76
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
י. גם הגשמיות צריכה להיות חדורה באלקות
לפיכך יש צורך בנתינת כח למצות מעשר כפי שניתנה לנו לאחר מתן תורה גם מהפרשת המעשר על ידי אברהם, ולא רק מהפרשת המעשר על ידי יצחק67:
מצות מעשר מדגישה, שגם הענינים הפרטיים שעושה האדם מצד טבעו68, אשר גם לאחר העבודה של "לשם שמים" ו"דעהו" הם נשארים "מעשיך" ו"דרכיך"69 – צריכים להיות חדורים באלקות,
כפי שמובן בפשטות מכך שיהודי צריך לתת מכל רכוש שיש לו, גם כשהוא חפץ ב"גשמיות" שבו, מעשר לה'.
ולכן צריך נתינת כח מהמעשר של אברהם, שהפריש מרכוש שהוא "במהותו" גשמיות.
יא. המעשר מראה את הנהגת ה'
בנוסף לכך: על מצות מעשר נאמר70 "עשר בשביל שתתעשר", הכוונה בנתינת מעשר היא כדי להראות שעל ידי מצוה מתעשרים. והקדוש־ברוך־הוא מבקש "ובחנוני נא בזאת", למרות הלאו של "לא71 תנסו"72, כי במצות מעשר הכוונה היא להראות את העושר שזוכים בו על ידי מצוה.
וכיון שכוונת המעשר היא להוכיח את ההשפעה הנמשכת מלמעלה על ידי קיום המצוות, לכן הוא קשור לאברהם, שעבודתו היתה, כדלעיל, "ויקרא שם בשם הוי' א־ל עולם" – להכריז ולהודיע שהקדוש־ברוך־הוא מנהיג את העולם כולו, ומעניק לכל אחד את כל צרכיו בחסד73.
הערות
- 67. ויש לומר שהמעשר דיצחק הבא לאחרי המעשר דאברהם הוא דוגמת מה שגם עכשיו (לאחרי מ"ת) הפרשת מעשר ללוי (גבורה) באה לאחרי הפרשת תרומה לכהן (חסד).
- 68. שזה (משא"כ תאוה חומרית) צ"ל בשביל קיום העולם (ראה יומא סט, ב: נקטלי' (ליצרא דעבירה) כליא עלמא). וראה לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 91־90, הטעם מה שלדעת ר' ישמעאל (חולין טז, ב) "משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה", כי בשביל הכוונה ד"דירה בתחתונים" צריך לברר גם בשר זה.
- 69. וגם זה נרמז במצות מעשר, אשר גם חלק המעשר, גם לאחרי שהופרש וניתן ללוי (ש"ה' הוא נחלתו"), לא רק שמותר הוא לזרים, אלא גם כשלוי אוכלו, אין שום דינים באכילתו [ולא ככ"ד מתנות כהונה, אשר (גם הזרוע לחיים וקיבה שמותר להאכילן לכלבים (רמב"ם הל' ביכורים פ"ט ה"כ), כשכהנים אוכלין אותן) "אין נאכלות אלא צלי" (חולין קלב, ב. רמב"ם שם הכ"ב)]. (משיחת ש"פ תולדות, י"ט כסלו וש"פ מקץ תשכ"ה)
- 70. שבת קיט, א. תענית ט, א.
- 71. ואתחנן ו, טז.
- 72. מלאכי ג, יו"ד. תענית שם. וברדב"ז (הל' מת"ע פ"ז ה"י) "שגם בצדקה הותר הנסיון". וראה טושו"ע יו"ד סו"ס רמז ובאחרונים שם.
- 73. שם א־ל בחסד, חסד א־ל כל היום (תהלים נב, ג. לקו"ת תזריע כג, ג. ר"ה ס, ד. ובכ"מ).
משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:כ׳ - הטקסט מספריא
הכהנת אוכלת המתנות אף על פי שהיא נשואה לישראל מפני שאין בהן קדושה ולא עוד אלא הבעל אוכל מתנות בגלל אשתו אבל חללה אינה אוכלת שאין חללים בכלל כהנים ואם רצה הכהן למכור המתנות או ליתנן במתנה אפילו לעכו"ם או להאכילם לכלבים מאכילם שאין בהן קדושה כלל.
משנה תורה, הלכות מתנות עניים ז׳:י׳ - הטקסט מספריא
מי שאינו רוצה ליתן צדקה או שיתן מעט ממה שראוי לו בית דין כופין אותו ומכין אותן מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן וממשכנין על הצדקה ואפילו בערבי שבתות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך ג תכז חולין קל"ב, ב
- לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי מאותו ספר חולין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א מאותו ספר חולין טז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר חולין קלב, ב
- לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר חולין קל"ב, ב
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין טז, ב
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א חולין קלב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז חולין טז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב חולין טז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יא חולין טז , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן חולין קלב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת חולין קלב , ב

