ד
ד הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהם ואומר הריני מסכן עצמי ומה לאחרים עלי או איני מקפיד בכך חייב מכות מרדותלא ואלו הם לא יניח פיו על צנור המקלח מים וישתהלב שמא יבלע נימא של מיםלג והיא עלוקהלד וכן לא ישתה מן הנהרות והאגמים בפיו מטעם זהלה ולא בידו אחתלו מפני שממהר וזורק לפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבם ולעיין בהםלז ובלילה אסור בכל עניןלח ואפילו על ידי סינון בכלילט לא ישתה בלילה מן הנהרות והאגמים משום סכנת שברירימ והיא מכת סנוריםמא.
ואפילו ביום צריך לשפוך מעט מן המים קודם שישתהמב לפי שיש מים הרעים ששתו מהם השדים בנהר וזו רפואתםמג.
(ובליל שבת ובליל רביעי בשבת לא ישתה מיםמד באפלהמה אף על פי שנשאבו מבעוד יוםמו ונסתננו בכלימז מפני סכנת רוח רעהמח ואם צמא מאדמט ישליך בהם איזה דבר ואחר כך ישתהנ).
ולעולם לא ישתה מים פושרין בכלי מתכותנא מפני שהם רעים לגוףנב אלא אם כן השליך בתוכה איזה דבר שדרך ליתנו במשקין כגון עשבים או תבלין או עיקרי בשמיםנג וכיוצא בהם ואם (הרתיחונד) (הם רותחיןנה) מותר בכל ענין ובכלי חרס מותר בכל עניןנו:
הערות
- לא. רמב"ם הל' רוצח פי"א ה"ה. שו"ע סי' תכז ס"ט-י. וראה לעיל הל' נזקי גו"נ ס"ד. דרכי תשובה יו"ד סי' קטז ס"ק נז.
- לב. ברייתא וגמרא ע"ז יב , ע"ב. רמב"ם שם ה"ו. שו"ע שם ס"ט.
- לג. רבי חנינא בגמרא שם.
- לד. גמרא ורש"י שם ד"ה נימא. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- לה. ברייתא וגמרא שם. פרי חדש יו"ד סי' קטז ס"ק ט.
- לו. ברייתא שם.
- לז. רש"י שם ד"ה בידו.
- לח. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- לט. פרי חדש שם.
- מ. ברייתא שם, הביאוה הרי"ף שם (ג, ב) ורא"ש שם פ"א סי' י.
- מא. רש"י שם ד"ה שברירי (שד הממונה על מכת סנוירים). רשב"ם פסחים קיב, א ד"ה שברירי (סנוירים, שכן תרגם אונקלוס בראשית יט, יא).
- מב. חולין קה , סוע"ב (מפומא דחצבא) ורש"י שם ד"ה דשדו (השותה בכד). וראה גם לעיל או"ח סי' רו סט"ו (ישפוך קודם שיתחיל לברך ולא אחר הברכה).
- מג. גמרא שם ורש"י ד"ה מים (וזו תקנתן).
- מד. ברייתא פסחים קיב , א. פרי חדש שם (טוב ליזהר).
- מה. ר"ח שם (במחשך). רשב"ם שם ד"ה בלילי (בלא נר). פרי חדש שם.
- מו. ואין חשש של מכת סנוירים.
- מז. ואין חשש של עלוקה.
- מח. גמרא שם.
- מט. גמרא שם (צחי).
- נ. גמרא שם (האפשרות האחרונה).
- נא. רבי יוחנן ב"מ כט , סוע"ב. פרי חדש שם.
- נב. רש"י חולין פד , רע"ב ד"ה כסא.
- נג. גמרא ו רש"י ב"מ שם ד"ה ציביא.
- נד. רש"י חולין פד שם ד"ה ציץ.
- נה. רש"י ב"מ שם ד"ה צויץ.
- נו. גמרא שם ושם. זהירויות נוספות בשתיית מים, ראה לקמן סוף ס"ז. לעיל או"ח סי' רו סי"ד. סי' תנה סט"ו-ז.
משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש י״א:ה׳ - הטקסט מספריא
הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות. וכל העובר עליהן ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדות.
עבודה זרה י״ב ב - הטקסט מספריא
פַּרְצוּפוֹת לְמָה לִי? מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי: כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל גַּבֵּי הַסִּילוֹן וְיִשְׁתֶּה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
מַאי סַכָּנָה? עֲלוּקָה. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים, לֹא בְּפִיו וְלֹא בְּיָדוֹ אַחַת, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? סַכָּנַת עֲלוּקָה.
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַבּוֹלֵעַ נִימָא שֶׁל מַיִם — מוּתָּר לְהָחֵם לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּלַע נִימָא שֶׁל מַיִם, וְהִתִּיר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהָחֵם לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת. אַדְּהָכִי וְהָכִי? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לִיגַמַּע חַלָּא.
