264
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב"ה, חמשה עשר באב. ה'תשכיה ברוקלין, נ. .
בנועם קבלתי בשורה הטובה על דבר הנחת אבן הפינה של שיכון חג"ד . . ויהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת.
ידוע גודל ענין בנין בית בארץ ישראל, ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ובפרט הקמת שיכון שיהיו בו בתים הראויים שיאמרו עליהם עבית גדול", כפירושי חכמינו ז"ל בזה, בית שמגדלים בו תורה, בית שמגדלים בו תפלה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, מקדש מעט, שיהיו נשמעים בהם קול תפלה וקול תורה (תורת הנגלה ותורת החסידות), ושיאירו מאורם ומגדלותם לכל בתי השיכון ובכל בתי השיכון, שבכל אחד מהם יהי' נשמע קול הרינה וקול התפלה.
ויהי רצון שמתאים לימים אלו שלאחרי ימי החורבן, ימי הנחמה המתחילים בחודש מנחם אב, ינחמנו אבינו שבשמים, מנחם ציון ובונה ירושלים, נחמה בכפלים, ונזכה בקרוב לבנין בית ה' זה בית המקדש על ידי משיח בן דוד, ומגלגלין זכות ליומין זכאין, שלא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו', ויום העשרים בו, זמן העצים וקרבנם בבית מקדשנו על ידי בני ישי אבי דוד. בכבוד ובברכה אשר כשם שהתחילו בהנחת אבן הפינה כן יברכו בקרוב על המוגמר, בנין שלם ושיכון שלם, בו תרבה החכמה הבינה והדעת -- עדי שיקויים היעוד כי מלאה הארץ דיעה את הוי'
הערות
- 1. ----
- 2. בית בארץ ישראל : ראה שו"ת באר שבע ס"ע, מגיא שוייע או"ח סתקסייח סקיה וביד אפרים שם,
- 3. מראשית השנה : ובכל שנה אור חדש עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה (אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא ושו"ע סייד. עייייש).
- 4. ובפרט ,, בתי כנסיות ובתי מדרשות: ראה אחרונים לשוייע או"ח סרכ"ד סיל
- 5. כפירושי חכמינו: מגילה כז, א.
- 6. מקדש מעט: מגילה כט, א.
- 7. הרינה . . התפלה : רינתי זו רעון תורה תפלתי זו תפלה (ירוש' ר"ה פיד היית).
- 8. ינחמנו אבינו : עיין פסיקתא דר"כ פ' אנכי אנכי: דרכו של אב כו' אנא עביד דאב ודאם.
- 9. נחמה בכפלים : איכי"ר ספ"א ויקי"יר רפי"י. ראה לקוי"ת נצבים (מח, א),
- 10. על ידי משיח : המב"ם הל' מלכים ספי"א,
- 11. שלא היו : משנה סוף תענית. ובחדאיג שם : שטעמי שמחתו תלוים בבנין המקרש,
- 12. זמן העצים כו" בני ישי: תענית כח, א.:
- 13. תרבה החכמה כו : ראה רמביים הל' תשובה ספיט וסוף הל' מלכים. תניא רייפ לז,
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ט'טו לקו"ש ח"ט ע' 264
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.