1285
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד' כוסות, ובעיו"כ חייב להרבות באכו"ש – ועיין בערוך השולחן או"ח סתר"ד
דאורייתא
דמנה הדעות אם הוא דרבנן או מנות כו', או דנילף משם ולא יתקנו גם
ב) מפני מה במנות נכתב "משלוח",
– וא"כ: או יתקנו גם בהנ"ל משלוח
בפורים. משא"כ באביונים דכתיב סתם.
אשניהם,
ואף די"ל דתיבת משלוח קאי בכ"ז הרי לא כתב משלוח מתנות
דלכאורה
לאביונים ומנות איש לרעהו, ובפרט לאביונים, כי הרי בצדקה יש מעלה שלא (י, ב) – וזה א"א כ"א כשאינו נותן מיד משא"כ באיש לרעהו דליכא טעם זה. וא" לאביונים" מל"מנות לרעהו".
ג) מהו דיוק החיוב רעהו – אחד ושני
משובח ביותר המשלוח במתנות ידע המקבל והנותן זה מזה וכדאי' בב"ב ליד אלא שולח ע"י גבאי צדקה וכה"ג,
כ הו"ל לסמוך ענין דמשלוח ל"מתנות אביונים.
דברים,
ד) מפני מה לרעהו מחויב לשלוח ב' משא"כ לאביון מספיק דבר אחד,
השייך
ואיפכא מסתברא, דהריבוי צ"ל בענין ברמב"ם (הל' מגילה ספ"ב) מוטב לאדם בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, כמו"כ לאביונים – לא רק במספר האנשים כ"א
ה) מפני מה לרעהו מחויב לשלוח דבר מעות או מאכל – אף שמצינו בצדקה דיש בתענית (כג, ב) וא"כ כ"ש דפורים
לצדקה ולא באיש לרעהו. ועדמ"ש
להרבות במנות לאביונים מלהרבות גם בעיקר החיוב הי' צ"ל רבוי במתנות
גם במתנות כל אחד מהם.
מאכל דוקא ולאביון הוא כרצונו אם
מעלה בנותן דבר מאכל דוקא וכדאיתא
דלרעהו
לתת מאכל דוקא.
ויובנו כל דיוקים אלו בחדא מחתא, בביאור בקיצור עכ"פ, כי אין הזמן גרמא
‘ ‘
הנה ענין הפורים הוא ענין כללי, ז. היתה הגזירה להשמיד גו' כל היהודים
שולח מאכל, דלעני עאכו"כ צריך
בהקדם הבנת ענין פורים על בוריו
לכתוב באריכות.
‘
א. כמו שבגשמיות והמאורע כפשוטו,
המדינות, ובפרט לש"ס דילן דפליג אמד"ר (מג"א פ"א) וס"ל (מגילה יא, א מלכותי', וא"כ היתה הגזרה על כל עם
כמו"כ גם ברוחניות הי' בזה ענין כללי, שקבלו כבר, היינו שבזמן ההוא הי' גמר דוקא אז הי' באתעדל"ת ומדעת עצמם והתחלת קבלת התורה – יש מודעה רבה
ושם) דאחשורש מלך בכיפה וסליק ישראל וההצלה היא – הצלה כללית.
וכמרז"ל (שבת פח, א) שאז קיימו מה
וקיום קבלת התורה והמצות. ואדרבה בלי התעוררות מלמעלה, משא"כ במ"ת
לאורייתא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.