם מזה שהמן ירד בזכות משה (תענית ט, א) ולחם אבירים (זה המן) אכל איש (זה משה – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 19 ובהנסמן שם) משא"כ בבשר – אמר משה מאין לי גו' – שאינו שייך לזה כלל (אפילו לא להמשיכו לאחרים) – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 109 ובהערה 42.
7. 37. ראה לקו"ש שם ע' 112 הערה 57.
8. 38. ראה יומא עה, ב (לחד מ"ד) "אף דברים שתגרי אוה"ע מוכרין להן המן מפיגן". וגם לפי הדיעה הראשונה שביומא שם – מכיון שהמן נעשה דם ובשר כבשרם, פעל זיכוך (בכללות הגוף, ובאיברי העיכול וכו' ובמילא) גם בשאר המאכלים שאכלו (ובדוגמת אכילת שבת (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד 19 השייכות דמן לשבת), שעל ידה, גם האכילה דחול שלאחרי'* היא באופן נעלה יותר – אף שרק בשבת – פרש שבתכם לא קאמר**).
9. . להעיר ממ"ש הוא יברך הזבח אח"כ יאכלו הקרואים (ראה סהמ"צ להצ"צ מצות אכילת קדש פ"ב).
10. . תו"א ר"פ ח"ש (זהר ח"ב פח, ב).