שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
רב יוסף היה "סיני", "קרי' רב יוסף אנפשי':
69 ברכות סד, א. הוריות בסופה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עליו לקיים את הציווי "וכסיתו", להלבישו בציצית ותפילין" אך צריך להיות בכך סדר, תחלה צריך הוא עצמו להתפלל ו"מבית הכנסת לבית המדרש" – ללמוד תורה, ולאכול פת שחרית, ואחר כך "הנהג בהם מנהג דרך ארץ", ולאחר כל זאת הוא יקיים את "וכסיתו";
65 ברכות סד, א. שו"ע (ואדה"ז) או"ח סקנ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך, והיינו, שהדרשה א"ת בניך אלא בוניך היא בתיבת בניך הב', ומזה למדים שקאי על תלמידי חכמים, כמארז"ל מאי בנאין אלו תלמידי חכמים שעוסקים בבנינו של עולם.
3 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואפשר לומר, שמטעם זה נקרא רב יוסף בשם "סיני" – כיון שהביטול של רב יוסף הי' בבחינת "סיני", שאף שיש בו המעלה ד"הר", אעפ"כ הרי הוא בביטול.
55 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
ועל זה דרשו רז"ל א"ת בניך אלא בוניך, דענין בוניך הוא בחי' המשכת אלקות למטה ע"י עסק התורה דוקא [ולהעיר שכללות ענין התורה שייך לשם ישראל ( ישראל קנין אחד) דוקא, כי, ישראל ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה], שלכן נקראים תלמידי חכמים בנאים, לפי שעוסקים בבנינו של עולם, ונודע כי הבנין הוא מאבנים, שתי אבנים בונות שתי בתים וכו', והו"ע אותיות התורה שעל ידם נמשך אלקות למטה, וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' על הר סיני, וכידוע שבמ"ת בטלה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, וכן עכשיו ע"י לימוד התורה בבחי'ביטול, מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו', ממשיכים אלקות בבחי' עם זו (קנית).
68 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלא שבאמירת מודה אני בהתחלת היום ה"ז עדיין בבחי' מקיף, וע"י עבודת התפלה נמשך ומתגלה ענין זה בבחי' פנימיות (כנ"ל), שזהו מה שנעשה מציאות חדשה (גזור שתבנה כו'), לעבוד עבודתו במשך כל היום כולו, מבית הכנסת לבית המדרש , ועד להנהג בהן מנהג דרך ארץ .
649 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהקדם הביאור במאמר רז"ל (וכן הוא פסק בהלכה בשו"ע וגם בקיצור שו"ע ) שסדר העבודה הוא שצריך לילך מבית הכנסת לבית המדרש, והיינו, שגם תלמיד חכם שכל ענינו הוא לימוד התורה בביהמ"ד, ועד לתלמוד תורה ברבים, אין לו לילך מיד לבית המדרש, אלא צריך לילך תחילה לבית הכנסת, כי, כדי שלימוד התורה (בביהמ"ד) יהי' כדבעי צ"ל הקדמת התפלה (בביהכנ"ס), שבה מבקש מהקב"ה חננו מאתך חכמה בינה ודעת, ועוד לפנ"ז, שבהתחלת התפלה ישנו הענין דברכת התורה.
530 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובכללות יותר ישנה גם החלוקה דכללות עבודת היום שהתחלתה בעבודת התפלה בכוונת הלב, ענין המחשבה, ומבית הכנסת לבית המדרש , לימוד התורה בדיבור, ואח"כ הנהג בהם מנהג דרך ארץ , שהו"ע הקיום במעשה.
1035 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמאמר רז"ל שקוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, וכך בר נש עסיק באורייתא ומקיים עלמא, ואמרו רז"ל תלמידי חכמים (דקאי על כל בנ"י) מרבים שלום בעולם, ועד שפועלים שלימות נעלית יותר מהשלימות דעולם על מילואו נברא , והיינו, לא רק תולדות מלא שנאמר בהתחלת הבריאה, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם , אלא גם אלה תולדות פרץ , באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה , נחלה בלי מצרים , שלא בערך לגבי שבעת ימי הבנין, ועד שפועלים בעולם שיהיו שמים חדשים וארץ חדשה .
