יט
שב' חכמות הללו היו כא' ואח"כ נאמר10 יקוו המים שנעשה הבדלה ביניהם שבחי' ח"ת נמשכה למטה להיות כולם בחכמ' עשית וח"ע היא למעלה חכמ' התורה אורייתא מחכמה נפקת11 חכים ולא בחכמה ידיעא12, ומשה מן המים משיתיהו13 חזר והמשיך חכמת התורה למטה להתלבש למטה בח"ת והמלאכי' לא רצו בזה שתתלבש חכמה זו למטה ואמרו14 מה אנוש כו', וירידה זו צורך עלי' היא.
וזהו חכמות בחוץ תרונה שהעלי' הוא ע"י השיר יוצאי'15 בשיר ונמשכי' בשיר וכענין שיר16 המעלות פי' מעלות מל' עליה והיינו ע"י השיר וכידוע בענין ט"ו שיר המעלות שאמר דוד שהיו אומרי' אותם בט"ו מעלות17 שהיו נושאי' המים מהשילוח ע"ג המזבח ועל כל מעלה ומעלה היו הלוים משוררים כו'. וזהו חכמות בחוץ שע"י ירידת החכמו' בבחי' חוץ למטה להיות כולם בחכמ' עשית ואח"כ מתחברי' יחד כמו שהן קודם בריאת העולם מים במים, וגם חכמ' התורה נתלבשה בגשמיות ועי"ז תרונה בבחי' שיר להתעלות למעלה יותר משהיו מקודם כי יש הרבה בחי' חכמה ויש בחי' שלמעלה מעלה יותר כו'.
והנה צדיקי' מה הם עושים שטי' ע"פ המים פי' שיוגבהו למעלה יותר גם מבחי' חכמת התורה כמו שתתעלה אז הנק' מים שיורדי' מגבוה כו' והיינו ע"י שהקב"ה עושה להם כנפים כנשרים, כי הנה כתי' כנשר18 יעיר קנו כו' ישאהו על אברתו, שנושא בניו בגובה למעלה ממנו ומשימם ע"ג כנפיו וכך הקב"ה כביכול ישא הצדיקי' מלמעלה מעצמו כביכול והיינו למעלה מחכמת התורה וכמ"ש דרך19 הנשר בשמים ופי' שטי' כמשל המשיג בתורה ששכלו משוטט מענין לענין כו' אלא שכהיום הוא בתורה הנגלות לנו וגם בג"ע הוא רק זיו השכינה אבל לעה"ב יהי' משוטטי' ע"פ החכמ' ויתפסו אותה שלכן נאמ' ת"ח20 אין להם מנוחה שנאמ'21 ילכו מחיל כו'. ועפ"י הקבלה הוא שיהי' בבחי' כתר שלמעלה מחכמה וזהו ע"פ המים.
הערות
- 10. יקוו המים : בראשית א, ט.
- 11. אורייתא מחכמה נפקת : זח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. ועוד.
- 12. חכים ולא בחכמה ידיעא : תקו"ז בהקדמה (יז, ב). זהר חדש יתרו לד, ד.
- 13. מן המים משיתיהו : שמות ב, י. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תקלד. במדבר ח"ב ע' תשטז. דברים ח"ד ע' א'קצט. וש"נ.
- 14. ואמרו מה אנוש : תהלים ח, ה. שבת פח, ב. וראה במ"מ בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רסח.
- 15. יוצאי' בשיר : שבת נא, ב. וראה תו"א ז, ג. קיג, ב-ג. לקו"ת פ' פינחס עז, ג. שם פ' ברכה צח, א (בשם לקו"א להה"מ). ס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קכ (בשם מורי זלה"ה). וראה במ"מ בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רסט.
- 16. שיר המעלות : תהלים קכ-קלד.
- 17. שהיו אומרי' אותם בט"ו מעלות : ראה סוכה נא, ב.
- 18. כנשר יעיר קנו : האזינו לב, יא.
- 19. דרך הנשר בשמים : משלי ל, יט.
- 20. ת"ח אין להם מנוחה : ברכות סד, א. מו"ק כט, א.
- 21. שנאמ' ילכו מחיל : תהלים פד, ח.
מועד קטן כ״ט א - הטקסט מספריא
כְּצִיפּוֹרֵי בְּפִי הַוֶּושֶׁט. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּפִטּוּרֵי בְּפִי וֶושֶׁט.
וְאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָא: הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״. הַנִּפְטָר מִן הַחַי, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״.
הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״.
הַנִּפְטָר מִן הַחַי, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, שֶׁהֲרֵי דָּוִד שֶׁאָמַר לְאַבְשָׁלוֹם ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, הָלַךְ וְנִתְלָה, יִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, הָלַךְ וְהִצְלִיחַ.
וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: כׇּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״.
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה אֲפִילּוּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״.
הֲדַרַן עֲלָךְ וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן
as it is for a knotted rope [tzippori] to pass through an eye [veshet] in a ship’s rigging. Rabbi Yoḥanan said: It is as difficult as it is for a halyard [pitirei] to pass through an eye [veshet].
And Rabbi Levi bar Ḥayyata said: One who departs from the deceased should not say to him: Go to peace, but rather he should say: Go in peace. One who departs from the living should not say to him: Go in peace, but rather he should say: Go to peace.
One who departs from the deceased should not say to him: Go to peace, but rather: Go in peace, as it is stated: “And you shall go to your fathers in peace; you shall be buried in a good old age” (Genesis 15:15).
One who departs from the living should not say to him: Go in peace, but rather: Go to peace, as David said to Absalom: “Go in peace” (II Samuel 15:9), and he subsequently went and was hanged; whereas Jethro said to Moses: “Go to peace” (Exodus 4:18), and he went and was successful.
And Rabbi Levi said: Anyone who leaves from the synagogue and goes to the study hall or goes from the study hall to the synagogue, i.e., he goes from the mitzva of prayer to the mitzva of Torah study or vice versa, merits to receive the Divine Presence, as it is stated: “They go from strength to strength, every one of them appears before God in Zion” (Psalms 84:8).
With regard to the same verse, Rav Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: Torah scholars have no rest, even in the World-to-Come, as even there they remain in constant movement and ascent, as it is stated: “They go from strength to strength, every one of them appears before God in Zion.” Even when they are in the World-to-Come, they continue to go from strength to strength, until the final redemption will arrive in the end of days and God will appear in Zion.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.