הלכות גירושין

הלכה א אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט. ועשרה דברים …

• עירובין טו ע"ב · ה ורבנן, האי ״וכתב לה״ מאי דרשי ביה? ההוא מבעי ליה: בכתיבה מתגרשת, …
• עירובין טו ע"ב · ז ורבנן, האי ״ספר כריתות״ מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה. לכדתניא: הרי …
• גיטין כא ע"ב · ה ורבנן, האי ״וכתב״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו ״בכתיבה מתגרשת, ואינה מתגרשת …
• גיטין מט ע"ב · ז דבר אחר: אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציאה אלא לרצונו.
• קידושין ה ע"א · א ומנין שאף בשטר? ודין הוא: ומה כסף, שאין מוציא – מכניס, שטר, …
• קידושין ה ע"א · ט ורבנן, האי ״כריתת״, מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה,
• קידושין ה ע"א · י כדתניא: ״הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין״, ״על מנת שלא …
• קידושין ט ע"ב · א יציאה בעינן לשמה – אף הוייה בעינן לשמה, או דלמא הויות להדדי …
• קידושין יד ע"א · ט ותהא אשת איש יוצאה בחליצה מקל וחומר: ומה יבמה שאינה יוצאה בגט …

הלכה ב ומניין שעשרה דברים אלו מן התורה. שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכתב …

• יבמות קיב ע"ב · ז אמר רבי יוחנן בן נורי: מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה, והאיש שנתחרש …
• קידושין ה ע"א · א ומנין שאף בשטר? ודין הוא: ומה כסף, שאין מוציא – מכניס, שטר, …
• בבא מציעא יא ע"ב · ט אמר ליה רב שימי לרב פפא: הרי גט, דדעת אחרת – מקנה …

הלכה ג וכתב. מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב. לה. לשמה. ספר כריתות. דבר הכורת בינו לבינה …

• עירובין טו ע"ב · ה ורבנן, האי ״וכתב לה״ מאי דרשי ביה? ההוא מבעי ליה: בכתיבה מתגרשת, …
• עירובין טו ע"ב · ז ורבנן, האי ״ספר כריתות״ מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה. לכדתניא: הרי …
• גיטין כ ע"א · א אי משום כריתות דאית בה – הא בעינא ״וכתב לה״ – לשמה, …
• גיטין כא ע"ב · ה ורבנן, האי ״וכתב״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו ״בכתיבה מתגרשת, ואינה מתגרשת …
• גיטין כא ע"ב · ז ואידך – מיבעי ליה ״דבר הכורת בינו לבינה״, כדתניא: ״הרי זה גיטיך …

הלכה ד כיצד כתב לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את לעצמך הרי את …

• נדרים ה ע"ב · ב דתנן, גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״. רבי יהודה אומר: …
• גיטין פה ע"א · כז מתני׳ גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״.
• גיטין פה ע"ב · ב גמ׳ פשיטא, אמר לה לאשתו: ״הרי את בת חורין״ – לא אמר …
• גיטין פה ע"ב · ד אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דתנן: גופו של גט שחרור: …
• קידושין ה ע"ב · טו וכן בגירושין, נתן לה ואמר לה: ״הרי את משולחת״, ״הרי את מגורשת״, …
• קידושין ו ע"א · טו וכן בגירושין, נתן לה גיטה ואמר לה: ״הרי את משולחת״ ״הרי את …
• קידושין ו ע"ב · ג אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דתניא: גופו של גט שחרור: …

הלכה ו ומנין שלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו שנאמר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא …

• סוכה כד ע"ב · ד ורבנן? אי כתב ״בספר״, כדקאמרת. השתא דכתיב ״ספר״ — לספירת דברים בעלמא …
• גיטין כא ע"ב · ב אמר קרא: ״וכתב״ – ״ונתן לה״, מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה; …
• גיטין כא ע"ב · י מתני׳ אין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר, תלשו וחתמו ונתנו לה – …

הלכה ז אין כותבין במחובר אפילו טופס הגט. כתב הטופס במחובר ותלשו ואחר כך כתב שם …

• גיטין כא ע"ב · טז והכי קאמר: אין כותבין תורף, גזירה שמא יחתום. כתבו לתורף, תלשו, חתמו …

הלכה ח כתב כל הגט על העלה הזרוע בעציץ נקוב אע"פ שנתן לה העציץ כלו הגט …

• גיטין כא ע"ב · יז כתבו על חרס של עציץ נקוב – כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה …

הלכה ט ומנין שאינו נותנו לה אלא בתורת גירושין שנאמר ספר כריתות ונתן בידה שיתן אותו …

• גיטין עח ע"א · יב מתני׳ אמר לה: ״כנסי שטר חוב זה״, או שמצאתו מאחוריו, קוראה והרי …
• גיטין עח ע"א · יג נתן בידה והיא ישנה; ניעורה, קוראה, והרי הוא גיטה – אינו גט, …

הלכה י אמר לעדים ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה …

• יבמות קיג ע"ב · יג העיד רבי יוחנן וכו׳. אמר רבא: מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא, …
• גיטין נה ע"א · ו גמ׳ אמר רבא: מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא – אמר לעדים: …

הלכה יא המגרש צריך שיאמר לה כשיתן לה הגט הרי זה גיטך או הוא גיטך וכיוצא …

• קידושין ו ע"א · ח דתנן: היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה …
• קידושין ו ע"א · יא גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה …

הלכה יב גט שהיה מונח על הארץ ואמר לה טלי גיטך מעל גבי קרקע ונטלתו או …

• גיטין עח ע"א · טו ואמר רבא: ״טלי גיטיך מעל גבי קרקע״ – לא אמר כלום! אימא: …
• גיטין עח ע"א · טז שלפתו נמי, הא בעינא ״ונתן בידה״, וליכא! לא צריכא, דערק לה חרציה, …

הלכה יד במה דברים אמורים כשהיה הגט בכתב יד סופר. אבל אם כתב הבעל הגט בכתב …

• גיטין פו ע"א · ה כתב בכתב ידו, ואין עליו עדים; יש עליו עדים, ואין בו זמן; …
• גיטין פו ע"א · כג ואלא אמציעתא – הרי יש עליו עדים! אלא אסיפא: יש בו זמן …
• גיטין פו ע"ב · א ודוקא כתב ידו ועד; אבל כתב סופר ועד – לא.
• גיטין פו ע"ב · יג לוי אמר: לעולם לא תצא. וכן אמר רבי יוחנן: לעולם לא תצא.
• בבא בתרא קעו ע"א · ג מתיב רמי בר חמא: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת – הולד כשר. …

הלכה טו תקנת חכמים הוא שיהיו העדים חותמין על הגט. שמא יתן לה גט בפני שנים …

• כתובות צד ע"ב · א ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.
• גיטין לד ע"ב · ח העדים חותמין על הגט, מפני תיקון העולם. והלל התקין פרוזבול, מפני תיקון …
• גיטין לו ע"א · ה אמר רבה: לא צריכא – לרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי; תקינו …
• גיטין לו ע"א · ח אמר רבן גמליאל: תקנה גדולה התקינו, שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין – מפני …
• גיטין פו ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה …
• קידושין מח ע"א · ח ורבי מאיר לטעמיה דאמר: עדי חתימה כרתי, ורבי אלעזר לטעמיה דאמר: עדי …
• בבא בתרא קע ע"א · ה ובפלוגתא דרבי מאיר ורבי אלעזר קא מיפלגי – רבי סבר לה כרבי …
• בבא בתרא קעו ע"א · ד רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה …

הלכה יז היו עדיו מתוכו פסולין אפילו אחד פסול ואחד כשר ונתנו לה בפני שני עדים …

• גיטין ד ע"א · ב אלא לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה – …
• גיטין כד ע"א · ז אי הכי, הוה ליה: ״טלי גיטיך מעל גבי קרקע״, ואמר רבא: ״טלי …
• בבא בתרא קע ע"א · ז והא אמר רבי אבא: מודה היה רבי אלעזר במזוייף מתוכו, שהוא פסול!
• סנהדרין כח ע"ב · כד והאמר רבי אבא: מודה רבי אלעזר במזויף מתוכו שהוא פסול? אמר ליה: …

הלכה יח הרחיק את העדים מן הכתב מלא שני שיטין פסול. וכמה ירחיק את העדים מן …

• גיטין פו ע"ב · לב גמ׳ מאן תנא? אמר רבי ירמיה: דלא כרבי אלעזר. דאי רבי אלעזר, …
• גיטין פז ע"ב · ה וכי תימא, כיון דמופלג בשני שיטין – לא; והאמר חזקיה: מלאהו בקרובים …

הלכה יט העדים שנותן את הגט בפניהם צריכין לקרותו ואח"כ יתננו לה. ואם נתנו לה בפניהם …

• גיטין יט ע"ב · יז אמר רבינא: אמר לי אמימר, הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני …

הלכה כ לא קראוהו אלא נטלתו וזרקתו לים או לאש הרי זו מגורשת. הואיל וקראוהו תחלה …

• גיטין יט ע"ב · יז אמר רבינא: אמר לי אמימר, הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני …
• גיטין יט ע"ב · יח לא צריכא, דבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה, מהו דתימא: חלופי חלפיה, …

הלכה כב זרק לה הגט לחצרה לבין החביות בפני עדים ובקשו ומצאו מזוזה או שטר אחר …

• גיטין יט ע"ב · יט ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני, אשתכח מזוזתא. אמר רב …

הלכה כג העדים שחותמין על הגט צריכים להיותם יודעים לקרות ולחתום. ואם אינם יודעים לקרות קוראים …

• גיטין ט ע"ב · ג למעוטי הא דתניא: עדים שאין יודעים לחתום, מקרעין להם נייר חלק, וממלאים …
• גיטין ט ע"ב · ד אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים – בגיטי נשים, אבל …
• גיטין יט ע"א · טז רב פפא אמר: ברוק. וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה: ברוק. …
• גיטין יט ע"א · יז דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות, ונגדיה רב כהנא.

הלכה כד אף על פי שחתימת העדים בגט מדבריהם התקינו שיהיו העדים מפרשין שמותיהן בגט. וכן …

• יבמות לא ע"ב · ו אלא, למאן דאמר משום בת אחותו — ליתקין זמן!
• גיטין י ע"ב · ג אמר רב פפא, זאת אומרת, עדי הגט אין חותמין זה בלא זה.
• גיטין יז ע"א · יא גמ׳ איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין? רבי יוחנן אמר: משום בת …
• גיטין לו ע"א · ה אמר רבה: לא צריכא – לרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי; תקינו …
• גיטין לו ע"א · ח אמר רבן גמליאל: תקנה גדולה התקינו, שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין – מפני …
• גיטין פ ע"א · יז היה במזרח וכתב במערב: מאן? אילימא בעל, היינו ״שינה שמו ושמה, שם …
• גיטין פ ע"א · יח אלא לאו סופר – כדאמר להו רב לספריה, וכן אמר להו רב …
• גיטין פו ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה …

הלכה כה גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר או שנכתב …

• יבמות קטז ע"א · ו כדאמר להו רב לספרי, וכן אמר להו רב הונא לספרי: כי איתנכו …
• גיטין יז ע"א · ט מתני׳ נכתב ביום ונחתם ביום; בלילה ונחתם בלילה; בלילה ונחתם ביום – …
• בבא בתרא קעו ע"א · ג מתיב רמי בר חמא: שלשה גיטין פסולין, ואם נישאת – הולד כשר. …

הלכה כו חתך ממנו הזמן ונתנו לה או שלא כתב שם היום אלא בשבת ראשונה או …

• גיטין יז ע"ב · ט אמר ליה אביי לרב יוסף: שלשה גיטין פסולים, ואם ניסת – הולד …
• גיטין יז ע"ב · י גזייה לזמן דידיה, ויהביה ניהלה, מאי? אמר ליה: לרמאי לא חיישינן.
• גיטין יז ע"ב · יא כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת, מאי? אמר ליה: כשר. ומה הועילו …
• גיטין יז ע"ב · יב אהנו לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה. דאי לא תימא הכי, יומא גופיה – …
• בבא בתרא קעב ע"ב · א אמר רב הונא: ״ממך״ – אפילו מריש גלותא, ואפילו משבור מלכא.

הלכה כז וכן תקנו שיהו מונין בגיטין למלכות אותו הזמן משום שלום מלכות. כתב לשם מלכות …

• גיטין פ ע"א · יא אמר עולא: מפני מה תיקנו מלכות בגיטין – משום שלום מלכות.

הלכה כח האומר לשנים כתבו וחתמו ותנו גט לאשתי ונתאחר הדבר ימים או שנים. או שנמצא …

• גיטין פו ע"א · ה כתב בכתב ידו, ואין עליו עדים; יש עליו עדים, ואין בו זמן; …
• בבא בתרא קעב ע"א · ג אמר להו רב לספריה, וכן אמר להו רב הונא לספריה: כי קיימיתו …

הלכה א זה שנאמר בתורה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. אחד הכותב בידו או שאמר …

• קידושין מא ע"א · ט שליחות מנלן? דתניא: ״ושלח״ – מלמד שהוא עושה שליח.

הלכה ב אמר לשנים כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לה והן …

• קידושין מג ע"א · יח אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לשנים: ״צאו וקדשו לי את האשה״ …

הלכה ג וכותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו. והוא שיהיו העדים והסופר שכתבו וחתמו בו …

• בבא בתרא קסז ע"א · ח מתני׳ כותבין גט לאיש – אף על פי שאין אשתו עמו, והשובר …
• בבא בתרא קסז ע"ב · י אמר להו אביי, הכי אמר רב: שם האיש בגט – והוא הדין …
• בבא בתרא קסז ע"ב · יא וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת – דלמא כתיב גיטא, …

הלכה ד ובשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירים והאשה נותנת שכר הסופר בכל …

• בבא בתרא קסח ע"א · ד והבעל נותן שכר וכו׳. מאי טעמא? דאמר קרא: ״וכתב״ ״ונתן״. והאידנא דלא …

הלכה ה וצריך שיאמר הבעל עצמו לסופר כתוב ולעדים חתומו. הרי שאמרו לו בית דין או …

• גיטין עא ע"ב · ט מתני׳ אמרו לו: ״נכתוב גט לאשתך?״ ואמר להן: ״כתובו״; אמרו לסופר וכתב, …
• גיטין עב ע"א · ד רב אשי אמר: כולה רבי יוסי היא, ולא מיבעיא קאמר: לא מבעיא …

הלכה ו אמר לשנים או לשלשה אמרו לסופר ויכתוב גט לאשתי ואמרו לעדים ויחתומו ואמרו לסופר …

• גיטין סו ע"ב · א או לשלשה: ״כתבו גט, ותנו לאשתי״, הרי אלו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה: …
• גיטין סו ע"ב · ג אמר רבי יוסי, נומינו לשליח: אף אנו מקובלין, שאפילו אמר לבית דין …
• גיטין סז ע"א · ה אלא רבי יוסי – תרתי אמר; ושמואל סבר לה כוותיה בחדא, ופליג …
• גיטין סז ע"א · י גופא – אמר לשנים: ״אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני ויחתמו״ – אמר …
• גיטין סז ע"א · יג אמר לשנים: ״אמרו לסופר ויכתוב, ואתם חתומו״ – רב חסדא אמר: ״כשר …

הלכה ח הבעל שהביא גט בידו חתום ואמר תנו גט זה לאשתי הרי אלו יתנו לה. …

• גיטין סג ע"ב · כ מתקיף לה רב נחמן: מי קאמר להו ״כתבו ואנחוה בכיסייכו״?! אלא אמר …

הלכה ט אמר להם הבעל כתבו וחתמו ותנו לשליח להוליך לה וכתבו וחתמו ונתנו לשליח. ונמצא …

• גיטין סג ע"ב · כג רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף האומרת ״טול לי גיטי״, אם רצה …

הלכה י האומר לשנים או ליתר משנים כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה שלחוה שבקוה תרכוה כתבו …

• גיטין סה ע"ב · ט מתני׳ האומר: ״כתבו גט ותנו לאשתי״; ״גרשוה״; ״כתבו איגרת ותנו לה״ – …
• גיטין סה ע"ב · יא גמ׳ תנו רבנן: ״שלחוה״; ״שבקוה״; ״תרכוה״ – הרי אלו יכתבו ויתנו. ״פטרוה״; …
• גיטין סה ע"ב · יג איבעיא להו: ״הוציאוה״, מהו? ״עזבוה״, מהו? ״התירוה״, מהו? ״הניחוה״, מהו? ״הועילו לה״, …
• גיטין סה ע"ב · יד פשוט מיהא חדא, דתניא: ״עשו לה כדת״; ״עשו לה כנימוס״; ״עשו לה …

הלכה יב האומר כתבו גט לאשתי הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לבעל בידו ואין נותנין לאשתו …

• כתובות נה ע"א · י תסתיים דרבי נתן הוא דאמר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, דשמעינן ליה …
• גיטין סה ע"ב · טו מתני׳ בראשונה היו אומרים: היוצא בקולר, ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – הרי …
• גיטין סו ע"א · י ודלמא צרה היא! תנא דבי רבי ישמעאל: בשעת הסכנה, כותבין ונותנין אף …
• גיטין סו ע"א · יא מתני׳ הבריא שאמר: ״כתבו גט לאשתי״ – רצה לשחק בה.
• גיטין עב ע"ב · יז ומה גיטו – אף על גב דלא פריש, כיון דאמר ״כתובו״ – …
• בבא בתרא קמו ע"ב · ה רב ששת אמר: רבי שמעון שזורי היא – דתניא, בראשונה היו אומרים: …
• מנחות ל ע"ב · יא אלא אהא: בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר ״כתבו גט לאשתי״, הרי …
• חולין לט ע"ב · ז אילימא רבן שמעון בן גמליאל דגיטין, דתנן: הבריא שאמר ״כתבו גט לאשתי״ …
• חולין עה ע"ב · טז מסוכן, דתנן: בראשונה היו אומרים, היוצא בקולר ואמר: ״כתבו גט לאשתי״, הרי …