1386 ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה גם הנשמות שבג"ע שבלתי גופים הם יוצאים בשיר ונמשכים בשיר בבחי' הביטול תמידי בלי הפסק בעליות וירידות מג"ע התחתון לעליון ומעליון לתחתון (כמ"ש ילכו מחיל אל חיל וכמארז"ל שאין להם מנוחה לא בעה"ז ולא בעה"ב) כו' וזהו יוצאי' בשיר ונמשכי' בשיר כמ"ש במ"א ולפ"ז צ"ל מפני מה נזכר במרכבת יחזקאל ע"ה השיר של המלאכי' כמ"ש ואשמע אחרי קול רעש כו' ולא נז' בו ולא בשום מקום בתורה <קא>
13 שאין להם מנוחה : ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הנה פי' הענין של שלו"ם הוא כח המחבר ב' הפכים כאחד כמו עושה שלום במרומיו בין מיכאל שר של מים לגבריאל שר של אש שיחדיו ישכנו ולא יכבו זא"ז כו' ומוכרח לומר מה שיש לזה הכח לחבר ולקשר ב' הפכים כאש ומים שיהיו מיוחדי' בתכלית האחדו' הוא מפני שמתבטלי' ממציאותם לגבי אור הגבוה משניהם כמשל השר והעבד שמתבטלי' שניהם בבוא המלך כמ"ש במ"א, וענין זה הכח המחבר למעלה הוא הנק' שלום וכמ"ש וכל בנייך למודי הוי' ורב שלום בנייך וארז"ל אלו ת"ח שמרבים שלום בעולם כו', פי' למודי הוי' לשון נפעל שנלמדים משם הוי' והוא שהם בחי' טפל ומשמש לדבר הוי' בשעה שלומדים דבר ה' זו הלכה עד שהם נלמדי' מה' כי אינם דבר ויש בפ"ע כלל וכלל אלא הם רק בחי' כלי לדבר ה' וכמ"ש ודבר"י אשר שמתי בפיך כו' לעוצם בחי' הביטול כו' וכמ"ש במ"א ביאור דבר זה ע"פ משה ידבר כו'.
69 אלו ת"ח שמרבים שלום בעולם : ברכות סד, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהבין זה הנה יש להקדים מה שאמרו ז"ל דבשעת מ"ת נתקבצו כל האומות וכו' עד שפתחו כולם ואמרו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי הנה התורה היא בחי' שלום וכמ"ש ורב שלום בנייך א"ת בנייך אלא בונייך אלו ת"ח כו' וגם אמרו ז"ל כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנא' או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו'.
