248
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי
ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בעניני :
הרשות, ,כל מעשיך יהיו לשם שמים"י* ו,בכל דרכיך דעהו":*, אשר, עייז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דקרבת עצמו),
ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת ,דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה%.
יי ויש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.
ולכן, הצעתי ובקשתי -- בבקשה
נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע'ע ביטוי מתאים יותר כו - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום,
-- בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר --
שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה ,עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל, מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה',
אשר, עי"ז יתוסף בודאי ובודאי אצל כאו"א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.
%
יא בהמשך להתעוררות בקשר לחורבן הבית -- ע"ד ההוספה ב,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" -- יש
להזכיר עוד הפעם, ולהוסיף עידוד וזירוז כו', בכל הקשור. להקמת (או הרחבת) בתי תפלה ובתי תורה ובתי גמ'"ח וצדקה, או בית שיכלול כל הנ"ל - וע"ד הבתים ,בית יוסף יצחק ליובאוויטש -- בית חב"ד", או בשם הקצר: ,בית-חב"ד", בכל מקום ומקום:
ענינם של בתים האמורים, כולל ,ביתחב"ד" -- שמהם תצא אורה לכל העולם, ע"י הפצת התורה (,במשפט") והמצוות (,בצדקה" -- ,כללות המצוות שנקראו צדקה"), עד להפצת המעיינות דפנימיות התורה (,ציון", פנימית הלב, עצם הנשמה*, הקשורה עם פנימיות
וזהו הקשר ד,ציוןז במשפט תפדה ושבי' בצדקה" ל,בתים" -- שהעבודה ד,ציון% במשפט תפדה ושבי' בצדקה", בג' הקויז דתורה תפלה וצדקה, צריכה להיות באופן של התיישבות וקביעות -- ,בית", אשר, עי"ז פועלים ובונים ומגלים את בית המקדש דלעתיד דוקא, ,כיעקב שקראו בית"".
הערות
- 6. אבות פ"ב מי"ב -- ,פרק" דשבת זו.
- 2. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
- 3. להעיר ממאמר ריב"ז לתלמידיו: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם (ברכות כח, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א)).
- 4. ש"פ דבוים, שבת חזון תשמ"ו
- 4. לקו"ת פרשתנו א, ב. ושם, ג: וכן פי" האריז"ל (בעל ההילולא דה' אב) . . שבחי' ציון הוא בחי' ממעמקים קראתיך כו'.
- 5. כידוע בענין תלת קשרין כו' -- שבחי' סתים דישראל קשור עם בחי' סתים דתורה (לקו"ת ויקרא ה, ג. נצבים מו, א. ובכ"מ).
- 6. להעיר שהשם ,ציון" מורה על עבודתם של ישראל בכל ג' הקוין (אוה"ת פרשתנו ע' לו -- ע"פ ירושלמי תענית פ"ד סה"ב), ועפ"ז, גם הפד" ד,ציון" היא ע"י העבודה בכל ג' הקוין (וראה גם ברכות ח, א: כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור כו' כאילו פדאני כו', ובחדא"ג מהרש"א שם. יהל אור עה"פ פדה בשלום נפשי (ע' רד)). וראה ד"יה ציון במשפט תפדה תשל"ה ס"ט, ובהערות שם (סה''מ מלוקט שם ע' קנת).
- 7. פסחים פח, א. וראה חדא"ג מהרש"א ועיון יעקב שם. לקו"ש חט"ו ע' 231 ואילך. וש"נ.
משנה אבות ב׳:י״ב - הטקסט מספריא
רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
משנה תורה, הלכות דעות ג׳ - הטקסט מספריא
שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העובדי כוכבים גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.
צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד ויהיה שבתו וקומו ודבורו הכל לעומת זה הדבר כיצד כשישא ויתן או יעשה מלאכה ליטול שכר לא יהיה בלבו לקבוץ ממון בלבד אלא יעשה דברים האלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתיה וישיבת בית ונשיאת אשה וכן כשיאכל וישתה ויבעול לא ישים בלבו לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך ויבעול כדי ליהנות אלא ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה ככלב וחמור אלא יאכל דברים המועילים לגוף אם מרים אם מתוקים ולא יאכל דברים הרעים לגוף אע"פ שהן מתוקים לחיך כיצד מי שהיה בשרו חם לא יאכל בשר ולא דבש ולא ישתה יין כענין שאמר שלמה דרך משל אכול דבש וגו' ושותה מי העולשין אף על פי שהוא מר שנמצא שותה ואוכל דרך רפואה בלבד כדי שיבריא ויעמוד שלם הואיל ואי אפשר לאדם לחיות אלא באכילה ושתיה וכן כשיבעול לא יבעול אלא כדי להברות גופו וכדי לקיים את הזרע לפיכך אינו בועל כל זמן שיתאוה אלא כל עת שידע שהוא צריך להוציא שכבת זרע כמו דרך הרפואה או לקיים את הזרע.
המנהיג עצמו על פי הרפואה אם שם על לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד ושיהיו לו בנים עושין מלאכתו ועמלין לצורכו אין זו דרך טובה אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב וישים על לבו שיהיה לו בן אולי יהיה חכם וגדול בישראל נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד אפילו בשעה שנושא ונותן ואפילו בשעה שבועל מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה' ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

