1284
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ענין התענית וההספד (גם כשמצד עצמו – והספד). משא"כ במשלוח מנות ומתנות
לולא האיסור – הוא במצב של תענית לאביונים, אין צריכים להכנות (אפילו
לקיימם,
ברכה בפני עצמן אין בהן) ובנקל מאד ושתי פרוטות לשני אביונים, פרוטה לכל
‘ ‘
אף שמצד עצמן, בנקל יותר לקיים
וכשנותן שתי מנות לאדם אחד,
אביון, יוצא ידי חובתו.
‘ מצות אלו משאר המצות, כי עיקר הן
מתנכל
ביותר וכנ"ל – מ"מ, מטעם זה עצמו, היצה"ר בכל מיני תחבולות, שלא
מאלה
יקיימו מצות אלו. ולכן, אפילו כמה הזניחו מצות אלו. ובנוגע לנוער, בנים
שמהדרים בשאר המצות דפורים, או בנות – רבה העזובה, וד"ל.
ביותר,
ולכן החובה (והזכות) להשתדל ובפרט אלו שיש להם השפעה
מגעת,
בסביבתם, ולפרסם בכל מקום שידם גודל מעלת מצות אלו, ואשר בנקל
שהגיעו
מאד לקיימם. ואשר כל אחד ואחת לא אלא שגם הקטנים והקטנות שהגיעו
לגיל מצות מחוייבים בהם.ולא עוד לחינוך, יקיימו בעצמם מצות אלו.
ויתוספו
ובודאי ובודאי אשר תצליח ההשתדלות המצוה.
‘ ‘
ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא
המונים המונים מישראל – לקיים
‘ – קיום מצות אלו ע"י הקב"ה, שישלח
אחים
מנות לרעהו – ישראל, אלו שנקראים אלה הריקים מכל מעלה, שאין בהם לא יפה נותן) להם הקב"ה מתנות. (
ורעים להקב"ה, ואפילו לאביונים – טעם ולא ריח10 – יתן (וכל הנותן בענין
ב
... מצות היום דפורים – משלוח מנות (מגילה ז, א ובפוסקים) שצריך לשלוח
משיחת ש"ק מבה"ח אד"ש, פ' שקלים, תשכ"ב)
איש לרעהו ומתנות לאביונים, וארז"ל שני מיני אוכלין לרעהו ושתי מתנות –
אביונים.
או מעות או מיני אוכלין – לשני וכמה דיוקים יש לדקדק בזה:
לפורים.
א) מהו השייכות דמשלוח מנות כו'
ושמחה
ואי משום דעשו אותו ימי משתה בשויו"ט יש חיוב סעודה וקדוש, וביו"ט
וחייב אינש לבסומי כו' הלא גם אין שמחה אלא בבשר או ביין נוסף בפסח
הערות
- 10. ראה פע"ח שער פורים פ"ו. ויק"ר פ"ל, יב. בכל ‘ ‘ ‘ שם הוי': ראה ג"כ סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט. נקרא כשנתעלם: פסחים נ, סע"א. נקראת ופרסומי ניסא: להעיר מצפנת פענח (להגאון כל יומא: זח"ג צד, ב. וראה זח"א רסד, ב. (ממכתב ר"ח אדר תשכ"א) הרגצובי) על הרמב"ם הל' מגלה פ"א ה"ג. לבו ביום (שו"ע רבנו הזקן סתכ"ט ס"ד). ז' אדר שני: להעיר מיפ"ת לשמ"ר פ"א הובא בסה"ד ב קיימו .. לאורייתא: שבת פח, א. דת"ת דרבים: ראה מגילה ג, רע"ב. מג"א לשו"ע או" ובפרט שאפשר: ראה קונטרס עה"ח פט"ו, כא. לקו"ת "א שסח. ח סתרפ"ז סק"ג. ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ה. הגוף ועניניו. דבירור ג' קליפות.. הצ"צ: ראה בכ"ז סוף ביאור אחרי וכביאור חז"ל: ברכות סג, א. שמחת הגוף: ראה ט"ז לשו"ע או"ח סתר"ע סק"ג. (בסו"ס המצות להצ"צ). הוראה הידועה: ראה קונטרס שיקאגא ע' ה' ואילך*. וכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
ויקרא רבה ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְאֵין בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, לְאַבְּדָן אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֻקְשְׁרוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וְאֵימָתַי הוּא מִתְעֲלֶה כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, ו): וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
מצווה לקרות את כולה, ומצוה לקרותה בלילה וביום. וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום. ומברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות, ואלו הן: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה; ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה; ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. ומקום שנהגו לברך אחריה, מברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם, האל המושיע.
הטקסט של שולחן ערוך אורח חיים תרע קג אינו זמין בספריא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