8 ורב שלום בנייך א"ת בנייך : ישעי' נד, יג. ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו פי' הון ביתו הנה פי' ביתו הוא בחי' בית דחכ' כמ"ש בחכ' יבנה בית והן בחי' אותיו' התורה בכ"ד ספרים דאוריי' כמ"ש ותמלא כדה כו' כנ"ל וכמ"ש בס"י שהאבנים הן האותיות שתי אבנים בונות כו' ולכך נק' ת"ח בונים וכמ"ש ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' ועד"מ בבנין בית הנה עיקר העונג והשעשועי' הוא במטמונים הגנוזים בתוך חדרי הבית מכל הון יקר ונעים כו' הנק'
92 ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך : ישעי' נד, יג. ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הענין הוא כידוע שהאותיו' נק' אבנים כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות כו' ועד"מ מאותיו' הדיבור שהן בחי' דומם כו' ומכ"ש אותיו' הכתב והיינו אותיו' התורה בכ"ב אתוון דאתמסרו למשה כו' ובחי' צירופי אותיו' שבתשב"כ נק' בתים וכמ"ש בזהר דאוריי' היכלא עילאה דקוב"ה כו' וכן ארז"ל ד' אמות של הלכה הוא במקום היכל ק"ק כו' וכמ"ש ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' והוא בחי' צירופי אותיו' התורה שנק' בנין בית וז"ש בחכ' יבנה בית שע"י ח"ע שבעצמות המאציל נבנה עיקר הבנין בית הזה בעצמו ומהותו דהיינו שכל שרש התהוות צירופי אותיו' הללו הוא בשרשם ומקורם באור חכ' הקדומה דא"ק וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' שנק' קדמות השכל כו' (וכנראה בחוש שהתהוות הצירופי' בא מלמעלה מן השכל דוקא כמ"ש במ"א באריכות בענין ההוא צפרא דמצפצפא כו') ובתבונה היינו בחי' שכל הנגלה בעיון ומח' עד שנק' מחשבה של חכ' שהוא מקור גילוי אותיות במחו"ד כידוע ובתבונה זו יתכונן האותיות הנק' בית ופי' יתכונן היינו ענין קיום והעמדה בלבד כמן כן ובסיס כו' והענין הוא שע"י בחי' התבונה הזאת יש קיום והעמדה נצחית לבנין צירופי אותיו' שבתשב"כ שנק' בתים והיינו כמו ע"י העוסקים בתורה בהגיון כמ"ש והגית בה כו' (וע"י העוסקי' בדיבור נבנה הבית עצמו כמ"ש בוניך וע"י ההגיון בעיון יתכונן הבית וז"ש ובתבונה יתכונן ועיי' במק"מ במ"ש הרמ"ז בענין ההפרש בין מצות עיון למצות קריאה כו' וד"ל).
10 א"ת בניך אלא בוניך שעוסקים בבנינו של עולם : ברכות סד, א. שבת קיד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה חיי העוה"ב או ג"ע מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה הוא רק בבחי' ממכ"ע הנ"ל הבא בבחי' צמצום הארה בעלמא מעצמות אור א"ס ב"ה כנ"ל ואף גם זאת אין אדם שיגיע לקבל שכר כזה אלא ע"י עליות כמה מדריגות זו למעלה מזו ודוקא אחר הפשטת הגשמיות מלבד טהרת הטומאה מן העוונות גם מתאוות היתר שלזה באה הנפש ביסורי גהנום תחלה קודם עלותה לג"ע וגם לאחר יסורי גהנום שתטהר מן הטומאה הגשמיות הנה כשצריכה לעלות לג"ע צריכה תחלה לטבול בנהר דינור להפשיט אותה מן ההגשמה (וכמ"ש במ"א שגם המלאכים הנשלחים לזה העולם החומרי באיזה שליחות נסים וכה"ג מפני שעברו בעוה"ז החומרי צריכי' טבילה בנהר דינור בעלותם למעלה כו') וכמ"כ בעליות הנשמות ממדריגה למדריגה כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' כמו מג"ע התחתון לג"ע העליון וכיוצא צריכה טבילה בנהר דינור כו'.
39 ילכו מחיל אל חיל : תהלים פד, ח. וראה ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צדיקים מה הם עושים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה צדיקי' מה הם עושים שטי' ע"פ המים פי' שיוגבהו למעלה יותר גם מבחי' חכמת התורה כמו שתתעלה אז הנק' מים שיורדי' מגבוה כו' והיינו ע"י שהקב"ה עושה להם כנפים כנשרים, כי הנה כתי' כנשר יעיר קנו כו' ישאהו על אברתו, שנושא בניו בגובה למעלה ממנו ומשימם ע"ג כנפיו וכך הקב"ה כביכול ישא הצדיקי' מלמעלה מעצמו כביכול והיינו למעלה מחכמת התורה וכמ"ש דרך הנשר בשמים ופי' שטי' כמשל המשיג בתורה ששכלו משוטט מענין לענין כו' אלא שכהיום הוא בתורה הנגלות לנו וגם בג"ע הוא רק זיו השכינה אבל לעה"ב יהי' משוטטי' ע"פ החכמ' ויתפסו אותה שלכן נאמ' ת"ח אין להם מנוחה שנאמ' ילכו מחיל כו'.