הלכה יג בריא שאמר כתבו גט לאשתי וכתבו וחתמו ונתנו לה והרג עצמו מיד כגון שהשליך …

• יבמות קכ ע"ב · יד איני? והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים או רוב שנים, …
• כתובות ע ע"ב · יא וכי אמר הכי לאו שליחותיה קעביד? והתנן: מי שהיה מושלך בבור, ואמר: …
• גיטין סו ע"א · ז מתני׳ מי שהיה מושלך לבור, ואמר: כל השומע את קולו יכתוב גט …
• גיטין סו ע"א · יב מעשה בבריא אחד שאמר: ״כתבו גט לאשתי״, ועלה לראש הגג ונפל ומת; …
• חולין לט ע"ב · ח ומעשה בבריא שאמר ״כתבו גט לאשתי״, ועלה לגג ונפל ומת. אמר רבן …

הלכה יד מי שהיתה רוח רעה מבעתת אותו ואמר כשהתחיל בו החלי כתבו גט לאשתי לא …

• גיטין סז ע"ב · ט מי שאחזו קורדייקוס, ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – לא אמר כלום. אמר: …

הלכה טו אמר כשהוא בריא כתבו ותנו גט לאשתי ואח"כ נבעת ממתינין עד שיבריא וכותבין ונותנין …

• גיטין ע ע"ב · ג אמר: ״כתבו גט לאשתי״, ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר: ״אל תכתבו״ – אין …

הלכה טז מי שנשתתק והרי דעתו נכונה ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו …

• חגיגה ב ע"ב · ד תנינא להא, דתנו רבנן: המדבר ואינו שומע — זהו חרש, שומע ואינו …
• גיטין נט ע"א · יא גמ׳ אמר רב נחמן: מחלוקת במטלטלין, אבל בגיטין – דברי הכל ברמיזה.
• גיטין סז ע"ב · י נשתתק, ואמרו לו: ״נכתוב גט לאשתך״, והרכין בראשו – בודקין אותו שלשה …
• גיטין ע ע"ב · יח וליחוש דלמא שיחיא דסירוגין נקטיה! דאמרינן ליה חד ״לאו״ ותרין ״הן״, ותרין …
• גיטין ע ע"ב · יט דבי רבי ישמעאל תנא: אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים, …
• גיטין עא ע"א · ב אמר רב כהנא אמר רב: חרש שיכול לדבר מתוך הכתב, כותבין ונותנין …

הלכה יז מי שנשא כשהוא פקח ונתחרש ואין צריך לומר נשתטה אינו מוציא לעולם עד שיבריא. …

• יבמות קיב ע"ב · ה חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת, אם רצה להוציא — יוציא, ואם …
• יבמות קיב ע"ב · ו פקח שנשא פקחת ונתחרשה, אם רצה — יוציא, ואם רצה — יקיים. …

הלכה יח המקדש קטנה על ידי אביה וגירשה כשהיא קטנה אביה מקבל גיטה ומשיגיע גט ליד …

• כתובות מו ע"ב · ב מתני׳ האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, בשטר, ובביאה. זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, …
• גיטין כא ע"א · יג ואיבעית אימא: שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כורחה, שכן אב מקבל גט …
• גיטין סד ע"ב · ד מתני׳ נערה המאורסה, היא ואביה מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה: אין …
• גיטין סה ע"א · ז הפעוטות – מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין; וכנגדן בקטנה – מתגרשת בקידושי …
• גיטין סה ע"א · י ואם אמר לו אביה: ״צא והתקבל לבתי גיטה״, אם רצה לחזור – …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …
• קידושין מג ע"ב · ז האיש מקדש את בתו. תנן התם: נערה המאורסה – היא ואביה מקבלין …
• קידושין מד ע"ב · ג אלא לעולם פשיטא ליה דכי יד אביה דמיא, והכי קמיבעיא ליה: מי …
• קידושין מד ע"ב · ה הא מדקתני סיפא: אם אמר אביה: ״צא וקבל גט לבתי״, אם רצה …

הלכה יט קדשה אביה כשהיא קטנה ומת. אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר הרי זו מתגרשת …

• גיטין סד ע"ב · ו וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה. תנו רבנן: קטנה היודעת לשמור את …
• גיטין סד ע"ב · ח מתקיף לה רב הונא בר מנוח: הא שוטה בעלמא היא! אלא אמר …
• קידושין מג ע"ב · ז האיש מקדש את בתו. תנן התם: נערה המאורסה – היא ואביה מקבלין …

הלכה כ מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש. בית דין של …

• יבמות קו ע"א · יד דתניא: ״יקריב אותו״ — מלמד שכופין אותו. יכול בעל כרחו — תלמוד …
• גיטין פח ע"ב · ב מתני׳ גט מעושה, בישראל – כשר, ובגוים – פסול. ובגוים – חובטין …
• גיטין פח ע"ב · ג גמ׳ אמר רב נחמן אמר שמואל: גט המעושה בישראל, כדין – כשר; …
• גיטין פח ע"ב · ד ובגוים, כדין – פסול ופוסל, שלא כדין – אפילו ריח הגט אין …
• קידושין נ ע"א · ג אלא מסיפא: וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים, כופין אותו עד …
• בבא בתרא מח ע"א · א ״יקריב אתו״ – מלמד שכופין אותו. יכול בעל כרחו? תלמוד לומר: ״לרצונו״. …
• בבא בתרא מח ע"א · ד מותיב רב יהודה: גט המעושה; בישראל – כשר, ובגוים – פסול. ובגוים …
• ערכין כא ע"א · ו אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה, שנאמר: ״לרצונו״, כופין אותו …
• ערכין כא ע"ב · ט וכן בגיטי נשים כופין וכו׳. אמר רב ששת: האי מאן דמסר מודעא …

הלכה א כל גט שלא נכתב לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת אינו גט. כיצד סופר …

• סוטה כ ע"ב · ה ורבי אחי בר יאשיה לית ליה כתב לגרש את אשתו ונמלך, מצאו …
• גיטין כ ע"א · א אי משום כריתות דאית בה – הא בעינא ״וכתב לה״ – לשמה, …
• גיטין כד ע"א · טז כל גט שנכתב שלא לשום אשה, פסול. כיצד, היה עובר בשוק ושמע …
• גיטין כד ע"ב · ד אמר רב פפא: בסופרין העשויין להתלמד עסקינן. אמר רב אשי: דיקא נמי, …
• גיטין כה ע"א · ג וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן …
• זבחים ב ע"ב · ה ורמינהי: כל הגט שנכתב שלא לשם אשה – פסול. וסתמא נמי פסול!
• זבחים ב ע"ב · יז אילימא מהא דתנן: היה עובר בשוק, ושמע סופרים מקרין: ״איש פלוני גירש …

הלכה ב יתר על זה כתב לגרש את אשתו ונמלך ומצא בן עירו ואמר לו שמי …

• עירובין יג ע"א · כא ולית ליה לרבי אחי בר יאשיה הא דתנן: כתב [גט] לגרש את …
• גיטין כד ע"א · יז יתר מיכן – כתב לגרש את אשתו ונמלך, מצאו בן עירו ואמר …
• גיטין כה ע"א · ג וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן …
• זבחים ג ע"א · א יתר על כן, כתב לגרש את אשתו ונמלך, מצאו בן עירו ואמר …

הלכה ג יתר על זה מי שיש לו שתי נשים ששמותיהן שוות וכתב לגרש את הגדולה …

• גיטין כד ע"ב · א יתר מיכן – היו לו שתי נשים ושמותיהן שוות, כתב לגרש את …
• גיטין כה ע"א · ג וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן …
• זבחים ג ע"א · ג אלא מהא: יתר על כן, יש לו שתי נשים ששמותיהן שוות – …

הלכה ד יתר על כן אמר לסופר כתוב ואי זו שארצה אגרש בו וכתב הסופר על …

• כתובות פה ע"א · יז וליתה, מדרב נחמן. דאמר רב נחמן, אומר היה רבי מאיר: אפילו מצאו …
• גיטין כ ע"א · ד אמר רב חסדא: גט שכתבו שלא לשמה, והעביר עליו קולמוס לשמה, באנו …
• גיטין כד ע"ב · ב יתר מיכן – אמר ללבלר: ״כתוב, לאיזו שארצה אגרש״ – פסול לגרש …
• גיטין כה ע"א · ג וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן …
• גיטין כה ע"א · ז בעא מיניה רב הושעיא מרב יהודה: אמר ללבלר: ״כתוב לאיזו שתצא בפתח …
• זבחים ג ע"א · ה אלא מהא: יתר על כן, אמר ללבלר: כתוב, ולאיזה שארצה אגרש – …

הלכה ה מי שכתב [גט] לגרש את אשתו ונמלך ולא גירשה ונתיחד עמה אחר שכתבו לא …

• גיטין עט ע"ב · ט מתני׳ בית שמאי אומרים: פוטר אדם אשתו בגט ישן. ובית הלל אוסרין. …
• גיטין עט ע"ב · יא ובית הלל סברי: אמרינן גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה.
• גיטין עט ע"ב · יג ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא אמר שמואל: אם נתגרשה, תינשא לכתחלה.

הלכה ו אמר לסופר כתוב גט לפלונית ויהיה עמי לכשאשאנה אגרשנה בו ונכתב ונשאה וגירשה בו …

• יבמות נב ע"א · טז אמר רמי בר חמא: הרי אמרו, אמר אחד ללבלר: כתוב גט לארוסתי, …
• יבמות נב ע"ב · א ולאשה בעלמא — אין גט, מפני שאין בידו לגרשה. בעי רמי בר …

הלכה ז מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב טופסי גיטין ויניח מקום האיש ומקום האשה …

• גיטין כו ע"א · ד מתני׳ הכותב טופסי גיטין, צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן.
• גיטין כו ע"א · ז רבי יהודה פוסל בכולן. רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים, שנאמר …
• גיטין כו ע"א · ח גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: צריך שיניח אף מקום ״הרי את …
• גיטין כו ע"א · יג מפני התקנה: מאי תקנה? אמר רבי יונתן: מפני תקנת סופר; ורבי אלעזר …
• זבחים ג ע"א · ז אלא מהא: הכותב טופסי גיטין – צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה …

הלכה ח סופר שכתב הגט לשמו ולשמה כהלכתו וחתמו העדים שלא לשמה הואיל ומסרו לה בעדים …

• גיטין פו ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה …

הלכה ט המביא גט ואבד ממנו ומצאו. אם אבד ממנו במקום שאין השיירות מצויות אפילו מצאו …

• יבמות קטו ע"ב · ט אמר אביי: מנא אמינא לה, דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב: בצד קלוניא …
• יבמות קכ ע"א · יג ורמינהי: מצאו קשור בכיס ובארנקי ובטבעת, או שנמצא בין כליו, אפילו לזמן …
• גיטין כז ע"א · א מתני׳ המביא גט ואבד הימנו; מצאו לאלתר – כשר, ואם לאו – …
• גיטין כז ע"א · ג אמר רבה, לא קשיא: כאן במקום שהשיירות מצויות, כאן במקום שאין השיירות …
• גיטין כז ע"ב · ב איכא דאמרי והוא שהוחזקו הוא דלא ליהדר, והיינו דרבה; ואיכא דאמרי אף …
• גיטין כז ע"ב · ה רבי ירמיה אמר, כגון דקאמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על גט …
• גיטין כז ע"ב · ז רב אשי אמר, כגון דקאמר: נקב יש בו בצד אות פלונית, דהוה …
• גיטין כז ע"ב · יא ואפילו שהה, ויש בו סימנין – מעידים עליו; דאמרי: נקב יש בו …
• גיטין כז ע"ב · יב מצאו קשור בכיס, בארנקי ובטבעת,
• בבא מציעא יח ע"א · י ורמינהו: המביא גט, ואבד הימנו – מצאו לאלתר כשר, אם לאו – …
• בבא מציעא יח ע"א · יא אמר רבה, לא קשיא: כאן – במקום שהשיירות מצויות, כאן – במקום …
• בבא מציעא יח ע"ב · ט איכא דאמרי: והוא שהוחזקו דלא נהדר, והיינו דרבה. איכא דאמרי: אף על …
• בבא מציעא יח ע"ב · טו רבי ירמיה אמר, כגון דקא אמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על …
• בבא מציעא יח ע"ב · יז רב אשי אמר, כגון דקא אמר: נקב יש בו בצד אות פלונית.

הלכה י הוחזק באותו המקום איש אחד ששמו כשמו שבגט חוששים שמא גט זה הנמצא של …

• יבמות קטו ע"ב · ט אמר אביי: מנא אמינא לה, דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב: בצד קלוניא …
• יבמות קטז ע"א · ה אמר רבא: אף לדידי דלא חיישינן — הכא חיישינן, דלמא בגמלא פרחא …
• גיטין כח ע"א · ב איתמר: רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שלא שהה אדם שם. רבה בר …
• בבא מציעא יח ע"ב · ט איכא דאמרי: והוא שהוחזקו דלא נהדר, והיינו דרבה. איכא דאמרי: אף על …
• בבא מציעא יח ע"ב · טו רבי ירמיה אמר, כגון דקא אמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על …
• בבא מציעא יח ע"ב · יז רב אשי אמר, כגון דקא אמר: נקב יש בו בצד אות פלונית.

הלכה יא היה לעדים בגט סימן מובהק כגון שאמרו נקב יש בו בצד אות פלוני. או …

• גיטין כז ע"ב · ב איכא דאמרי והוא שהוחזקו הוא דלא ליהדר, והיינו דרבה; ואיכא דאמרי אף …
• גיטין כז ע"ב · ה רבי ירמיה אמר, כגון דקאמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על גט …
• גיטין כז ע"ב · ז רב אשי אמר, כגון דקאמר: נקב יש בו בצד אות פלונית, דהוה …
• גיטין כז ע"ב · יא ואפילו שהה, ויש בו סימנין – מעידים עליו; דאמרי: נקב יש בו …
• גיטין כז ע"ב · יב מצאו קשור בכיס, בארנקי ובטבעת,
• בבא מציעא יח ע"ב · ט איכא דאמרי: והוא שהוחזקו דלא נהדר, והיינו דרבה. איכא דאמרי: אף על …
• בבא מציעא יח ע"ב · טו רבי ירמיה אמר, כגון דקא אמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על …
• בבא מציעא יח ע"ב · יז רב אשי אמר, כגון דקא אמר: נקב יש בו בצד אות פלונית.
• בבא מציעא כז ע"ב · א לאהדורי גט אשה בסימנים. אי אמרת דאורייתא – מהדרינן, ואי אמרת דרבנן …
• בבא מציעא כז ע"ב · י אלא הא דתניא: מצאו קשור בכיס או בארנקי ובטבעת, או שמצאו בין …
• בבא מציעא כז ע"ב · יא אמרי: כיס וארנקי וטבעת לא משאלי אינשי. כיס וארנקי – משום דמסמני, …

הלכה יב שנים ששלחו שני גיטין ונתערבו נותנין שניהן לזו ושניהן לזו בעדי מסירה. לפיכך אם …

• גיטין פו ע"ב · כט מתני׳ שנים ששלחו שני גיטין שוין, ונתערבו; נותן שניהם לזו, ושניהם לזו. …

הלכה יג מי שהיו לו שני שמות. וכן אשה שיש לה שני שמות כשמגרש כותב שמו …

• גיטין לד ע"ב · ב מתני׳ בראשונה היה משנה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה. התקין רבן …
• גיטין לד ע"ב · ג גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן …
• גיטין לד ע"ב · ו ההיא דהוו קרו לה מרים, ופורתא שרה. אמרי נהרדעי: מרים וכל שום …
• גיטין פז ע"ב · יב ״איש פלוני, עד״ – כשר. ״בן איש פלוני, עד״ – כשר; ״איש …

הלכה יד כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב כל שם שיש לו הרי זה פסול. …

• יבמות צא ע"ב · ט אמר רב אשי, תא שמע: שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה …
• גיטין פ ע"א · ג שינה שמו, ושמה, שם עירו, ושם עירה – תצא מזה ומזה, וכל …

הלכה טו הכל כשרין לכתוב את הגט חוץ מחמשה. עכו"ם ועבד וחרש ושוטה וקטן. אפילו אשה …

• גיטין כב ע"ב · ו מתני׳ הכל כשרין לכתוב את הגט, אפילו חרש, שוטה וקטן. האשה כותבת …

הלכה טז ולמה אין כותבין אלו החמשה מפני שצריך הכותב לכתוב לשם האיש המגרש ולשם האשה …

• גיטין כג ע"א · א והוא שהיה גדול עומד על גביו.
• גיטין כג ע"א · ד והתניא: גוי פסול! ההיא רבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי, ובעינן …
• גיטין כג ע"א · י ורב יהודה אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבי חגא …

הלכה יז כתב אחד מחמשה אלו טופס הגט והניח מקום התורף שהוא מקום האיש ומקום האשה …

• גיטין כג ע"א · א והוא שהיה גדול עומד על גביו.
• גיטין כג ע"א · ד והתניא: גוי פסול! ההיא רבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי, ובעינן …
• גיטין כג ע"א · י ורב יהודה אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבי חגא …

הלכה יח מותר להניח חרש שוטה וקטן לכתוב טופס הגט לכתחלה והוא שיהיה גדול הפקח עומד …

• גיטין כב ע"ב · ו מתני׳ הכל כשרין לכתוב את הגט, אפילו חרש, שוטה וקטן. האשה כותבת …
• גיטין כג ע"א · א והוא שהיה גדול עומד על גביו.
• גיטין כג ע"א · ד והתניא: גוי פסול! ההיא רבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי, ובעינן …
• גיטין כג ע"א · י ורב יהודה אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבי חגא …

