74
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
34 לקוטי
נשוך הנחש להתרפאות אא"כ מביט בו בכוונה, ואמרו רבותינו וכי נחש
חוטת ג
ממית או נחש יי מחי' אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נמוקים". דבזוק מוסבר שאין פעולתו של ,נחש גחושת'י לרפאות את הנשוך [כי אז הי' מקום לומר שכשם שיש איזה טעם לעשותו בציור ,נחש" כמו"כ יש טעם לעשותו ,נחושת"] אלא לעורר את בנ"י שיסתכלו כלפי מעלה *י וישעבדו את לבם לשמים, בכדי שהקב"ה ירפאם, ולפעולה זו של ה,נחש" הרי אין נפק"מ מאיזה חומר יעשוהו, ולכן אין שום סברא לומר שהקב"ה אמר לו לעשותו נחושת (אלא שבתורה לא בא במפורש).
משא"כ עשייתו בדמות נחש הרי התועלת בזה מובנת בפשטות: כאשר רואה הנשוך את הדבר שהזקו, זה גופא מעורר אותו ביותר לחזור בתשובה על חטאו*י. ובפרט בנדו"ד, שהעונש ע"י הנחש דוקא -- שייך להחטא עצמו, וכמו שפרש"י (בפסוק ו): ,יבוא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה, יבוא נחש שכל המינין וכו' ויפרע מכפויי טובה וכו' ". ומובן שפיר שע"י ההבטה על ה,נחש* נתעוררו ביותר להסתכל כלפי מעלה לשעבד הלב לאביהם שבשמים. ולכן הסברא נותנת, כנ"ל, שבציווי הקב"ה למשה על עשיית ,השרף" נאמר ג"כ (שמו) ,נחש" (ולא רק תוארו),
ולאחר שמבואר כ"ז מפרש"י הנ"ל,
הערות
- 1. וע"ז בא התירוץ : ,אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה וכו' היו מתרפאים (-- ולכן מובן שלא ה,נחש מחי") ואם לאו היו נמוקים" -- היינו שנשיכת הנחש המיתה רק בהעדר הסתכלות כלפי מעלה וכו'. ולכן אף שבקשו מחילה ונמחל להם חטאם קרה ש,נשך הנחש את איש" כי נוסף על בקשת מחילה בעון זה בפרט, צריך להיות גם הסתכלות כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים.
- 2. ומה שרש"י כותב ע"ז ,ואמרו רבותינו", כי א) בפשש"מ אעו קשה ב"כ ,וכי נחש ממית", שהרי זהו טבע הנחש כמ"ש (בראשית ג, טו) ,ואיבה אשית גו'**"* ואתה תשופנו עקב" -- ,ואף משם תמיתנו" (פרש"י שם). משא"כ ע"פ ,רבותינו" שאין חי" שולטת באדם עד שגדמה לו כבהמה (שבת קנא, ב. וש"נ). [ובפרט שבפשש"מ משמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד (פרש*"י פושתנו כא, א) שהיו הורגים הנחשים (פרש*י בהעלותך י, לד). ואיגו מפורש ע"ע שחורו העננים ****. משא"כ ע"פ הרבותינו" שמפורש שחזרו בזכותו של משה (תענית ט, א. וראה גו"א (מסעי לג, מ) שחזרו לאחר עעשו רושם שבא הכנעני להלחם וכו))]. ב) ע"ד הפשט אינו קשה ,וכי נחש מחי -- כי מצינו בכ"מ שהקב"ה שלח הרפואה וכו" עיי איזה דבר, ,ואין לשאול בזה טעם כי הוא מפעולות הנסים" (גו"א בפרש"י כאן. וראה ראב"ע כאן).
- 3. ומה שרש"י מביא דרשא זו כאן, הוא לבאר שמ"ש ,אא"כ מביט בו בכונה* פירושו (לא הבטה על ה,נחש נחשת" בכוונה, אלא) הסתכלות כלפי מעלה וכו'.
- 4. ידה
- 5. את הנחשים, ולא ע"י ח" רעה או עונש אחר וכו וע"ז מפרש (שם) יכות ה" נחשים לחטאם ,יבא נחש כו"".
- 6. *%) משא"כ שאר חיות וכו" -- ראה נח (ט, ב). ולהעיר ג"כ מפרש"י בראשית א כו (ד"ה וירדו). ד, טו (ד"ה וישם). נח (ט, ה).
- 7. ****) אבל ראה לקו"ש חי"ח ע' 256 ואילך.
- 7. ראה הערה הא' להערה הקודמת, שלפעגייד כ"ה הגירסא הנכונה,
- 8. שלכן הי' הציחי ,ושים אותו על נסי" (ראה פרש"י).
- 9. גו"א שם.
רש"י על בראשית ג׳:ט״ו - הטקסט מספריא
ואיבה אשית. אַתָּה לֹא נִתְכַּוַּנְתָּ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת אָדָם כְּשֶׁיּאֹכַל הוּא תְּחִלָּה וְתִשָּׂא אֶת חַוָּה, וְלֹא בָאתָ לְדַבֵּר אֶל חַוָּה תְּחִלָּה אֶלָּא לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים קַלּוֹת לְהִתְפַּתּוֹת וְיוֹדְעוֹת לְפַתּוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, לְפִיכָךְ וְאֵיבָה אָשִׁית:
ישופך. יְכַתֶּתְךָ (סוטה ט') כְּמוֹ וָאֶכֹּת אֹתוֹ (דברים ט), וְתַרְגּוּמוֹ וְשָׁפִית יָתֵי':
ואתה תשופנו עקב. לֹא יְהֵא לְךָ קוֹמָה וְתִשְּׁכֶנּוּ בַּעֲקֵבוֹ, וְאַף מִשָּׁם תְּמִיתֶנּוּ, וּלְשׁוֹן תְּשׁוּפֶנּוּ כְּמוֹ נָשַׁף בָּהֶם (ישעיהו מ') כְּשֶׁהַנָּחָשׁ בָּא לִנְשֹׁך הוּא נוֹשֵׁף כְּמִין שְׁרִיקָה וּלְפִי שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשָוֹן כְּתִיב לְשׁוֹן נְשִׁיפָה בִשְׁנֵיהֶם:
ואיבה אשית AND I WILL SET ENMITY — Your sole intention was that Adam should die by eating it first and that you should then take Eve for yourself (Genesis Rabbah 20:5), and you came to speak to Eve first only because women are easily influenced and know how to influence their husbands; therefore “I shall put enmity [between thee and the woman]”.
הוא ישופך HE WILL BRUISE (or, POUND) THEE— Like (Deuteronomy 9:21), “And I beat in pieces” which Onkelos translates by ושפית “I pounded it.”
ואתה תשופנו עקב AND THOU SHALT BRUISE HIS HEEL — As you will have no height (not stand erect) you will be able to bite him only on the heel, but even at that spot you will kill him. The word תשופנו is of the same import as the verb in (Isaiah 40:24). נשף בהם “It bloweth upon them.” When a serpent comes to bite, it blows with a kind of hissing sound. Although the words ישופך and תשופנו have different meanings, since they constitute “a play upon words” by sounding similar, they are both used here.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך יח ‹ חוקת ‹ שיחה ג ‹ 253 לקו"ש חי"ג ע' 74
- כרך כא ‹ בשלח ‹ שיחה ג ‹ 89 לקו"ש חי"ג ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