20 ת"ח אין להם מנוחה : ברכות סד, א. מו"ק כט, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמו"כ יובן הענין למעלה דהנה רוח אייתי רוח ואמשיך רוח שע"י העלאה גורם המשכה, וכמו בשבת שהיא בחי' נקודה אמצעית, שבששת ימי החול הי' בחי' בירורי' ובשעת קבלת שבת הוא בחי' העלאו' ואח"כ נמשך המשכות לצורך ימי החול של שבוע אחרת, ובכללות יובן הענין בבחי' אלף הז', שית אלפי שנין וחד חרוב כו' שהוא בחי' יום שכולו שבת שהוא בחי' עלי' אחר תשלום כל הבירורי' שעי"ז יהי' גורם אח"כ המשכה שיהי' שמים חדשים וארץ חדשה כמ"ש שמים חדשים וארץ חדשה, ותורה חדשה מאתי תצא כו', כמ"ש בספר התמונה שיש שבעה שמיטות כו' ושמיטה הזאת היא שמיטת הפחד והראי' שבו נחרבו הבתי מקדשים, אבל לאחר תשלום כל הבירורים יהי' נמשך אח"כ באופן משובח יותר מכמו של עכשיו דהיינו שיהי' שמיטת הת"ת כו', וממילא יובן שיהי' בחי' העלאו' והמשכו' כמ"ש צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ב כו' שנאמר ילכו מחיל אל חיל בחי' עלי' ובחי' המשכות, יכול יש להם צער ת"ל וקוי ה' יחליפו כח פי' יחליפו שיהי' להם כח חדש שלא הי' בבחי' העלאה שמתחלה ולא נתייגע כלל, וע"כ בכח זה החדש לא ייעפו ולא ייגעו כלל, ומהו התחלפות הכח שיהי' להם בחי' וקוי ה', בחי' ביטול עצמי' שאינו מרגיש עצמו שבדעתו שהוא אינו עושה כלום רק שמה שהוא עושה הוא ע"י שנותנים לו מלמעלה מאחר שיהי' לאחר תשלום כל הבירורים שיתעלה הכל למעלה ויהי' בבחי' עצמיות ושם אין חילוק כלל בין בחי' העלאה ובין בחי' המשכה, כמ"ש שגיא כח רב כח כו', ועי"ז ויעלו אבר כנשרים כמו שהנשר אינו מרגיש הגבהת גופו מעלה מעלה והשפלת גופו למטה מטה כנ"ל כו' וד"ל.
59 צדיקים אין להם מנוחה . . ילכו מחיל אל חיל : ברכות סד, א. [בגמ' שם: ת"ח. אבל הגי' ”צדיקים" מובא בכ"מ — ראה בהמ"מ בלקו"ש חט"ו ע' 137. ובס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' מו]. תהלים פד, ח.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ט היוצא לדרך טוב שיטול רשות מגדולי העיר אע"פ שאינם רבותיו כדי שיברכוהו ואל יאמרו לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר למשה לך לשלום עלה והצליח ודוד שאמר לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה.
עד ( אביי ) [רבי אבין] ברכות סד , א. מ"א ס"ק ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תלמוד תורה קנה שכל אחד חייב בתלמוד תורה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועת זו שביום מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה קודם שילך לעסקיו וכל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש והולך ללמוד זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון (וע"ש בתלים בתרגום יונתן ובגמרא סוף מסכת מ"ק דכ"ט ע"א ובמד"ר פ' שמות ספ"ב ובירושלמי ספ"ד דשביעית) וקביעות העת צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה.
