357
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
.. . ובעמדנו בין המצרים ובהתחלת חדש מנחם אב,
יהי רצון אשר ינוחמו כל עמנו בית ישראל ודוקא ע"י הקב"ה בעצמו, כאמור אנכי אנכי הוא מנחמכם, ודוקא בנחמה בכפלים כאמור נחמו נחמו עמי בגוף ונפש בגשמיות וברוחניות, בטוב העליון ובטוב הנראה והנגלה.
וההכנה וההקדמה לזה, הרי היא הפצת המעינות חוצה, וכאגרת הקדש הידועה למורנו הבעש"ט ז"ל. (ממכי ער"ח מנ"א, ה'תשכ"ב)
ב"ה, עש"ק ט' באב (נדחה), ה'תשכ"ד.
קבוצת הלומדים תורה ברבים -- ובמקום תפלה בביהכנ"ס... -- ה' עליהם יחיו --
. . . נעם לי להוודע, אשר ימים אלה מסיימים הם -- מסכת ביצה וממשיכים בקודש -- לימוד מסכת סוכה...
והרי כל עניני ביהכנ"ס וביהמ"ד שייכות מיוחדת להם לחדש זה וכנבואת יחזקאל הכהן ,כה אמר אד' אלקים כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות -- ואהי להם למקדש מעט (אלו בהכנ"ס ובמד"ר) בארצות אשר באו שם",
כי בעמדנו בימי זכרון לימים ההם בזמן הזה, חורבן בית מקדשנו, בית ראשון ובית שני,
הנה ע"פ הוראת חז"ל שהמעשה הוא העיקר, ומקרא מלא דבר הכתוב,
הערות
- 1. בין המצרים: ראה רשימות איכה להצ"צ רע"ז*: והשיגוה דוקא כו'.
- 2. חדש מנחם : מפורסם וידוע דחדש אב קוו לי' מנחם (גט פשוט סקכיו סקליה, וכן בכנה"ג לאה"ע סקכ"ו ב"י סקמ"א).
- 3. בעצמו, כאמור : פסיקתא הובאה בתוד"ה ראש (מגילה לא, רע"ב).
- 4. בנחמה בכפלים : איכ"ר ספ"א. וראה פסיקתא דר"כ פסקא אנכי אנכי לקו"ת נצבים (מח, א).
- 5. בטוב העליון: ראה אגהייק סו"יס יא
- 6. הידועה : נדפסה (בכמה הוצאות) בהקדמת הסי' לקוטי אמרים להרב המגיד ממעזריטש ז'יל.
- 7. *) אוה"ת לנ"ך ח"ב ע' אילו. המו"ל. 6-70
- 8. ט' באב (נדחה) : להעיר אשר נדחה רק ענין התענית וכו' שבו. אבל ענין הנחמה -- בתוקפו עומד, שלכן א"א צדקתך אף שזהו בפרהסיא (או"ח החדש סו"ס תקנ"ב).
- 9. ובמקום תפלה : ברכות ח; א.
- 10. אלו בהכנ"ס ובמד"ר : מגילה כט, א.
- 11. הוראת חז"ל : אבות פ"א מייז.
- 12. ומקרא מלא : קהלת יב, יג.
משנה אבות א׳ - הטקסט מספריא
משה קבל תורה מסיני. ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים. הוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סייג לתורה:
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב. שלא על מנת לקבל פרס. ויהי מורא שמים עליכם:
יוסי בן יועזר איש צרדה. ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים. והוי מתאבק בעפר רגליהם. והוי שותה בצמא את דבריהם:
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה. ויהיו עניים בני ביתך. ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו. קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה. גורם רעה לעצמו. ובוטל מדברי תורה. וסופו יורש גיהנום:
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר. עשה לך רב. וקנה לך חבר. והוי דן את כל האדם לכף זכות:
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. ואל תתחבר לרשע. ואל תתיאש מן הפורענות:
יהודה בן טבאי. ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר. אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין:
שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים. והוי זהיר בדבריך. שמא מתוכם ילמדו לשקר:
שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר אהוב את המלאכה. ושנא את הרבנות. ואל תתודע לרשות:
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות. ותגלו למקום מים הרעים. וישתו התלמידים הבאים אחריכם. וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל:
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום. ורודף שלום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה:
הוא היה אומר נגד שמא. אבד שמיה. ודלא מוסיף יסיף ודלא יליף. קטלא חייב. ודישתמש בתגא חלף:
הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי:
שמאי אומר עשה תורתך קבע. אמור מעט ועשה הרבה. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:
רבן גמליאל אומר עשה לך רב. והסתלק מן הספק. ואל תרבה לעשר אומדות:
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד. על הדין. ועל האמת. ועל השלום. שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום. שפטו בשעריכם:
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך כב ‹ ח'תפג לקו"ש ח"ח ע' 357
- כרך כג ‹ ח'תתע לקו"ש ח"ח ע' 357
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

