קסה, ב
התגלות שלו בלבד, כמו מאותיות הרצון נמשך אור השכל ומאותיות השכל נמשך המדות וכמ"כ מאותיות המדות נמשך המחשבה ומאותיות המח' נמשך הדיבור ומן האותיות הדבור נמשך למעשה. וכך הוא למעלה בהשתלשלות דעו"ע49 כשלשלת50 שטבעת התחתונה קשורה בקצה העליונה כמו משלשלי' פירות51 כו' כמשלשלי' בחבל52 כו' שהוא ענין הירידה מגבוה לנמוך נק' השתלשלו' כידוע, כך הוא בירידת האור האלקי שנק' [כח] הפב"נ כנ"ל בכלל ובפרט כמ"ש ואתה מחיה53 כו' א"ת כללות האותיות54 דבחי' מל' דאצי' שמחי' כל העולמות מאין ליש ונמשך ויורד בהשתלשלו' מעילה לעילה באופן זה שבחי' אותיות שבעליון נעשה מקור לתחתון עד התהוות הברואי' היותר תחתונים בגלגלי' וד' יסודות הגשמיי' ארמ"ע55 וד' מדרגות דצח"מ דעשי' שזהו הנק' השתלשלו' דעו"ע עד שנתהווה מרוחניות לגשמיות ממש כד"י הגשמיי', וכידוע דד"י הגשמיי' ודצח"מ מקבלי' מחיצוניות השפע הנמשך מן המזלות וגלגלי' דעשי' כמו שא' דאין לך עשב למטה56 שאין לו מזל שאומר לו גדל כו' שהוא מקור בחי' רוחניות דצומח שיגדל מכח הצומח שבארץ תלוי במזל הרוחני דגלגל, וכן גידול ההר ג"כ מן המזל כמו גדא דהר57, וכן יש מזל לחי ומדבר ופרטי כל הברואי' שבארץ בכל אקלים ובכל מקום בפרט שמזה יבא השינוי באופן טבעם בכאו"א, וגם ההשגחה להשפיל ולהרים בזמני' ידועים לפי הילוך וסיבוב הגלגלים וכוכבי' ומזלות הקבועי' בהם (כמ"ש אשר חלק ה' אותם לכל58 כו'), רק אין מזל לישראל59 כו', ויש לכל אדם מזל שלו בעת תולדתו אם יהי' עני או עשיר חלש או גבור60 כו', והן היו החוזי' בכו"מ61 בימים הקדמוני' ככשדי' וכלדיי'62 רק שנק' ע"ז63 שאסור לישראל להאמין [oldpage_רלב] בהם ולעבד[ם] וזה הי' חטא הדורות דב"ר שהי' עובדי' לכו"מ וכמ"ש הנשים ומאז חדלנו לקטר64 למלכת השמים כו', וגם ב"נ נצטוו ע"ז65 כידוע (וגם הפלסופי' מקצתם יודו בזה שהן ממוצעי' בין סיבה הראשונה שמסבב הגלגלי' לד"י שעל ידם יומשך כל שפעם אך באמת הן כגרזן ביד החוצב66 כו'67 וכמו שאו' ומסדר הכוכבי' כרצונו68 דוקא) (ועיי' באג' הרמב"ם ובס' המדע שקורא לנפש הגלגלי' דעשי' בשם שכליי' נבדלים69 כו' ובאמת הן רק מקבלים מן בחי' חיצוניות הכלים דאופני'70 כמ"ש בע"ח בסופו)
הערות
- 49. בהשתלשלות דעו"ע : ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' לג ואילך. דברים ח"ג ע' תתעו ואילך.
- 50. בהשתלשלות. . כשלשלת : ראה גם לעיל פ' שמות כד, ב. וש"נ.
- 51. משלשלי' פירות : נסמן לעיל כט, ג.
- 52. כמשלשלי' בחבל : ראה ביצה לו, א. תוספתא מכשירין ספ"ב.
- 53. ואתה מחיה : נחמי' ט, ו.
- 54. א"ת כללות האותיות : ראה גם שער היחוה"א פ"ב.
- 55. וד' יסודות הגשמיי' ארמ"ע : נסמן לעיל ה, ד.
- 56. דאין לך עשב למטה : נסמן לעיל ס, ב.
- 57. גדא דהר : חולין מ, א.
- 58. אשר חלק ה' אותם לכל : ואתחנן ד, יט [ושם: ה"א].
- 59. אין מזל לישראל : נסמן לעיל פ' שמות ב, א.
- 60. עני או עשיר חלש או גבור : ראה נדה טז, ב.
- 61. החוזי' בכו"מ : ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' לד.
- 62. וכלדיי' : ראה פסחים קיג, ב וברש"י ורשב"ם בם. ובהנסמן עה"ג שם. ברכות סד, א. סנהדרין צה, א.
- 63. שנק' ע"ז : ראה רמב"ם הל' ע"ז בתחלתן.
- 64. ומאז חדלנו לקטר : ירמי' מד, יח [ושם: ומן אז — ראה מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ר"ע יז [ושם: מאז]. לקמן פ' יתרו ער, ג. ערב, ב. שע"ת ה, א הערה 8].
- 65. ב"נ נצטוו ע"ז : סנהדרין נו, סע"א ואילך.
- 66. כגרזן ביד החוצב : מו"נ ח"ג פכ"ט. ישעי' י, טו.
- 67. כו' : א: בו. בו: ליתא.