הלכה א אין כותבין את הגט אלא בדבר שרישומו עומד כגון דיו וסקרא וקומוס וקנקנתום וכיוצא …

• שבת קד ע"ב · ד ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מאי? לאתויי הא דתני רבי חנניא: כתבו …
• גיטין יט ע"א · ד מתני׳ בכל כותבים – בדיו, בסם, בסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא …
• גיטין יט ע"א · ז ובכל דבר שהוא מתקיים וכו׳: לאתויי מאי? לאתויי הא דתני רבי חנינא: …
• גיטין יט ע"א · יג באבר סלקא דעתך?! והתני רבי חייא: כתבו באבר, בשחור ובשיחור – כשר! …

הלכה ב כותבין במי עפצא לכתחלה על גב הנייר והעור וכיוצא בהן אבל לא על גבי …

• שבת קד ע"ב · ד ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מאי? לאתויי הא דתני רבי חנניא: כתבו …
• סוטה טז ע"א · ו התורה אמרה ב״עפר״, והלכה בכל דבר. התורה אמרה ב״תער״, והלכה בכל דבר. …
• גיטין יט ע"א · ה על הכל כותבין – על העלה של זית; ועל הקרן של פרה …
• גיטין יט ע"א · ז ובכל דבר שהוא מתקיים וכו׳: לאתויי מאי? לאתויי הא דתני רבי חנינא: …
• גיטין יט ע"א · טו לא קשיא: הא דאפיץ, הא דלא אפיץ; שאין מי מילין על גבי …
• גיטין כ ע"א · ח ואלא משום דכתיב: ״ונתן״, והכא לא יהיב לה מידי?! דלמא נתינת גט …
• בבא בתרא קע ע"א · ה ובפלוגתא דרבי מאיר ורבי אלעזר קא מיפלגי – רבי סבר לה כרבי …

הלכה ג כיצד כותב (אותו) על הנייר המחוק על הדפתרא ועל החרס ועל העלין ועל ידו …

• עירובין טו ע"ב · א ורבי מאיר מטהר. וכותבין עליו גיטי נשים, ורבי יוסי הגלילי פוסל.
• סוכה כד ע"ב · ד ורבנן? אי כתב ״בספר״, כדקאמרת. השתא דכתיב ״ספר״ — לספירת דברים בעלמא …
• סוטה טז ע"א · ו התורה אמרה ב״עפר״, והלכה בכל דבר. התורה אמרה ב״תער״, והלכה בכל דבר. …
• גיטין כא ע"ב · יב גמ׳ כתבו על המחובר?! והאמרת רישא ״אין כותבין״! אמר רב יהודה, אמר …
• גיטין כב ע"ב · א רבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי.
• גיטין כב ע"ב · ג ורבי יוחנן אמר: אפילו מכאן עד עשרה ימים; דאם איתא דהוה ביה …

הלכה ד היה הגט חקוק על ידו של עבד בכתובת קעקע והיה יוצא מתחת ידה והיו …

• גיטין כ ע"ב · י בעי רמי בר חמא: היו מוחזקים בעבד שהוא שלו – וגט כתוב …
• גיטין כ ע"ב · יד לרמי בר חמא נמי לא קשיא – בכתובת קעקע. השתא דאתית להכי, …
• גיטין כ ע"ב · טו מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר ריש לקיש: הגודרות, אין להן חזקה.

הלכה ה היה הגט חקוק על הטבלא והעדים עליו והוא יוצא מתחת ידה אע"פ שהן מוחזקין …

• גיטין כא ע"א · ג אמר רב אשי: מאי קושיא? דלמא גברא שאני, דידע לאקנויי! אלא אמר …
• גיטין כב ע"ב · ו מתני׳ הכל כשרין לכתוב את הגט, אפילו חרש, שוטה וקטן. האשה כותבת …

הלכה ו חקק הגט על הלוח או על האבן או על טס של מתכת אם חפר …

• גיטין כ ע"א · יא תנו רבנן: ״וכתב״ – ולא חקק. למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא?! ורמינהו: …
• גיטין כ ע"א · יב אמר עולא, אמר רבי אלעזר: לא קשיא – הא דחק תוכות, הא …
• גיטין כ ע"א · טו אמר ליה רבינא לרב אשי: רושמא – מיחרץ חריץ, או כנופי מכניף? …

הלכה ז המקרע על העור תבנית כתב או שרשם על העור תבנית כתב הרי זה כשר. …

• גיטין פז ע"ב · יא גט שכתבו עברית ועדיו יוונית; יוונית ועדיו עברית; עד אחד עברי ועד …

הלכה י וכן צריך שיהיה אותו הכתב מבואר היטב באותו הכתב שיכתוב בו עד שידעו הקטנים …

• גיטין ד ע"א · ב אלא לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה – …

הלכה יב בכך בשבת בכך וכך לירח פלוני בשבת כך וכך ליצירה או לשטרות למניינא דרגילנא …

• נדרים ה ע"ב · ב דתנן, גופו של גט: ״הרי את מותרת לכל אדם״. רבי יהודה אומר: …
• גיטין פה ע"ב · יג ולורכיה לויו ״דכדו״; דמשמע ״וכדי״. ולא ליכתוב ״לאיתנסבא״ – דמשמע לא יתנסבא, …
• גיטין פה ע"ב · טו תא שמע, דאתקין רבא בגיטי: ״איך פלניא בר פלניא, פטר ותריך ית …
• גיטין פה ע"ב · טז ולטעמיך, כולהו מי קאמר? אלא בעינן, הכא נמי בעינן;
• גיטין פז ע"ב · יב ״איש פלוני, עד״ – כשר. ״בן איש פלוני, עד״ – כשר; ״איש …

הלכה יג כשיכתוב הגט בלשון הזה ובנוסח זה לא יכתוב ודין ביו"ד שמא יקרא הקורא ודין …

• גיטין פה ע"ב · י אמר אביי: האי מאן דכתב גיטא, לא לכתוב ״ודין״ – דמשמע ודין; …
• גיטין פה ע"ב · יא ולא לכתוב ״איגרת״ – דמשמע (איגרת) [איגרא]; אלא ״אגרת״. ולא לכתוב ״לימהך״ …
• גיטין פה ע"ב · יב ״דיתיהוייין״, ״דיתיצבייין״ – תלתא תלתא יודין; דמשמע תהויין ותצביין. ולורכיה לויו ״דתירוכין״, …

הלכה יד הרי שכתב בנוסח זה ולא האריך ווי"ן אלו או לא כתב היודי"ן היתרות או …

• גיטין פה ע"ב · יב ״דיתיהוייין״, ״דיתיצבייין״ – תלתא תלתא יודין; דמשמע תהויין ותצביין. ולורכיה לויו ״דתירוכין״, …
• גיטין פה ע"ב · יג ולורכיה לויו ״דכדו״; דמשמע ״וכדי״. ולא ליכתוב ״לאיתנסבא״ – דמשמע לא יתנסבא, …

הלכה יז בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידה בעדי חתימה ואין שם עדי מסירה אבל אם …

• כתובות צד ע"ב · א ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.

הלכה יח חמשה שכתבו גט אחד לחמש נשותיהן. אם כתבוהו בכלל כגון שכתבו בכך בשבת גירש …

• כתובות צד ע"ב · א ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.
• גיטין פו ע"ב · ל חמשה שכתבו כלל בתוך הגט – ״איש פלוני מגרש פלונית, ופלוני פלונית״, …
• גיטין פו ע"ב · לה אמר רבי יוחנן: זמן אחד לכולן – זהו כלל. זמן לכל אחד …

הלכה יט כתב אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית והשלים הגט אע"פ שנמסר לכל אחת …

• גיטין פז ע"א · ה אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, הכי אמרינן משמיה …
• גיטין פז ע"א · ו אמר ליה רבינא לרב אשי, לריש לקיש דאמר: זמן אחד לכולן נמי …
• גיטין פז ע"א · ז דהדר כתב: ״פלוני גירש פלונית, ופלוני גירש פלונית״.

הלכה כא היו שם שני עדים בלבד באים מתחת גט זה לתחת גט זה. אם יצא …

• גיטין פז ע"א · יז מתני׳ שני גיטין שכתבן זה בצד זה, ושנים עדים עברים באים מתחת …
• גיטין פז ע"א · יט גמ׳ וליתכשר האי ב״ראובן״, והאי ב״בן יעקב עד״, דהא תנן: ״בן איש …
• גיטין פז ע"א · כב דלא כתיב ״עד״. ואיבעית אימא: לעולם דכתיב ״עד״, ודידעינן בהא חתימה דלאו …

הלכה כב כתב שני גיטין בשני דפין זה למעלה מזה והעדים בין שני הגיטין שנמצאו בסוף …

• גיטין פז ע"ב · ט מתני׳ שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה – כשר. חתמו …
• גיטין פז ע"ב · י הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה, והעדים באמצע – שניהם …

הלכה כד שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה בסוף הדף השני כשר. והוא שיהיה …

• גיטין פז ע"ב · ט מתני׳ שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה – כשר. חתמו …
• גיטין פח ע"א · ד רב אשי אמר: דידיעה ביה מתחתא דמגילתא.

הלכה כה הרי שכתב הגט ואחר שגמר כתב שאלו בשלום פלוני או שלום עליך פלוני רעי …

• גיטין פז ע"א · ב מתקיף לה רבי אבא: לרבי יוחנן דאמר זמן אחד לכולן – זהו …
• גיטין פז ע"א · ג לאו איתמר עלה: אמר רבי אבהו, לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן: …
• בבא בתרא קעו ע"א · י מתיב רבא: עדים החתומין על שאילת שלום בגט – פסול; חיישינן שמא …
• בבא בתרא קעו ע"א · יא ואמר רבי אבהו, לדידי מיפרשא ליה מיניה דרבי יוחנן: ״שאילו״ – פסול. …

הלכה א זה שנאמר בתורה ונתן בידה אין ענין הכתוב אלא שיגיע הגט לה ואחד ידה …

• גיטין עז ע"א · י הזורק גט לאשתו, והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה – הרי זו …
• גיטין עז ע"ב · ג רבא אמר: אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל?! אלא גיטה וידה …
• קידושין מא ע"א · י ״ושלחה״ – מלמד שהיא עושה ״שליח״. ״ושלח״ ״ושלחה״ – מלמד שהשליח עושה …
• בבא מציעא י ע"ב · יז ומי איכא למאן דאמר חצר לאו משום ידה איתרבאי? והתניא: ״ידה״, אין …

הלכה ב הזורק גט לאשתו לתוך חצרה. אם היתה עומדת שם בצד חצרה נתגרשה. ואם לאו …

• גיטין עז ע"ב · יא והיא בתוך ביתה. אמר עולא: והוא שעומדת בצד ביתה ובצד חצרה. רבי …
• גיטין עז ע"ב · טו ואידך – אי, מה ידה בדבוקה, אף חצרה בדבוקה?! אלא כידה – …
• בבא מציעא יא ע"ב · ט אמר ליה רב שימי לרב פפא: הרי גט, דדעת אחרת – מקנה …
• בבא מציעא יב ע"א · א חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות. גבי גט דחוב הוא לה: …

הלכה ג היתה עומדת בראש הגג שלה והוא מלמטה בחצרו וזרקו לה למעלה כיון שהגיע לאויר …

• גיטין עט ע"א · א מתני׳ היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג …
• גיטין עט ע"א · ב גמ׳ והא לא מינטר! אמר רב יהודה אמר שמואל: בגג שיש לו …
• גיטין עט ע"א · ג עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר: הכא בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן, …
• גיטין עט ע"א · ד הוא מלמעלה: והא לא מינטר! אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיו …
• גיטין עט ע"א · י נמחק: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שנמחק …
• גיטין עט ע"א · יא נשרף: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שקדם …
• גיטין עט ע"א · טז אלא פשיטא – בגג דידה וחצר דידיה. אימא סיפא: הוא מלמעלה והיא …

הלכה ד היה הגג שלו והוא מלמעלה בו והיא מלמטה בחצר שלה וזרק לה גיטה. כיון …

• גיטין עט ע"א · א מתני׳ היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג …
• גיטין עט ע"א · טז אלא פשיטא – בגג דידה וחצר דידיה. אימא סיפא: הוא מלמעלה והיא …

הלכה ו זרקו על גבי קנה או רומח הנעוצים ברשותה אינו גט עד שינוח במקום המשתמר …

• גיטין עז ע"ב · טו ואידך – אי, מה ידה בדבוקה, אף חצרה בדבוקה?! אלא כידה – …
• גיטין עט ע"א · כא והא דאמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד ובראשו טרסקל, וזרק ונח …
• גיטין עט ע"ב · ג אמר אביי: שתי חצרות זו לפנים מזו, פנימית שלה וחיצונה שלו, ומחיצות …
• גיטין עט ע"ב · ז וכי נח מאי הוי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא!

הלכה ז כיצד שתי קופות זו לפנים מזו הפנימית שלה והחיצונה שלו וזרק לה גיטה בתוכן …

• גיטין עט ע"ב · ג אמר אביי: שתי חצרות זו לפנים מזו, פנימית שלה וחיצונה שלו, ומחיצות …
• גיטין עט ע"ב · ז וכי נח מאי הוי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא!

הלכה ח זרק לה גיטה והיא בתוך ביתו או בתוך חצרו אינה מגורשת עד שיגיע הגט …

• גיטין עז ע"א · י הזורק גט לאשתו, והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה – הרי זו …
• גיטין עח ע"א · ב אפילו הוא עמה במטה כו׳: אמר רבא: לא שנו אלא במטה שלו, …
• גיטין עח ע"א · ה לא צריכא, דגבוה עשרה. והאיכא מקום כרעי! אמקום כרעי לא קפדי אינשי.
• גיטין עח ע"א · ט רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר …
• גיטין פג ע"א · ב ואם תמצא לומר ״לראובן״ דוקא; ״לשמעון״, מהו? לשמעון – והוא הדין לראובן, …
• גיטין פג ע"א · ג בעי רב אשי: ״אף לשמעון״, מהו? ״אף״ – אראובן קאי; או דלמא, …
• בבא מציעא ט ע"ב · ח אמר ליה רבינא לרב אשי: אלא מעתה היתה מהלכת ברשות הרבים וזרק …
• בבא בתרא פה ע"ב · ג בעא מיניה רב ששת מרב הונא: כליו של לוקח ברשות מוכר – …
• בבא בתרא פה ע"ב · ו רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר …

הלכה ט השאיל לה הבעל מקום בחצרו ולא ייחדו [לה] וזרק לה גט והגיע לארבע אמות …

• גיטין עז ע"ב · טז ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו. הוה קיימא בחצר. אזל גיטא, נפל …
• גיטין עז ע"ב · יח לא צריכא, דאושלה מקום; דחד מקום מושלי אינשי, תרי מקומות לא מושלי …
• גיטין עז ע"ב · יט ולא אמרן אלא דלא גבוה עשרה, אבל גבוה עשרה – אף על …
• גיטין עז ע"ב · כ ולא אמרן אלא דלית ליה

הלכה יא היתה עומדת על גגה (זו) וזרקו לה ונפל בגג אחר סמוך לו. אם יכולה …

• גיטין עט ע"ב · ב הני מילי לענין שבת, אבל לענין גט – משום קפידא הוא, וכולי …

הלכה יב היתה ידה קטפרס וזרק הגט על ידה ונפל לארץ. אם נפל לתוך ארבע אמות …

• גיטין עח ע"ב · יז אמר רב יהודה: היתה ידה עשויה כקטפרס, וזרקו לה; אף על פי …
• גיטין עח ע"ב · כ הכא במאי עסקינן – בעומדת על גב הנהר, דמעיקרא לאיבוד קאי.

הלכה יג זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם קרוב לו אינה מגורשת. היה …

• יבמות לא ע"א · ז וגבי גירושין מי לא תנן? והתנן: היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה, …
• גיטין עח ע"א · כח וליחזי הי מינייהו קדים! וכי תימא דאתו תרוייהו בהדי הדדי, והא אי …
• גיטין עח ע"ב · ח אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו. ואת לא תעביד …

הלכה יד כיצד הוא קרוב לו. היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא …

• גיטין עח ע"ב · ד היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא …

הלכה טז זרק הגט לידה והיה קשור במשיחה וקצת המשיחה בידו. אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו …

• גיטין עח ע"ב · טו אמר רב חסדא: גט בידה ומשיחה בידו; אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו …
• בבא מציעא ז ע"א · יא ומאי שנא מדרב חסדא, דאמר רב חסדא: גט בידה ומשיחה בידו, אם …

הלכה יז נתן הגט ביד עבדה והוא נעור והיא משמרתו. אם היה כפות הרי זה גט …

• גיטין כא ע"א · ד אמר רבא: כתב לה גט, ונתנו ביד עבדו, וכתב לה שטר מתנה …
• גיטין כא ע"א · ה ואמאי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה! וכי תימא בעומד, והאמר …
• גיטין כא ע"א · ו ואמר רבא: כתב לה גט ונתנו בחצרו, וכתב לה שטר מתנה עליו …
• גיטין עח ע"א · כג וכי תימא ישן שאני, והא אמר רבא: כל שאילו מהלך לא קנה, …
• קידושין מד ע"ב · ב ומי מספקא ליה לרבא הא? והאמר רבא: כתב גט ונתנו ביד עבדה …

הלכה א השליח שעושה האשה לקבל לה גיטה מיד בעלה הוא הנקרא שליח קבלה. ומשיגיע הגט …

• גיטין סב ע"ב · א האומר ״התקבל גט זה לאשתי״, או ״הולך גט זה לאשתי״, אם רצה …
• גיטין סג ע"ב · כד מתני׳ האשה שאמרה: ״התקבל לי גיטי״, צריכה שתי כיתי עדים – שנים …
• קידושין מא ע"א · י ״ושלחה״ – מלמד שהיא עושה ״שליח״. ״ושלח״ ״ושלחה״ – מלמד שהשליח עושה …

הלכה ג הבעל אינו יכול לעשות שליח לקבל גט לאשתו. אבל יכול לעשות שליח להוליך הגט …

• קידושין מא ע"א · ט שליחות מנלן? דתניא: ״ושלח״ – מלמד שהוא עושה שליח.

