1286

והנה מ"ת ותומ"צ ענינם הוא שיהי' מרע"ה להמלאכים (שבת פח, ב) למצרים תהא לכם כו', ולא ענו לו שתנתן להם

וכבר הי' לעולמים מעין זה – במ"ת. אז הדבר תלוי בעבודת התומ"צ של ככלות התחתון, וכמובן כ"ז מסש"ב פל"ו ול"ז, יחיד, כאיש אחד, ועי"ז זכו למ"ת (עיין לפני המלך בסופו) כמו"כ גם בנס

לו ית' דירה בתחתונים דוקא, וכמענה

ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה התורה ברוחניות. אלא שאח"כ נתגשמו בנ"י והעולם. ומני

בנ"י, שעי"ז מעלים ג"כ כללות עוה"ז וכמו שבמ"ת נאמר ויחן שם ישראל לשון יל"ש יתרו רמז רע"ג, תו"א ד"ה ובבואה

פורים

נאמר וקבל היהודים ל' יחיד, וגם

כולנו

בעבודה עתה תנאי עיקרי הוא שצ"ל ונתבאר בס' ד"מ באר היטב.

המורם מכל הנ"ל: כיון שפורים הוא

כאחד דוקא, וכמ"ש בסש"ב פל"ב קיום וגמר קבלת התומ"צ, צ"ל נרמזים

דירתו

בו ענינים העיקרים דתומ"צ, והם: כולנו כאחד; ונוסף בפורים שכ"ז צ"ל לא

‘ ‘

ונבוא עתה לביאור פרטי רמזי פורים.

אמרז"ל (שמו"ר ר"פ יתרו ורש"י ד"ה

ית' בתחתונים והתנאי שבזה שיהיו מצד אתעדל"ע אלא ע"י עבודת האדם.

‘ דעלך שבת לא, א) רעך ורע אביך אל

וחיבור

תעזוב זה הקב"ה. ולכאו' איזה ריעות שייך בין ברי' שפילה ועצומ"ה ית'?

נמכרתי

אלא שעלה ברצונו שבנתינת התורה כביכול עמה (שמו"ר רפל"ג) ושכר

כמבואר

מצוה מצוה ל' צוותא וחיבור כו', בארוכה בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר

וקוטב

שליט"א בהתמים (חוברת א ע' כ"ה הענין ב"היום יום" ע' ק"ב).

עליהם

וידוע שזהו הטעם שהתומ"צ נאמר כל אכו"ש שנא' במגילה הזאת בתו' ובמע וכו' – הן מצד האדם הן מצד למע' כביכול,

ל' אכילה ושתי' (מ"ר קהלת ב' כ"ד: "ט הכתוב מדבר, ועוד), ונמשלו ללחם

וכמש"נ לכו לחמו בלחמי (עיין לקו"ת

דקאי

ביאור ד"ה וידבר וגו' המטות ועוד –

וזהו בכללות התומ"צ, אבל בפרטיות – והאוי"ר שאינם אלא גדפין (סש"ב ספ"

גם אמצות) לחמי, וגם אתם – לחמו. הרי בתומ"צ גופא יש חילוק: כל התומ"צ

מ, עיי"ש הטעם) ונק' זהב כסף (בדא"ח

שתכליתם

– תו"א תו"ח ועוד – דרושי וישב) הוא לקנות בהם עניני אכו"ש הנ"ל. איש (זה בנ"י) לרעהו (זה הקב"ה,

מנות

וזהו דמצות פורים הוא: א) משלוח

זהב

כנ"ל) ודוקא מיני אוכלין ומשקין, כי לא יגיע למעלת דביקותו בד' בדו"ר וכסף (אהוי"ר) – הנה גם שיהי' צ"ג

כטרם

ענין ירידתו למטה, שהוא לעשות דירה

ירידתו לעוה"ז (סש"ב פל"ז) ולא זהו בתחתונים ע"י היום לעשותם דוקא.