185

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הם אצל הקדוש־ברוך־הוא רק "כגרזן ביד החוצב", כי מפני ש"חלק ה' להם", קיימת האפשרות שלגבי בני נח נראים, לפחות, הכוכבים והמזלות, והשרים, כשותפים שיש להם, כביכול, דעה בהשפעה האלקית53.

לעומת זאת, בני ישראל מוזהרים על השיתוף. אמנם, גם ההשפעה לישראל היא באופן של "ממגד תבואות שמש..."54, אך בגלוי ניכר אצלם שהשמש והירח וכו' הם רק כגרזן ביד החוצב, ושההשפעה היא מהקדוש־ " ברוך־הוא.

י. הכל תלוי בהעלם ובגילוי "

לפי זה מובן כיצד קיימת האפשרות של המחשבה "הואיל ורבי עובד עבודה זרה, אף אני כמותו":

כיון שהשפעת הפרנסה לעבד היא רק באמצעות אדונו, וכאמור לעיל, האדון חייב על פי התורה לזון את עבדו, עד שאם העבד דואג לעצמו, זוהי סתירה לעבדות, כדלעיל, ולכן מתאפשרת אצלו המחשבה "הואיל ורבי עובד עבודה זרה": כיון ש"רבי" מותר בפרטים מסויימים של עבודה זרה, כמובא לעיל לגבי השיתוף, שהאדון אינו מוזהר בו, כי אכן לגביו הכוכבים והמזלות הם כאילו שותפים, וכיון שההשפעה לעבד היא באמצעות רבו, לכן "אף אני כמותו" – גם ההשפעה לעבד היא על ידי רבו, וכאילו על ידי שיתוף כוכבים ומזלות – עבודה זרה.

זהו החידוש בהוראת התורה "לא תעשו לכם אלילים...", שהיהודי, בכל מצב – הוא "חלק הוי'": ההבדל הוא רק בענין ההעלם והגילוי, שבשנה השביעית "וצויתי את ברכתי" הוא בגלוי; ב"שש השנים" מתלבש ומסתתר

וברכך ה' אלקיך" בתוך "בכל אשר תעשה"; ואצל הנמכר לעכו"ם מלובשת ברכת ה' בלבוש גס יותר, עד שפרנסתו של יהודי זה מגיעה בגלוי באמצעות עבודתו לגוי, ואף באופן הנחות יותר –

נמכר לעקר" – היותו חוטב עצים ושואב מים לעבודה זרה55 אך זהו לבוש חיצוני בלבד, ואילו בפנימיותו ההשפעה היא מה'56 שלמעלה מהטבע57...

הערות

  1. 53. ראה בארוכה ד"ה מים רבים שם ובהנסמן מ שם.
  2. 54. ברכה לג, יד. –
  3. 55. רש"י פרשתנו כה, מז.
  4. 56. וה"ז בפשטות – ענין ברכות הנהנין ותוכנן.
  5. 57. ועפ"ז תובן השייכות דסיום הסדרה לתחלתה – כי גם החידוש שבתחלת הסדרה הוא, שהזריעה וכו' שבהשש שנים תהי' באופן שלא תסתור ל"ושבתה הארץ" בשביעית*. וזוהי גם השייכות של תחלת הסדרה וסיומה ל"בהר" – שהשם (ע"פ תורה, או ע"פ מנהג ישראל) הסדרה מורה על תוכן כל הענינים שבה – כי החיבור של ב' ההפכים: העלם והסתר של הטבע (שבשש שנים תזרע ובפרט בנמכר לעכו"ם), ועם זה – ובשנה השביעית שבת שבתון; לא תעשו וגו', הוא מ"הר סיני" דמכיך מכל טוריא (מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה ג"כ מגילה כט, א), שגם ב"הר" המורה על הגבהה והתנשאות – יהי' "מכיך"**.
  6. . ובזה יובן מ"ש "שש שנים תזרע גו'" – דלכאורה מיותר. וגם למה נאמר כתוב זה בעניני שביעית (בין ושבתה הארץ גו'" ל"ובשנה השביעית גו'") – כי החידוש שב"שש שנים תזרע גו'" הוא, שאף שתזרע, "מ יהי' זה באופן שאח"כ יבא ל"שבת שבתון". (ובדוגמת מ"ש "חנם" גבי "ובשביעית יצא לחפשי" ראה לעיל הערה 25).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.