יח סוף ברכות דף סד , א. וראה לעיל סי' צ סי"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
סמ"ג עשין סי' ח') מצות עשה לידבק ביודעי ה' ובתורתו שנאמר ובו תדבק (בפרשת עקב יו"ד כ') ונכפל הציווי במקום אחר שנאמר ולדבקה בו (ס"פ נצבים) ואמרו רז"ל וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ובתלמידיהם כדי ללמוד מעשיהם וכן ציוו חכמים ואמרו הוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם לפיכך צריך כל אדם להשתדל לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמטיא לתלמידי חכמים ולהתחבר להם בכל מיני חיבור שנאמר ולדבקה בו וכל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה.
פז ברכות דף סד , א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
וגם י"ל שענין הטעימן מעין עוה"ב ע"ד שנת"ל, כי עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה כנ"ל שפי' רש"י שיהי' שמם הוי', ולהאבות שהטעימן מעין עוה"ב היינו מה שכולם נק' ישראל שז"ע כי שרית כנ"ל ולכן כל עדת בנ"י יוכלו לקבל מבחי' ש' הוי' שקדוש ומובדל מגדר עולמות להיות בבחי' וכל בניך למודי הוי' שארז"ל א"ת בניך אלא בוניך שפי' בוניך זהו ע"י התומ"צ כמ"ש בלק"ת בד"ה וכל בניך, וזהו והי' הנשאר בציון כו' בירושלים וכמשית"ל בס"ד ענין ציון וירושלם, קדוש יאמר לו ע"י שמקבל בחי' מ"ח שיוצא מירושלם כמשי"ת.
כח א"ת בניך אלא בוניך : ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ב) ולהבין ענין ג' בחי' אלו תורה ועבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, צ"ל מ"ש וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך, וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך, ואיתא בשל"ה ממה למדו זה שא"ת בניך אלא בוניך ממה שכתי' ב"פ בניך דהל"ל
31 א"ת בניך אלא בוניך : ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והענין דהנה כתי' וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך ואי' בשל"ה שלומדים זה ממ"ש ורב שלום בני"ך שהוא מיותר, והת"ח נק' בנאים מפני שעוסקי' בבנינו של עולם, וכן אי' בגמ' בפי' והבנאים מצ"א מפני שהת"ח מקפיד על רבב לכן אפי' מצ"א חוצץ, ואי' שם בגמ' מפני מה נק' בנאים מפני שעוסקים בבנינו ש"ע, וצ"ל והלא העולם בנוי ומשוכלל ומה צריכים לבנות העולם, ומה שייך הבנין לתורה שעי"ז בונים העולם.
31 א"ת בניך אלא בוניך : ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
42) ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
ומה שנא' לעשות את כל דברי התו' הזאת כו' פי' לעשות התורה ולהמשיכה מלמעלה למטה היינו ע"י הדיבור בד"ת וכמ"ש ודברת בם דידוע שהוא ענין הנהגה והמלאכה כמו ידבר עמים כו', והענין הוא לפי שע"י הדיבור נמשך אור א"ס בחכ' שבתורה והיינו לעשות את התו' שעושין את התורה וזהו ענין עוסק בתו' לשמ"ה פי' לשם התו' עצמה לעשותה שתומשך מלמעלה כו' וזהו א"ת בנייך אלא בוניך דעוסקים בבנינו של עולם פי' לבנות עולם הנאצל להיות נק' חסיד ומבין וחסד כו', והוא ע"י הדיבור בד"ת דוקא כי רוח אייתי רוח כו', והקב"ה יושב ושונה כנגדו כמ"ש במ"א ע"פ ודברי אשר שמתי בפיך כו' וד"ל.