הלכה ד וכן האשה שולחת שליח להביא לה גט מיד בעלה וזה הוא הנקרא שליח הבאה. …

• קידושין מא ע"א · י ״ושלחה״ – מלמד שהיא עושה ״שליח״. ״ושלח״ ״ושלחה״ – מלמד שהשליח עושה …

הלכה ו הכל כשרין לשליחות הגט בין לשליח קבלה בין לשליח הולכה והבאה חוץ מן החמשה. …

• גיטין כג ע"א · יג מתני׳ הכל כשרין להביא את הגט, חוץ מחרש, שוטה, וקטן, וסומא, וגוי.
• גיטין כג ע"ב · א מכלל דעבד כשר. אמר רב אסי, אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה …
• גיטין סב ע"ב · יד פשוט מינה איש הוי שליח לקבלה – שכן אב מקבל גט לבתו …
• גיטין סב ע"ב · טו אמר רב אשי: מסיפא נמי שמע מינה – דקתני סיפא: האשה עצמה …
• קידושין מא ע"ב · יא הא למה לי קרא? מדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן נפקא! …

הלכה ח היה השליח קטן כשנתן לו הגט וגדל כשהביאו. חרש ונתפקח. שוטה ונשתפה. עכו"ם ונתגייר. …

• גיטין כג ע"א · יד קיבל הקטן והגדיל; חרש ונתפקח; סומא ונתפתח; שוטה ונשתפה; גוי ונתגייר – …

הלכה ט האשה שעשתה שליח בעדים ואמרה לו טול לי גיטי ויהא לי בידך הרי זה …

• גיטין כד ע"א · י הניחא למאן דאמר: אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה. אלא …
• גיטין סב ע"ב · ג רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף האומרת: ״טול לי גיטי״, אם רצה …
• גיטין סג ע"ב · ח אמר רב: אין האשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה. …
• גיטין סג ע"ב · טו הדור שלחוה קמיה דרבי חייא בר אבא, אמר: כל הני שלחו לה …
• גיטין סג ע"ב · כג רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף האומרת ״טול לי גיטי״, אם רצה …
• גיטין סה ע"א · ט מתני׳ קטנה שאמרה: ״התקבל לי גיטי״ – אינו גט עד שיגיע גט …
• קידושין מד ע"ב · ד איתיביה: קטנה שאמרה: ״התקבל לי גיטי״ – אינו גט עד שיגיע גט …

הלכה י האשה שעשתה שליח לקבלה ואמר לו הבעל אין רצוני שתקבל לה גיטה אלא הרי …

• גיטין סב ע"ב · א האומר ״התקבל גט זה לאשתי״, או ״הולך גט זה לאשתי״, אם רצה …
• גיטין סב ע"ב · ב לפיכך, אם אמר לו הבעל: ״אי איפשי שתקבל לה, אלא הולך ותן …
• גיטין סג ע"א · יג תנו רבנן: ״התקבל לי גיטי״, ו״אשתך אמרה התקבל לי גיטי״, והוא אומר: …
• גיטין סג ע"ב · ד תא שמע: ״הולך גט זה לאשתי״ – רצה לחזור, יחזור. ״הילך גט …
• גיטין סג ע"ב · ה אתמר: ״התקבל לי גיטי״, ו״אשתך אמרה התקבל לי גיטי״, והוא אומר: ״הולך …

הלכה יא שליח האשה שבא לקבל גט מן הבעל ואמר לו שליח קבלה אני ואומר לו …

• גיטין סב ע"ב · טז איתמר: ״הבא לי גיטי״, ו״אשתך אמרה התקבל לי גיטי״, והוא אמר: ״הילך …
• גיטין סב ע"ב · יז אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אפילו הגיע גט …
• גיטין סג ע"א · ח תא שמע: ״הבא לי גיטי״, ו״אשתך אמרה התקבל לי גיטי״; ״התקבל לי …
• גיטין סג ע"א · יב הכי השתא?! התם קאמר ליה: ״הילך כמה שאמרה״, הכא מי קאמר ליה: …
• בבא מציעא עו ע"א · יב תא שמע: ״הבא לי גיטי״.
• בבא מציעא עו ע"א · יג ואשתך אמרה ״התקבל לי גיטי״, והוא אומר: ״הילך כמה שאמרה״. אמר רב …

הלכה יב אמר שליח לבעל שליח הבאה אני ואמר לו הבעל הולך כמו שאמרה והביא את …

• גיטין סג ע"א · א בשלמא אי איתמר איפכא: ״התקבל לי גיטי״, ו״אשתך אמרה הבא לי גיטי״, …
• גיטין סג ע"א · ב אי נמי ״לידה״ – אדיבורא דידיה קא סמיך. אלא הכא – משום …
• גיטין סג ע"א · ה הכי השתא?! התם – אדם יודע שאין שליחות לקבלה, וגמר ונתן לשם …
• בבא מציעא עו ע"ב · א הכי השתא?! בשלמא אי איתמר איפכא, ״התקבל לי גיטי״ ואשתך אמרה, ״הבא …
• בבא מציעא עו ע"ב · ב אי נמי: משהגיע גט לידה מגורשת – אלמא דאדיבורא דידיה קא סמיך. …

הלכה טז שליח שנטל הגט וקודם שיגיע ליד האשה חזר הבעל ואמר לו גט ששלחתי עמך …

• יבמות צ ע"ב · ח והא הכא, דמדאורייתא בטל גט, ומשום ״מה כח בית דין״ קא שרינן …
• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …
• גיטין יא ע"ב · ז וחכמים אומרים: בגיטי נשים, אבל לא בשחרורי עבדים; לפי שזכין לאדם שלא …
• גיטין לב ע"א · ג השולח גט לאשתו, והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח, ואמר לו: ״גט …
• גיטין לב ע"א · ד בראשונה היה עושה בית דין ממקום אחר ומבטלו, התקין רבן גמליאל הזקן …
• גיטין לב ע"א · ט אם משהגיע גט לידה – אינו יכול לבטלו. פשיטא! לא צריכא דמהדר …
• גיטין לב ע"ב · י בראשונה היה עושה. איתמר, בפני כמה הוא מבטלו? רב נחמן אמר: בפני …
• גיטין לג ע"א · ח תנו רבנן: בטלו – מבוטל, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: …
• קידושין נט ע"א · יד איתיביה: השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו: …

הלכה יח אמר לעשרה כתבו גט ותנו לאשתי יכול לבטל לזה שלא בפני זה ואפילו בפני …

• גיטין לג ע"א · יא תנו רבנן, אמר לעשרה: ״כתבו גט לאשתי״, יכול לבטל זה שלא בפני …
• גיטין לג ע"א · יב במאי קמיפלגי? בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קמיפלגי; רבי סבר: עדות שבטלה …
• גיטין לג ע"ב · ו תא שמע, אמר לשנים: ״תנו גט לאשתי״, יכול לבטל זה שלא בפני …
• גיטין לג ע"ב · טו ורבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי בשתיהן. ולית ליה לרב נחמן ״מה …

הלכה כ אם כן מהו תקנת דבר זה. שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו …

• בבא בתרא מ ע"ב · ב מודעא דמאי? אי דגיטא ודמתנתא – גלויי מילתא בעלמא היא! ואי דזביני, …

הלכה כא השולח גט ביד השליח וביטל הגט הרי חוזר ומגרש בו כשירצה. שלא ביטלו מתורת …

• גיטין לב ע"ב · ז חוזר ומגרש בו, או אינו חוזר ומגרש בו? רב נחמן אמר: חוזר …
• גיטין לב ע"ב · ט הכי השתא?! התם – דיבור ודיבור הוא, אתי דיבור ומבטל דיבור; והכא …
• קידושין נט ע"ב · יב רב נחמן אמר: חוזר ומגרש בו, רב ששת אמר: אינו חוזר ומגרש …

הלכה כב באי זה לשונות מבטל הגט אמר בטל הוא. אי אפשי בו. גט זה לא …

• גיטין לב ע"א · י תנו רבנן: ״בטל הוא״; ״אי איפשי בו״ – דבריו קיימין. ״פסול הוא״; …
• גיטין לב ע"ב · ג רבינא אשכחיה לרב נחמן בר יצחק דתלי וקאי בעיברא דדשא, וקא מיבעיא …
• גיטין לב ע"ב · ד אמר רב ששת, ואמרי לה במתניתא תנא: ״גט זה לא יועיל״; ״לא …
• גיטין לב ע"ב · ו איבעיא להו: ״הרי הוא חרס״, מהו? אמר ליה רבינא לרב אחא בריה …

הלכה כה מי ששלח גט לאשתו ובא שליח ואמר לו לא מצאתיה או לא רצתה ליקח. …

• גיטין לד ע"א · ד אביי אמר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ולא בטל גיטא. רבא אמר: ״ברוך הטוב …
• גיטין לד ע"א · ה במאי קמיפלגי? בגלוי דעתא בגיטא קמיפלגי – דאביי סבר: גלוי דעתא בגיטא …

הלכה כו מי ששלח גט לאשתו וחזר וביטלו בפני שנים אחרים. וכן מי שמסר מודעא על …

• יבמות נב ע"א · ז ומאן דמבטל גיטא, ומאן דמסר מודעא אגיטא.
• קידושין יב ע"ב · ח ועל דמבטיל גיטא, ועל דמסר מודעא אגיטא, ועל דמצער שלוחא דרבנן, ועל …

הלכה כח וכן המביא גט והניח הבעל חולה או שהיה זקן נותנו לה בחזקת שהוא קיים. …

• גיטין יג ע"א · ה מתני׳ האומר ״תנו גט זה לאשתי, שטר שחרור זה לעבדי״, ומת – …
• גיטין כח ע"א · ה מתני׳ המביא גט, והניחו זקן או חולה – נותן לה בחזקת שהוא …
• גיטין כח ע"א · ז גמ׳ אמר רבא: לא שנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות; וחולה – …
• גיטין כח ע"ב · ז מתני׳ שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים, וקיימו את …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …

הלכה כט אבל עיר שכבשה הגייס והובקעה וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג מב"ד של עכו"ם. ומי …

• גיטין ט ע"ב · ו ותו ליכא?! והאיכא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• גיטין כח ע"ב · ז מתני׳ שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים, וקיימו את …

הלכה א שליח שהביא גט ממקום למקום בארץ ישראל אע"פ שלא ראה כתיבת הגט ולא ידע …

• גיטין ב ע"א · ה המביא גט בארץ ישראל, אינו צריך שיאמר ״בפני נכתב ובפני נחתם״. ואם …

הלכה ב בא הבעל וערער ואמר לא גירשתיה מעולם וגט שהובא לה מזוייף הוא יתקיים בחותמיו. …

• יבמות קכב ע"א · יד גמ׳ וסבר רבי עקיבא על פי אשה לא? והתניא, רבי שמעון בן …
• גיטין ב ע"א · ה המביא גט בארץ ישראל, אינו צריך שיאמר ״בפני נכתב ובפני נחתם״. ואם …
• גיטין ט ע"א · ז ואלא ערער תרי? תרי ותרי נינהו, מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני! …
• גיטין כג ע"ב · יב גמ׳ והתניא: כשם שאין נאמנות לומר ״מת בעלה״, כך אין נאמנות להביא …

הלכה ד המביא גט ממקום למקום בארץ ישראל וחלה או נאנס משלחו ביד אחר. וכן השני …

• גיטין כט ע"א · ח מתני׳ המביא גט בארץ ישראל, וחלה – הרי זה משלחו ביד אחר. …
• גיטין כט ע"ב · ג גמ׳ אמרו ליה רבנן לאבימי בריה דרבי אבהו: בעי מיניה מרבי אבהו, …
• גיטין כט ע"ב · ו אמר להו: ותיבעי לכו אי משוי שליח בעלמא! אמרו ליה: הא לא …
• גיטין כט ע"ב · ז אמר רבה: שליח בארץ ישראל, עושה כמה שלוחין. אמר רב אשי: אם …
• גיטין כט ע"ב · ח אמר מר בר רב אשי: הא דאבא, דקטנותא היא! אילו מת בעל, …
• גיטין ל ע"א · א כי משוו בית דין שליח; בפניו, או שלא בפניו? הדר פשטה: בין …
• קידושין מא ע"א · י ״ושלחה״ – מלמד שהיא עושה ״שליח״. ״ושלח״ ״ושלחה״ – מלמד שהשליח עושה …

הלכה ה שליח שהביא גט ממקום למקום בחו"ל או מא"י לחו"ל. או מחו"ל לארץ. אם היה …

• גיטין ב ע"א · ג וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר ״בפני נכתב ובפני נחתם״, אלא המביא ממדינת …
• גיטין ה ע"ב · ז איתמר: בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ורבי חנינא; חד אמר: בפני …
• גיטין ה ע"ב · יב אלא, דכולי עלמא בעינן עדים מצויין לקיימו, והכא בשליח נעשה עד ועד …

הלכה ו בא הבעל ועמד וערער אין משגיחין בו. לפיכך אף הנשים ששונאות זו את זו …

• גיטין ו ע"ב · א ואי עבדת – אהנית. מאי ״אי עבדת אהנית״? דאי אתי בעל מערער, …
• גיטין כג ע"ב · י מתני׳ אף הנשים שאינן נאמנות לומר ״מת בעלה״, נאמנות להביא את גיטה …
• גיטין כג ע"ב · יד אמר ליה אביי: אדרבה, איפכא מסתברא! בארץ, דאי אתי בעל מערער – …

הלכה ז וכן שליח שהביא גט בארץ ישראל ואמר בפני נכתב ובפני נחתם אע"פ שאינו צריך …

• גיטין ה ע"א · יד תא שמע: המביא גט ממדינת הים, ונתנו לה ולא אמר לה ״בפני …

הלכה ח ומפני מה הצריכו לומר בפני נכתב ובפני נחתם בחוץ לארץ. כדי שלא תהיה האשה …

• גיטין ב ע"ב · ב רבא אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו.
• גיטין ו ע"א · יח והא רבא הוא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו? שאני בני מחוזא, …

הלכה י הנהרות שבארץ ישראל והנסין שבים הגדול שבתוך התחום של א"י הרי הן כא"י ושחוץ …

• גיטין ו ע"א · ו איתמר: בבל; רב אמר: כארץ ישראל לגיטין, ושמואל אמר: כחוצה לארץ.
• גיטין ו ע"א · יג עד היכן היא בבל? אמר רב פפא: כמחלוקת ליוחסין, כך מחלוקת לגיטין. …
• גיטין ח ע"א · ג רב נחמן בר יצחק אמר: בנהרות דארץ ישראל דכולי עלמא לא פליגי. …
• גיטין ח ע"א · י תנו רבנן: בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלשה לחוצה לארץ. (סימן: …

הלכה יב נכתב מקצת הגט בפניו ונחתם כולו בפניו. אם מקצתו הראשון הוא הרי זה אומר …

• גיטין ה ע"ב · כא וכי תימא אעביד לחומרא, נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים.
• גיטין ו ע"א · א אפילו קן קולמוסא וקן מגילתא.
• גיטין ו ע"א · ה לא צריכא, דנפק לשוקא ואתא; מהו דתימא, איניש אחרינא אשכחיה ואמר ליה, …
• גיטין טו ע"א · יא ״בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו״, פסול. הי חציו? אלימא חציו ראשון, …

הלכה יג אמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם. בפני נחתם אבל לא בפני נכתב. בפני …

• גיטין טו ע"א · ח המביא גט ממדינת הים, ואמר: ״בפני נכתב אבל לא בפני נחתם״; ״בפני …
• גיטין טו ע"א · יד מתקיף לה רבא: מי איכא מידי דאילו אמר חד, כשר; השתא דאיכא …
• גיטין טו ע"ב · ב מתקיף לה רב אשי: מי איכא מידי, דאילו מסיק ליה איהו לכוליה …
• גיטין טו ע"ב · ג אלא אמר רב אשי: אפילו אומר ״אני הוא עד שני״ – פסול. …

הלכה יד שנים שהביאו גט בחו"ל אע"פ שלא נכתב ונחתם בפניהם הואיל ונתנו להם הבעל ליתנו …

• גיטין ב ע"ב · ג מאי בינייהו? איכא בינייהו דאתיוהו בי תרי. אי נמי, ממדינה למדינה בארץ …
• גיטין ה ע"א · ח תא שמע, דבעא מיניה שמואל מרב הונא: שנים שהביאו גט ממדינת הים, …
• גיטין טז ע"א · ח אחד אומר ״בפני נכתב״ ואחד אומר כו׳: אמר רב שמואל בר יהודה …
• גיטין טז ע"ב · ג טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי …
• קידושין מג ע"א · יח אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לשנים: ״צאו וקדשו לי את האשה״ …

הלכה טו במה דברים אמורים בזמן שהגט יוצא מתחת ידי שניהם אבל אם אין הגט יוצא …

• גיטין טו ע"א · ט אחד אומר ״בפני נכתב״ ואחד אומר ״בפני נחתם״, פסול. שנים אומרים ״בפנינו …
• גיטין טז ע"א · ח אחד אומר ״בפני נכתב״ ואחד אומר כו׳: אמר רב שמואל בר יהודה …
• גיטין טז ע"ב · ג טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי …
• גיטין יז ע"א · ח אמר ליה: אין. והא זמנין לא אמרת לן הכי! אמר ליה: יתד …

