1108
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
ראה
א. על הפסוק1 "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר וגו'", אומרת הגמרא2 "ר' ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה, שבתחילה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה". כך גם מביא רש"י בפירושו על התורה1: "אבל במדבר נאסר להם בשר חולין"
פירוש זה על הפסוק הוא רק לדעת ר' ישמעאל, אבל הדין הוא כר' עקיבא, שסובר3, שבבואם לארץ ישראל לא נוסף כל היתר בנוגע לאכילת בשר, שכן גם במדבר היה מותר לאכול בשר תאוה – אדרבה, לדעת ר' עקיבא בכניסתם לארץ ישראל נוסף איסור: "שבתחילה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה". לדעת רבי עקיבא פירוש4 הפסוק "כי ירחיב גו' תאכל בשר", הוא שהכתוב בא ללמד "דרך ארץ", שלא להתאוות לאכול בשר, אלא "מתוך רחבת ידים ועושר". גם דרשה זו מביא רש"י בפירושו על התורה5.
אין לתמוה מדוע מביא רש"י את דרשת ר' ישמעאל, ש"במדבר נאסר להם בשר חולין", אף שאין הלכה כמותו, שכן "אלו ואלו דברי אלקים חיים"6 – ורש"י, שאינו פוסק אלא מפרש7 ובפרט בפירושו על התנ"ך, בחר כאן מטעם מסויים בדרשת רבי ישמעאל. אך אינו מובן, כיצד מביא רש"י את שתי הדרשות, הן של ר' ישמעאל והן של ר' עקיבא, בזו אחר זו, אף שהם לכאורה פירושים מנוגדים על הפסוק: אם "כי ירחיב" פירושו הרחבת גבולים כפשוטה, הכניסה לארץ ישראל – כדרשת ר' ישמעאל – כיצד אפשר ללמוד מזה בו בזמן, שאפשר לאכול בשר גם בחוצה לארץ (אבל רק) "מתוך רחבת ידים". ואם כוונת הכתוב היא לרחבת ידים, הרי אין הבדל בין אם הרחבת ידים היא במדבר, בארץ ישראל, או במקום אחר – אם רק ישנה "רחבת ידים ועושר", היה צריך להיות מותר לאכול בשר תאוה, שלא כדעת ר' ישמעאל שבשר תאוה הותר רק בכניסה לארץ8.
מכך שרש"י מביא את שני הפירושים יחדיו – משמע שבפנימיות אינן בסתירה, או יתר על כן – שני הפירושים ענין אחד הם. דעת ר' ישמעאל ש"משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה", ודעת ר' עקיבא ש"משנכנסו לארץ נאסר להן בשר
הערות
- 1. דברים יב, כ.
- 2. חולין טז, ב.
- 3. חולין יז, א. רמב"ם פ"ד מהל' שחיטה הי"ז.
- 4. ראה פירש"י ד"ה בשר תאוה חולין שם.
- 5. דברים יב, כ. והוא מחולין פד, א.
- 6. עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
- 7. יד מלאכי כללי רש"י ס"ב וש"נ.
- 8. וכן הקשה ברא"ם שם.
מזרחי, דברים י״ב:כ׳ - הטקסט מספריא
כי ירחיב וגו' למדה תור' דרך ארץ שלא יתאוה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידים ועושר. בחולין פ' כסוי הדם ומיי' בה מכאן מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק עשר' מנה יקח לפסו ליטרא דגי' נ' מנה יקח ליפסו ליטר' בשר ק' מנה ישפתו לו קדרא בכל יום פירשו כי ירחיב מרחבת ידים ועושר ולא מהרחבת גבולו ומרחקו מן הארץ כמשמעו משום דכתיב בתריה כי ירחק ממך המקום הרי מרחק גבולו אמור ומה אני מקיים כי ירחיב יי' אלהיך את גבולך ברחבת ידי' ועושר ופי' גבולך שדותיך וכרמיך והוא העושר וזהו אליבא דרבי אלעזר בן עזריה אבל לרבי ישמעאל דאמר לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה שבתחלה נאסר להם בשר תאוה ומשנכנתי לארץ הותר להם וכן לרבי עקיבא דאמר לא בא הכתוב אלא לאסור להם בשר נחירה שבתחלה היתר להם בשר נחיר' ומשנכנסו לארץ נאסר להם צ"ל דקר' דכי ירחיק לדרוש ברחוק מקום אתה זובח ולא בקרוב מקום שאין שוחטים חולין בעזרה כדאיתא בספרי ומייתי לה בפרק האיש מקדש:
בכל אות נפשך אבל במדבר נאס' להם בשר חולין אלא אם כן מקדיש' ומקריבה שלמי'. ופי' בכל אות נפשך בכל מין שתתאוה בו נפשך בין כשתקריבנה שלמים בין כשלא תקריבנ' שלמי' וכן פרש"י בחולין גבי להתיר להם בשר תאו' כשיבאו לארץ יוכלו לאכול בשר לתאותן בלא שום הקרב' והיינו אליב' דר' ישמעאל דמפרש קרא דכי ירחיב יי' אלהיך בהרחב' גבול' דהיינו לאחר בואם לארץ אבל לרבי אלעזר דמפרש קרא דכי ירחיב בהרחבת ידים ועושר לא שייך לומר אבל במדבר נאסר להם כו' דהא בכל אות נפשך סתמא קאמר בין לאחר בואם לארץ בין קודם בואם וזהו דבר תימה לרש"י ז"ל דמתחלה פי' ההרחב' בהרחבת ידי' ואיך חזר ופי' אותו בהרחב' גבולם ועוד מאחר שפירש קרא דבכל אות נפשך אליבא דרבי ישמעאל דמפרש ההרחבה בהרחב' גבולם איך אפשר עוד שיפרש קרא דכי ירחק בהרחקת גבולם:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- כו - שנת תשי"ט - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ד ע' 1108
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 37 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי מאותו ספר חולין פד, א · חולין טז, ב · שם יז, רע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית ד חולין פד , רע"ב
- ספר השיחות שמחת תורה תרפ"ה חולין פד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א חולין פד, א
- לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב מאותו ספר חולין טז, ב
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין טז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז חולין טז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב חולין טז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יא חולין טז , ב
- לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א מאותו ספר גטין ו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ח חוקת שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג גיטין ו, סע"ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל גיטין ו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין גיטין ו, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד גיטין ו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א מאותו ספר חולין יז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב מאותו ספר חולין יז, א
- לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב מאותו ספר חולין יז, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב מאותו ספר חולין יז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א חולין יז, א
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות חולין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב חולין יז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו חולין יז, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו' חולין יז, א
- תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת חולין יז, א
- שו"ת סימן ז חולין יז, ב
- שו"ת סימן ט חולין יז, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג חולין יז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט חולין יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל חולין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א חולין יז, ב