56 א"ת בנייך אלא בונייך : ברכות סד, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בדף זה
וביאור כ"ז הנה ידוע דהחכ' נק' בונה בית כנ"ל הטעם משום דצירופי אותיות דתשב"כ נמדדו עפ"י החכ' וכמ"ש ורב שלום בנייך כו' ואוריי' מח"ע נפקת היינו שיצאה מח"ע אבל בה גנוז מבחי' אור הכתר שלמעלה מן הח"ע שהן תר"ך עמודי אור שבתר"ך מצות כנ"ל והן הנק' בשם הון ביתו למעלה דהיינו כל בחי' אורות עליוני' הסתומים שבכתר שהמה מתלבשי' למטה בחכ' שבתורה שנק'
101 ורב שלום בנייך : ישעי' נד, יג. וראה ברכות סד, א. שבת קיד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בדף זה
שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' שלום בפשמ"ע כו' וכמ"ש ורב שלום כו' וכידוע (ונק' ג"כ הרים כי התורה ניתנה בהר סיני שנק' הר אלקים וכמשמעות הלשון משה קיבל תורה מסיני, ולרב יוסף קראו סיני וכן הלשון הלכה למשה מסיני) וז"ש ישאו הרים שלום שע"י התורה נמשך בחי' שלום והוא בחי' חיבור אא"ס באצי' שנק' פשמ"ע ובבריאה שנק' פשמ"ט כידוע, אבל המצות נק' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' וכן לעשות צדקה ומשפט כמו הצדקה ליתן לעני כו' דכתיב אשרי משכיל אל דל כו' וכן המצות מעלין כל העלאו' רפ"ח כו' שנק' דל כמ"ש מקימי מעפר דל כו'.
106 ורב שלום : ישעי' נד, יג. וראה ברכות סד, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בדף זה
שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' שלום בפשמ"ע כו' וכמ"ש ורב שלום כו' וכידוע (ונק' ג"כ הרים כי התורה ניתנה בהר סיני שנק' הר אלקים וכמשמעות הלשון משה קיבל תורה מסיני, ולרב יוסף קראו סיני וכן הלשון הלכה למשה מסיני) וז"ש ישאו הרים שלום שע"י התורה נמשך בחי' שלום והוא בחי' חיבור אא"ס באצי' שנק' פשמ"ע ובבריאה שנק' פשמ"ט כידוע, אבל המצות נק' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' וכן לעשות צדקה ומשפט כמו הצדקה ליתן לעני כו' דכתיב אשרי משכיל אל דל כו' וכן המצות מעלין כל העלאו' רפ"ח כו' שנק' דל כמ"ש מקימי מעפר דל כו'.
109 ולרב יוסף קראו סיני : ברכות סד, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא למעלה בהשתלשלות דעו"ע כשלשלת שטבעת התחתונה קשורה בקצה העליונה כמו משלשלי' פירות כו' כמשלשלי' בחבל כו' שהוא ענין הירידה מגבוה לנמוך נק' השתלשלו' כידוע, כך הוא בירידת האור האלקי שנק' [כח] הפב"נ כנ"ל בכלל ובפרט כמ"ש ואתה מחיה כו' א"ת כללות האותיות דבחי' מל' דאצי' שמחי' כל העולמות מאין ליש ונמשך ויורד בהשתלשלו' מעילה לעילה באופן זה שבחי' אותיות שבעליון נעשה מקור לתחתון עד התהוות הברואי' היותר תחתונים בגלגלי' וד' יסודות הגשמיי' ארמ"ע וד' מדרגות דצח"מ דעשי' שזהו הנק' השתלשלו' דעו"ע עד שנתהווה מרוחניות לגשמיות ממש