253
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
חוקת
א. דברי חז"ל ורש"י על הבאר וענני הכבוד
חז"ל אומרים1, שהבאר שסיפקה לבני ישראל במדבר מים, היתה בזכות מרים, ולכן, מיד לאחר פטירת מרים – "ולא היה מים לעדה"2; וענני הכבוד היו בזכות אהרן, וכאשר "מת אהרן נסתלקו ענני כבוד...".
למרות זאת היתה הבאר גם לאחר פטירת מרים, וענני הכבוד לאחר מות אהרן, כיון שאחר־כך, כפי שאומרים חז"ל1 – "חזרו שניהם בזכות משה".
במבט ראשון נראה, שגם רש"י בפירושו על התורה, לימוד פשוטו של מקרא, מקבל את דברי חז"ל הללו: על הפסוק2 "ולא היה מים לעדה", מפרש רש"י "מכאן שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים", ועל הפסוק3 "וישמע הכנעני" הוא מצטט4: "שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד"; יחד עם זאת מוצאים, שהבאר היתה לאחר פטירת מרים, כפי שמסופר בהמשך בתורה5 (בענין הנס של "אשד הנחלים"), וכפי שמפרש רש"י על
ג המילים "ומבמות הגיא .. בשדה מואב"6 – "כי שם מת משה ושם בטלה הבאר".
מכך נראה, שרש"י מקבל את הסברה שאת הבאר החזיר הקדוש־ברוך־הוא בזכות משה7, ומסתבר מכך, שגם ענני הכבוד חזרו בזכות משה8 – שהרי אין זה הגיוני לומר שזכותו של משה הועילה רק להחזרת הבאר, ולא להחזרת ענני הכבוד.
אך לפי זה תמוה: על הבאר מספרת התורה9 כיצד חזרה – ש"ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה... וירב העם...", ואז אמר הקדוש־ברוך־הוא למשה "קח את המטה..." ולבני־ישראל שוב היו מים מן הסלע.
ואילו לגבי ענני הכבוד אין מוזכר בתורה, וכן לא בפירוש רש"י, כיצד ומתי "חזרו"!?
וכן יש להבין: כשם שביטול הבאר לאחר מות מרים גרם ל"ויקהלו על משה... וירב העם...", כך גם סילוק ענני הכבוד לאחר מות אהרן היה צריך, לכאורה, לגרום לזעזוע אצל בני ישראל, ומדוע איננו שומעים שהיו
הערות
- 1. תענית ט, א. ספרי דברים פי' שה. מכילתא בשלח טז, לה. ועוד.
- 2. פרשתנו כ, ב.
- 3. פרשתנו כא, א. ועד"ז לפנ"ז כ, כט. לקמן פינחס כו, יג. מסעי לג, מ. עקב י, ו.
- 4. "כדאיתא בר"ה" (ג, רע"א).
- 5. רש"י פרשתנו כ, י־יא. כא, טז ואילך ובפרש"י.
- 6. שם, כ.
- 7. ראה שפ"ח שם. וראה רש"י שם, יח: חפרוה שרים משה ואהרן (ראה במקומות שבהערה 1: וחזרה בזכות שניהן).
- 8. ראה שפ"ח שם, טו: הנסמן לקמן הערה 37, 38.
- 9. פרשתנו כ, ב ואילך.
רש"י על במדבר כ׳:י׳ - הטקסט מספריא
ויקהלו וגו'. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה (בראשית רבה ה'):
המן הסלע הזה נוציא. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהָלַךְ הַסֶּלַע וְיָשַׁב לוֹ בֵּין הַסְּלָעִים כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם מַה לָּכֶם מֵאֵי זֶה סֶלַע תּוֹצִיאוּ לָנוּ מַיִם? לְכָךְ אָמַר לָהֶם המרים — סַרְבָנִים, לְשׁוֹן יְוָנִי שׁוֹטִים, מוֹרִים אֶת מוֹרֵיהֶם, הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה שֶׁלֹּא נִצְטַוִּינוּ עָלָיו נוֹצִיא לָכֶם מַיִם? (תנחומא):
ויקהלו וגו׳ [AND MOSES AND AARON] ASSEMBLED [THE WHOLE CONGREGATION BEFORE THE ROCK] — This was one of the places where the smaller contained the greater, (the entire congregation being assembled in front of one rock) (Leviticus Rabbah 10:9).
המן הסלע הזה נוציא MUST WE BRING [WATER] OUT OF THIS ROCK? — They said this because they could not distinguish it (the rock intended by God), for the rock from which the water had hitherto flowed during these forty years had vanished and taken a place amongst the other rocks when the “well” disappeared after Miriam’s death, and Israel said to them, “What difference is it to you from which rock you bring forth water for us?” — It was on this account that he (Moses) said unto them (called them) המרים — which may mean “refractory”, or, as a Greek expression, “foolish people” (µώροι), or, “such as would teach (מורים) their teachers” — from this rock about which we have received no Divine Command can we bring forth water for you?! (cf. Midrash Tanchuma, Chukat 9).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.