195
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ההסבר לכך הוא:62
ההשפעות של ארבע אותיות של שם הוי' על היהודי, וכפי שהן בנפש האדם – אדמה לעליון63, בצלמנו64 – הן: יו"ד ה"א – חכמה בינה (שכל), וא"ו – מדות שבלב, ותורה, ה"א – דיבור ומעשה, מצוות65.
עיקר מלחמת עמלק היא על המעשה בפועל ממש. לגבי כחות השכל בלבד – בחינת י"ה אין הוא מתנגד כל כך. לא כל כך אכפת לו שיהודי יודע את רבונו, שיש רק הבנה באלקות, אבל אין הוא רוצה שההבנה תשפיע על המדות והרגשות שבלב, המביאות לידי מחשבה דבור ומעשה – בחינת ו־ה. ואדרבה – אז המרידה היא חמורה ביותר. כפי שמודגש בדברי חז"ל "יודע את רבונו", אך למרות זאת "מתכוין למרוד בו", כי הידיעה אינה משפיעה על המדות ועל כחות המחשבה הדבור והמעשה.
ובפרט זה של עמלק – שהענין של "יודע את רבונו" אינו מביא לידי קבלת עול ולפחות בהתאם לידיעתו – והרי קבלת עול מחייבת את קיום התורה והמצוות, וכאשר קבלת העול פגומה הרי זו, בדקות, מרידה ברבונו – בפרט זה צריך כל אחד לוודא שלא ייפגם, כי בכל דרגה של עבודת וידיעת ה' עלול להיות מקום לטעות לגבי ענין קבלת העול66.
ז. עמלק מתנגד למתן תורה
בכך ניתן להבין גם מדוע התרחשה מלחמת עמלק "בדרך בצאתכם ממצרים" לפני מתן תורה:
כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ולכן מובן, שמלחמת עמלק התרחשה בגשמיות לפני מתן תורה, משום שעמלק ברוחניות מתנגד ואינו רוצה לאפשר את החידוש של מתן תורה:
החידוש שבמתן תורה הוא67, שתורה לא בשמים היא, אין להשאירה ברוחניות בלבד, אלא צריך להורידה למטה, ללימוד בפועל ולקיום מצוות מעשיות, ואדרבה – המעשה הוא העיקר68.
וזו היתה טענת המלאכים69 "חמודה גנוזה... תנה הודך על השמים": כיון שהתורה היא שיא של התעלות ברוחניות, היא צריכה להנתן "על השמים", אפילו מעל לרוחניות שבעולם הזה – מעל לשכל האדם.
הערות
- 62. ראה בכ"ז – תו"א ס"פ תצוה. ד"ה זכור בסה"מ תקס"ה ח"א וביאורו. סידור שער הפורים. סהמ"צ להצ"צ מצות זכירת מעשה עמלק.
- 63. עשרה מאמרות מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג ועוד. של"ה כ, ב ובכ"מ.
- 64. בראשית א, כו.
- 65. ראה בכ"ז אגה"ת ספ"ד. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ.
- 66. להעיר מלקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 167 סעיף ה ואילך.
- 67. ראה לעיל ע' 54, וש"נ.
- 68. אבות פ"א מי"ז.
- 69. שבת פח, ב ואילך. ובגשמיות, (משיחת ש"פ זכור תש"ל, תשל"ג)
משנה אבות א׳:י״ז - הטקסט מספריא
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 302 לקו"ש חכ"א ע' 195
תורת מנחם 2
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- תקס"ו ח"א ‹ וקבל היהודים ‹ שיח לקו"ש חכ"א ע' 195
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