כד"י הגשמיי', וכידוע דד"י הגשמיי' ודצח"מ מקבלי' מחיצוניות השפע הנמשך מן המזלות וגלגלי' דעשי' כמו שא' דאין לך עשב למטה שאין לו מזל שאומר לו גדל כו' שהוא מקור בחי' רוחניות דצומח שיגדל מכח הצומח שבארץ תלוי במזל הרוחני דגלגל, וכן גידול ההר ג"כ מן המזל כמו גדא דהר, וכן יש מזל לחי ומדבר ופרטי כל הברואי' שבארץ בכל אקלים ובכל מקום בפרט שמזה יבא השינוי באופן טבעם בכאו"א, וגם ההשגחה להשפיל ולהרים בזמני' ידועים לפי הילוך וסיבוב הגלגלים וכוכבי' ומזלות הקבועי' בהם (כמ"ש אשר חלק ה' אותם לכל כו'), רק אין מזל לישראל כו', ויש לכל אדם מזל שלו בעת תולדתו אם יהי' עני או עשיר חלש או גבור כו', והן היו החוזי' בכו"מ בימים הקדמוני' ככשדי' וכלדיי' רק שנק' ע"ז שאסור לישראל להאמין [oldpage_רלב] בהם ולעבד[ם] וזה הי' חטא הדורות דב"ר שהי' עובדי' לכו"מ וכמ"ש הנשים ומאז חדלנו לקטר למלכת השמים כו', וגם ב"נ נצטוו ע"ז כידוע (וגם הפלסופי' מקצתם יודו בזה שהן ממוצעי' בין סיבה הראשונה שמסבב הגלגלי' לד"י שעל ידם יומשך כל שפעם אך באמת הן כגרזן ביד החוצב כו' וכמו שאו' ומסדר הכוכבי' כרצונו דוקא) (ועיי' באג' הרמב"ם ובס' המדע שקורא לנפש הגלגלי' דעשי' בשם שכליי' נבדלים כו' ובאמת הן רק מקבלים מן בחי' חיצוניות הכלים דאופני' כמ"ש בע"ח בסופו)
62 וכלדיי' : ראה פסחים קיג, ב וברש"י ורשב"ם בם. ובהנסמן עה"ג שם. ברכות סד, א. סנהדרין צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
צירופי' רעי' וטובי' שקר ואמת יחד בבלבול גדול אך לאחר הבירור לכוין לאמיתת ההלכה שנק' ליבון הלכתא הרי הלבינה הי' לאבן באותיות דתושב"כ ממש שהן בעצמם והווייתם אבני קדש העליון כנ"ל וד"ל) והוא ע"י שנשרפו בכבשן שהן אוי"ר אמיתי' כו' והחמר הבל הדיבור הי' לחומר [ו]צורה וכך בנין דמל' בקדושה בתושבע"פ בת"ח שנק' בוניך שעוסקי' בבנינו ש"ע כו' (וכענין לבנת הספיר וכאבן ישפה כמ"ש במ"א וד"ל).
193 בת"ח שנק' בוניך שעוסקי' בבנינו ש"ע : ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
אלא הענין הוא דע"ש זה נק' המשנה בשם מל' לפי שמחכ' דתו' זו שבהלכות נמשך שרש ההנהגות דמל' דאצי' בבי"ע לגזור אומר כך ולא כך, וע"כ נק' הלכות המשנה בשם מל' כמ"ש מאן מלכי רבנן כו' ונק' בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך [כו'] לנטוע שמים וליסוד ארץ שקיום [ויסוד] שמים וארץ וכל צבאם ופרטי אור השפע שלהם הכל נלקח מדבר ה' זו הלכה וע"כ נק' הלכה הליכות עולם כו'.
259 בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם : ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ באור דתורה שבאה בהשתלשלו' דאבי"ע יש בה בחי' ראש וסוף לפי אופן ההשתל' משום דבחכ' דתורה נבנה בנין העולמות וזהו שנק' ת"ח בוניך שעוסקים בבניינו ש"ע כו').
