81

וזהו הסדר של שלשת הכינויים הללו של הקדוש־ברוך־הוא:

בחומש – העיקר של התורה שבכתב – מאיר השורש⁴⁷ והרמז⁴⁸ של כל דבר, ולכן נאמר "קומה הוי'", שדוקא משם נובע הענין של "יפוצו אויביך...".

בכתובים – שבהם נמשכים הענינים שבתורה למטה יותר⁴⁹, אך עדיין זהו חלק של התורה שבכתב – נאמר "יקום אלקים", שהענין של "קומה הוי'" נמשך לשם אלקים⁵⁰, ואז נגרם ענין של "יקום אלקים". אמנם, אלקים הוא שם קדוש⁵¹, אבל הוא בלשון רבים⁵² וזהו שרש ומקור להעלם⁵³ של העולם⁵⁴.

ובתורה שבעל פה – שזוהי הדרגה שבה נמשכת התורה ויורדת להשגתו ולהבנתו של המקבל – מופיע הכינוי "מי שאמר והיה העולם": כאן כבר מדובר על הדרגה של עולם, מלשון העלם. אמנם, יודעים שישנו מי "שאמר והיה העולם", אך הוא רק בגדר "מי שאמר – בלשון דהעלם ונסתר "מי"⁵⁵ – והיה העולם".

ועל ידי כך שהענין של "קומה הוי'" נמשך אל תוך העלם העולם, נגרם "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך" בפועל.

וכאשר מדובר על "אויביך" ו"משנאיך" הפוגעים ב"שמך הגדול", אין הקדוש־ברוך־הוא מתחשב בשום חישובים, ואפילו לא בכך שישראל צריכים תחלה דווקא לחזור בתשובה, והוא מביא מיד את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ט)