- 68. ומסדר הכוכבי' כרצונו : תפלת ערבית [בדילוג]. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' סה ואילך. במדבר ח"א ע' לג.
- 69. באג' הרמב"ם ובס' המדע.. לנפש. . שכליי' נבדלים : הל' יסוה"ת פ"ג, ה"ט ובפי' שם. מו"נ ח"ב פ"ב-פ"ו. וראה ע"ח (שער קיצור אבי"ע) ש"נ, פ"ח. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקנח. ענינים ע' קסז. אוה"ת מסעי ע' א'שצח. ס' החקירה ע' יג. מאמרי אדה"א שמות (כאן) ע' קט. במדבר ח"א ע' לג.
- 70. הגלגלים. . מקבלים. . דאופני' : ראה פרדס (שער אבי"ע) שט"ז, פ"ח. וראה גם ע"ח (שער קיצור אבי"ע) ש"נ, פ"ח. (שער ציור עולמות) שמ"ג, פ"ב. לעיל פ' וארא ס, ג הערה 38.
חולין מ׳ א - הטקסט מספריא
שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֶחָד לְשֵׁם אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ וְאֶחָד לְשֵׁם דָּבָר כָּשֵׁר – שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
גְּמָ׳ פְּסוּלָה – אִין, זִבְחֵי מֵתִים – לָא. וּרְמִינְהִי: הַשּׁוֹחֵט לְשׁוּם הָרִים, לְשׁוּם גְּבָעוֹת, לְשׁוּם נְהָרוֹת, לְשׁוּם מִדְבָּרוֹת, לְשׁוּם חַמָּה וּלְבָנָה, לְשׁוּם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְשׁוּם מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, לְשׁוּם שִׁילְשׁוּל קָטָן – הֲרֵי אֵלּוּ זִבְחֵי מֵתִים.
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר לְהַר, הָא דְּאָמַר לְגַדָּא דְּהַר. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל, שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רַב הוּנָא: הָיְתָה בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ רְבוּצָה לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁחַט בָּהּ סִימָן אֶחָד – אֲסָרָהּ. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבֶהֱמַת חֲבֵירוֹ לֹא אֲסָרָהּ, עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה – אֲסָרָהּ.
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת בְּשַׁבָּת בַּחוּץ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת, וְאִי אָמְרַתְּ: כֵּיוָן שֶׁשָּׁחַט בָּהּ סִימָן אֶחָד אֲסָרָהּ – אַשְּׁחוּטֵי חוּץ לָא לִיחַיַּיב,
If there were two people grasping a knife together and slaughtering an animal, one slaughtering for the sake of one of all those enumerated in the first clause of the mishna and one slaughtering for the sake of a legitimate matter, their slaughter is not valid.
GEMARA: The mishna states that if one slaughters for the sake of mountains or other natural entities the slaughter is unfit. The Gemara infers: It is unfit, yes; with regard to offerings to the dead, i.e., to idols, it is not in that category. Apparently, the status of the animal is that of an unslaughtered carcass, from which benefit is permitted, and not that of an idolatrous offering, from which benefit is forbidden. And the Gemara raises a contradiction from a baraita: With regard to one who slaughters for the sake of mountains, for the sake of hills, for the sake of rivers, for the sake of wildernesses, for the sake of the sun and moon, for the sake of stars and constellations, for the sake of Michael the great ministering angel, or even for the sake of a small worm, these are offerings to the dead, from which benefit is forbidden.
Abaye said: The apparent contradiction between the mishna and the baraita is not difficult. This mishna that teaches that the slaughter is not valid but benefit is permitted is referring to a case where one says that he is slaughtering the animal for the sake of the mountain itself, which is not an idol. That baraita that teaches that the animal is an offering to the dead and benefit is forbidden is referring to a case where one says that he is slaughtering the animal for the sake of the angel of the mountain. The language of the baraita is also precise, as the mountain and the other natural entities are taught together with and therefore similar to Michael, the great ministering angel. Conclude from it that the tanna is referring to slaughter for the sake of a spiritual entity, not the mountain itself.
Rav Huna says: If the animal of another was prone before an idol, once one cut one siman, the windpipe or the gullet, he rendered the animal forbidden. He holds in accordance with that which Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: Although the Sages said that one who bows to the animal of another does not render it forbidden, if he performed a sacrificial rite upon it he renders it forbidden. The case cited by Rav Huna involves an action of that kind, cutting one siman; therefore, the animal is forbidden.
Rav Naḥman raised an objection to the opinion of Rav Huna from a baraita: One who unwittingly slaughters an animal that was designated as a sin offering on Shabbat outside the Temple, for idol worship, is liable to bring three sin offerings: One for performing the prohibited labor of slaughtering on Shabbat, one for slaughtering a sacrificial animal outside the Temple, and one for slaughtering an animal for idol worship. And if you say that once he cuts one siman he renders the animal forbidden as an idolatrous offering, then let him not be liable to bring a sin offering for slaughter of a sacrificial animal outside the Temple courtyard,
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ג׳:ט׳ - הטקסט מספריא
כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים וכשם שמכירין הקדוש ברוך הוא כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יא תשא שיחה א חולין מ, ב
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב חולין מ, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ד חולין מ, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג חולין מ, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב חולין מ, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה מאותו ספר חולין מ, א
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמו, א חולין מ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שט טלטול ע"י דבר אחר אם מותר בשבת יא חולין מ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שט טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת חולין מ, ב