812 ת"ח בוניך. . ש"ע : ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בדף זה
ענין תושבע"פ הוא לפרש ולבאר כל הדברים הנאמרים בתושב"כ בקיצור נמרץ, ולכן נק' הת"ח בונים להיות כי הם בונים תושבע"פ מתושב"כ, וז"ש והאתנים מוסדי ארץ אתנים אותיות תנאים והם הם המייסדים תושבע"פ שנק' ארץ, ועש"ז נק' תושבע"פ בשם כלה שמקבלת מחתן הוא בחי' תושב"כ, וזהו אמרם ז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה שתושבע"פ היא מאורסה לתושב"כ שנק' חתן היינו בחי' השפעה שנשפע מהקב"ה שנק' בשם חתן כו', ואמנם הנה מצינו בטו"ב סי' תרמ"ה שפי' מארז"ל א"ת בנייך אלא בונייך, בונייך זה הוא בכינוי ע"ד שאה"כ גמלים מניקות ובניהם, והכוונה הוא ובנאיהם היינו הזכרים ולפי שהם צנועים כו' לכן לא פרסמם הכתוב, והוא מהמד"ר שם פע"ו, ובנאיהם שלושי', מלשון אולי אבנה ממנה, וכן מל' והתקין לו ממנו בנין עדי עד, וא"כ זהו לא ע"ד ויבן את הצלע כ"א ע"ד והאדם ידע, ויובן זה ע"פ מארז"ל פ"ט דברכות דנ"ז ע"א הבא על אמו בחלום יצפה לבינה שנאמר כי אם לבינה תקרא (משלי סי' ב' פ"ג), ולכאורה אין זה חלום נכון, אמנם באמת הגדה יוצא מדי פשוטה לגמרי, והענין דהנה האריז"ל בזהר"ק פ' משפטים בפי' מאה"ז שם ד"ק אמו של אדם היא המל' הנק' אימא תתאה ומטרוניתא וכשנתעלה
1003 נק' הת"ח בונים : ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. סידור שער הת"ת צח, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בדף זה
ענין תושבע"פ הוא לפרש ולבאר כל הדברים הנאמרים בתושב"כ בקיצור נמרץ, ולכן נק' הת"ח בונים להיות כי הם בונים תושבע"פ מתושב"כ, וז"ש והאתנים מוסדי ארץ אתנים אותיות תנאים והם הם המייסדים תושבע"פ שנק' ארץ, ועש"ז נק' תושבע"פ בשם כלה שמקבלת מחתן הוא בחי' תושב"כ, וזהו אמרם ז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה שתושבע"פ היא מאורסה לתושב"כ שנק' חתן היינו בחי' השפעה שנשפע מהקב"ה שנק' בשם חתן כו', ואמנם הנה מצינו בטו"ב סי' תרמ"ה שפי' מארז"ל א"ת בנייך אלא בונייך, בונייך זה הוא בכינוי ע"ד שאה"כ גמלים מניקות ובניהם, והכוונה הוא ובנאיהם היינו הזכרים ולפי שהם צנועים כו' לכן לא פרסמם הכתוב, והוא מהמד"ר שם פע"ו, ובנאיהם שלושי', מלשון אולי אבנה ממנה, וכן מל' והתקין לו ממנו בנין עדי עד, וא"כ זהו לא ע"ד ויבן את הצלע כ"א ע"ד והאדם ידע, ויובן זה ע"פ מארז"ל פ"ט דברכות דנ"ז ע"א הבא על אמו בחלום יצפה לבינה שנאמר כי אם לבינה תקרא (משלי סי' ב' פ"ג), ולכאורה אין זה חלום נכון, אמנם באמת הגדה יוצא מדי פשוטה לגמרי, והענין דהנה האריז"ל בזהר"ק פ' משפטים בפי' מאה"ז שם ד"ק אמו של אדם היא המל' הנק' אימא תתאה ומטרוניתא וכשנתעלה
1008 א"ת בנייך אלא בוניך : ישעי' נד, יג. ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ענין זה יש להבין ענין המאמר דת"ח עוסקים בבנינו של עולם שנא' וכל בנייך לימודי ה' כו' א"ת בנייך אלא בונייך.
14 דת"ח עוסקים בבנינו של עולם : ראה ברכות סד, א. שבת קיד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ענין זה יש להבין ענין המאמר דת"ח עוסקים בבנינו של עולם שנא' וכל בנייך לימודי ה' כו' א"ת בנייך אלא בונייך.
17 א"ת בנייך אלא בונייך : ברכות סד, א.
פתיחה בהקשר