הלכה יז שליח שהביא גט בחו"ל ונתנו לה בינו לבינה או שנתנו לה בפני שנים ולא …

• גיטין ה ע"א · יד תא שמע: המביא גט ממדינת הים, ונתנו לה ולא אמר לה ״בפני …
• גיטין ה ע"ב · יז וחכמים אומרים: אין הולד ממזר. כיצד יעשה? יטלנו הימנה, ויחזור ויתננו לה …
• בבא מציעא נה ע"ב · ה אמר רב נחמן אמר שמואל: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר …

הלכה יח נתנו לה ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנשתתק הרי זה יתקיים …

• גיטין ט ע"א · ח מתני׳ המביא גט ממדינת הים, ואינו יכול לומר ״בפני נכתב ובפני נחתם״, …
• גיטין ט ע"א · יא אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן – כגון שנתנו לה כשהוא פיקח, …

הלכה יט הסומא אינו יכול להביא גט זה של חו"ל מפני שאינו יכול לומר בפני נכתב …

• גיטין כג ע"א · יח אלא אמר רב יוסף: הכא בחוצה לארץ עסקינן; דבעי למימר: ״בפני נכתב …
• גיטין כג ע"א · כ הוא הדין דאף על גב דלא חזר ונתפתח; ואיידי דקתני שפוי ונשתטה …

הלכה כ חלה השליח או נאנס בא לבית דין ואומר להם גט זה בפני נכתב ובפני …

• גיטין כט ע"ב · ב מתני׳ המביא גט ממדינת הים, וחלה – עושה שליח בבית דין ומשלחו, …

הלכה כב כל העושה שליח אינו צריך שיהא השליח עמו בב"ד. אלא אומר להם הרי פלוני …

• יבמות קכב ע"א · יד גמ׳ וסבר רבי עקיבא על פי אשה לא? והתניא, רבי שמעון בן …

הלכה כג האיש שנתן גט לאשתו ונכתב ונחתם בפניה ואמר לה הרי את שלוחתי להולכה עד …

• גיטין כג ע"ב · יא מה בין גט למיתה? שהכתב מוכיח. האשה עצמה מביאה את גיטה, ובלבד …
• גיטין כד ע"א · יד ואיבעית אימא, דאמר לה: הוי שליח להולכה עד דמטית התם, וכי מטית …

הלכה א המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה …

• יבמות קו ע"א · יב תנו רבנן: חליצה מוטעת — כשרה. גט מוטעה — פסול. חליצה מעושית …
• גיטין עד ע"א · ו מתני׳ ״הרי זה גיטך, על מנת שתתני לי מאתים זוז״ – הרי …
• גיטין עד ע"א · יז מיתיבי: ״הרי זה גיטך, על מנת שתתני לי מאתים זוז״, אף על …
• גיטין פא ע"א · ב מתני׳ כתב לגרש את אשתו, ונמלך; בית שמאי אומרים: פסלה מן הכהונה. …

הלכה ב כל המגרש על תנאי בין שאמר מעכשיו בין שאמר אם יהיה ואם לא יהיה …

• כתובות כז ע"ב · ה אם יש עדים, אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין. ואפילו שפחה דידה מהימנא? …
• גיטין עג ע"א · יט מתני׳ לא תתייחד עמו אלא בפני עדים,

הלכה ד כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט הרי זה גט כשר. בין שכתבו …

• גיטין פד ע"ב · יג ורבא אמר: לא שנו אלא לאחר התורף, אבל לפני התורף – אפילו …
• גיטין פה ע"א · ב ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף – דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף; …
• גיטין פה ע"א · ה אלא אימא: לדברי הכל כשר, והיכי דמי – לאחר התורף.

הלכה ה המגרש את אשתו והתנה עליה בין בכתב אחר התורף בין על פה אחר התורף …

• גיטין פה ע"א · ז מתני׳ ״הרי את מותרת לכל אדם – אלא לאבא״; ו״לאביך״; ״לאחי״; ו״לאחיך״; …
• גיטין פה ע"א · ט גמ׳ כללא דרישא – לאתויי שאר חייבי כריתות. כללא דסיפא – לאתויי …
• גיטין פה ע"א · יב אמאי? והא בעינן: ״ויצאה״–״והיתה״? אלא אתיא לכלל הויה; הכא נמי – אתיא …

הלכה ו אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שיולד שאינו עתה בעולם. או …

• גיטין פה ע"א · יג ״חוץ מן הנולדים״, מהו? השתא מיהא לא איתיליד[ו], או דלמא עתידי דמתיילדי?
• גיטין פה ע"א · טז חוץ מבעל אחותה, מהו? השתא מיהא לא חזיא ליה, או דלמא זמנין …
• גיטין פה ע"א · יח ״חוץ מזנותיך״, מהו? בנשואין – הא לא שייר, או דלמא שייר – …
• גיטין פה ע"א · כא חוץ משלא כדרכה, מהו? בכדרכה הא לא שייר, או דלמא ״משכבי אשה״ …
• גיטין פה ע"א · כב ״חוץ מהפרת נדריך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא ״אישה יקימנו …
• גיטין פה ע"א · כג ״חוץ מתרומתיך״, מהו? בנשואין הא לא שייר, או דלמא ״קנין כספו״ כתיב?
• גיטין פה ע"א · כו תיקו.

הלכה ז אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה הרי …

• גיטין פב ע"ב · טז מי אמרינן: מאי דאסר שרא; או דלמא – מאי דאסר שרא, ומאי …

הלכה ט התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואע"פ שכרת …

• גיטין פד ע"א · א מסתברא, בין לרבי אליעזר בין לרבנן, כיון דפסקה – פסקה.
• גיטין פו ע"א · א לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן – דאמר: ״היום אי את אשתי …

הלכה י הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אינו גט שאין …

• יומא יג ע"א · י ועוד: כי האי גוונא מי הוי גיטא? והאמר רבא: ״הרי זה גיטיך …
• גיטין כא ע"ב · ז ואידך – מיבעי ליה ״דבר הכורת בינו לבינה״, כדתניא: ״הרי זה גיטיך …
• גיטין פג ע"ב · טז ורבנן, האי ״כריתות״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: ״הרי זה גיטיך …
• גיטין פג ע"ב · כ אלא אימא: ״כל ימי חייכי״ – אין זה כריתות, ״כל ימי חיי״ …

הלכה יא הרי זה גיטך על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלשים יום הרי זה …

• עירובין טו ע"ב · ז ורבנן, האי ״ספר כריתות״ מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה. לכדתניא: הרי …
• סוכה כד ע"ב · ז ואידך? ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה. כדתניא: הרי זה גיטיך …
• גיטין פג ע"ב · טז ורבנן, האי ״כריתות״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: ״הרי זה גיטיך …
• גיטין פג ע"ב · כ אלא אימא: ״כל ימי חייכי״ – אין זה כריתות, ״כל ימי חיי״ …
• קידושין ה ע"א · ט ורבנן, האי ״כריתת״, מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה,
• קידושין ה ע"א · י כדתניא: ״הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין״, ״על מנת שלא …

הלכה יב הרי זה גיטך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט. הא למה זה דומה …

• עירובין טו ע"ב · ז ורבנן, האי ״ספר כריתות״ מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה. לכדתניא: הרי …

הלכה יג הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זה גט כשאר …

• גיטין פד ע"א · י אלא אמר רבא: הרי זו לא תנשא לא לו, ולא לאחר. לו …

הלכה יד הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות. על מנת שתתני לי …

• גיטין כ ע"ב · ז תנו רבנן: ״הרי זה גיטיך והנייר שלי״ – אינה מגורשת. ״על מנת …

הלכה טו חקק הגט על טס של זהב ונתנו לה ואמר לה הרי זה גיטך וכתובתך …

• גיטין כ ע"ב · ב בעא מיניה רבא מרב נחמן: כתב לה גט על טס של זהב, …
• גיטין כ ע"ב · ה הוא הדין אף על גב דליכא שאר; והא קא משמע לן – …

הלכה טז כל המגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה לה שלא תאכל בשר ולא תשתה …

• גיטין פב ע"א · ט ״חוץ״ הוא – וב״חוץ״ הוא דפליגי רבנן עליה דרבי אליעזר, דהא שייר …
• גיטין פב ע"א · יב ועוד, בתי גוים מי מטמאי?! והתניא: ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם״ …
• קידושין ה ע"א · ט ורבנן, האי ״כריתת״, מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה,
• קידושין ה ע"א · י כדתניא: ״הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין״, ״על מנת שלא …

הלכה יז כיצד הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם …

• גיטין פב ע"א · ז המגרש את אשתו, ואמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם, אלא לפלוני״. …

הלכה יח הנותן גט לאשתו על תנאי שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר …

• גיטין עו ע"א · יב תנו רבנן, אמר לה בפני שנים: ״הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי …
• גיטין עו ע"א · יד אהייא? אילימא אסיפא – הרי בטל! אלא ארישא –

הלכה יט התנה עליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום אחד הואיל ולא פירש …

• גיטין עה ע"ב · ט מתני׳ ״הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא״; ״על מנת שתניקי …
• גיטין עה ע"ב · יז רב אשי אמר: כל סתם נמי כמפרש ״יום אחד״ דמי.
• גיטין עה ע"ב · יט הכי קאמר: יום אחד – משתי שנים; לאפוקי לאחר שתי שנים – …

הלכה כא הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז מכאן ועד שלשים יום. נתנה …

• גיטין עד ע"ב · ד ״על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום״ וכו׳. פשיטא! מהו דתימא …
• גיטין עד ע"ב · ט תיבעי לרבנן – עד כאן לא קאמרי רבנן התם, אלא דלא אחלה …
• גיטין עד ע"ב · יח ואמר רבא: מתקנתו של הלל נשמע – ״הרי זה גיטיך על מנת …
• קידושין ס ע"א · טז ותנן נמי גבי גיטין כי האי גוונא: האומר לאשה ״הרי זה גיטיך …
• ערכין לא ע"ב · יט גמ׳ אמר רבא: מתקנתו של הלל — ״הרי זה גיטיך על מנת …

הלכה כב אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן …

• גיטין עד ע"א · י מאי בינייהו? איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד; רב הונא אמר ״והיא …
• גיטין עד ע"א · יח ועוד תניא: ״הרי זה גיטך, על מנת שתתני לי מאתים זוז״, ומת, …
• קידושין ס ע"ב · ה ועוד תניא: אמר לה ״הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים …

הלכה כג הרי זה גיטך על מנת שתתני לי כלי פלוני או בגד פלוני ואבד אותו …

• גיטין עד ע"ב · ו חסורי מיחסרא, והכי קתני: אם אמר לה: ״על מנת שתתני לי איצטליתי״, …

הלכה א המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע הרי זו מגורשת כשיגיע הזמן שקבע. והרי זה …

• כתובות כב ע"א · ה מתני׳ האשה שאמרה: ״אשת איש הייתי וגרושה אני״ — נאמנת. שהפה שאסר, …

הלכה ב כיצד האומר לאשתו הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום אינה …

• כתובות ב ע"ב · ו מנא ליה לרבא הא? אילימא מהא דתנן: ״הרי זה גיטיך אם לא …
• גיטין יג ע"א · ה מתני׳ האומר ״תנו גט זה לאשתי, שטר שחרור זה לעבדי״, ומת – …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• עבודה זרה לז ע"א · ה דתנן: זה גיטיך אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש, ומת …

הלכה ג הלכה והניחתו בצדי רשות הרבים ונגנב או אבד משם לאחר שלשים יום הרי זו …

• כתובות פו ע"ב · ג אמר ליה: אינה מגורשת, מדרב ושמואל. דרב ושמואל דאמרי תרוייהו, והוא שצבורין …
• כתובות פו ע"ב · ה איכא דאמרי, אמר ליה: מגורשת, מדרב נחמן. וצידי רשות הרבים כאגם דמי. …

הלכה ח התנה עליה שיהיה גט אם לא בא עד שלשים יום למדינה זו והיה בא …

• כתובות ב ע"ב · ה אמר רבא: ולענין גיטין אינו כן. אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין.
• כתובות ב ע"ב · יב אלא מהא: דההוא דאמר להו ״אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין …
• נדרים כז ע"ב · ב מאי שנא מההוא דאמר להו: אי לא אתינא מכאן עד תלתין יומין …
• גיטין ל ע"א · ב ההוא דאמר: אי לא אתינא עד תלתין יומין – ליהוי גיטא. אתא …
• גיטין ל ע"א · ה הא – כמאן דאמר יש אונס בגיטין, הא – כמאן דאמר אין …
• גיטין לד ע"א · יג למאי ניחוש לה? אי משום אונסא – אין אונס בגיטין. אי משום …

הלכה ט התנה עליה שתתגרש כשיעבור מנגד פניה שלשים יום והיה הולך ובא הולך ובא ולא …

• גיטין עו ע"א · יט ״הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום״; היה הולך …
• גיטין עו ע"ב · ו ורבי יוחנן אמר: לעולם ״פניך״ ממש. מי קתני ״הרי זו מגורשת״? ״הרי …
• גיטין עו ע"ב · ח וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי …
• גיטין עו ע"ב · יא מאן דמתני לה אברייתא – אבל אמתניתין, הא לא אתא.

הלכה יא הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש אין חוששין …

• כתובות ב ע"ב · י ואלא מסיפא: ״מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת …
• נדרים כז ע"א · ט ולרבא, מאי שנא מהא דתנן: ״הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי …
• גיטין עו ע"ב · ו ורבי יוחנן אמר: לעולם ״פניך״ ממש. מי קתני ״הרי זו מגורשת״? ״הרי …
• גיטין עו ע"ב · ח וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי …
• גיטין עו ע"ב · יא מאן דמתני לה אברייתא – אבל אמתניתין, הא לא אתא.
• גיטין עו ע"ב · יב מתני׳ ״הרי זה גיטך, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, …
• גיטין עו ע"ב · יג ״הרי זה גיטיך מעכשיו, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, …
• גיטין עו ע"ב · כא ותיבעי ליה מתניתין: ״מעכשיו, אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, …
• עבודה זרה לז ע"א · ח ותיבעי לך אמתניתין, דתנן: ״הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן …

הלכה יב בריא שהתנה שיהיה זה גט אם מתי. או חולה שהתנה שיהיה זה גט אם …

• כתובות ב ע"ב · ח אין גט לאחר מיתה — הא תנא ליה רישא: ״הרי זה גיטיך …
• גיטין ט ע"ב · ו ותו ליכא?! והאיכא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• גיטין יג ע"א · ה מתני׳ האומר ״תנו גט זה לאשתי, שטר שחרור זה לעבדי״, ומת – …
• גיטין עב ע"א · ז מתני׳ ״זה גיטיך אם מתי״; ״זה גיטיך מחולי זה״; ״זה גיטיך לאחר …
• בבא בתרא קלז ע"א · י לא סלקא דעתך, דתנן: ״זה גיטך אם מתי״; ״זה גיטך מחולי זה״; …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …

הלכה יג אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו אם מתי או מהיום אם מתי הרי זה …

• גיטין עב ע"א · ז מתני׳ ״זה גיטיך אם מתי״; ״זה גיטיך מחולי זה״; ״זה גיטיך לאחר …

הלכה יד אמר הרי זה גיטך מעכשיו או מהיום לאחר מיתתי ומת הרי זו ספק מגורשת …

• גיטין ט ע"ב · ו ותו ליכא?! והאיכא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• גיטין עב ע"א · ז מתני׳ ״זה גיטיך אם מתי״; ״זה גיטיך מחולי זה״; ״זה גיטיך לאחר …
• קידושין נט ע"ב · יז ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: ״מהיום ולאחר מיתה״ – גט ואינו גט, דברי …
• בבא בתרא קלו ע"א · ו גמ׳ וכי כתב ״מהיום ולאחר מיתה״, מאי הוי? הא תנן: ״מהיום ולאחר …
• בבא בתרא קלו ע"א · ז התם – מספקא לן אי תנאה הוי, אי חזרה הוי; אבל הכא …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …

הלכה טו הרי זה גיטך לכשתצא חמה מנרתקה ומת בלילה אינו גט. על מנת שתזרח חמה …

• גיטין עז ע"א · א לכי נפקא קאמר לה, וכי מיית בליליא – הוי גט לאחר מיתה.
• גיטין עז ע"א · ב ״על מנת שתצא חמה מנרתיקה״ – מעכשיו קאמר לה, דאמר רב הונא …
• גיטין עז ע"א · ג לא נחלקו אלא ב״אם תצא״ – מר סבר לה כרבי יוסי, דאמר: …
• עבודה זרה לז ע"א · י אמר אביי: הכל מודים ״לכשתצא חמה מנרתיקה״ — לכי נפקא קאמר לה, …
• עבודה זרה לז ע"א · יא ״על מנת שתצא חמה מנרתיקה״ — מעכשיו קאמר לה, וכי מיית בליליא …
• עבודה זרה לז ע"א · יב לא נחלקו אלא ב״אם תצא״, רבי יהודה הנשיא סבר לה כרבי יוסי, …

הלכה יז הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל עליו בית או נשכו נחש …

• גיטין עא ע"א · יא מיתיבי: חרש, לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו, …
• גיטין עא ע"א · יג וחרש מעיקרו – לא?! כשם שכונסה ברמיזה, כך מוציאה ברמיזה!
• גיטין עג ע"א · ז תנו רבנן: ״זה גיטיך מהיום, אם מתי מחולי זה״, ונפל הבית עליו …
• גיטין עג ע"א · ט שלחו מתם: אכלו ארי – אין לנו.

