ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ח מסעי שיחה א

199

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לכן³³ מציינת התורה את זמן מיתת אהרן – "בחדש החמישי (מנחם אב) באחד לחדש" – ופרטים נוספים חשובים לגבי מיתת אהרן – בפרשת מסעי³⁴.

מכך אפשר ללמוד הוראה לגבי שמירת השיעורים של לימוד חומש עם פירוש רש"י, וכן השיעורים של תהלים ותניא³⁵ – כמובן, בנוסף לשיעורים הקבועים של כל אחד – שיש לומדם דבר יום ביומו, בלי לדחות מיום אחד למשנהו, כי השיעור של כל יום קשור לאותו יום.

ועל ידי שמירת התקנות של הרבי הנשיא והליכה באורחותיו בכלל, נלך ממסע למסע, עד שנגיע לירדן ירחו, שזהו רמז למשיח "דמורח ודאין"³⁶, שאז "הימים האלו (דבין המצרים) יהפכו לששון ולשמחה", בקרוב ממש.

הערות

33. ראה עד"ז אוה"ת ר"פ נצבים: ולכן הסדרה נכתבה בענין שתהי' נקראת לפני ר"ה. וראה גם של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
34. ויש להוסיף דמיתת צדיקים ה"ז מסעם ועלייתם ושל רועה ישראל, דאהרן ה"ה אחד משלשת הרועים (תענית ט, סע"א) דבתר רישא גופא אזיל (ערובין מח, א. וראה גם סוטה מה, ב) – ה"ז מסע כל בנ"י.
35. ששייכים להימים בהם אומרים ולומדים אותם. לדוגמא בתהלים: ביום ז' סיון – יום הסתלקות דוד המלך* – "הודיעני ה' קצי גו'" (משיחת ש"פ מסעי תשכ"ז) (לט, ה. וראה שבת ל, סע"א). בתניא: ב(שושן) פורים – ששייך במיוחד לענין הצדקה (ראה רמב"ם הל' מגילה פ"ב, הל' טז־יז. ו"כל מי שפושט ידו ליטול כו'" (שו"ע או"ח סו"ס תרצ"ד) ועוד), לומדים ספל"ד המדבר בזה; ביום שני דחגה"ש (ששייך במיוחד להבעש"ט – ראה לקו"ש ח"ד ע' 1027 ואילך) – השיעור ד"ופירש הבעש"ט" בתחילת שער היוה"א. ועוד.
36. סנה' צג, ב. לקו"ת פרשתנו פט, ב. צ, ד.
. אליבא דבבלי (שבת ל, סע"א) דמת בשבת (ראה תוד"ה אף חגיגה יז, א. סה"ד ב"א תתקכד. ואכ"מ). – וראה לעיל ע' 21־22 ובהערות שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.