192

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב. דברי הרמב"ם על אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"

כדי להבין את כל זאת, צריך להסביר תחלה קטע בפירוש המשניות להרמב"ם, שנראה תמוה מאוד במבט ראשון. הרמב"ם9 מביא את מאמר חז"ל10 "(מיום שחרב בית המקדש) אין (לו) להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד", ואומר שבלימוד מאמר חז"ל זה כפשוטו הוא יכול להראות רחוק מאד מן המציאות, כי האם אכן "ארבע אמות של הלכה" היא התכלית הנעלית ביותר, ואת כל שאר הדברים ניתן "להשליך" ("מושלכת אחר גויו")?

ומסביר הרמב"ם בהרחבה, שתכלית כל העולם הוא האדם, ותכליתו של האדם היא להגיע לשלמות המורכבת מן "החכמה11 והמעשה". כלומר, על האדם להתעלות בחכמה ובהשגה עד להשגת המטרה, והיא: "החכמה אלקית" – "לצייר לנפשו אחדות הקב"ה"12, וכל שאר החכמות האחרות הן רק הכנה, כדי שאחר־כך יגיעו לידיעה אלקית; ו"המעשה" – לא להיות שטוף בתענוגים – סור מרע, ולתקן מידותיו וכו' כראוי – ועשה טוב.

לאחר הסבר נרחב בענין שלעיל מציין הרמב"ם שכאשר יתבוננו וילמדו מדברי חז"ל את שני הענינים שהוזכרו לעיל: "חכמה ומעשה", או־אז יכירו באמיתותו של מאמר חז"ל זה "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה"13.

וצריך להבין:

(א) כיצד מוסברת החשיבות המיוחדת של "ארבע אמות של הלכה" באמצעות שני הענינים של "חכמה ומעשה"? הקשר שבין "הלכה" לבין "מעשה" הוא ברור, כי ההלכה היא כדי לדעת "את המעשה אשר יעשון", ואת אלה "אשר לא תיעשנה", ו"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"14, אבל מהו הקשר שבין "חכמה", עד לידיעת "אחדות הקב"ה" – לבין הלכה15?

הערות

  1. 9. בהקדמתו לפיה"מ ד"ה אחר כן. ולהעיר שהנדפס בש"ס שלנו שזוהי הקדמה "מסדר זרעים" – צ"ע שה"ז הקדמת כללות פיה"מ. ואם מפני שסמכו לו – ה"ז סמוך למס' ברכות. וראה תרגומו של קאRאח.© ©
  2. 10. ברכות ח, א.
  3. 11. כמה פעמים לפני זה מובא הל' "דעת" (ולא "חכמה") – וצ"ע אם דייק המתרגם בזה.
  4. 12. גם מרמב"ם זה מובן גודל הכרח לימוד פנימיות התורה שהיא חכמה האלקית, שע"י דוקא אפשר "לצייר לנפשו אחדות הקב"ה" (נוסף על המפורש בספר היד חזקה (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן וכו').
  5. 13. בתרגומושלקאRאח:© © "וכיוןשמדבריהםע"ה אנו לומדים שני הדברים הללו כלומר החכמה והמעשה ממה שביארו וממה שרמזו בצדק אמרו אין לו להקב"ה בעולמו כו'". ולפי פשוטו הכוונה שמלימוד תושבע"פ מגיעים לב' ענינים אלו. אבל עדיין חסר ביאור איך מגיעים ואיפה נרמז תכלית החכמהידיעתאלקותואחדותהבוראוכו',וכדלקמן בפנים.
  6. 14. קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
  7. 15. גםצלה"במהשמקשהבהתחלתדבריו"ובזמן שם ועבר ואחריו שלא היתה שם הלכה הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל" – והרי בזמן שם ועבר הי' "בימד"ר של שם ובימד"ר של עבר" וכמדרז"ל עה"פ (תולדות כה, כז) "יושב אהלים". ובע"ז (לו, ב): בב"ד של שם גזרו כו'. – ולהעיר מרמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ב. מו"נ ח"ב פל"ט. וארז"ל (יומא כח, ב) מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה כו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה כו' יצחק אבינו זקן כו'.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 192
  2. לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 192

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.