הלכה יח אמר לה אם לא יעמוד מחלי זה ונפל עליו בית או נשכו נחש או …

• גיטין עב ע"א · ט ״זה גיטיך מהיום, אם מתי מחולי זה״, ועמד והלך בשוק, וחלה ומת …
• גיטין עג ע"א · א והא קא משמע לן, דהלך על משענתו – הוא דבעינן אומדנא, אידך …
• גיטין עג ע"א · ג רבה ורבא לא סבירא להו הא דרב הונא, גזירה שמא יאמרו יש …

הלכה יט ובכל אלו התנאין כל הימים שמנתינת הגט עד שימות ויתקיים התנאי הרי היא מגורשת …

• גיטין עד ע"א · ב רבי מאיר אומר: בעילתה תלויה. רבי יוסי אומר: בעילתה ספק. וחכמים אומרים: …

הלכה כ חולה שרצה לגרש אשתו על תנאי כשימות כדי שלא תפול לפני יבם ואם עמד …

• גיטין עה ע"ב · ז אלא אמר רבא: ״אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא …

הלכה כא בעל שאמר לאחד זכה בגט זה לאשתי כדי שלא תפול לפני יבם ונתן הגט …

• יבמות קיח ע"ב · טו אמר ליה, תנינא: וחוששין לדבריה, וחולצת ולא מתייבמת.

הלכה כב אמר לעדים לאחר שנים עשר חדש כתבו גט לאשתי או שאמר להם כתבו ותנו …

• גיטין עו ע"ב · יד ״אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, כתבו ותנו גט לאשתי״ …
• גיטין עו ע"ב · טז כתבו לאחר שנים עשר חדש, ונתנו לאחר שנים עשר חדש, ומת; אם …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …

הלכה כג אמר להן כתבו ותנו לאשתי גט אחר השבוע. אין כותבין אלא עד שנה אחר …

• פסחים קו ע"א · יא כי הא דיתיב רבי זירא קמיה דרב אסי, ואמרי לה רב אסי …
• גיטין עז ע"א · ו תנו רבנן: ״לאחר שבוע״ – שנה; ״לאחר שנה״ – חדש; ״לאחר חדש״ …
• גיטין עז ע"א · ז ״לאחר שבת״, מאי? יתיב רבי זירא קמיה דרבי אסי, ואמרי לה רבי …

הלכה כו אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב ע"י כולם. כולכם כתבו כותב אחד מהם …

• גיטין סז ע"ב · ב אמר לעשרה: ״כתבו גט״. תנו רבנן, אמר לעשרה: ״כתבו גט, ותנו לאשתי״ …

הלכה כז אמר לעשרה כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי אחד מהן כותב ושנים מהן חותמין ואחד …

• גיטין יח ע"ב · ב איתמר: אמר לעשרה ״כתבו גט לאשתי״; אמר רבי יוחנן: שנים משום עדים, …
• גיטין יח ע"ב · ד מאי בינייהו? איכא בינייהו – דחתום בי תרי מינייהו ביומיה, ואינך מכאן …
• גיטין יח ע"ב · ה אי נמי – כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול. למאן דאמר …
• גיטין יח ע"ב · ו אי חתים בתחילה קרוב או פסול; אמרי לה כשר, ואמרי לה פסול. …
• גיטין סו ע"ב · ד אמר לעשרה: ״כתבו ותנו גט לאשתי״ – אחד כותב, ושנים חותמין. ״כולכם …
• גיטין סז ע"ב · ג איבעיא להו: מנה אותן, מהו? רב הונא אמר: מנה אינו כ״כולכם״, רבי …
• גיטין פח ע"א · י גט שכתבו עברית וכו׳ כתב סופר ועד כשר. אמר רבי ירמיה: ״חתם …

הלכה כח תקנו חכמים שהאומר לרבים לכתוב גט או לחתום או להוליך גט לאשתו. אם לכתיבה …

• גיטין סז ע"ב · ז אלא אמר רבא: ״כתובו – כל חד מינכון, חתומו – כל תרי …

הלכה ל אמר לשלשה שנים מכם יכתבו גט לאשתי ויחתמו ויתנו לה והיה בהן אב ובנו …

• גיטין סו ע"א · טז רב נחמן אמר: לא משוו אינשי ברא שליחא במקום אבא; ורב פפי …

הלכה לג האומר לשליח תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אינו גט. …

• גיטין כט ע"א · יח אמר לו רבי יוחנן: זו, אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותה! …
• גיטין סה ע"א · יא האומר: ״תן גט זה לאשתי במקום פלוני״, ונתנו לה במקום אחר – …
• קידושין נ ע"א · יג גמ׳ ותנן נמי גבי גיטין: האומר ״תנו גט זה לאשתי במקום פלוני״ …

הלכה לד וכן האשה שאמרה לשלוחה התקבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו לה במקום אחר אינו …

• גיטין סה ע"א · יב האשה שאמרה: ״התקבל לי גיטי במקום פלוני״, וקיבלו לה במקום אחר – …
• קידושין מט ע"א · ד רבי אלעזר – דתנן: האשה שאמרה: ״התקבל לי גיטי ממקום פלוני״, וקבל …
• בבא בתרא קסה ע"א · ט רבי אלעזר – דתנן, האשה שאמרה: ״התקבל לי גיטי ממקום פלוני״, וקיבלו …

הלכה לה האומר לשלוחו הולך גט זה לאשתי בין שאמר לו הולך בין שאמר לו את …

• גיטין כט ע"א · ח מתני׳ המביא גט בארץ ישראל, וחלה – הרי זה משלחו ביד אחר. …
• גיטין כט ע"א · יא דתניא: ״הולך גט זה לאשתי״ – הרי זה משלחו ביד אחר. ״את …
• גיטין כט ע"א · יב איבעית אימא ״הולך״, והוא דחלה; ואי בעית אימא ״את הולך״, וחלה שאני; …
• גיטין כט ע"א · יט דכולי עלמא, היכא דנפקה לאפיה ויהבה ליה חפץ, והדר שקלה מיניה גיטא; …
• גיטין כט ע"ב · א שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא; ואזל איהו ויהב לה גיטא, …

הלכה לו נתן לה הגט תחלה ואחר כך נתנה החפץ אפילו מיד שליח ראשון אינו גט …

• גיטין כט ע"ב · א שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא; ואזל איהו ויהב לה גיטא, …

הלכה לט נתן לו הגט ואמר לו הולך גט זה לאשתי אמר לו השליח איני מכירה …

• גיטין כט ע"ב · י אמר להו רב ספרא: והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא! איכסופו.

הלכה מ נתן הגט לשליח ואמר לו לא תתנהו לה עד שלשים יום וחלה או נאנס …

• גיטין כט ע"ב · יד אתא לקמיה דרבא, אמר רבא: חלה טעמא מאי – משום דאנוס, האי …
• גיטין כט ע"ב · יז איכסיף. לסוף איגלאי מילתא דארוסה הואי. אמר רבא: אם אמרו בנשואה – …

הלכה א כל מקום שאמרנו בחבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינה מגורשת הרי …

• יבמות נב ע"א · טו דתניא: ״ואשה גרושה מאישה לא יקחו״, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה — …
• יבמות צד ע"א · יא מאי מרגניתא — דתניא: ״ואשה גרושה מאישה״, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה …
• גיטין כה ע"א · ג וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן …
• גיטין פב ע"ב · ה ורבי יוחנן אמר, טעמא דרבי אליעזר מהכא: ״ואשה גרושה מאישה לא יקחו״ …

הלכה ב וכל מקום שאמרנו בחבור זה שהגט פסול הרי זה פסול מדברי סופרים בלבד ונפסלה …

• גיטין פו ע"ב · יג לוי אמר: לעולם לא תצא. וכן אמר רבי יוחנן: לעולם לא תצא.

הלכה ד כל מי שנשאת בגט בטל הרי זו צריכה גט מבעל שני מדבריהן כדי שלא …

• יבמות צא ע"ב · ט אמר רב אשי, תא שמע: שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה …
• גיטין פ ע"א · ג שינה שמו, ושמה, שם עירו, ושם עירה – תצא מזה ומזה, וכל …

הלכה ה וכן הדין באשה שבאו עדים שמת בעלה ונשאת ואחר כך בא בעלה בין שהיה …

• יבמות פז ע"ב · ט האשה שהלך בעלה למדינת הים, ובאו ואמרו לה ״מת בעליך״, וניסת, ואחר …
• כריתות יא ע"ב · יד איכא דאמרי: ״אמרו לו״ נמי חד קרי ליה, דתנן: האשה שהלך בעלה …

הלכה ו הרי שנתקדשה ואחר כך בא בעלה או נמצא הגט בטל הרי זו מותרת לבעלה …

• יבמות צב ע"א · יד אמרו לה: מת בעליך, ונתקדשה, ואחר כך בא בעלה — מותרת לחזור …
• גיטין פט ע"ב · ה אמר ליה רב כהנא לרב פפא: ואת לא תסברא?! והתנן: נתקדשה, ואחר …
• גיטין פט ע"ב · ח אמר רב אשי: כל קלא דלא איתחזק בבי דינא – לאו קלא …

הלכה ז האשה שנשאת ונמצא הגט בטל. או בא בעלה אחר ששמעה שמת. אין הבעל הראשון …

• יבמות פז ע"ב · יא והולד ממזר מזה ומזה. ולא זה וזה מטמא לה, ולא זה וזה …
• כתובות נג ע"א · ט מתיב רב אידי בר אבין: מתה — אין יורשין של זה ואין …
• כתובות נג ע"א · י ואמר רב פפא: כתובת בנין דכרין. ואמאי? הכא נמי לימא יצר אנסה!

הלכה ח וכן הדין באחין שקדש אחד אשה והלך אחיו ושמע בו שמת ויבם את אשתו …

• יבמות צד ע"ב · ה דתניא: כל עריות שבתורה — אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש …
• יבמות צד ע"ב · ו ולאו איתמר עלה, אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר …
• יבמות צד ע"ב · ז והאי אחות אשה נמי היכי דמי — כגון שקידש את אשה, והלכה …
• יבמות צה ע"ב · יג דרב אמר: הרי היא כאשת איש — ואסורה ליבם, ושמואל אמר: אינה …

הלכה ט אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת ושמע בה שמתה ונשא אחותה ונמצאת אשתו …

• יבמות צא ע"א · טז ועוד תניא: כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש …
• יבמות צד ע"א · יב מתני׳ מי שהלכה אשתו למדינת הים, באו ואמרו לו ״מתה אשתך״, ונשא …
• יבמות צד ע"ב · ה דתניא: כל עריות שבתורה — אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש …

הלכה יא כתב הסופר וטעה ונתן גט לאיש ושובר לאשה. או שטעו הן ונטל הבעל הגט …

• גיטין פ ע"א · ט רבי אלעזר אומר: אם לאלתר יצא, אין זה גט; אם לאחר זמן …
• גיטין פ ע"ב · יט ורב אדא בר אהבה אמר: לא נישאת – זהו לאלתר; נישאת – …

הלכה יב המוציא את אשתו משום שם רע או משום שהיא פרוצה בנדרים אומרין לו הודיעה …

• יבמות כה ע"א · ד תנן התם: המוציא את אשתו משום שם רע — לא יחזיר. משום …
• יבמות כה ע"א · ו ואכתי מי דמי? הכא בעל, והתם בועל! אמר ליה: שפיר דמי אהדדי. …
• כתובות עד ע"ב · ד מאי היא? דתנן: המוציא את אשתו משום נדר — לא יחזיר. משום …
• גיטין מה ע"ב · יג מתני׳ המוציא את אשתו משום שם רע – לא יחזיר. משום נדר …
• גיטין מה ע"ב · טז גמ׳ אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: והוא שאמר לה: …
• גיטין מו ע"א · ה תניא כלישנא בתרא – אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: מפני מה אמרו …

הלכה יג וכן המוציא את אשתו משום אילונית. או משום שרואה דם בכל עת תשמיש הרי …

• גיטין מו ע"ב · ה מתני׳ המוציא את אשתו משום אילונית, רבי יהודה אומר: לא יחזיר. וחכמים …
• גיטין מו ע"ב · יג אלא אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא – כדשנינן. דרבנן …

הלכה יד שליח שהביא גט חוץ לארץ ואמר בפני נכתב ובפני נחתם הרי זה לא ישאנה. …

• יבמות כד ע"ב · ב מתני׳ הנטען על השפחה ונשתחררה, או על הגויה ונתגיירה — הרי זה …
• יבמות כה ע"א · ח מתני׳ המביא גט ממדינת הים, ואמר: ״בפני נכתב ובפני נחתם״ — לא …
• יבמות כה ע"ב · ז מתני׳ החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה — הרי זה לא …

הלכה טו וכולן שהיו להם נשים ומתו נשותיהן או שנתגרשו והיו הנשים הן שהרגילו את בעליהן …

• יבמות כו ע"א · ב מתני׳ וכולם שהיו להם נשים ומתו — מותרות לינשא להם.
• יבמות כו ע"א · ג וכולן שנישאו לאחרים, ונתגרשו או שנתאלמנו — מותרות לינשא להם. וכולן מותרות …

הלכה טז וכל אחת מהן מותרת להנשא לבן העד שהעיד לה. או לבן החכם שאסרה על …

• יבמות כו ע"א · ג וכולן שנישאו לאחרים, ונתגרשו או שנתאלמנו — מותרות לינשא להם. וכולן מותרות …
• יבמות כו ע"א · ו ואיבעית אימא: הא והא דלא הואי קטטה, ולא קשיא: הא דארגיל הוא, …
• יבמות קט ע"א · יז גמ׳ ומי שרי? והתני בר קפרא: לעולם ידבק אדם בשלשה דברים, ויתרחק …
• בכורות לא ע"א · ח אמר מר: כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו. במאי עסקינן? אילימא …

הלכה יז המגרש את אשתו וחזר ובעלה בפני עדים קודם שתנשא לאחר בין שגירשה מן הנשואין …

• גיטין עג ע"ב · ג מאי קאמר? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, הכי קאמר: ראוה …
• גיטין פא ע"ב · ג תנן: ומודים בנתגרשה מן האירוסין – שאינה צריכה הימנו גט שני, שאין …

הלכה יח נתייחד עמה בפני עדים והוא שיהיו שני העדים כאחד. אם היתה מגורשת מן הנשואין …

• גיטין פא ע"א · טז מתני׳ המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, בית שמאי אומרים: אינה צריכה …
• גיטין פא ע"ב · ז בית שמאי סברי: לא אמרינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי …
• קידושין סה ע"א · כא איתיביה: המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, בית שמאי אומרים: אינה צריכה …
• קידושין סה ע"א · כג אלא, הכא במאי עסקינן – כגון דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה. …

הלכה כ מי שהוחזקה אשת איש בין מן הנשואין בין מן האירוסין ויצא שמה בעיר מגורשת. …

• יבמות צא ע"ב · יב אמר ליה: ולאו שנינהו! אמר ליה: ואשינויי ליקו וליסמוך! (ופסק).
• גיטין פא ע"א · ז תצא?! והאמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין – לא חיישינן ליה!
• גיטין פח ע"ב · יג מתני׳ יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת; ״מגורשת״ – הרי …
• גיטין פח ע"ב · טז הכי קאמר: יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת. ״מקודשת ומגורשת״ …
• גיטין פט ע"ב · ח אמר רב אשי: כל קלא דלא איתחזק בבי דינא – לאו קלא …

הלכה כא לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. ולא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו ודעתו לגרשה. ולא …

• יבמות לז ע"ב · י תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, …
• גיטין צ ע"א · יד אמר ליה רב משרשיא לרבא: אם לבו לגרשה, והיא יושבת תחתיו ומשמשתו, …
• גיטין צ ע"ב · ו ולא פליגי: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.
• גיטין צ ע"ב · ז דאמר רבי אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו …

הלכה כב אשה רעה בדעותיה ושאינה צנועה כבנות ישראל הכשרות מצוה לגרשה שנאמר גרש לץ ויצא …

• סוטה ו ע"א · ב ואיכא דאמרי, אמר רב יוסף: הכתוב קראו ״אחר״, שאין בן זוגו של …
• גיטין צ ע"ב · ג זו – מצוה מן התורה לגרשה, שנאמר: ״כי מצא בה ערות וגו׳ …

הלכה כג מי שנתחרשה אשתו הרי זה מגרשה בגט ותהיה מגורשת. אבל אם נשתטית אינו מוציא …

• יבמות צב ע"א · א כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן! מהו דתימא: הואיל ואתאי לבי דינא …
• יבמות קיב ע"ב · ו פקח שנשא פקחת ונתחרשה, אם רצה — יוציא, ואם רצה — יקיים. …
• יבמות קיג ע"ב · ח לא צריכא, דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה. דבר תורה שוטה …
• גיטין נה ע"א · ב מתני׳ העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה …
• גיטין עא ע"ב · ה אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: נישטת, לא יוציא. נתחרש הוא או …
• גיטין עא ע"ב · ח ומה טעם אמרו אינה מתגרשת – שלא ינהגו בה מנהג הפקר.

