58
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מצד מתן תורה, התקיימה רק בשבת שלאחר מתן תורה.
יא. המצוות שקיימו האבות – "ריחות"
החידוש שבמצוות שלאחר מתן תורה לעומת המצוות שלפני מתן תורה מתבטא ובולט במיוחד במצות השבת.
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הנאמר במדרש49: "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך...".
מדוע משווים את המצוות שעשו האבות ל"ריחות"?
"ריח" מצביע על שני דברים: (א) הריח אינו חלק מהדבר נותן הריח עצמו, אלא הוא רק התפשטות ממנו. ולכן, כאשר מריחים דבר, אין חסר בו50 מאום51. (ב) ריח מתנדף, ואין נשאר ממנו דבר52. ומובן, ששתי תכונות אלו של הריח כרוכות זו בזו: כיון שהוא התפשטות בלבד אין לו קיום.
לכן משווים את המצוות של האבות ל"ריחות", כי
(א) על ידי המצוות שהם קיימו "נמשכה" רק הארה מאלקות, ולא "עצמות". כיון שקיום המצוות על ידם היה בכוח עצמם, הרי ידוע53, שהנברא אינו יכול להגיע בכוח עצמו לדרגה שמעל לשורשו ומקורו. ואפילו המצוות שלגביהן ניתנו ציוויים ונתינת כוח מלמעלה – בכל זאת לא היו הציוויים שלפני מתן תורה מהדרגה של "אנכי הוי' אלקיך", שממנה הגיעו הציוויים שלאחר מתן תורה.
(ב) לא היה בכוחן של המצוות שקיימו האבות לקבוע את קדושת המצוה בפנימיות ובגלוי54 בדברים55 הגשמיים שבהם קויימה המצוה, באופן שהקדושה תישאר בהם בגלוי גם לאחר קיום המצוות. ובכך הן דומות לריח המתנדף.
הערות
- 49. שהש"ר פ"א, ג (א). וראה המשך חגה"ש תש"ו. ובכ"מ.
- 50. שלכן ריח אין בו משום מעילה (פסחים כו, א. וגם לפי המסקנא שם – הוא רק בדברים שעיקרן לריח (ראה תוד"ה אלא בוורד – ע"ז יב, ב)).
- 51. ד"ה וכל העם תש"ו סעיף א'.
- 52. ראה נו"כ השו"ע חאו"ח ר"ס רטז.
- 53. ד"ה וכה"ע שם סעיף ב'. ובכ"מ.
- 54. אף שבודאי גם מצוות האבות פעלו במקצת בדברים הגשמיים בהם נעשו המצוות (גם לאחרי קיום המצוה) – כי מכיון שמעשה אבות סימן ונתינת כח לבנים, הרי בהכרח שיהי' בהם איזו דוגמא עכ"פ להמצות שלאחרי מ"ת (משיחת ש"פ וירא תשכ"ה ס"כ, נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 325 ואילך).
- 55. דוגמא לדבר: ביאור האחרונים דאיסורי דרבנן הם רק איסור גברא – כי אין בכחם לאסור החפץ (ראה בהנסמן לעיל הערה 38).
עבודה זרה י״ב ב - הטקסט מספריא
פַּרְצוּפוֹת לְמָה לִי? מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי: כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל גַּבֵּי הַסִּילוֹן וְיִשְׁתֶּה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.
מַאי סַכָּנָה? עֲלוּקָה. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם לֹא מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הָאֲגַמִּים, לֹא בְּפִיו וְלֹא בְּיָדוֹ אַחַת, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? סַכָּנַת עֲלוּקָה.
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַבּוֹלֵעַ נִימָא שֶׁל מַיִם — מוּתָּר לְהָחֵם לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּלַע נִימָא שֶׁל מַיִם, וְהִתִּיר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהָחֵם לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת. אַדְּהָכִי וְהָכִי? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לִיגַמַּע חַלָּא.
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא — מִחְיָיא לָא חָיֵי, מִיהוּ לַשְׁקְיֵיהּ רְבִיעֲתָא דְחַלָּא שַׁמְגַּז, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא עַד דְּמַפְקֵיד אַבֵּיתֵיהּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם בַּלַּיְלָה, וְאִם שָׁתָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מַאי סַכָּנָה? סַכָּנַת שַׁבְרִירֵי. וְאִם צָחֵי, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — לִיתְרְיֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ: ״צָחֵינָא מַיָּא״, וְאִי לָא — נְקַרְקֵשׁ בְּנִכְתְּמָא אַחַצְבָּא, וְנֵימָא אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ: ״פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא, אָמְרָה לָךְ אִימָּךְ אִזְדְּהַר מִשַּׁבְרִירֵי בְּרִירֵי רִירֵי יְרֵי רֵי בְּכָסֵי חִיוָּרֵי״.
