45

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

היין30. והוא "זכר לגאולה ולחירות"31 גם באופן שבו היא נעשתה בסופו של דבר בפועל אצל ישראל, שהם נגאלו מהרע של מצרים מצד עבודתם ומציאותם שלהם32.

ד. מצה – מלמעלה יין – מלמטה

לפי זה יובן ההבדל בין מספר המצות – שלוש, לבין מספר הכוסות ארבע20:

בארבע לשונות הגאולה יש הבדל בין שלוש הלשונות הראשונות לבין הרביעית: שלושת הביטויים הראשונים – "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" – הם פרטים בגאולה שנעשו מיד ביציאת מצרים, כי הם באו מלמעלה, כדלעיל. ואילו הענין הרביעי, "ולקחתי אתכם לי לעם", למרות שגם כאן נאמר "ולקחתי" (מלמעלה), בכל זאת תלוי הדבר בישראל – עליהם להיות ראויים להילקח "לי לעם". וזה התבצע בפועל בשלמות במתן תורה, כדלעיל.

משום כך המצה היא במספר שלוש – כנגד שלוש הלשונות הראשונות של גאולה – כי במצה מודגשת הגאולה שבאה מצד הקדוש־ברוך־הוא. ואילו כוסות היין, הרומזות לגאולה כפי שבאה באמצעות ישראל, הן ארבע, – כולל הלשון הרביעית, ולקחתי אתכם לי לעם.

ולכן רק אכילת מצה היא מן התורה, כי בעת יציאת מצרים, בליל פסח, היתה בפועל רק הגאולה מלמעלה – שלושת הענינים הראשונים.

ה. ג' – משפיע; ד' – מקבל

ביתר עומק יש לומר, שיש קשר פנימי בין המצה וכוסות היין לבין המספרים השייכים להם – שלוש או ארבע:

ההבדל בין המספרים שלוש וארבע מובן מדברי חז"ל33 לגבי האותיות ג' וד' – "גימ"ל דל"ת – גמול דלים". כלומר, האות ג' רומזת ל"גומל", לנותן, והאות ד' רומזת ל"דל", למקבל.

וזה מתבטא גם במספרים שלוש וארבע34: ה"השפעה" הנמצאת עדיין אצל המשפיע, הנותן, מבוססת על

הערות

  1. 30. ברכות לה, א. וש"נ.
  2. 31. ראה הערה 4.
  3. 32. וי"ל שזהו החילוק (בהשלימות): עבדי אתם – בשעת מ"ת (ולנצח) – ולא עבדים לפרעה – בט"ו בניסן (ובקרי"ס).
  4. 20.
  5. 33. שבת קד, א.
  6. 34. ראה גם לקו"ש חי"ז [המתורגם] (ע' 215 ואילך), חי"ח [המתורגם] (ע' 350 ואילך) – ע"פ צפע"נ עה"ת ר"פ ויצא (ממו"נ ח"ב פ"י). ובדרוש ג' מיני אדם ס"י (אוה"ת בלק ע' תתקפ ואילך. אוה"ת ענינים ע' צז ואילך (וראה הנסמן שם בשוה"ג)) ביאור באופן הפכי, דמספר האורות הוא ד', ודכלים – ג'. ולהעיר משיחת פסח תרח"ץ (נעתק בהגש"פ הנ"ל ע' ו) דמצות רומזים לכלים. וראה הגש"פ עם ביאורים (קה"ת תשמו"ו־ז) ע' סה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.