הלכה א אין נושאין את הקטנה. והנושא קטנה יתומה ולא רצתה בבעל הרי זו ממאנת והולכת …

• כתובות נז ע"ב · ו אמר רבי אבא בר לוי: אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה, …
• נדה מו ע"א · יב אמר רבא, הילכתא: תוך זמן — כלפני זמן. רב שמואל בר זוטרא …

הלכה ג ממאנת היא הקטנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין. בין בפני בעלה בין שלא …

• יבמות קז ע"א · א בית שמאי אומרים: אין ממאנין אלא ארוסות, ובית הלל אומרים: ארוסות ונשואות.
• יבמות קז ע"א · ב בית שמאי אומרים: בבעל ולא ביבם, ובית הלל אומרים: בבעל וביבם.
• יבמות קז ע"א · ג בית שמאי אומרים: בפניו, ובית הלל אומרים: בפניו ושלא בפניו. בית שמאי …
• יבמות קז ע"א · ד אמרו להם בית הלל לבית שמאי: ממאנת והיא קטנה, אפילו ארבע וחמש …

הלכה ד ועד מתי הבת ממאנת כל זמן שהיא קטנה. עד שתהיה נערה או עד שיוודע …

• יבמות פט ע"ב · ט רבי אליעזר אומר: משתבעל. והאמר רבי אליעזר: אין מעשה קטנה כלום! אימא: …
• כתובות לו ע"א · ד וכי תימא: כולה רבי מאיר היא, ובממאנת סבר לה כרבי יהודה. ומי …
• חולין כו ע"ב · ח מתני׳ כל מקום שיש מיאון – אין חליצה, וכל מקום שיש חליצה …
• חולין כו ע"ב · ט גמ׳ אמר רב יהודה, אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים …
• נדה מו ע"א · יד וכי תימא מספקא ליה, ומי מספקא ליה? והאמר רבא: קטנה שהגיעה לכלל …
• נדה מו ע"א · טו הני מילי בסתמא, אבל הכא דבדקו ולא אשכחו — לא.
• נדה מו ע"א · יט אלא, לעולם דלא (בדקה) [בדקן], ולענין חליצה חיישינן, וכי קאמר רבא חזקה …
• נדה נב ע"א · ה תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן. רבי יהודה אומר: עד שירבה …
• נדה נב ע"א · יז ונמנו וגמרו: עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות. פרוש, ולא …

הלכה ה הרי שנבדקה ולא נמצאו לה סימנים הואיל ונבעלה אחר שהגיעה לזמן הראוי לסימנין הרי …

• נדה מו ע"א · כ אמר רב דימי מנהרדעא: הלכתא, חוששין שמא נשרו.

הלכה ו קטנה שלא מיאנה והגדילה ואע"פ שלא בעלה בעלה משנעשית בת שתים עשרה שנה ויום …

• יבמות קט ע"ב · יד וסבר רב: אי בעל — אין, אי לא בעל — לא? והא …
• יבמות קי ע"א · א מאי לאו, דלא בעל? לא, דבעל. אי דבעל, מאי טעמא דשמואל? קסבר: …
• כתובות עג ע"א · ב הא פליגי בה חדא זימנא, דאתמר: קטנה שלא מיאנה, והגדילה, עמדה ונישאת …

הלכה ז אי זו היא קטנה שצריכה למאן מבת שש עד בת עשר שנים בודקין אותה …

• יבמות קז ע"ב · טו מתני׳ אי זו היא קטנה שצריכה למאן — כל שהשיאוה אמה ואחיה …
• סוטה כג ע"א · ו האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את …

הלכה ח כיצד ממאנת אומרת בפני שני עדים אין רצוני בפלוני בעלי. או אין רצוני בקידושין …

• יבמות קא ע"ב · ט וכי תימא: הכי נמי, והתניא: מיאון, בית שמאי אומרים בית דין מומחין, …
• יבמות קח ע"א · ב תנו רבנן: אי זהו מיאון? אמרה: ״אי אפשי בפלוני בעלי״, ״אי אפשי …
• יבמות קח ע"א · ט אמר רבי: אין לך מיאון גדול מזה. מאי לאו, דהוה נסיבא? לא, …

הלכה ט השנים שממאנת הקטנה בפניהן כותבין לה ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני בפנינו בפלוני …

• יבמות קו ע"א · יז ורבא דידיה אומר: אין חולצין אלא אם כן מכירין, ואין ממאנין אלא …

הלכה יב המגרש את אשתו ונתקדשה לאחר אע"פ שלא בעלה נאסרה על הראשון. ואם החזיר הראשון …

• יבמות יא ע"ב · ג וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו — אסורה, אלא מה אני מקיים …
• יבמות מד ע"ב · ה ועוד, תניא: המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו והנושא קרובת חלוצתו, רבי עקיבא אומר: …
• קידושין עח ע"א · ח ומודה אביי במחזיר גרושתו, שאם קידש ולא בעל – שאינו לוקה. ״לקחתה …
• קידושין עח ע"א · ט ומודה רבא בכהן גדול באלמנה, שאם בעל ולא קידש – שלוקה. ״ולא …

הלכה יד ובכלל לאו זה שכל אשה שזינתה תחת בעלה נאסרה עליו ולוקה עליה שנאמר אחרי …

• יבמות יא ע"ב · ד ומאי ״נסתרה״ — נבעלה. ואמאי קרי ליה נסתרה — לישנא מעליא נקט. …
• יבמות יא ע"ב · ה למיקם עלה בלאו. ורבי יוסי בן כיפר — לאו בסוטה לית ליה, …

הלכה טז הממאנת (באיש) אינה מגורשת ממנו. ודינה עם בעלה שמיאנה בו כדינה עם מי שלא …

• יבמות יב ע"א · ה אמר רב לילי בר ממל, אמר מר עוקבא, אמר שמואל: צרת ממאנת …
• יבמות יב ע"א · יא משום דתני רמי בר יחזקאל. דתני רמי בר יחזקאל: מיאנה בבעל — …
• יבמות קז ע"ב · ה ושמואל אמר: מיאנה בזה — מותרת לזה, ולא דמיא לבעלת הגט. בעלת …
• יבמות קח ע"א · יב רבי יהושע אומר: בעלה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה, ויורשה, ומיטמא …
• יבמות קח ע"א · יח מתני׳ הממאנת באיש — הוא מותר בקרובותיה, והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה …
• יבמות קח ע"ב · יב שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז, ושאלו את רבי עקיבא בבית האסורין, …
• יבמות קח ע"ב · יח ואיכא דאמרי, אמר רב יצחק בר אשיאן: כשם שאסורה לו, כך אסורה …
• כתובות ק ע"ב · כו ממאנת — לא פסלה מן האחין, ולא פסלה מן הכהונה. יוצאה בגט …
• כתובות קא ע"א · ב מאי קא משמע לן? תנינא כולהו: הממאנת באיש — הוא מותר בקרובותיה, …
• כתובות קא ע"א · ה רבי יהושע אומר: מעשה קטנה כלום, ובעלה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת …
• כתובות קא ע"א · ט ולא בלאות. אמר ליה רב הונא בר חייא לרב כהנא: אמרת לן …
• כתובות קא ע"א · י הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא אממאנת, אי דאיתנהו — אידי ואידי …

הלכה יז הממאנת ביבם אסורה לאביו מפני שנראת ככלתו בעת שמת בנו אבל לשאר קרובים מותרת. …

• יבמות יב ע"א · ה אמר רב לילי בר ממל, אמר מר עוקבא, אמר שמואל: צרת ממאנת …
• יבמות יב ע"א · יא משום דתני רמי בר יחזקאל. דתני רמי בר יחזקאל: מיאנה בבעל — …
• כתובות ק ע"ב · כו ממאנת — לא פסלה מן האחין, ולא פסלה מן הכהונה. יוצאה בגט …

הלכה יח כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה הרי זו לא תנשא ולא תתארס עד שתמתין תשעים …

• עירובין מז ע"א · יג וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה …
• עירובין מז ע"א · יח אין, והתניא: הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה, או שהיתה לה כעס …
• יבמות לג ע"ב · י ומפרישין אותן שלשה חדשים, שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות שאינן ראויות …
• יבמות מא ע"א · יח מתני׳ היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיש לה שלשה חדשים. וכן …
• כתובות ס ע"ב · ח אמר להו רב פפי: ואתון לא תסברוה — מהא דתניא: הרי שהיתה …

הלכה יט ומיום כתיבת הגט מונין למגורשת. ואפילו היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא …

• יבמות מב ע"א · ג מאי שנא מגט, דרב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה!
• יבמות מב ע"א · ו אמר רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר קרא: ״להיות לך לאלהים ולזרעך …
• יבמות מב ע"א · ז מתיב רבא: לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים, הכא מאי להבחין …
• יבמות מב ע"א · ח הכא נמי, איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה.
• כתובות ס ע"ב · ח אמר להו רב פפי: ואתון לא תסברוה — מהא דתניא: הרי שהיתה …
• גיטין יח ע"א · ח רב כהנא ורב פפי ורב אשי – עבדי משעת כתיבה, רב פפא …

הלכה כ וגזירת חכמים היא שאפילו אשה שאינה ראויה לילד ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין …

• יבמות לד ע"ב · י ובמאי? אי במיאון, והאמר שמואל דלא בעיא, ואי בגט — האמרה שמואל …
• יבמות מא ע"ב · יד הכא, אם יבא אליהו ויאמר דהא לא איעברה — מי משגח[ינן] ביה, …
• יבמות מב ע"ב · ה מכלל דיחידאה פליג עליה? אין, והתניא: הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה, …
• יבמות מב ע"ב · ז אמר רבי חייא בר אבא: חזר בו רבי יוחנן. אמר רב יוסף: …

הלכה כא שפחה שנשתחררה וגיורת שנתגיירה ממתינין תשעים יום. ואפילו גר ואשתו שנתגיירו מפרישין אותן תשעים …

• יבמות לה ע"א · ד גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות, ליגזור! הוא דאמר כרבי יוסי. דתניא: הגיורת …
• כתובות לז ע"א · ג ורמי שבויה אשבויה, דתניא: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על …
• כתובות לז ע"א · ו וכי תימא כל ממילא לא אמר רבי יוסי, הרי אנוסה ומפותה, דממילא, …
• כתובות לז ע"א · ז אלא אמר רבה: קסבר רבי יוסי: אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר. …

הלכה כב הממאנת אינה צריכה להמתין לא גזרו אלא בירושה. וכן המזנה אינה צריכה להמתין מפני …

• יבמות לד ע"ב · י ובמאי? אי במיאון, והאמר שמואל דלא בעיא, ואי בגט — האמרה שמואל …
• יבמות לה ע"א · ד גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות, ליגזור! הוא דאמר כרבי יוסי. דתניא: הגיורת …
• כתובות לז ע"א · ג ורמי שבויה אשבויה, דתניא: הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על …
• כתובות לז ע"א · ו וכי תימא כל ממילא לא אמר רבי יוסי, הרי אנוסה ומפותה, דממילא, …
• כתובות לז ע"א · ז אלא אמר רבה: קסבר רבי יוסי: אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר. …
• כתובות ק ע"ב · כז ממאנת אינה צריכה להמתין שלשה חדשים,

הלכה כג מי שנישאת בטעות ונודע שהיא אסורה לבעלה והוציאוה ב"ד מתחתיו. אם היתה קטנה שאינה …

• יבמות לה ע"א · ב ומי גזרינן קטנה משום גדולה? והתנן: אם היו קטנות שאינן ראויות לילד …

הלכה כה וכן גזרו חכמים שלא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו. ואף על פי שהזרע …

• יבמות לו ע"ב · ח רבי מאיר דתניא: לא ישא אדם מעוברת חבירו, ומינקת חבירו. ואם נשא …
• יבמות מב ע"א · כב היכא דקים לן דמעוברת היא, תנשא! אלמה תניא: לא ישא אדם מעוברת …
• יבמות מב ע"א · כו אלא, משום דחסה. אי הכי, דידיה נמי! דידיה — חייס עילויה. הכא …
• יבמות מב ע"ב · א דלמא איעברה ומעכר חלבה, וקטלה ליה. אי הכי, דידיה נמי! דידיה — …
• כתובות ס ע"ב · ד כי אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: רב ושמואל דאמרי תרוייהו: צריכה …
• סוטה כו ע"א · ב שהיה רבי מאיר אומר: לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו, ואם …

הלכה כו כמה הוא זמן היניקה כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו ומיום שנתארסה בו.

• יבמות מג ע"א · טו והלכתא: צריכה להמתין עשרים וארבעה חודש — חוץ מיום שנולד בו, וחוץ …
• כתובות ס ע"ב · ד כי אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: רב ושמואל דאמרי תרוייהו: צריכה …

הלכה כז כשם שאסור לישא כך אסור לארס עד אחר זמן זה. אפילו נתנה בנה למניקה …

• כתובות ס ע"ב · ו תנו רבנן: נתנה בנה למינקת, או גמלתו, או מת — מותרת לינשא …
• כתובות ס ע"ב · י אמרי ליה: לאו אדעתין. והלכתא: מת — מותר, גמלתו — אסור. מר …

הלכה כח עבר ונשא מעוברת או מניקה בתוך זמן זה יוציא בגט ואפילו היה כהן. ואם …

• יבמות לו ע"ב · ח רבי מאיר דתניא: לא ישא אדם מעוברת חבירו, ומינקת חבירו. ואם נשא …
• יבמות לו ע"ב · יא אמר רבא, ולדברי חכמים: יוציאה בגט. אמר מר זוטרא: דיקא נמי, דקתני: …
• יבמות לז ע"א · ג אמר ליה: הכי השתא? בשלמא התם, כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרבן …
• יבמות לז ע"א · ה איתמר: קדשה בתוך שלשה וברח, פליגי בה רב אחא ורפרם, חד אמר: …
• סוטה כו ע"א · ב שהיה רבי מאיר אומר: לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו, ואם …

הלכה א האשה שבאה ואמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת. שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. …

• כתובות כג ע"א · ט מאן דמתני לה ארישא — כל שכן אסיפא, דבשבויה הקילו. ומאן דמתני …
• בכורות לו ע"א · ו מאי קא משמע לן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר? תנינא: האשה שאמרה …

הלכה ב היו לה שני עדים שהיא גרושה אע"פ שאין שם גט הרי זו תנשא לכתחלה. …

• גיטין סד ע"ב · ב וליהמנה לדידה, מדרב המנונא – דאמר רב המנונא, האשה שאמרה לבעלה: ״גירשתני״ …

הלכה ד באה היא ובעלה היא אומרת גירשתני ואבד גיטי. והוא אומר לא גירשתיך אע"פ שהוחזקה …

• יבמות קטז ע"א · ט וליהמנה מדרב המנונא. דאמר רב המנונא: אשה שאמרה לבעלה ״גירשתני״ — נאמנת. …
• כתובות כב ע"ב · ט ומי חציפה כולי האי? והאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה ״גרשתני״ — …
• כתובות כג ע"א · יא לא, דכולי עלמא אית להו דרב המנונא. והכא בהא קמיפלגי, דמר סבר: …
• נדרים צא ע"א · ג איבעיא להו: אמרה לבעלה ״גרשתני״, מהו? אמר רב המנונא: תא שמע: האומרת …
• גיטין סד ע"ב · ב וליהמנה לדידה, מדרב המנונא – דאמר רב המנונא, האשה שאמרה לבעלה: ״גירשתני״ …
• גיטין פט ע"ב · יב מדרב המנונא; דאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה: ״גירשתני״ – נאמנת, חזקה …
• גיטין פט ע"ב · יג ואידך – כי אתמר דרב המנונא, בפניו; שלא בפניו – מעיזה ומעיזה.

הלכה ה אמר הבעל גירשתי את אשתי אינו נאמן וחוששים לדבריו ותהיה ספק מגורשת. ואפילו הודית …

• גיטין סד ע"ב · ג הני מילי היכא דליכא דקא מסייע לה, אבל היכא דמסייע לה – …
• בבא בתרא קלד ע"ב · ח כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי …
• בבא בתרא קלה ע"א · ג ואשנויי ניקום ולסמוך?! אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי: חוש לה.