מַתְנִי׳ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בָּהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעוּטָּרוֹת אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת מוּתָּרוֹת.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְעוּטָּרוֹת בְּוֶורֶד וַהֲדַס, דְּקָא מִתְהֲנֵי מֵרֵיחָא, אֲבָל מְעוּטָּרוֹת בְּפֵירוֹת — מוּתָּרוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״, נֶהֱנֶה הוּא דְּאָסוּר,
The Gemara asks: Why do I need the baraita to teach that it is prohibited to drink from fountains formed in the figure of human faces? If the reason is to teach the halakha in a life-threatening situation, the baraita already addressed this issue in the case of the spring. The Gemara answers: It was included because the baraita wanted to teach the continuation of that halakha: Similarly, one may not place his mouth on a pipe and drink, due to the danger that this poses.
The Gemara inquires: What danger is the baraita referring to here? It is referring to the danger of swallowing a leech in the water. As the Sages taught: A person should not drink water from rivers or from ponds either by drinking from the water directly with his mouth, or by collecting the water with one hand alone. And if he drank in this manner, his blood is upon his own head, due to the danger. The Gemara explains: What is this danger? It is the danger of swallowing a leech.
This supports the opinion of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Ḥanina says: In the case of one who swallows a water leech [nima], it is permitted to perform labor on Shabbat and heat water for him to drink on Shabbat, as his life is in danger. And in fact there was an incident involving one who swallowed a water leech, and Rabbi Neḥemya permitted them to heat water for him on Shabbat. The Gemara asks: In the meantime, until the water is ready, what should he do? Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: He should swallow vinegar.
Rav Idi bar Avin said: One who swallowed a hornet will not live, as the hornet will sting him to death. Nevertheless, they should give him a quarter-log of sharp [shamgaz] vinegar to drink. In this manner it is possible that he will live for a bit longer until he can instruct his household with regard to his final wishes before dying.
The Sages taught: A person should not drink water at night. And if he drank, his blood is upon his own head, due to the danger. The Gemara asks: What is this danger? The Gemara answers: The danger of the shavrirei, an evil spirit that rules over water. And if he is thirsty, what is his remedy? If there is another person with him, he should wake him and say to him: I thirst for water, and then he may drink. And if there is no other person with him, he should knock with the lid on the jug and say to himself: So-and-so, son of so-and-so, your mother said to you to beware of the shavrirei verirei rirei yirei rei, found in white cups. This is an incantation against the evil spirit.
MISHNA: With regard to a city in which idol worship is practiced and in which there are stores that are adorned for the sake of idol worship and there are others that are not adorned, this was in fact an incident that occurred in Beit She’an, and the Sages said: With regard to the adorned shops, it is prohibited to buy from them, but in the case of those that are not adorned it is permitted.
GEMARA: Rabbi Shimon ben Lakish says: They taught that buying is prohibited only in the case of stores that are adorned with roses and myrtle, as one derives benefit from their smell and they serve as offerings to objects of idol worship. But with regard to stores that are adorned with fruit, it is permitted to buy from them. What is the reason that they are permitted? As the verse states: “And there shall cleave nothing dedicated to your hand” (Deuteronomy 13:18), i.e., the items dedicated to idol worship. From here it is derived that it is prohibited to derive benefit from idol worship,
מצוטט ב־19 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ח ‹ ב'שי לקו"ש ח"ח ע' 58
תורת מנחם 17
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א לקו"ש ח"ח ע' 58
- ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב לקו"ש ח"ח ע' 58
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ח ע' 58
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ח ע' 58
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ח ע' 58
- יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ח ע' 58
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ח ע' 58
- כ - שנת תשי"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ח ע' 58
- כו - שנת תשי"ט - חלק שלישי ‹ בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ח ע' 58
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ח ע' 58
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ח ע' 58
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ח ע' 58
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ח ע' 58
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א לקו"ש ח"ח ע' 58
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א לקו"ש ח"ח ע' 58
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש ח"ח ע' 58
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ח ע' 58
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) ‹ תצד סדר תפלת חג השבועות לקוטי שיחות ח"ח ע' 58
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ע"ז יב, א · פסחים כו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ז ע"ז יב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים נו ע"ז יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת ע"ז יב , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית ד ע"ז יב , ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ע"ז יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ע"ז יב , ב
- לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה א מאותו ספר פסחים כו, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים כו, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג מאותו ספר פסחים כו, א
- לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א מאותו ספר פסחים כו, א
- תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א פסחים כו, א
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד פסחים כו, א
- תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז פסחים כו, א
- תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי פסחים כו, ב ואילך
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג פסחים כו, א
- תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל פסחים כו, א
- תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה פסחים כו, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים פסחים כו, א
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד פסחים כו, א
- ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר פסחים כו, א
- ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא פסחים כו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלז דין כבוד הבית ודבר שאינו מתכוין א פסחים כו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמה דין ביעור חמץ פסחים כו, ב
- דובר שלום מלאכת אוכל נפש בהבערה פסחים כו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין פסחים כו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב פסחים כו, ב