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא — מִחְיָיא לָא חָיֵי, מִיהוּ לַשְׁקְיֵיהּ רְבִיעֲתָא דְחַלָּא שַׁמְגַּז, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא עַד דְּמַפְקֵיד אַבֵּיתֵיהּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם בַּלַּיְלָה, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? סַכָּנַת שַׁבְרִירֵי. וְאִם צָחֵי, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — לִיתְרְיֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ: ״צָחֵינָא מַיָּא״, וְאִי לָא — נְקַרְקֵשׁ בְּנִכְתְּמָא אַחַצְבָּא, וְנֵימָא אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ: ״פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא, אָמְרָה לָךְ אִימָּךְ אִזְדְּהַר מִשַּׁבְרִירֵי בְּרִירֵי רִירֵי יְרֵי רֵי בְּכָסֵי חִיוָּרֵי״.
מַתְנִי׳ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בָּהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעוּטָּרוֹת אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת מוּתָּרוֹת.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְעוּטָּרוֹת בְּוֶורֶד וַהֲדַס, דְּקָא מִתְהֲנֵי מֵרֵיחָא, אֲבָל מְעוּטָּרוֹת בְּפֵירוֹת — מוּתָּרוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״, נֶהֱנֶה הוּא דְּאָסוּר,
The Gemara asks: Why do I need the baraita to teach that it is prohibited to drink from fountains formed in the figure of human faces? If the reason is to teach the halakha in a life-threatening situation, the baraita already addressed this issue in the case of the spring. The Gemara answers: It was included because the baraita wanted to teach the continuation of that halakha: Similarly, one may not place his mouth on a pipe and drink, due to the danger that this poses.
The Gemara inquires: What danger is the baraita referring to here? It is referring to the danger of swallowing a leech in the water. As the Sages taught: A person should not drink water from rivers or from ponds either by drinking from the water directly with his mouth, or by collecting the water with one hand alone. And if he drank in this manner, his blood is upon his own head, due to the danger. The Gemara explains: What is this danger? It is the danger of swallowing a leech.
This supports the opinion of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Ḥanina says: In the case of one who swallows a water leech [nima], it is permitted to perform labor on Shabbat and heat water for him to drink on Shabbat, as his life is in danger. And in fact there was an incident involving one who swallowed a water leech, and Rabbi Neḥemya permitted them to heat water for him on Shabbat. The Gemara asks: In the meantime, until the water is ready, what should he do? Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: He should swallow vinegar.
Rav Idi bar Avin said: One who swallowed a hornet will not live, as the hornet will sting him to death. Nevertheless, they should give him a quarter-log of sharp [shamgaz] vinegar to drink. In this manner it is possible that he will live for a bit longer until he can instruct his household with regard to his final wishes before dying.
The Sages taught: A person should not drink water at night. And if he drank, his blood is upon his own head, due to the danger. The Gemara asks: What is this danger? The Gemara answers: The danger of the shavrirei, an evil spirit that rules over water. And if he is thirsty, what is his remedy? If there is another person with him, he should wake him and say to him: I thirst for water, and then he may drink. And if there is no other person with him, he should knock with the lid on the jug and say to himself: So-and-so, son of so-and-so, your mother said to you to beware of the shavrirei verirei rirei yirei rei, found in white cups. This is an incantation against the evil spirit.
MISHNA: With regard to a city in which idol worship is practiced and in which there are stores that are adorned for the sake of idol worship and there are others that are not adorned, this was in fact an incident that occurred in Beit She’an, and the Sages said: With regard to the adorned shops, it is prohibited to buy from them, but in the case of those that are not adorned it is permitted.
GEMARA: Rabbi Shimon ben Lakish says: They taught that buying is prohibited only in the case of stores that are adorned with roses and myrtle, as one derives benefit from their smell and they serve as offerings to objects of idol worship. But with regard to stores that are adorned with fruit, it is permitted to buy from them. What is the reason that they are permitted? As the verse states: “And there shall cleave nothing dedicated to your hand” (Deuteronomy 13:18), i.e., the items dedicated to idol worship. From here it is derived that it is prohibited to derive benefit from idol worship,
תרגום אונקלוס על בראשית י״ט:י״א - הטקסט מספריא
וְיָת גֻּבְרַיָּא דִּי בִתְרַע בֵּיתָא מְחוֹ בְּשַׁבְרִירַיָּא מִזְּעֵירָא וְעַד רַבָּא וּלְאִיוּ לְאַשְׁכָּחָא תַרְעָא:
רש"י על בראשית י״ט:י״א - הטקסט מספריא
פתח. הוּא הֶחָלָל שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין:
בסנורים. מַכַּת עִוָּרוֹן:
מקטן ועד גדול. הַקְּטָנִּים הִתְחִילוּ בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, לְפֵיכָךְ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת מֵהֶם (בראשית רבה):
פתח THE DOOR (literally, opening) — This means the hollow space (opening) through which people go in and out.
בסנורים This is an attack of blindness (cf. Yoma 28b)
מקטן ועד גדול FROM SMALL TO GREAT — The small had begun this wrongdoing — as it is said, (Genesis 19:4) “both young and old” — therefore the punishment started with them (Genesis Rabbah 50:8).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי חולין פד, א
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א חולין פד, א
- ספר השיחות שמחת תורה תרפ"ה חולין פד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א חולין פד, א
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג ע"ז יב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ז מאותו ספר ע"ז יב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים נו מאותו ספר ע"ז יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מאותו ספר ע"ז יב , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ע"ז יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ע"ז יב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ע"ז יב , ב