81

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וזהו הסדר של שלשת הכינויים הללו של הקדוש־ברוך־הוא:

בחומש – העיקר של התורה שבכתב – מאיר השורש47 והרמז48 של כל דבר, ולכן נאמר "קומה הוי'", שדוקא משם נובע הענין של "יפוצו אויביך...".

בכתובים – שבהם נמשכים הענינים שבתורה למטה יותר49, אך עדיין זהו חלק של התורה שבכתב – נאמר "יקום אלקים", שהענין של "קומה הוי'" נמשך לשם אלקים50, ואז נגרם ענין של "יקום אלקים". אמנם, אלקים הוא שם קדוש51, אבל הוא בלשון רבים52 וזהו שרש ומקור להעלם53 של העולם54.

ובתורה שבעל פה – שזוהי הדרגה שבה נמשכת התורה ויורדת להשגתו ולהבנתו של המקבל – מופיע הכינוי "מי שאמר והיה העולם": כאן כבר מדובר על הדרגה של עולם, מלשון העלם. אמנם, יודעים שישנו מי "שאמר והיה העולם", אך הוא רק בגדר "מי שאמר – בלשון דהעלם ונסתר "מי"55 – והיה העולם".

ועל ידי כך שהענין של "קומה הוי'" נמשך אל תוך העלם העולם, נגרם "יפוצו אויבך וינוסו משנאיך" בפועל.

וכאשר מדובר על "אויביך" ו"משנאיך" הפוגעים ב"שמך הגדול", אין הקדוש־ברוך־הוא מתחשב בשום חישובים, ואפילו לא בכך שישראל צריכים תחלה דווקא לחזור בתשובה, והוא מביא מיד את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ט)

הערות

  1. 47. כלי אומנתו של הבורא כי "ברא עלמא" ע"י "אסתכל באורייתא" (ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א־ב).
  2. 48. דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא (ראה זח"ג רכא, א).
  3. 49. כמובן ממחז"ל (תענית ט, א) מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא. ולהעיר שדברי קבלה אין להם כ"כ תוקף כדברי תורה (ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' דברי קבלה. וש"נ). ועוד.
  4. 50. להעיר ג"כ דדוד (נעים זמירות ישראל) הוא בחי' שם אלקים (אוה"ת שם ע' שעז – מעבוה"ק).
  5. 51. שבועות לה, סע"א.
  6. 52. רש"י וירא כ, יג. וישלח לה, ז.
  7. 53. בגימט' הטבע (פרדס שי"ב פ"ב. שער היחוה"א רפ"ו. ובשל"ה (פט, א) משמע קצת שכ"ה בזהר), מל' טבעו בארץ (שו"ת ח"צ סי"ח, הובא בלקו"ת ראה כב, ג).
  8. 54. ראה שער היחוה"א שם. ובכ"מ.
  9. 55. ראה זח"א א, ב ואילך. לק"ת במדבר יד, ד. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.