הלכה ו שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה אפילו הבעל עומד והיא אומרת לו גרשתני …

• יבמות פח ע"ב · א והבא עליה באשם תלוי קאי! אמר רב ששת: כגון שניסת לאחד מעדיה.
• יבמות פח ע"ב · ב היא גופה באשם תלוי קיימא! באומרת ״ברי לי״. אי הכי, מאי למימרא? …
• יבמות פח ע"ב · ג דתניא: שנים אומרים ״מת״ ושנים אומרים ״לא מת״, שנים אומרים ״נתגרשה״ ושנים …
• כתובות כב ע"ב · ט ומי חציפה כולי האי? והאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה ״גרשתני״ — …
• כתובות כב ע"ב · י רב אסי אמר: כגון דאמרי עדים ״עכשיו מת״, ״עכשיו גירשה״. מיתה ליכא …

הלכה ז בד"א כשאמרו עכשיו נתגרשה שהרי אומרין לה אם אמת הדבר הוציאי גיטך. אבל אם …

• כתובות כב ע"ב · ט ומי חציפה כולי האי? והאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה ״גרשתני״ — …
• כתובות כב ע"ב · י רב אסי אמר: כגון דאמרי עדים ״עכשיו מת״, ״עכשיו גירשה״. מיתה ליכא …

הלכה ח אמרו שנים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה. אם היו כולם שרוים בחצר אחת …

• כתובות כב ע"ב · ד אמר רבי יוחנן, שנים אומרים: ״מת״, ושנים אומרים: ״לא מת״ — הרי …
• כתובות כג ע"א · ו סיפא: שנים אומרים ״ראינוה שנתגרשה״, ושנים אומרים ״לא ראינוה שנתגרשה״ — הרי …

הלכה ט האשה שלא הוחזקה אשת איש ובא עד אחד ואמר אשת איש היתה ונתגרשה. ובא …

• כתובות כב ע"ב · ז סיפא, עד אחד אומר ״נתגרשה״, ועד אחד אומר ״לא נתגרשה״, תרוייהו באשת …

הלכה י אשה ושני אנשים שבאו ממדינה אחרת, זה אומר זו אשתי וזה עבדי. וזה אומר …

• קידושין סה ע"ב · ה ותסברא? עד אחד בהכחשה מי מהימן? אלא: למישרי לעלמא, דכולי עלמא לא …

הלכה יא שליח קבלה שהוציא גט מתחת ידו והבעל אומר מזוייף הוא יתקיים בחותמיו או בעדי …

• גיטין סד ע"א · ב גמ׳ איתמר: בעל אומר לפקדון, ושליש אומר לגירושין – מי נאמן? רב …

הלכה יב אבד הגט אע"פ שהבעל אומר לגירושין נתתיו לשליח והשליח אומר נתתיו לה הרי זו …

• גיטין סד ע"א · יד בעל אמר לגירושין, ושליש אומר לגירושין, והיא אומרת: נתן לי, ואבד – …

הלכה טו מי שהוחזקה אשת איש והלכה היא ובעלה למדינת הים ושלום בינו לבינה ושלום בעולם …

• ברכות כז ע"א · ו רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים: שממאנין את הקטנה, ושמשיאין את …
• שבת קמה ע"א · טו אמר רב חייא בר אשי אמר רב: דבר תורה — אינו חייב …
• יבמות פז ע"ב · יז ותנן נמי: הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד, ואשה מפי אשה, ואשה …
• יבמות קיד ע"ב · יא האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים. שלום בינו לבינה, ושלום בעולם. ובאה …
• יבמות קטו ע"א · ח אמר רמי בר חמא: תא שמע, אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר …
• יבמות קיח ע"א · ו מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאה ואמרה ״מת בעלי״ — …
• בבא בתרא קלו ע"א · ט בעא מיניה. אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. בתר דנפקו, …
• בבא בתרא קלו ע"א · יג רב הונא בריה דרב יהושע אמר: בין ״אקנייה וקנינא מיניה״, בין ״קנינא …
• שבועות לב ע"ב · ח הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור – דאמר לה לדידה ולא אמר …
• בכורות לו ע"א · ב איבעיא להו: עד מפי עד, מהו לעדות בכור? רב אסי אסר, ורב …
• בכורות מו ע"ב · יג ומי אחמירו? והא תנן: הוחזקו להיות משיאים עד מפי עד, מפי אשה, …
• נדה ח ע"א · ז ושמשיאין את האשה על פי עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג …

הלכה טז והכל נאמנים להעיד לה עדות זו חוץ מחמש נשים שחזקתם שונאות זו את זו …

• ראש השנה כב ע"א · ב מתני׳ אב ובנו שראו את החדש — ילכו. לא שמצטרפין זה עם …
• יבמות קיז ע"א · ח מתני׳ הכל נאמנין להעידה, חוץ מחמותה, ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה.
• בבא קמא קיד ע"ב · יח אמר רב אשי: אין מסיח לפי תומו כשר – אלא לעדות אשה …

הלכה יז וכן הפסול בעבירה מן התורה אם בא להעיד באשה שמת בעלה אינו נאמן. ואם …

• יבמות כה ע"ב · א גזלן דדבריהם — כשר לעדות אשה, גזלן דדברי תורה — פסול לעדות …
• בבא קמא קיד ע"ב · יח אמר רב אשי: אין מסיח לפי תומו כשר – אלא לעדות אשה …

הלכה יח בא עד אחד והעיד שמת בעלה והתירוה להנשא על פיו ואחר כך בא אחר …

• יבמות פח ע"ב · יא והאמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד, הרי כאן שנים, ואין …
• כתובות כב ע"ב · ה מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר אביי: תרגמה בעד אחד. עד …
• סוטה לא ע"ב · יב ממשמע שנאמר ״לא יקום עד״, איני יודע שהוא אחד, מה תלמוד לומר …

הלכה יט באו שניהם כאחד זה אומר מת וזה אומר לא מת. אשה אומרת מת ואשה …

• יבמות קטו ע"א · ז איבעיא להו: עד אחד במלחמה מהו? טעמא דעד אחד מהימן — משום …
• יבמות קטו ע"א · ח אמר רמי בר חמא: תא שמע, אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר …
• יבמות קיז ע"ב · יד אחת אומרת ״מת״ ואחת אומרת ״נהרג״, רבי מאיר אומר: הואיל ומכחישות זו …

הלכה כ במה דברים אמורים בשהיה העד אחד שנשאת על פיו כמו השנים שבאו והכחישו אותו. …

• יבמות פח ע"ב · א והבא עליה באשם תלוי קאי! אמר רב ששת: כגון שניסת לאחד מעדיה.
• יבמות פח ע"ב · ב היא גופה באשם תלוי קיימא! באומרת ״ברי לי״. אי הכי, מאי למימרא? …
• יבמות פח ע"ב · ג דתניא: שנים אומרים ״מת״ ושנים אומרים ״לא מת״, שנים אומרים ״נתגרשה״ ושנים …
• יבמות פח ע"ב · יב דתניא, רבי נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד — הלך …
• יבמות פח ע"ב · יד ותרצה לדרבי נחמיה הכי: רבי נחמיה אומר: כל מקום שהאמינה תורה עד …
• יבמות קיז ע"ב · ד מתני׳ עד אומר ״מת״, ונשאת, ובא אחד ואמר ״לא מת״ — הרי …
• יבמות קיז ע"ב · ה גמ׳ טעמא דנשאת, הא לא נשאת — לא תנשא. והאמר עולא: כל …
• יבמות קיז ע"ב · ו הכי קאמר: עד אחד אומר ״מת״, והתירוה להנשא, ובא אחד ואמר ״לא …
• יבמות קיז ע"ב · ז עד אומר ״מת״ — פשיטא, דאין דבריו של אחד במקום שנים! לא …
• יבמות קיז ע"ב · ט ואיבעית אימא: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא — אפילו מאה …
• סוטה לא ע"ב · כ ואיכא דאמרי: כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקרא — אפילו מאה …

הלכה כג שני עדים אומרים מת ושנים אומרים לא מת הרי זו לא תנשא ואם נשאת …

• יבמות קיז ע"ב · יא שנים אומרים ״מת״ וכו׳. מאי קמשמע לן? בפסולי עדות, וכדרבי נחמיה, דאזיל …
• יבמות קיז ע"ב · יב מהו דתימא: כי אזלינן בתר רוב דעות — לחומרא, אבל לקולא — …
• כתובות כב ע"ב · ג מכדי תרי ותרי נינהו, הבא עליה באשם תלוי קאי! אמר רב ששת: …
• כתובות כב ע"ב · ד אמר רבי יוחנן, שנים אומרים: ״מת״, ושנים אומרים: ״לא מת״ — הרי …
• בבא בתרא לא ע"ב · ו מתיב רבא, ואיתימא רבי זעירא: שנים אומרים מת, ושנים אומרים לא מת; …

הלכה כד מי שיש לו שתי נשים ובאה אחת מהן ואמרה מת בעלי הרי זו תנשא …

• יבמות קיז ע"ב · יג מתני׳ אחת אומרת ״מת״ ואחת אומרת ״לא מת״. זו שאומרת ״מת״ — …
• יבמות קיז ע"ב · יד אחת אומרת ״מת״ ואחת אומרת ״נהרג״, רבי מאיר אומר: הואיל ומכחישות זו …

הלכה א האשה שאמרה לבעלה גירשתני בפני פלוני ופלוני ובאו אותן העדים והכחישוה ואחר כך הלכה …

• יבמות קטז ע"א · י באומרת ״גירשתני בפני פלוני ופלוני״, ושאילנא ואמרו: ״לא היו דברים מעולם״.
• יבמות קטז ע"ב · ב איבעיא להו: עד אחד בקטטה, מהו? מאי טעמא דעד אחד מהימן: משום …

הלכה ב וכן אם היתה מלחמה בעולם ובאה ואמרה מת בעלי במלחמה אינה נאמנת ואע"פ שהיה …

• יבמות קיד ע"ב · יב שלום בינו לבינה, ומלחמה בעולם. קטטה בינו לבינה, ושלום בעולם. ובאתה ואמרה: …
• יבמות קיד ע"ב · טז הדר אמר רבא: רעבון גריעה ממלחמה. דאילו מלחמה, כי אמרה: ״מת בעלי …

הלכה ג לא הוחזקה מלחמה בעולם ובאה ואמרה מלחמה היתה במקום פלוני ומת במלחמה לא תנשא …

• יבמות קיד ע"ב · יח דבר — אמרי לה הרי הוא כמלחמה, ואמרי לה אינו כמלחמה. אמרי …

הלכה ד וכן האשה שאמרה מת בעלי תחת המפולת אינה נאמנת. וכן אם היה שילוח נחשים …

• יבמות קיד ע"ב · יז מפולת — הרי הוא כמלחמה, דאמרה בדדמי. שילוח נחשים ועקרבים — הרי …

הלכה ה אמרה עישנו עלינו בית או מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת. כשם שנעשה …

• יבמות קיד ע"ב · טז הדר אמר רבא: רעבון גריעה ממלחמה. דאילו מלחמה, כי אמרה: ״מת בעלי …
• יבמות קטו ע"א · ב תא שמע: ״עישינו עלינו בית״, ״עישינו עלינו מערה״, ״הוא מת, ואני נצלתי״ …

הלכה ו אמרה נפלו עלינו עכו"ם או לסטים הוא נהרג ואני נצלתי נאמנת, שאין דרכן להרוג …

• יבמות קטו ע"א · ג תא שמע: ״נפלו עלינו גוים״, ״נפלו עלינו ליסטים״, ״הוא מת, ונצלתי״ — …

הלכה ז היה דבר בעולם ואמרה מת בעלי נאמנת. שדבר פשוט בפי כל אדם שבשנת הדבר …

• יבמות קיד ע"ב · יח דבר — אמרי לה הרי הוא כמלחמה, ואמרי לה אינו כמלחמה. אמרי …

הלכה ט שמע מן התינוקות שהן אומרין עכשיו באנו מהספד פלוני כך וכך ספדנין היו שם …

• יבמות קכא ע"ב · ט מתני׳ אפילו שמע מן הנשים אומרות ״מת איש פלוני״ — דיו. רבי …
• יבמות קכא ע"ב · יא גמ׳ ודלמא לא אזלי? אמר רב יהודה אמר שמואל, דקאמרי: ״הרינו באין …

הלכה י ישראל שאמר הרגתי את פלוני הרי זו תנשא על פיו שאין אדם משים עצמו …

• יבמות כה ע"א · יב ״מת״, ״הרגתיו״, ״הרגנוהו״ — לא ישא את אשתו. הוא ניהו דלא ישא …
• יבמות כה ע"ב · ב אמר לך רב מנשה: אנא דאמרי אפילו לרבנן — וטעמא דרבנן הכא …

הלכה יא כבר אמרנו שהעכו"ם שהסיח לפי תומו משיאין על פיו. כיצד היה עכו"ם מסיח ואמר …

• יבמות קכא ע"ב · י רבי יהודה בן בבא אומר: בישראל, אף על פי שהוא מתכוין, ובגוי …
• יבמות קכא ע"ב · טז ההוא דהוה קאמר ואזיל: ״מאן איכא בי חסא, טבע חסא״. אמר רב …
• יבמות קכב ע"א · ג אבא יודן איש ציידן אמר: מעשה בישראל וגוי שהלכו בדרך, ובא גוי …
• יבמות קכב ע"א · ד ושוב מעשה בקולר של בני אדם, שהיו מהלכין לאנטוכיא, ובא גוי אחד …
• גיטין כח ע"ב · יג מאי ״מת״, ומאי ״נהרג״? אילימא ״מת״ – מת ממש, ו״נהרג״ – נהרג …

הלכה יב ישראל ששמע מעכו"ם המסיח לפי תומו מעיד ששמע ממנו ותנשא על פיו. בד"א שלא …

• יבמות קכב ע"א · ב אזלה קמיה. פשט מהא מתניתין: גוי שהיה מוכר פירות בשוק, ואמר: ״פירות …

הלכה יג וכן אם שמע מערכאות של עכו"ם שאמרו הרגנו פלוני אינם נאמנין. שהן מחזיקין ידי …

• גיטין כח ע"ב · יב תא שמע: שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרים ״איש פלוני מת״; …
• גיטין כח ע"ב · טו לעולם מת ממש ונהרג ממש, ודקאמרת: דכוותיה גבי גוים אמאי לא, והא …
• גיטין כח ע"ב · טז איכא דאמרי אמר רב יוסף: לא שנו אלא בבית דין של אומות …

הלכה יד עכו"ם שהסיח לפי תומו תחלה אע"פ ששאלו אותו אח"כ ובדקוהו עד שיפרש כל המאורע …

• יבמות קכב ע"ב · ב והא ״איה חברנו״ קאמרי לה? כיון דחזיתינהו, בכיא. אמרו לה: ״איה חברנו?״ …

הלכה טו כבר הודענו שהעד שאמר שמעתי שמת פלוני אפילו שמע מאשה ששמעה מעבד הרי זה …

• יבמות קכ ע"א · ח מתני׳ אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. אף על פי …
• יבמות קכב ע"ב · ו אמר לו: ״לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה?״ …
• יבמות קכב ע"ב · ז תנאי היא. דתניא: אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה, דברי רבי עקיבא. …

הלכה טז כיצד ראוהו שנפל לים אפילו טבע בים הגדול אין מעידין עליו שמת שמא יצא …

• יבמות קכא ע"א · ח אמר רבי יוסי: מעשה בסומא שירד לטבול במערה, וירד מושכו אחריו, ושהו …
• יבמות קכא ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: נפל למים, בין שיש להם סוף, בין שאין להם …
• יבמות קכא ע"א · י היכי דמי מים שיש להם סוף? אמר אביי: כל שעומד ורואה מארבע …

הלכה יז ראוהו שנפל לגוב אריות ונמרים וכיוצא בהן אין מעידין עליו. אפשר שלא יאכלוהו. נפל …

• ברכות לג ע"א · ד מיתיבי: נפל לגוב אריות — אין מעידין עליו שמת. נפל לחפירה מלאה …
• יבמות קכ ע"ב · יג ואמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים, או רוב שנים, וברח …
• יבמות קכא ע"א · כא תנו רבנן: נפל לגוב אריות — אין מעידין עליו. לחפורה מלאה נחשים …
• יבמות קכא ע"ב · ב תנו רבנן: נפל לתוך כבשן האש — מעידין עליו. ליורה מלאה יין …
• גיטין ע ע"ב · יא ומי אמר שמואל הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים …
• גיטין ע ע"ב · יב אמרי: חי הוא – וסופו למות.

הלכה יח ראוהו צלוב והעוף אוכל בו אע"פ שדקרוהו או ירו בו חיצים אינו מעיד עליו …

• יבמות קכ ע"א · ח מתני׳ אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. אף על פי …
• יבמות קכ ע"ב · יב והחיה אוכלת וכו׳. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא ממקום …

הלכה כא מצאוהו הרוג או מת. אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימין והכירוהו בהן שהוא פלוני …

• יבמות קכ ע"א · ח מתני׳ אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. אף על פי …
• יבמות קכ ע"א · י גמ׳ תנו רבנן: פדחת ולא פרצוף פנים, פרצוף פנים ולא פדחת — …
• יבמות קכ ע"א · יד אמר אביי, לא קשיא: הא רבי אליעזר בן מהבאי, הא רבנן. דתניא: …
• בבא מציעא כז ע"ב · ו תא שמע: אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החוטם, אף על …
• בבא מציעא כז ע"ב · ז שמע מינה סימנין לאו דאורייתא! אמרי: גופו – דארוך וגוץ. כליו – …
• בבא מציעא כז ע"ב · יב לימא כתנאי: אין מעידין על השומא, ואלעזר בן מהבאי אומר: מעידין על …
• בכורות מו ע"ב · יא מיתיבי: ״יכיר״ — זו הכרת פנים, ואיזו היא הכרת פנים? פרצוף פנים …
• בכורות מו ע"ב · יב תא שמע: פדחת בלא פרצוף פנים, פרצוף פנים בלא פדחת — אין …

הלכה כב טבע בים והשליכו הים ליבשה אפילו אחר כמה ימים. אם הכירו פניו וחוטמו מעידין …

• יבמות קכא ע"א · ד תא שמע: דההוא גברא דטבע בכרמי, ואסקוהו אבי הדיא לבתר תלתא יומין, …
• יבמות קכא ע"א · ו והאמרת מיא מרזו מכה! הני מילי היכא דאיכא מכה, אבל היכא דליכא …
• יבמות קכב ע"א · ה מתני׳ מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול. מעשה …

הלכה כג ראו אחד עומד מרחוק ואמר שהוא פלוני בן פלוני או פלוני ממקום פלוני והרי …

• יבמות קכב ע"א · ו ושוב מעשה בצלמון, באחד שאמר: ״אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני …

הלכה כד בא אחד ואמר אמרו לי בית דין או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם …

• יבמות קטו ע"ב · ח יצחק ריש גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא, ושכיב. …

הלכה כה יצא עכו"ם וישראל מעמנו למקום אחר. ובא העכו"ם והסיח לפי תומו ואמר איש שיצא …

• יבמות קכא ע"ב · טו אלא מתניתין דקתני: ובגוי, אם היה מתכוין — אין עדותו עדות, היכי …

הלכה כו וכן אם יצאו עשרה בני אדם כאחד ממקום למקום והן אסורין בקולר או נושאים …

• יבמות קכב ע"א · ג אבא יודן איש ציידן אמר: מעשה בישראל וגוי שהלכו בדרך, ובא גוי …
• יבמות קכב ע"א · ד ושוב מעשה בקולר של בני אדם, שהיו מהלכין לאנטוכיא, ובא גוי אחד …

הלכה כט אל יקשה בעיניך שהתירו חכמים הערוה החמורה בעדות אשה או עבד או שפחה או …

• יבמות פח ע"א · יא משום עיגונא אקילו בה רבנן.
• יבמות קכא ע"ב · ט מתני׳ אפילו שמע מן הנשים אומרות ״מת איש פלוני״ — דיו. רבי …
• יבמות קכב ע"ב · ז תנאי היא. דתניא: אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה, דברי רבי עקיבא. …
• בבא קמא קיד ע"ב · יח אמר רב אשי: אין מסיח לפי תומו כשר – אלא לעדות אשה …